אבל זה כן.

חד משמעית

על מליון שקל שהוא יבוא מחר???

הרי לדברייך, כבר יותר מידי שנים אנשים האמינו כך, (אם כך את מפרשת את האמונה היהודית) ויצאו, לא נעים לומר...

מה ההגיון להאמין כל הזמן שתכף יקרה משהו, וכשהוא לא קורה להגיד "טוב, אז עוד רגע" ואם לא קרה עוד רגע אז "טוב, אז עכשיו עוד רגע".. וככה אלפיים שנה לעשות צחוק מעצמינו?

יש עוד תחום בעולם שאדם עם כ"כ הרבה ניסיון כושל יתעקש ראש בקיר?

הבה ונחדד את האמונה - האמונה היא שהוא יכול להגיע מחר, שאנחנו מצפים שיגיע מחר, לא שאנחנו יודעים שאכן יגיע מחר, אנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע, מה לעשות, הקץ נתכסה מאיתנו. נקודה.

הוא לא יכול להגיע בקרוב, הוא יגיע בקרוב.

מה זה נקרא בקרוב?

את מוכנה לשים מליון ש"ח שהוא יגיע השנה? שיגיע תוך חמש שנים? תוך עשר?

אם כן - על סמך מה בדיוק?

זה כמו לדעת שיש אלוהים

זה חלק בסיסי

אחכה לו בכל יום שיבוא

כל שנה מבחינתי זאת השנה שזהו- שבה זה קורה.

נו טוב, אולי מבחינתך זה חסר טעם. בשבילי לא.

ברור שאחכה לו בכל יום!

הוא יכול לבא כל שניה!
ואנחנו מייחלים ומשתוקקים שיבא כל שניה!

ברור!

אבל לדעת שבוודאות כך יקרה?

כתוב במפורש שאנחנו לא יכולים לדעת.

הכל תלוי במעשינו וזכויותינו.

מנין הביטחון לומר שבטוח היום הוא יבא??

אתמול בערב, שבסוף הוא לא בא, הרגשת דפוקה? הרגשת שהאמנת במשהו והוא איננו?

אם את משווה את זה לאמונה באלקים

אז כשאתמ ול בערב הוא לא הגיע

היית אמורה להרגיש כמו מישהו שגילתה שבאמת אין אלקים חלילה.

ככה הרגשת?

אני רק מנסה לחדד את הדברים, שימי לב למה שאני אומר,

אל תגידי "מבחינתי זה חלק בסיסי וככה זה"

אין שום טעם להמציא אמונה שאין לה שום מקור,

ושהיא סותרת את מה שחז"ל אומרים

ולקדש אותה.

אני חושבת שהכיוון שלך באמונה בגאולה לא נכונה..

אנחנו לא יודעים מתי הוא יגיע, האמונה זה לא "אין מצב שהמשיח לא יגיע מחר! פשוט אין סיכוי!" זה יותר בקטע שאנחנו מאמינים שהוא יגיע.. מתי? לא יודעת.. אנחנו מנסים לקרב את הגאולה על ידי התחזקות, קירבה לה', גמילות חסדים..

ומתפללים שיגיע כמה שיותר בקרוב..

נוצר בלבול כאילו האמונה היא כן להאמין שבוודאי הוא מגיע מחר ואין מצב שלא.

וזה, ממש חסר טעם, אם שלשום האמנו ככה על אתמול, ולפני שלשום על שלשום, ולפני שנתיים על שנה שעברה, והוכח שזה לא קרה, אז כנראה זה לא ככה...

אלא מה, האמונה היא מה שאת אומרת- הוא בוודאי יגיע, זה יכול לקרות כל רגע, ואנחנו אכן מתפללים על זה ומייחלים לזה.

כשהוא שואל אותה אם היא מוכנה להתערב - זה בדיוק בגלל הבלבול הזה שנוצר - כאילו אנחנו מאמינים ש"בוודאי יבא תכף" ואז האמונה סתם הופכת ללעג וקלס.

מה שאמרת זה בערך מה שאני התכוונתי להגיד..

אשמח שתסביר קצת יותר מה הפריע לך..

הדגשתי - שסביב הנקודה הזו בדיוק נסוב הדיון, וממנה נובעות הטעויות, ושזו הנקודה שצריכה חידוד!

אתה מאמין שהוא יכול להגיע בסיכוי של אחד למיליון?

האם תהיה מוכן לתת לי שקל אחד אם הוא לא יגיע ואילו אני אתן לך מיליון שקל אם הוא כן יגיע?

אנשים מוכנים לשלם יותר מזה אם היו מאמינים אפילו בסיכוי קטן שהם יכולים להרוויח מיליון.

חבל סתם לפתוח אותה שוב..

מוזמן לקרוא את ההודעות שנכתבו כאן...

זה לא מה שדיברו

דיברו על ודאות

למה שאתן לך שקל אם הוא לא יגיע?

אין לי שום וודאות שהוא יגיע, למה לי לסכן את השקל שלי?

אני אכן מאמין זהוא יכול להגיע, ברור.

אבל אין לי קצה קצהו של שמץ של מושג שהוא אכן יגיע.

מוכנים להשקיע שקל בשביל סיכוי אפילו מאוד מאוד קטן שהם יזכו במיליון שקל מחר

לא בצורה הזו מודדים.

הרי יתכן, ואף אחד לא מבטיח לי שלא, שיקח לו עוד מלא מלא שנים להגיע, נכון?

אז כל יום אתן שקל כי "אולי הוא היה מגיע היום"?

זה חסר טעם

ולא זו הצורה שמסתכלים על הדברים.

אבל בן אדם שהולך ומוכן לשלם 15 שקל לכרטיס לוטו בשביל סיכוי אפסי אפסי אפסי אפסי שאולי יזכה במיליון

אבל לא מוכן להשקיע *ספק* של שקל אחד בשביל לזכות במיליון מראה על כמה סיכויים הוא נותן לכזה תרחיש שבו המשיח יגיע מחר.

אבל אם ממש דחוף לך להביא ראיה, אז ניתן לנסח כך: אני מוכן להתערב על מליון ש"ח, וגם על מאה מליון, שהוא יבא מתישהוא במאתיים ותשע עשרה שנים הקרובות.

ואני אהיה מוכן להתערב על כך גם בעוד מאתיים ושמונה עשרה שנה, אם חלילה לא יבא עד אז - לגבי השנה האחרונה שתישאר. וגם ביום שלפני האחרון - על היום שלמחרתו

כי אני בהחלט מאמין שהוא מוכרח לבא מתישהו בפרק הזמן הזה, ושזה יכול להיות כל רגע.

ותסלחי לי, אבל אני בכלל לא מוצא סיבה לא להאמין בכך, שאתם עושים כזה עסק להוכיח אם כן מאמינים או שלא מאמינים.

למה שאני לא אאמין שהוא יכול בלא מחר?

למה צריך בשביל זה משחקים של כן שקל לא שקל?

ולפי הדרך שלך, האם את חושבת שהוכחנו שאני כל כך לא מאמין שיש סיכוי שהוא יבא, כולל לא "אפסי אפסי אפסי" עד כדי שאני לא מוכן לתת שקל על זה? באמת נראה לך שזה כל כך מופקע בעיני? כזה מרחק רב בין ההצהרה שלי לבין מה שבאמת?

אבל האמת הזכרת לי משהו אחר, בזה שאמרת על 219 שנים הקרובות

אני מבין מזה שאם תעמוד בתחילת האלף השביעי ותראה שלא קרה שום דבר, זה יגרום לך לאבד את האמונה שלך?

כי אני זוכר שקראתי רב אחד שכתב שהאמונה שלו מספיק חזקה וגם אם הוא יחיה באלף השביעי ויראה שלא הגיע הוא עדיין יחכה לו בכל יום שיבוא וכך צריכה להיות האמונה.

איך אפשר להאמין בזה?

על זה אני אומר שזה לא המדד, אם ממש דחוף לך אני יכול לתת לך גם עשר ש"ח ולא אחד, ובמתנה גמורה ולא בהתערבות, לא הפסד הכסף מפריע לי, יש כאן עיקרון משובש בצורה למדוד את הדבר.

זה תרחיש היפותטי. זה פשוט לא יקרה.

אין לי מושג מי הרב ההוא, אבל לדעתי הוא לא תפס את הפואנטה.. האמונה היא להאמין שזה מה שיקרה, לא להגיד שגם אם זה לא יקרה הוא יאמין שזה כן יקרה...

אלא באופן כללי מה הסיכויים שאנשים נותנים לזה שמשיח יגיע.

הרב סלמאן מוצפי

בעולמו של צדיק

זה סבבה להאמין בזה (אמנם לא מוסכם שבאמת צריך להאמין בזה ושזה הפשט)

אבל הוא עדיין אומר לך שאפילו כזה דבר לא יערער את אמונתו ביהדות

העיקרון הובהר.

סיפור מוזר, את יכולה לצלם?

זה נמצא בויקיפדיה

חורבן העולם באלף השביעי – ויקיפדיה

אז לא לחינם ביקשתי את המקור.

קרא שוב מה כתוב שם. עד הסוף, ודייק במילים האחרונות....

אומרים, או לפחות צריכים לומר, את אחות קטנה לפני השקיעה ולא אחריה... 

ומה שהוא בא לומר -ש גם אם רואים שעד הדקה ה99 הוא לא הגיע, לא מתייאשים אלא מאמינים בלב שלם שיגיע ברגע האחרון. וכך אכן יהיה.

כמו שכשהולכים לערבית של ליל שבת אומרים לפני"כ קבלת שבת, וזה לפני השקיעה

כך כשהולכים לערבית של ר"ה, אומרים לפני השקיעה אחות קטנה.

ולכן, הוא פשוט לא מתכוון לומר את מה שאתה אמרת.

אין שום טעם להיות ראש בקיר. להאמין במשהו שיקרה, וכשלא קרה להגיד טוב אז לא, יקרה אחר כך, זה מצריך מידה רבה של נאיביות, ואני לא ממש מאמין שהיא הייתה לרבי סלמאן ע"ה.

אין טעם לפרש את הסיפור בפירוש לא נכון רק כדי להעמיד אמונה מוזרה ותמוהה.

אבל הרבה פעמים זה גם נראה כל כך רחוק

אבל באמת צריך להאמין בזה אחרת זה לא יקרה אף פעם

חלילה וחס לומר שבזה זה תלוי.

ולהתבדות יום אחרי יום מחדש?

אני מאמין שהוא יכול להגיע מחר. לא שהוא יגיע מחר.

אין שום סיבה להאמין שהוא בוודאי יגיע מחר.

אני אומרת בל"נ, כי אם המשיח יבוא מחר זה לא יקרה

אני זוכרת כשהתחיל הסגר הייתי פשוט בטוחה שהמשיח יבוא הרגע

ואז קצת התאכזבתי

בגדול? כן אני מאמינה שהמשיח יכול להגיע מחר
כמו שאני מאמינה שאולי יהיה לי שוקולד שווה מחר

בת'כלס, אנחנו מצפים, אבל אי אפשר להאמין בזמן מסוים שבו המשיח יגיע, אפשר לצפות..

אבל אני אפילו לא יודעת אם אני מצפה.. כי אני לא מכירה את המציאות הזאת, וזאת נשמעת לי מציאות עם הרבה דקדוקים, וזה קשה..

שתקרא את זה.

אשמח שתגיד מה כדי שאוכל לענות יותר במדויק..

בכל מקרה אענה בקצרה, ב"ה אני מאמינה, וכן, גם אם לא ממש רואים את זה אני מתפללת כל יום בשחרית "אבא, אני רוצה לחזות בגאולה! בבקשה שאני יזכה לחזות בגאולה! ובזמן הקרוב! הדור שלנו כ"כ צריך גאולה! יש כ"כ הרבה בלבול! בבקשה תביא גאולה!"

אני חושבת שלכל אחד בחיים יש את השלב הזה שהוא מרגיש שעובדים עליו.. שכל זה סתם סיסמאות, שאולי המשיח לא באמת יגיע בסוף.. לכל מי שזה קורא לו אני לגמרי ממליצה לקרוא את הספר "הנבואה" שכתב הרב שמואל אליהו שפשוט מראה נבואות שהיו בתקופות הכי שחורות ועצובות של עמ"י כשזה היה לגמרי נראה שלא ישאר מהם כלום, נבואות שמתגשמות בימינו ממש, נבואות שמעידות על כך שאנחנו באתחלתא דגאולה.. ממש "כי עין בעין יראו את ישועת ה'" (אם יש טעות בפסוק, מצטערת.. אני לא ממש יודעת אותו בעל פה...) בכל מקרה גם אם מתקשים להאמין ואפילו לאלה שלא רוצים להאמין, פשוט אי אפשר, כי יש הוכחות בשטח!

עוד משהו יפה ששמעתי מ@עובדת ה בשמחה😊 שכרגע אנחנו בתקופה שהדור ממש מבולבל כל הערכים התהפכו והתעוותו ונהפכו לבלתי הגיוניים. למה זה? כי תמיד לפני הזריחה, הכי חשוך! ואנחנו בשלב הזה של שנייה לפני הזריחה - הגאולה, ולכן כ"כ חשוך! לכן יש כ"כ הרבה בלבול!

מקווה שעזרתי לך קצת יותר להאמין..

ממליצה לך באמת ללמוד ולברר זה ממש חשוב גם לאמונה שלך בקב"ה

מאיפה הביטחון שיבוא בקרוב ולא עוד איזה 150 שנה?

אז יודעים מקווים ומאמנים שהיום יגיע.

תשובה לא, לא ממש.

אבל אם דברת על אמונה מלאה בביאת המשיח כל רגע הנה משהו:

מרחוב רשב"י גולשת סמטה צרה, סמטת המשיח שמה. זקני צפת יספרו שזוהי הסמטה הצרה בעולם. מקצתם עוד זוכרים את יוכבד שגרה בקצה הסמטה ונהגה עד יום מותה להמתין בפתח ביתה כשלצדה שולחן קטן ועליו כוס תה ועוגיות עבור משיח בן יוסף, שעתיד, כמו שכתוב בספר הזוהר, לרדת על הרי גליל עליון ולעשות משם את דרכו לירושלים.

רואים את זה! אנחנו לא כמו לפני 150 שנה! יש מלאא ישיבות, אולפנות, ישל לנו מדינה, צבא, הר הבית בידנו! רואים התקדמות.. אין לי ספק! בתור מדינה -למרות שאנחנו ממש פצפונים- אנחנו תותחים!!

וגם רואים שנבואות מהתנ''ך מתגשמות...(עוד ישבו''..ועוד..) ו... זה לא שאנחנו אלפיים שנה בגלות ולא משתנה דבר משנה לשנה, עכשיו רואים התקדמות..

וגם ממש יכול להיות שהיום יבנה בית המקדש גם אם אנחנו ממש לא ''צדיקים'' הרי במצרים הקב''ה הוציא אותנו כשההינו במ''ט שערי טומאה!! אז בטח שגם בדור שלנו אפשר שתגיע הגאולה ממש עכשיו 

אז אני בכלל בכלל לא שם, אבל זה מדהים לראות את זה.

וגם לא כל אחד יכול להגיע לזה ולא כל אחד יכול לומר שהיגע לזה, זה ממש ממש יחידי סגולה.

אבל הנה, יש כאלה שחיים את ביאת המשיח:

איזה אמונה הייתה לרב שהמשיח יגיע עכשיו ברגע זה!

זה ממש נדיר

ממש רואים איך הוא חי, בכל נימי ליבו ונפשו את המשיח.

יש גם סרטון אחר שבמקרה יצא לי לראות, את הרבי מדבר עם הרבנים הראשיים דאז, הרב אליהו והרב שפירא, בעניין ביאת המשיח לפני פסח שני. והשאלות שהם מעוררים שם, ויותר נכון  איך  שהם מעוררים אותם ---- 

בשבילם ביאת המשיח זה ממש אירוע הכי אפשרי שיכול להיות.

מדהים.

צריך להאמין שהוא יכול להגיע בכל יום (כמעט).

אתה סתאם דורש צומי

קרא בבקשה מה שכתבתי כאן מה פתאום? למה להיות כ"כ נאיבי? - נוער וגיל ההתבגרות

כאן לא הבנתי. באמת שלא. - נוער וגיל ההתבגרות

וכאן הנקודה שכתבת "בדרך אגב", היא בעצם הנקודה שצריכה חידוד. - נוער וגיל ההתבגרות

יכול להיות שזה יעזור לך להבין במה צריך להאמין, ולהאמין בזה.

בהצלחה.

אבל אני לא מחכה לזה ואל תישאלו למה גם אני לא יודע אבל אם הוא בא ברוך הבא

להאמין שיגיע מחר. אני מאמין שיגיע, אבל זה לא יהיה מחר, יש כ"כ הרבה בעיות שצריך לתקן.

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות