יש שתי דרכים מקובלות לקניין ארץ: או לקנות אותה בכסף, או לכבוש אותה.

כשאדם יחיד קונה אדמה, היא שלו עד יום מותו. ואינו יכול לקחת את ארצו אתו אל שאול אשר הוא יורד שם. אבל אף אחד לא יכול להפקיע את זכותו על הארץ הזו.

כשעם קונה ארץ זה קניין שלא פוקע מעצמו לעולם, כיון שעם אינו מת. אבל הקניין פוקע אם עם אחר כובש את הארץ. אברהם אבינו קנה בכסף מלא אחוזת קבר. הקניין של אחוזת קבר אינה פוקעת עם המוות, שכן היא קנויה למת עד קץ הימים. אברהם אבינו קנה את חברון, שממנה יצא דוד, ובה הוא מלך בתחילת מלכותו על יהודה. הקניין בו קנה אברהם את חברון לא יפקע לעולם.

יעקב אבינו קנה את העיר שכם מידי בני חמור במאה קשיטה. וגם הוא קנה אותה לאחוזת קבר: "וְאֶת עַצְמוֹת יוֹסֵף אֲשֶׁר הֶעֱלוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם קָבְרוּ בִשְׁכֶם בְּחֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר קָנָה יַעֲקֹב מֵאֵת בְּנֵי חֲמוֹר אֲבִי שְׁכֶם בְּמֵאָה קְשִׂיטָה".

התפלגות הממלכה הייתה בשכם, ותחילת מלכות ישראל הנפרדת הייתה בשכם. ירבעם בן נבט היה מזרע יוסף, ואין מתאים מזה שבמקום קבורת יוסף תחל מלכותו

כל זה טוב לתחילת המלכות. אבל מלכות יהודה עברה לירושלים ומלכות ישראל עברה לשומרון. שומרון לא הייתה קיימת בימי האבות, ולא ניתן היה לקנות אותה. ירושלים עוד לא נבחרה בימי האבות, אלא רק בימי דוד כששם המלאך המשחית נצטווה להפסיק. אמנם כבר בימי אברהם מלך שם מלכיצדק שהוא מלך צדיק וישר (ולראיה - אברהם הסכים לקבל ממנו כשלא הסכים לקבל ממלך סדום), אבל היא לא מוזכרת בשום מקום כעיר נבחרת עד ימי דוד.

ובכל זאת, גם בימי דוד, אחרי שהמלאך השיב את חרבו אל נדנה, דוד החליט לקנות את השדה. קניין דומה להפליא לקניין מערת המכפלה: "וַיֹּאמֶר דָּוִיד אֶל אָרְנָן תְּנָה לִּי מְקוֹם הַגֹּרֶן וְאֶבְנֶה בּוֹ מִזְבֵּחַ לַה' בְּכֶסֶף מָלֵא תְּנֵהוּ לִי וְתֵעָצַר הַמַּגֵּפָה מֵעַל הָעָם וַיֹּאמֶר אָרְנָן אֶל דָּוִיד קַח לָךְ וְיַעַשׂ אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ הַטּוֹב בְּעֵינָיו רְאֵה נָתַתִּי הַבָּקָר לָעֹלוֹת וְהַמּוֹרִגִּים לָעֵצִים וְהַחִטִּים לַמִּנְחָה הַכֹּל נָתָתִּי וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ דָּוִיד לְאָרְנָן לֹא כִּי קָנֹה אֶקְנֶה בְּכֶסֶף מָלֵא כִּי לֹא אֶשָּׂא אֲשֶׁר לְךָ לַה' וְהַעֲלוֹת עוֹלָה חִנָּם וַיִּתֵּן דָּוִיד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת". בדומה לעפרון - ארנן מסרב לקבל כסף, ורוצה לתת אף יותר משביקש דוד. דוד מסרב, וקונה את השדה בשש מאות שקלי זהב. (קנה מידה מעניין לכל מי שחושב שארבע מאות שקל כסף זה הרבה לשדה עפרון). ירושלים קנויה - ממלך יבוס למלך ישראל - קניין עולם. הקניין נקנה בכסף, ולעם ישראל.

שומרון גם היא נקנתה על ידי מלך ישראל: "וַיִּקֶן אֶת-הָהָר שֹׁמְרוֹן מֵאֶת שֶׁמֶר בְּכִכְּרַיִם כָּסֶף וַיִּבֶן אֶת-הָהָר", וגם העיר הזו, שהייתה מקום למלכות ישראל ירודה מאוד, שנקנתה על ידי עמרי שהרע מכל אשר לפניו והמלך הראשון שמלכותו החלה בו היה אחאב, שהכתוב מעיד עליו שהיה מלך רע מכל אשר לפניו ואחריו, גם היא קנויה לעם ישראל קניין עולם.