אם אתה אוהב ללמוד תשקיע את כל הכוחות בזה

ובעזרת השם יאיר לך מה הכי טוב לך,אולי תהיה

ראש ישיבה,או אפילו משהו שקשור לתורה כמו

שוחט מוהל רב פוסק,חבל אם יש לך רצון ללמוד תלמד.

עזוב רגע את הרשימות האלו של המקצועות.

אפשר היום להתפתח לכל כיוון אפשרי, להמציא עבודות ועיסוקים. העולם פתוח.

פחות משנה איזה תואר אתה לומד, יותר מה אתה עושה אתו.

זה העולם היום. בלי סוף אפשרויות לתעסוקה.

ממליצה לשבת רגע ולעשות רשימה

של כל הדברים שאתה אוהב לעשות,

ואז דברים שאתה טוב בהם. (בלי כותרות מפוצצות.. זה יכול להיות גם לבשל/לסכם חומר/להקשיב וכו')

ולחלום.. לעבוד עם אנשים? מול מחשב? להמציא משהו? למלא אחר פקודות?

מה הנטיות שלך..

אחרי שכל זה ברור אפשר לחפש לימודים מתאימים, שרק יובילו לדרך שמתאימה לך.

בהצלחה!

"אין סיפוק בכלל" בלהיות אברך.

לא היה קשה למצוא.

זאת אמורה להיות הוכחה?

אברכים לא נשארים עד גיל מבוגר כי "נעלם להם הסיפוק"?

ממה שאני מכיר הם עוזבים כי האשה לא מצליחה לפרנס לבד משפחה עם כמה ילדים. ואם הם מהבודדים שמצליחים לשרוד- הם מקבלים תוך שנים ספורות מינוי רבני כלשהו.

אין כמעט אברכים "סתם" בגיל 40, כי אלה שאף מינוי רבני לא מתאים להם- גם חיי אברכות לא מתאימים להם. להם באמת נגמר הסיפוק די מהר.

אבל הרוב- לדעתי- עוזבים בגלל הפרנסה, למרות שיש להם עדיין סיפוק.

(כמובן שאני מדבר רק על אלה שתכננו ורצו להשאר הרבה שנים).

"אני אוהב ללמוד תורה".

מי אמר לך שהסיבה שהוא נשאר עד עכשיו הייתה כי אין לו רעיון אחר? אולי טוב לו, אבל עכשיו הוא חושש מהעתיד הכלכלי שלו? במצב כזה כן הייתי מעודד אותו להתאמץ ולהמשיך.

אחרי שתמקד את עצמך קצת, אתה יכול לנסות לחפש כאן:

זה לימודים - פורטל לימודים חדשני בישראל | ZE LIMUDIM

או כאן:

קטגוריה:מקצועות – ויקיפדיה

ובכלל, לא צריך להיות חכם במיוחד כדי ללמוד מקצועות ריאליים באקדמיה. צריך סך הכל לא להיות טיפש במיוחד, ולהשקיע. לחכמים יהיה יותר קל, גם בלימודים וגם בשוק העבודה, אבל אין לך בכלל ממה לחשוש, אתה תתאמץ טיפה יותר. ואם בכל זאת תגיע לטיפה פחות, אז מה?!

הכל בסדר, הרבה אנשים מבולבלים בשלב הזה של קבלת החלטות לעתיד תעסוקתי.

שנית, מודעות עצמית זה טוב, אבל גם הטיפשים הכי גדולים חושבים שהם חכמים... אז כנראה שאתה חכם יותר ממה שאתה חושב, תנסה להבין מה גורם לך לחשוב שלא.

שלישית, תנסה לאתר את נקודות החוזקה שלך. במה אתה טוב? עבודת כפיים? ניתוח נתונים? עכבר רשת? מה אתה אוהב לעשות? תעשה רשימה של *כל* מקצוע שנשמע לך רלוונטי איכשהו, ותתחיל לסנן.

רביעית, בכדי לעשות את שלב שלוש כמו שצריך, תתייעץ עם אנשים שמכירים אותך, חברים, משפחה וכו' לפעמים הם יזהו בך נקודות שלא חשבת עליהן. בנוסף, יש למבוגרים ממך ניסיון בשוק התעסוקה, כדאי שתעזר בו. כמובן, תיעזר גם ברב גוגל, הוא עוזר מאד.

חמישית, ברגע שתדע לאן אתה מכווין, ומה אתה רוצה לעשות, תוכל להתחיל לחשוב איך לעבור את המשוכה של הלימודים.
תגדיר לעצמך מה היכולת המרבית שתוכל להפיק לטובת לימודים, אופי הלימודים, רמת קושי, זמן וכו'

שישית, עכשיו תתחיל לחפש פתרונות אפשריים, אם, למשל, תחומי ההנדסה מעניינים אותך, תחשוב על אופציה של תעודת הנדסאי, הלימודים קצרים וקלים יותר. כן, יותר קשה למצוא משרה אחר כך, אבל אפשרי בהחלט.

אם אתה לא מסוגל ללמוד 5 ימים מלאים, אז תחפש לימודי ערב. תפרוש את הלימודים על פני תקופה ארוכה יותר.

אולי התחום שאתה מעוניין לעסוק בו לא מצריך לימודים, אלא התמקצעות בלבד.

בחלק מהמקומות אולי תוכל להשיג הקלות בהגשת מסמכים מתאימים.

בקיצור, תבדוק טוב איך כן תוכל ללמוד משהו שיקדם אותך לעבר העיסוק בו אתה מעוניין, וכמובן, שוב, תיעזר במכרים שלך, משפחה חברים וכו', בטוח כל אחד יוסיף לך מידע. הם יוכלו, למשל, להזהיר אותך מקורסים מפתים שלא יתנו לך כלום.
 

והעיקר, לא לפחד כלל!
בהצלחה רבה!

מרן הגרע"י זצ"ל אמר שמי שצריך לשבת בישיבה כל עת ועת הוא אדם שיש לו פוטנציאל להיות מחנך ורב גדול, מי שלא - תלוי אם חשקה נפשו, (דבריו שו"ת יחו"ד ח"ג בסופו, יותר כהדרכה למה ההורים צריכים להכווין את הילד). חובת הלבבות אומר שאדם צריך לעסוק במקצוע בו יש לו כשרון. אין אדם שאין לו כשרון במשהו, הוא פשוט צריך להתנסות בהרבה דברים, בצורה מבוקרת ונכונה ולגלות.

בהצלחה! 

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍

אולי היום בניגוד לילדות אני אצליח לטפל בו ויגדל לו קצת שיער

נעשה לו קוקיות, שיהיה בת

איך אומרים ראש דשא או ראשת?😉

"ראש אולפנה או ראשת אולפנה?" 

"ראש עיר או ראשת עיר?"

כן ראשת זה חארטה..

מחבבת שגרה

היא לא חייבת להיות משעממת

בשבט יש יומולדת לעץ שלנו בגינה

שגדל בספונטניות מתוך דשא סינתטי

לא שזכרתי את זה

אבל האייפון בחר להציג תמונה שלו הראשונה להיום 

יש הזדמנות לעשות סעודה רביעית, להוסיף אלפא ביתא פסוקי ברכה ופיוטים וכו'. הלוואי שאזכה לחצי ממה שאני מדבר בחצי מהפעמים. אבל לפחות יש משמעותית יותר זמן ויותר נחת לזה מאשר בקיץ. (וגם בקיץ זה ברכה כי יש הזדמנות יותר בנחת משמעותית בשישי להשלים שמו"ת ושיר השירים וכו' וכולי האי הלוואי )

שהעברת נושא. זה מאוד חכם. יישר כוח!

חודש טוב!

לגבי מה עושים במוצ"ש ארוך. זה היה כמו מים קרים על נפש עייפה  אחרי הדיונים של חרדים -דת"ל.