כיצד הפסיד עפרון 600 שקל.

אברהם אבינו משלם לעפרון ארבע מאות שקל, לא בשקלים פשוטים ורגילים, אלא בשקלים גדולים וקנטרים, וכמו שמבאר רש"י: "עובר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהן גדולים שהן קנטרין".

ומנין הגיעו לאברהם אבינו אותם שקלים? אלא אומרים חז"ל, בשעה שאבימלך נתן פיצויים לשרה הוא שילם לה אלף כסף, ונתן לאברהם שק מלא מאותם שקלים, כמו שכתוב (בראשית כ´ ט"ז):"וּלְשָׂרָה אָמַר הִנֵּה נָתַתִּי אֶלֶף כֶּסֶף לְאָחִיךְ הִנֵּה הוּא לָךְ כְּסוּת עֵינַיִם לְכֹל אֲשֶׁר אִתָּךְ וְאֵת כֹּל וְנֹכָחַת",והשקלים שהיו אצל אבימלך לא היו פשוטים אלא גדולים כפי שיש למלכים.

אך אברהם לא רצה מתנה זו (אאע"ה לא רצה כלל לקחת כסף מאנשים, ולכן הוא אמר למלך סדום "אם מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח מכל אשר לך ולא תאמר אני העשרתי את אברם"), ולקח את הכסף רק כדי לא לפגוע בכבודו של אבימלך, והמתין לראות מה יעשה בכסף זה, וכשבאה לידו קניית המערה מעפרון הוא שילם מאותו השק, ואמר אברהם לעפרון טול את כל השק כמו שהוא עם כל מה שבתוכו, כי לא רצה ליהנות מכסף שקבל על כורחו מאבימלך. אבל עפרון היה רע עין וביקש מאברהם שישקול לו את השקלים, כי אולי אין בשק אלא מעט שקלים מלמעלה אבל כולו מלא עפר ואבנים, ובגלל תאוותו, רוע עינו ועקשנותו הפסיד עפרון שש מאות שקלים ולא קיבל אלא ארבע מאות שקלים בלבד (ומשום כך כתוב כאן שמו חסר וא"ו, למרות שבכל הפרשה שמו כתוב עם וא"ו).

 

תפוס מימין, תרים עוד קצת, זהו, קדימה! יורדים למטה.

אחרי נושאי הכבוד יוצאים גם מוטי ואשתו, השכנים בדלת ממולי, כשהם מלוים למנוחות את יקירם. שנים הלא ליוה אותם בשמחות וחלילה בצער, אף פעם לא איכזב. אבל לאחרונה אומרת ציפי השכנה הוא התחיל מידי פעם להיות חולה, פעם בעיה כזו ופעם בעיה אחרת עד שלבסוף מת לגמרי. נסינו להיות אותו אבל לא הלך, דוקא השקענו בו כסף, אבל כמה אפשר? ככה זה העולם אומר מוטי, זורקים את הדור הישן והחדש תופס את מקומות למרות – כך מוטי בכאב שאין כמו הישן, זה היה משהו! אבל העולם זז קדימה.

 

וכך הורידו אותו למטה בלי קדיש, ובלי מלוים מיותרים, ואפילו בלי דמעות שמו אותו על המדרכה על יד הצפרדע השכונתית והלכו להם.

 

זה היה סופו של המקרר של משפחת חביב. הוא שירת אותם שלושים שנה לפחות אך כשגמר את תפקידו הושלך וננטש ללא קבורה ומצבה...

 

אדם אינו כך, גם כשגמר לשרת את העולם אינו נזרק לפח, נפרדים ממנו בכבוד, ואף דואגים לו לקבורה מכובדת ומצבה שתשַמֵר את זכרו. ומדוע?

 

מדוע האדם אינו כחפץ שכאשר מסיים את תפקידו יביאו אחר במקומו וגמרנו, מדוע כל הטקס הזה?

 

את זאת לימד אותנו אברהם אבינו, אבי האומה הישראלית, בפרשתנו.

 

כשנפטרה שרה טרח אברהם אבינו להגיע ממקום היותו "לספוד לשרה ולבכותה" ואחר כך לרכוש עבורה חלקת קבר במחיר מפולפל ביותר מאת עפרון החתי.

 

העיסקה נעשתה דוקא בפירסום גדול במעמד כל אנשי העיר, וכל זאת ללמד את העולם עוד משהו חדש, לאחר שהודיע לכל העולם שיש בורא שברא את הכל, והוא ממשיך ומחיה את כולם. ומי שאוכל חייב לתת לו תודה אחרי שאכל משלו,

 

אחרי כל החיים הללו יש גם המשך.

הוא בתכלס הסכים לוותר על ארץ ששווה 400 שקל כסף.

 

 

במיוחד בשבילך! ;) [הקישור...]

 

 

 

חוץ מזה >>

למה עצבניים על עפרון?

400 ש"ח , זה לא משחק ילדים...

 

 

אמר הרבה ועשה מעט.

 

 

 

"בני ובינך מה היא"

?!

 

 

זה מראה על תאוות ממון.
[שאם רק היה מתגבר על עצמו - כמדומני שכתוב שהיה מקבל מאברהם עוד הרבה "דולרים"...]

 

 

 

רש"י >

(טז) וישקל אברהם לעפרן -
חסר וי"ו, לפי שאמר הרבה ואפילו מעט לא עשה, שנטל ממנו שקלים גדולים שהן קנטרין, שנאמר (פסוק טז) עובר לסוחר, שמתקבלים בשקל בכל מקום ויש מקום ששקליהן גדולים שהן קנטרין, צינטינייר"ש [מטבעות של מאה] בלע"ז:

 

 

 

 

שבת שלום ומבורכת!

לכל עם ישראל בעז"ה.

פירוש הדבר הוא 'מה זה לתת לך ארץ ששווה רק 400? לא צריך לעשות מזה עניין'. גם אם זה יישמע מוזר כשאגיד לך 'זה בסך הכול שני מליון דולר, עזוב.' הוא לא ביקש כסף, הוא אמר שהוא לא רוצה. וכמו שכתבתי בד"ת שלי, ארונה לקח מדוד שש מאות שקלי זהב. הרבה יותר מארבע מאות שקלי כסף..