אם אתה אוהב ללמוד תשקיע את כל הכוחות בזה

ובעזרת השם יאיר לך מה הכי טוב לך,אולי תהיה

ראש ישיבה,או אפילו משהו שקשור לתורה כמו

שוחט מוהל רב פוסק,חבל אם יש לך רצון ללמוד תלמד.

עזוב רגע את הרשימות האלו של המקצועות.

אפשר היום להתפתח לכל כיוון אפשרי, להמציא עבודות ועיסוקים. העולם פתוח.

פחות משנה איזה תואר אתה לומד, יותר מה אתה עושה אתו.

זה העולם היום. בלי סוף אפשרויות לתעסוקה.

ממליצה לשבת רגע ולעשות רשימה

של כל הדברים שאתה אוהב לעשות,

ואז דברים שאתה טוב בהם. (בלי כותרות מפוצצות.. זה יכול להיות גם לבשל/לסכם חומר/להקשיב וכו')

ולחלום.. לעבוד עם אנשים? מול מחשב? להמציא משהו? למלא אחר פקודות?

מה הנטיות שלך..

אחרי שכל זה ברור אפשר לחפש לימודים מתאימים, שרק יובילו לדרך שמתאימה לך.

בהצלחה!

"אין סיפוק בכלל" בלהיות אברך.

לא היה קשה למצוא.

זאת אמורה להיות הוכחה?

אברכים לא נשארים עד גיל מבוגר כי "נעלם להם הסיפוק"?

ממה שאני מכיר הם עוזבים כי האשה לא מצליחה לפרנס לבד משפחה עם כמה ילדים. ואם הם מהבודדים שמצליחים לשרוד- הם מקבלים תוך שנים ספורות מינוי רבני כלשהו.

אין כמעט אברכים "סתם" בגיל 40, כי אלה שאף מינוי רבני לא מתאים להם- גם חיי אברכות לא מתאימים להם. להם באמת נגמר הסיפוק די מהר.

אבל הרוב- לדעתי- עוזבים בגלל הפרנסה, למרות שיש להם עדיין סיפוק.

(כמובן שאני מדבר רק על אלה שתכננו ורצו להשאר הרבה שנים).

"אני אוהב ללמוד תורה".

מי אמר לך שהסיבה שהוא נשאר עד עכשיו הייתה כי אין לו רעיון אחר? אולי טוב לו, אבל עכשיו הוא חושש מהעתיד הכלכלי שלו? במצב כזה כן הייתי מעודד אותו להתאמץ ולהמשיך.

אחרי שתמקד את עצמך קצת, אתה יכול לנסות לחפש כאן:

זה לימודים - פורטל לימודים חדשני בישראל | ZE LIMUDIM

או כאן:

קטגוריה:מקצועות – ויקיפדיה

ובכלל, לא צריך להיות חכם במיוחד כדי ללמוד מקצועות ריאליים באקדמיה. צריך סך הכל לא להיות טיפש במיוחד, ולהשקיע. לחכמים יהיה יותר קל, גם בלימודים וגם בשוק העבודה, אבל אין לך בכלל ממה לחשוש, אתה תתאמץ טיפה יותר. ואם בכל זאת תגיע לטיפה פחות, אז מה?!

הכל בסדר, הרבה אנשים מבולבלים בשלב הזה של קבלת החלטות לעתיד תעסוקתי.

שנית, מודעות עצמית זה טוב, אבל גם הטיפשים הכי גדולים חושבים שהם חכמים... אז כנראה שאתה חכם יותר ממה שאתה חושב, תנסה להבין מה גורם לך לחשוב שלא.

שלישית, תנסה לאתר את נקודות החוזקה שלך. במה אתה טוב? עבודת כפיים? ניתוח נתונים? עכבר רשת? מה אתה אוהב לעשות? תעשה רשימה של *כל* מקצוע שנשמע לך רלוונטי איכשהו, ותתחיל לסנן.

רביעית, בכדי לעשות את שלב שלוש כמו שצריך, תתייעץ עם אנשים שמכירים אותך, חברים, משפחה וכו' לפעמים הם יזהו בך נקודות שלא חשבת עליהן. בנוסף, יש למבוגרים ממך ניסיון בשוק התעסוקה, כדאי שתעזר בו. כמובן, תיעזר גם ברב גוגל, הוא עוזר מאד.

חמישית, ברגע שתדע לאן אתה מכווין, ומה אתה רוצה לעשות, תוכל להתחיל לחשוב איך לעבור את המשוכה של הלימודים.
תגדיר לעצמך מה היכולת המרבית שתוכל להפיק לטובת לימודים, אופי הלימודים, רמת קושי, זמן וכו'

שישית, עכשיו תתחיל לחפש פתרונות אפשריים, אם, למשל, תחומי ההנדסה מעניינים אותך, תחשוב על אופציה של תעודת הנדסאי, הלימודים קצרים וקלים יותר. כן, יותר קשה למצוא משרה אחר כך, אבל אפשרי בהחלט.

אם אתה לא מסוגל ללמוד 5 ימים מלאים, אז תחפש לימודי ערב. תפרוש את הלימודים על פני תקופה ארוכה יותר.

אולי התחום שאתה מעוניין לעסוק בו לא מצריך לימודים, אלא התמקצעות בלבד.

בחלק מהמקומות אולי תוכל להשיג הקלות בהגשת מסמכים מתאימים.

בקיצור, תבדוק טוב איך כן תוכל ללמוד משהו שיקדם אותך לעבר העיסוק בו אתה מעוניין, וכמובן, שוב, תיעזר במכרים שלך, משפחה חברים וכו', בטוח כל אחד יוסיף לך מידע. הם יוכלו, למשל, להזהיר אותך מקורסים מפתים שלא יתנו לך כלום.
 

והעיקר, לא לפחד כלל!
בהצלחה רבה!

מרן הגרע"י זצ"ל אמר שמי שצריך לשבת בישיבה כל עת ועת הוא אדם שיש לו פוטנציאל להיות מחנך ורב גדול, מי שלא - תלוי אם חשקה נפשו, (דבריו שו"ת יחו"ד ח"ג בסופו, יותר כהדרכה למה ההורים צריכים להכווין את הילד). חובת הלבבות אומר שאדם צריך לעסוק במקצוע בו יש לו כשרון. אין אדם שאין לו כשרון במשהו, הוא פשוט צריך להתנסות בהרבה דברים, בצורה מבוקרת ונכונה ולגלות.

בהצלחה! 

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

ונועד להיות כזה.

אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.

אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה

נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם

אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.

אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,

לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים

הרצים כמטורפים על הגלגלת....

ואאלט זה "אם אני לא טועה".

התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.

בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...

סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח

מנשים מצפים יותר

ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב

אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.

(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).

מה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?

(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)

– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).

פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).

– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.

– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.

להגביר שליטה ע"י

צמצום טריגרים

(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)

מציאת חלופות

(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)

אימון

(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)

אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת

(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)

כשמשפרים שליטה בנושא אחד

הוא יכול להשפיע על עוד נושאים

אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…

והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).

ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.

והופס, עברו שעתיים.

אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.

אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.

שעה טוויטר צריך.

שעתיים?

שלוש שעות?

ארבע?

אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?

ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.

גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.

שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...

ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי

רק לקריאה.

להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.

אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.

תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!