ריקה מתורה.
רחוקה מתורה.
רחוקה מהצדיקים.
ואל תגידו לי לכי ללמוד תורה ותבקשי את הצדיקים.
זה לא זה. אל תאכילו אותי בשקרים.
ולא יודעת אם אי פעם זה יוכל להיות זה.
אולי בגלגול אחר.
אולי בעולם אחר.
והימים חולפים
ורצים
ואני לא יודעת אם אני מסוגלת לסבול את העולם הריקני והחולף הזה.
אבל אולי זה געגוע בגלל הריחוק.
ובלי שנרגיש
אולי נמשיך להיות ריקים
ולבכות על הריק.
המירוץ הזה. מחליא.
אבל מצד שני,
זו גם אשמתי.
האור והטוהר
והטוב והעונג
הוא עם הצדיקים ועם התורה.
ושם.
שם.
זה החיות.
חיותי.
טובתי.
זאת נחמתי בעניי.
ואתה. כן אתה.
שמרגיש שהתורה חלילה היא שקר.
טיפש.
לך תעלה למעלה. לך תרגיש.
ותחזור לספר.