ע"פ דבריך ניכר במוחש שאינך יודע, ולו בקצת מה זה חסידות. רק משמועות ומראייה חיצונית.
אז כהקדמה - קח עצה לחיים - אל תכתוב שטויות על משהו לפני שאתה מכיר אותו.
עכשיו אני יענה לתוכן הדברים.
א. באופן כללי צריך להבין שרב זה לא אדמו"ר. המטרה של כל יהודי זה להידבק בקב"ה (התורה והמצוות זה הדרך ולא התכלית). יהודי כמעט ולא יכול להידבק באור אין סוף ב"ה בעצמו. הקב"ה נתן לנו מתנה - צדיק (ע"פ האריז"ל יש כמה סוגי נשמות. יש נשמות שצריך תיקון שלם. יש נשמות שהתחילו תיקון. ויש נשמות שבאו בשביל לתקן אחרים). אי אפשר להתקרב לקב"ה בלי צדיק. הצדיק הראשון היה משה רבינו עליו השלום שהוריד לנו תורה מסיני. וכן הלאה הצדיקים שבכל הדורות. אחת הנקודות בחסידות זה האדמו"ר - הצדיק. בשונה מרב (שפוסק הלכות וכו') האדמו"ר הוא גם הצינור להתחבר לקב"ה. אם בשיחות שהוא נותן, אם זה בעצות בעבודת הבורא ית'. אם זה בתפילות, ואם זה אפי' בלחזות בזיו פניו. לא תמיד האדמו"ר הבא הוא הבן של האדמו"ר הנוכחי אבל הרבה פעמים זה כן כי - הוא גדל מגיל אפס בבית של צדיק, זה השפיע עליו (ואתה יכול לבדוק שהבית שאדם גדל בו משפיע עליו). אביו עשה לו הרבה מאוד הכנות לפני. אביו היה האדמו"ר הקודם, היה ידע מה הצורך של הקהילה וכו' והוא שם את בנו שלפי דעתו מתאים. אביו הק' ידע דברים רוחניים שאנחנו לא יודעים ולכן הוא בחר בבנו.
אגב - זה עול מאוד מאוד כבד.
גם רוב מוחלט של האדמו"רים היו רבנים גדולים בפני עצמם לפני שהם נהיו אדמורים.
ב. זה פשוט לא נכון. לפני שאתה מדבר על דרגה וכו' אתה צריך לדעת מה זה נסתר. זוהר? ספר יצירה? שער הכוונות?
למדת פעם קבלה? כי אני כן. ואחד הדברים הכי חשובים לדעת לפני שלומדים קבלה זה שיש עומק לפנים מעומק. כמו בכל דבר. בחסידות לא לומדים דברים סתם (לא עושים שום דבר סתם), אחד העניינים של החסידות זה לחבר חיצוניות (הלכה) עם פנימיות (קבלה). כשיהודי מבין את העומק וכו' של שבת אז הוא חי ע"ם ש"ק הרבה יותר גבוהה והוא מקפיד על ההלכות שלה הרבה יותר. אני ארחיב עוד בסעיף הבא.
ג. לא נכון! התורה לקדמה לחסידות. וגם החסידות לא קדמה לתורה. כי זה דבר אחד! התורה זו הדרך להתחבר לקב"ה. החסידות מסבירה איך משתמשים בדרך הזאת (וזאת גם הדרך היחידה). צדיקים גילו לנו מה רצון ה' ע"י משה רבינו, תורתו, וכן הלאה עד ספרי הפסיקה, ההלכה והמוסר. החסידות לא אמרה מעולם "אל תקשיב לתורה" (להיפך, ברוב הדברים חסידים מאוד חמירים), היא אומרת "תחבר את זה לקב"ה!" כי אם זה לא מחובר לקב"ה זה חסר ערך! אין שום עניין לקב"ה שתלמד תורה או תקיים מצוות. כל רצונו הוא שתתחבר אליו. הדרך לעשות את זה היא ע"י לימוד התורה וקיום המצוות. זה האמירה של החסידות. המשפט שאמרת הוא משפט שטות של אדם שוטה שלא רואה שום דבר מימינו ומשמאלו.
לפני שאני יענה - אני לא חלילה כועס עליך. אני מרחם עליך. אתה באמת מסכן. מישהו הכניס לך מלא שטויות לראש! השטויות שהכניסו לך עיוורו אותך. מקווה שה' ירחם עליך!
ד. רצון ה' שנעבוד אותו בשמחה. בשמחה אמיתית ושלימה! האמירה של הוללות וכו' היא פשוט לא נכונה! אבל אדם לא יכול להיות תמיד שמח. אנחנו בעולם מלא קליפות שמרוחק מה'. אז לפעמים (כמו שחז"ל מדריכים אותנו בפורים) צריך תמריצים. אבל גם זה רק בפעמים נדירות. האמירה שלך היא פשוט הוצאת שם רע ענקית!
אני מבין שמי שהכניס לך את השטויות הלאה לראש דאג שתדע אותם בבקיאות. אבל ה"שורש כל הבעיות" שהוא מצא פשוט לא נכון! אולי זה נכון לגבי כמה ננחים בודדים שחזרו בתשובה לפני שבוע וגם הם בדרך לדרך האמת. אבל זה פשוט לא נכון. החסידות לעולם לא אמרה שהרגש יותר חשוב וכו'! אבל מצד שני אנחנו לא מוחקים אותו! זה כלי לעבודת הבורא!
אני בוחר לחבר את השכל לרגש. וכשהרגש מבוקר אני יכול לעבוד אותו בשלימות!
ממש הארכתי אז אני אסיים בזה שאני מרחם עליך. אני מקווה שתפנים את העצה שנתתי לך בהתחלה. ואם תרצה לדבר על זה עוד אתה מוזמן בכיף!
(אגב - הניק שלך מאוד יפה, אבל אתה לא עומד בתפקיד שלקחת לעצמך - @כלל ישראלי...)
)
.
