והשלב הבא הוא תיוגים

המצב כמו שכתוב במאמר רפ"ב בליקוטי מוהר"ן- "ועל-ידי-זה שאתה מוצא בו עוד מעט טוב ששם אינו רשע, ואתה דן אותו לכף זכות, על-ידי-זה אתה מעלה אותו באמת מכף חובה לכף זכות, עד שישוב בתשובה על-ידי-זה"..

כמה פנים טובות שאני רואה בעם ישראל-

שמחה. חבר שלי דיבר פעם עם איזה גוי מרוסיה וההוא אמר שאצל הגוים מי שמחיך נחשב טיפש! ברוך ה' זכיתי לצאת כמה פעמים להפצות (ספרי רבי נחמן, אהבה ושמחה) זכיתי לראות כמה עם ישראל שמח בכל מי שמביא לו טיפת חיוך.. 

שוב בהקשר של הפצות- ראיתתי כמה עם ישראל צמא לקדושה! קפצו עלי אנשים לוקחים ספרים ותורמים קצת... קיצר- עם נפלא!

(ההפצות זה מלפני הקורונה).

המשפחה של הבת שירות המאומצת שלנו באה בחופש, בקורונה.. ואז הם עצרו לקנות משו, הגבר יצא למנחה, והאשה יצאה לקנות משו, הכרטיס אשראי שלה לא עבד, אז המוכר אומר לה, לא משנה, אל תלכי ותפריעי עכשיו לבעלך, עליי..

 וברוך ה' לא חסרים זכויות

אין על עמ"י!!!! באמת בהכל

שמעתי על משהו אחד.

נתקלתם בהודעות העצובות על קשישים שמתו בבתים שנתגלו רק לאחר שבוע שבועיים+???

בגלל הסגר לא מבקרים והם נותרים בודדים.

מתנדבי זקא שנתקלו בכמה מקרים אספו שמות של קשישים והם כל יום מתקשרים אליהם לראות שהם עדיין בחיים!!!

אמא שלי יועצת, ויש לה ימים חופשים, שעות עבודה,

אבל היא גם דואגת שכל משפחה בלי מחשב, תקבל מחשב ללמידה מרחוק, וישאילו להם מחשבים, שיקנו בזול, מתקשרת לתלמידים עם קשיים, מחפשת להם חונכות

והשאיר אחריו אלמנה ושבעה ילדים, תוך יום יומיים גייסו למשפחה הזאת 2 מיליון שקל!

אני חושבת זה שפתחת את השרשור הזה כבר לימד זכות על עם ישראל

אשריך כל הכבוד לך

מתארת לעצמי שלא כולם יסכימו איתי אבל נראה לי חשוב ללמד זכות דווקא על מי שאולי יותר קשה..אז ככה: 

כפיים למפגינים בבלפור(מתנגדת מאוד למטרתה אבל עדיין...) לדעתי אכפת להם מעמ''י. מבחינתם- אם ביבי יהיה ראש ממשלה יהיה פחות טוב(גם לא מסכימה), לדעתם צריך משהו אחר..וממש כל הכבוד להם!! זה משהו שחשוב להם והם נלחמים עליו!!(שוב- בכלל לא מסכימה עם הדרך, המטרה וכו' אבל זה לא משנה, אכפת להם.) 

בעזרת ה שיהיה פרנסה טובה לכול עמ"י!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...