Redirect Notice

לרבי נחמן יש תרופה פלאית על מנת להינצל מפחדים ולהתנהל בצורה שאת מרגישה הכי אמיתית עם עצמך בלי לחשוב שצריך לתת דין וחשבון לאף אחד...

וזה- לתת דין וחשבון לבעל החשובונות!

כלומר, לשבת זמן מסוים ביום ולשפט את עצמך מול ה'. להשתדל לעשות את זה בכל הרצינות, לא להסתיר שום דבר, עם קטיגור וסניגור וכו' ובסוף- וזה חשוב- למצא את הנקודות הטובות בכל זאת ולצאת זכאית! 

למה זה עוזר? מסביר רבי נחמן בליקוטי מוהר"ן תורה ט"ו " וּבַמֶּה מַעֲלִין אֶת הַיִּרְאָה ? בִּבְחִינַת מִשְׁפָּט כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ" וְאֶרֶץ הוּא בְּחִינַת יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ יָרְאָה" הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפּט אֶת כָּל עֲסָקָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בַּמִּשְׁפָּט" הַיְנוּ שֶׁיִּשְׁפּט וְיָדִין בְּעַצְמוֹ כָּל עֲסָקָיו וּבָזֶה יָסִיר מֵעָלָיו כָּל הַפְּחָדִים וְיַעֲלֶה בְּחִינַת יִרְאָה בָּרָה וּנְקִיָּה וְתִשָּׁאֵר אַךְ יִרְאַת הַשֵּׁם וְלא יִרְאָה אַחֶרֶת כִּי כְּשֶׁאֵין אָדָם דָּן וְשׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ אֲזַי דָּנִין וְשׁוֹפְטִין אוֹתוֹ לְמַעְלָה כִּי 'אִם אֵין דִּין לְמַטָּה יֵשׁ דִּין לְמַעְלָה' וּכְשֶׁשּׁוֹפְטִין אֶת הָאָדָם בְּמִשְׁפָּט דִּלְעֵלָּא אֲזַי הַדִּין נִתְלַבֵּשׁ בְּכָל הַדְּבָרִים וְכָל הַדְּבָרִים נַעֲשִׂים שְׁלוּחִים לַמָּקוֹם לַעֲשׂוֹת בְּזֶה הָאִישׁ מִשְׁפָּט כָּתוּב כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה . '"לְמִשְׁפָּטֶיךָ עָמְדוּ", אֲזַי "הַכּל עֲבָדֶיךָ" לַעֲשׂוֹת דִּין בְּזֶה הָאָדָם' אֲבָל כְּשֶׁשּׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ וּכְשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אֵין דִּין לְמַעְלָה וְאֵין הַיִּרְאָה מִתְלַבֵּשׁ בְּשׁוּם דָּבָר לְעוֹרֵר אֶת הָאָדָם כִּי הוּא בְּעַצְמוֹ נִתְעוֹרֵר וְזֶהוּ: "וְשָׂם דֶּרֶךְ" מִי שֶׁשָּׂם אָרְחוֹתָיו הַיְנוּ שֶׁשּׁוֹפֵט אָרְחוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים" עַל יְדֵי זֶה "אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלהִים" זֶה בְּחִינַת יִרְאָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶת הָאֱלהִים יְרָא" הַיְנוּ בְּחִינַת יִרְאָה עוֹלָה מֵהַקְּלִפָּה וּמֵהָאֻמּוֹת עַל יְדֵי מִשְׁפָּט כִּי מִתְּחִלָּה הָיְתָה נִתְלַבֵּשׁ בַּקְּלִפָּה וְזֶהוּ שֶׁהָאָדָם מְפַחֵד אֶת עַצְמוֹ מֵאֵיזֶה דָבָר מִשַּׂר אוֹ מִגַּנָּבִים וּשְׁאָר פְּחָדִים זֶה הוּא שֶׁהַיִּרְאָה נִתְלַבֵּשׁ בְּזֶה הַדָּבָר כִּי אִם לא הָיָה נִתְלַבֵּשׁ הַיִּרְאָה בְּזֶה הַדָּבָר לא הָיָה כּחַ בְּזֶה הַדָּבָר לְהַפְחִיד אֶת הָאָדָם" ואם תוכלי לעיין שם בכל המאמר הנ"ל יהיה נפלא. ואם יש שאלות אשתדל לענות לפי יכולתי..

בהצלחה רבה.

(נ.ב עייני גם במה שכתבתי לך שם "לחזק ולעודד" שזה קשור ויכול גם לעזור)

לדעתי תגידי שעזבת, זה יייראה מוזר אם לא.. את לא צריכה להגיד:'' הרגשתי שהשפעתם עליי לרעה'' אבל משהו כמו: פחות נהנתי'' נראה לי סבבה(אישית היה לי משהו דומה ודי ידעו שלא הרגשתי ''בנוח'' אז המצאתי משהו..) ב''הצלחה!!

כבר קראתי לפני כמה ימים אסתכל שוב

@מתנחלת

היי אהובה!!
אני ב"ה עזבתי את הסניף שלי שנה שעברה בערך מאותה סיבה אז אגיב לך פשוט מה עשיתי..

לגבי השלב של לספר - אני פשוט סיפרתי למישי אחת במפגש שהיה לנו ולאט לאט זה עבר לכולן, לא צעקתי והודעתי להן שאני עוזבת, פשוט עזבתי בשקט... 

אני לא חושבת שאת צריכה להכין "טקס פרידה" וכו כי בסופו של דבר אם הן חשובות לך הן ימשיכו לשמור איתך על קשר...

הכי חשוב - אני חושבת שלא צריך לומר שעוזבים בגלל שלא מספיק דוס לך שם כי אז זה נשמע מתנשא, אני אישי בכלל לא אמרתי להן את הסיבה למה עזבתי, אמרתי להן שיש כמה סיבות ואני לא רוצה לומר להן כדי שלא אפגע ח"ו במישי..

לגבי ההחלטה - אני בטוחה שאם החלטת אתזה, סימן שחשבת עלזה הרבה, זאת לא החלטה של רגע..

תזכרי שבסופו שלדבר אם זאת ההחלטה שהכי נכונה בשבילך אבא יכוון אותך לזה, ואם לא - אבא יסמן לך שצריכים אותך..

עצם זה שאת עוזבת כי את רוצה להתחזק יותר - זה מדהים!! וממש אבל ממש לא מובן מאליו.. יש הרבה שפשוט היו נשארות ורק מתקלקלות, את מטורפת ויש לך כוחות מטורפים לעבור אתזה!!

תזכרי שתמיד ישלך את החברות מהאולפנה ואת מוזמנת להמשיך לשמור על קשר גם אם אתן לא ביחד בסניף, פה נמדדת החברות האמיתית..

מאחלת לך המון בהצלחה ותזכרי שאת מטורפת!!

אם את צריכה עוד משו - מוזמנת לשאול...

חיבוק ענק!!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...