משחק מילים
החול הכול נע ברוח
גם הדיונות וגם המבטא של האותיות שמתחלף ומתגלף, החול הכול נע, ואפילו הקשר בין אנשים שאם הם מכירים הם לא תמיד מכירים באמת, וכשהם לכאורה לא מכירים לפעמים הם כן, וההתלבטויות בקשרים בין אנשים מתחלף בהתאם כמו ההתחלפות של ההחלטה האם הם נחשבים מכירים או לא
אבל אדם רוצה בדרך כלל מקום מקובע בקביעות, משהו שיעמוד מול רוחות הדיונות, אדם רוצה מקום שירגיש ששם הוא, וצריך למצוא פיתרון לזה שדיונה אחת סוערת לפני או אחרי דיונה אחרת, ולפחות שינהלו דיון ויגיעו להחלטה, אבל הדיונות לא מנהלות דיון או שהם מנהלות דיון שנע ברוח גם כן, לי זה לא מסתדר לא זה ולא זה, מה לעשות, בדיוק כמו מי (שי זה היא, הי זה הוא, הוא זה מי, מי זה אני) שמסתבך עם מירכוז תחושת הביטחון, או פשטות שהיא מורכבות, קראתי לזה 'טבעי' אבל אני לא רוצה מאיזו סיבה להשתמש במילה הזו, וההעדפה הזאת לדיונה האלוהית הקובעת קביעות, חשובה יותר אצלי מהיות נסתר מקול בכל , וזה עצמו הסיבה לעצמו, ונפילה בין הדיונות בעיה פחותה מזה, ואם אין מוצא, הרי נאמר "כי לא ממוצא וממערב ולא ממדבר הרים, כי אלוהים שופט זה ישפיל וזה ירים", ופיתרון טבעי אולי אין, אני גם לא מסתמך על זה, "שוא תשועת אדם", אפילו כישרון לזיהוי מרחוק עדיף בעיני, תשאלי את אח שלו-שלי, אני מעדיף להיות זה שגורם לאנשים שיודעים להציע אופציות מעצבנות שיתבררו כנכונות, מאשר להסביר לשוא דברים שייחשבו לטירוף עוד לפני שנאמרו, ואמיתות נסתרות ונעלמות הם בעיני דבר מצויין לחקירה מסתתרת, נקרא אל מסתתר גם אלוהי ישראל, וכך מאריכים בכל מה שצריך יותר או שצריך פחות, עד שיסתדר, תקראי שלוש פעמים, ואולי תקשרי, בשיטת מירכוז הפשטות טמנתי רמזים פולחי אי היכרות ואין לחשוש מלכאורה, ואני לוקח את הסיכון למרות ששנינו לא רוצים כנראה (כי יש לי כאן ניקים,), אבל זה עדיין עדיף בעיניי
כבר ביצעתי תרגילים בשיטה הזאת לכמה אנשים פה. בינתיים זה הצליח
|בורח כל עוד נפשו בו|
