דווקא מקומות שמבטיחים לי ''תוך איקס זמן את מקבלת ישועה''- לא מעוררות אמון אצלי.

אני לא מאמינה שיש מישהו שיכול להבטיח לי משהו תוך זמן מסוים חוץ מהקב''ה.

אז כל מי שהוא בן אנוש יכול להבטיח לי רק שיש לו כלים טובים לתת לי שיקדמו אותי. איך זה ישפיע עליי? האם זה יעזור לי להשיג את מה שאני רוצה? אפחד לא יכול לדעת או להבטיח. ומי שכן- אני לא מאמינה לו.

את מרגישה שבפעמים שאמרת לא, פעלת לא נכון?

יש דברים שאת לא מודעת לגביהם שיש מצב מונעים אותך מלהתחתן?

את מרגישה שיש משהו שתוקע אותך? מפריע לך מלהגיע למצב של נשואה?

האם את יודעת מה את צריכה בקשר? מה את מחפשת בבחור שלך?

האם את מגיעה מפוקסת עם הרצון שלך?

האם את ברורה לעצמך?

כשאת בהיכרות עם בחור את מרגישה שאת מתנהלת נכון מולו? שאת מצליחה להביא את עצמך כמו שאת האמיתי?

אם לא (או כן לפי השאלה האחרונה חח), אז אין טעם לדעתי לכל ההדרכות האלו. מיותר. באמת חשוב להיות בשלמות פנימית מבפנים. להיות במודעות למה קורה בתוך הקשר מבחינת ההחלטות שאת לוקחת. ולהיות בביטחון שאת פועלת נכון! 

השאלה מאיזה נקודה את עכשיו מתקדמת ומשתפרת בכוחות עצמך-

בנקודה שאת שלמה עם עצמך ועם איך שאת מתנהלת בדייטים?

(שלמה זה אומר בפנים את מרגישה שטוב לך, שאת מתנהלת נכון, את לא מתחרטת על החלטות שקיבלת, את יודעת שפעלת נכון, את יודעת שעשית את המקסימום השתדלות שלך וזה כבר לא באחריותך יותר. כי ללמוד תמיד אנחנו נלמד, אבל יש נקודה שהלמידה היא כבר מתוך מקום של שלימות וזאת כבר למידה אחרת לגמרי.)

או שאת לומדת מתוך מקום שמשהו בפנים מציק ולא בטוח בעצמו.

למידה מתוך מקום ששלם עם עצמו זה כמו בית שהוא כבר מוכן ועכשיו אפשר להכניס בו כלים, ורהיטים, ולעצב אותו, ולשפץ וכו'

ולמידה מתוך מקום לא שלם זה כמו בית שהיסודות שלו לא יציבים או שהוא עדיין בתהליך של בניה שמצריך בירור עם עזרה מבחוץ.

גילוי נאות - 

אני רווק.

הלכתי להמון אימונים/טיפולים אצל מאמנים/ות, פסיכותרפיסטים/יות ופסיכוקינזיסית אחת (אם מישהו יודע מה זה).

כמה זה המון? למעלה מ10 מטפלים שונים. מעל 90 מפגשים במצטבר עד היום.

אני עדיין רווק.

אני מעלה כמה כמה דברים למחשבה:

1. יש כאלו שאימונים/טיפולים עזרו להם. והם התחתנו. ואחרי שהם התחתנו, הם שלחו מכתבי תודה והמלצה למאמן/מאמנת שלהם והמכתב הזה הפך להיות התעודת זהות/מכתב המלצה שאותו מאמן ישר מציג ביחד עם הפרסומת שלו לאימון.

אז אם מעולם לא הלכת לאימון/טיפול - לכי על זה ובגדול.

תשקיעי, תעשי שיעורי בית ובעז"ה תתחתני.

אבל צריך לקחת בחשבון שיש המון אנשים שהלכו לאימונים/טיפולים כאלו ואחרים וזה לא עזר להם.

ואני מאחל לך לא להיות מאלה. אבל צריך לקחת בחשבון שיש גם כאלה.

2. אל תצפי מאף מאמנת להבטיח לך שתתחתני אחרי מספר פגישות איתה. אף אחת ואף אחד לא יכול (ואסור להם) להבטיח את זה. 

בנוסף, לעולם לא תוכלי לבוא בטענות למאמנת שלא התחתנת, מכיוון שיש להם תשובה מוכנה אולטימטיבית:

"לא רצית מספיק".

3. לקחת בחשבון שכן,..לצערי יש הרבה אנשים שעושים סיבוב על רווקים ורווקות, ומנצלים את חוסר הביטחון והוודאות לשווק להם שרק אם הם יעשו את הצעד הבא, אז אם במסלול מובטח לחתונה...

ושוב, אני לא טוען שאלו כולם, ואני לא טוען גם שזה אף פעם לא עובד.

יש שהתחתנו אחרי אימונים ו/או טיפולים פסיכולוגיים כאלה ואחרים. ויש שלא.

בסופו של דבר, גם המאמנים/ות עם כל הרצון הטוב לעזור (ולא בציניות), צריכים להביא פרנסה הביתה.

סיכומו של דבר - 

אם לא הלכת. לכי, תנסי. אימון אחד לא עבד - תנסי עוד אחד. תגווני, לכי לשיטות טיפול שונות.

אם ניסית כמה פעמים ואת לא רואה שינוי...לדעתי - כנראה שהפעם הבאה לא תהיה שונה.

וסיפור קטן -

יש לי חבר בגילי (ואנחנו שנינו לא צעירים) שאף פעם לא הלך לאימונים/ טיפולים. תמיד ניסיתי לקחת אותו איתי אבל תמיד הוא לא רצה.

"לא מאמין בזה" הוא הפטיר.

צחוק הגורל - הבחור התחתן בשנה האחרונה. מאושר עד הגג. אני עדיין רווק, אחרי עשרות מפגשים שהיו יכולים לממן חתונה מפוארת...

בסופו של דבר יש מלך שהוא קובע מה יהיה. (וזה מבלי להוריד בחשיבות של ההשתדלות שלנו)

ומציין:

הרבה דברים שלא יקדמו לחתונה יכולים לעזור בחיים או בהתמודדות, או לקדם לקראת גם אם לא יביאו לתוצאה מיידית.

לפעמים יש משהו שצריך לפתור אבל זה לא אומר שמיד מתחתנים.

הרבה פעמים הליווי או איזשהו טיפול חשוב כדי לוודא שלא השארנו נקודות פתוחות. כמו לבדוק שהדלת נעולה כשיוצאים. בדרך כלל היא כן, אבל לא רוצים לפספס את הפעם שלא. ואז אחרי ליווי כזה יכולה להיות תחושה של "אוקיי, אני בסדר, אין לי בעיה".

האם פחד מחתונה מעכב אותי? שווה לבדוק. האם היחס שלי לנישואין בשל מספיק כדי לנהל מערכת יחסים שתוביל לחתונה? שווה לבדוק. האם אני נותן בעצמי מספיק אמון? שווה לבדוק.

ואחרי הכל, יש כאלה שיזיקו יותר מאשר יביאו תועלת, יש כאלה שלא יתאימו לך באופן אישי, יש כאלה שלא יבינו אותך, יש כאלה שיפעילו עליך תבנית שלא מתאימה לבעיה שלך. אפילו פגישה אחת לפני שמתחייבים לא אומרת שברגע שנכנסים למסלול ארוך טווח דברים לא יתהפכו עליך.

ובכל זאת, זה תחום שמקדם, ושווה להשקיע בו. מעט? הרבה? שיקולים מורכבים, תלוי בתקציב, בלחץ/נחישות לחתונה, ועוד.

אל תסתבכי- אם עדיין לא קרה מה שאת רוצה ואת מרגישה שחסרים לך כלים או שיש משהו שעדיין לא הבנת, 

תלכי לאחת התוכניות שמעניינות אותך וניראות לך איכותיות ויש לך עליהם המלצות.

בכל מקרה, אם את נרשמת לאחת התוכניות ומרגישה שזה כבר לא מדבר אליך- פשוט תפסיקי את המנוי/ התשלום.

אני מאמינה שיש הרבה דברים כדי למצוא את מה שחסר לך (כלים וכד'), התפקיד שלך זה לחפש מה הכי מדויק לך ומה הכי מדבר אליך. זה נכון, לא כל תוכנית תדבר אליך ותרכוש את האמון שלך.. את צריכה לבדוק מה הכי מתאים לך, ולפי זה להירשם ולצמוח.

וכמובן לזכור שמה שלא מתאים לך- את לא חייבת להישאר.

אני אגיד לך באופן אישי שאני דווקא כן נמצאת בפרויקט 252 ומאוד מאוד נהינת! אני כן ממליצה להירשם, אבל כמובן תבדקי מה שמתאים לך ותשאלי אנשים סביבך אם ממליצים

בסופו של דבר, כל השפע של מאמנים שקיים זה בגלל שהשוק דורש אותם ולכן הם חייבים לשווק את עצמם.

לדעתי, רובם (אם לא כולם) עובדים סביב אותם רעיונות ונשענים על אותו בסיס בהבנת נפש האדם - אבל כל אחד מסתכל על זה מהזווית שלו. ככה שלא תפסידי אם לא תרשמי לכל התוכניות שיש - מספיק רק את התוכנית שהכי מתאימה לך.

לכן, ללכת לאימון של אחד על אחד נראה לי מאוד מפתח (הרבה יותר מלצפות בווידאו). איך לבחור? לכולם היום יש יוטיוב/בלוג/וכו' כך שאפשר להתרשם וללכת למי שהכי נשמע לך שמדבר אלייך. ככה שתתחברי אליו/אליה. 

מניסיון שלי, ללמוד לבד "מהחיים" זה לימוד איטי יותר ומייגע. לקרוא ספר יכול לזרז את התהליך ולעבוד עם איש מקצוע זה הרבה יותר משמעותי ומלמד. אפילו אם מגיעים סקפטיים.

ככה זה בכל שיווק.

לא רק דברים שקשורים לשידוכים.

את מרגישה שהיו לך קשרים טובים ומשמעותיים במשך השנים שאת יוצאת?

את מרגישה שאת מוכנה לזוגיות והכל סבבה איתך?

את רואה את עצמך מתחתנת מנהלת בית וכולי וכולי?

אם כן - לא נראה שאת צריכה מעבר ברמה הבסיסית.

כולנו 'תקועים' ברווקות במידה מסויימת.

אך ישנם הרבה אנשים שפשוט עדיין לא מצאו...

פשוט כי הם לא מצאו.

אפשר לפתח ספקולציות למה לא ולמה כן וכולי

אבל ההיסטוריה מראה שהרבה אנשים טובים המשיכו להיות רווקים גם בגילאים מאוחרים

ומצאו מתישהו.

זה שבנאדם חושב ש'הוא לא בסדר' זה תיוג שלילי שלא עושה טוב לבנאדם.

מכיר אדם טוב שהלך לקאוצ'ר והוא רק הרגיע אותו.

אמר לו שגם הוא מצא את אשתו רק בשלב יותר מאוחר של החיים. קורה גם לטובים ביותר. 

את יכולה להרשם!

אם יש אמצעים וכוחות אז למה לא לנסות?

אבל הכי חשוב -

אל תבני על שום דבר באופן מחייב!!

כל פרוייקט - הוא דלת פתוחה למשהו חיובי שיכול לבוא.

יכול להיות שהוא יכנס דרך הדלת הזאת ויכול להיות שלא.

מחישוב פשוט - שפותחים הרבה דלתות - פותחים הרבה הזדמנויות - יש הרבה יותר סיכוי שיקרה משהו טוב.

(אני מדבר על נסיונות לשידוכין ולא על מאמנים למיניהם - עליהם כדאי משהו מוגבל בגדר הסביר לעת הצורך)

אם בנאדם בונה על משהו זה גורם רק לעוגמת נפש חלילה.

לנסות משהו בלי לבנות עליו הרים וגבעות אלא רק לפתוח פתח.

זאת אפשרות טובה.

אני גם מאמנת וגם בנבחרת של 252...

ולכן - טוב לך? - קבלי.

מעצבן אותך?  - סנני...
 

כדאי בשלב ראשון שתשימי בצד את הדחיפות של מחיר המבצע

ותחשבי צלול.

החלטה שלך תחת לחץ היא לא מומלצת.

את נשמעת מאד עובדת, מתבוננת, עושה תהליכים, מתקדמת.

ומתוך זה - די בוודאות מתאימה לאימון.

לגבי האם את צריכה את זה,

יש כאלה שלא צריכות אימון.

הן באמת מסתדרות טוב,
יש להן הצעות,

מפתחות קשרים ארוכים

מתנהלות בבטחון

צעירות ומתחילות 

ועוד.

אני לא מקבלת אותן בדר"כ

אלא אם כן הן רוצות שיחת בירור ספיציפית על מה הן מחפשות

או התלבטויות בתוך קשר.

ויש כאלה שבוודאות צריכות אימון.

דוג' מהקליניקה? (בשינוי פרטים ענקקק כמובן....)
בנות שמעולם לא עברו את הדייט השני
בנות שיצאו עם כמה עשרות בחורים ולא מבינות מה לא עובד להן

בנות שלא מצליחות לדייק מה הן מחפשות ומתוך זה יוצאות עם לא מתאימים ונשחקות

בנות שפוסלות הצעה אחרי הצעה. 

בנות שלא ממש רוצות להתחתן, ומתחת לחוסר הרצון אנחנו חושפות פחד מטורף שמכבה את הרצון הטבעי שלהן.

בנות שסוחבות חוויות משפחתיות שמעוררות פחדים.

בנות שהפחד משתק אותן והן לא מצליחות להתקדם מהצעה לדייט או בתוך קשרים.

בנות שתמיד בשלב מסוים מתקדם בקשר, הוא מתפוצץ - והן לא מבינות מה קרה שם.

בנות שלא מצליחות להתנהל בחופשיות ובטבעיות בדייטים בכלל.

בנות שבכל פעם שמשהו מפריע להן, עוזבות ולא מוכנות לעבודת עומק מול הנק' שעולה.

בנות שתמיד הבחורים זורקים אותן.

ויש עוד הרבה.

ומי יכולה להיתרם מאימון?

כל אחת.

יש פה קיצור דרך משמעותי.

שלא נבחן רק בהאם הייתה חתונה - כי זו תוצאה של אימון למרחקים ארוכים ברוב המקרים.

והתוצאה קיימת בהחלט.במספרים מרשימים.

גם אור אלון מדבר בספר שלו על הליווי כמשמעותי לראות דברים נכון ובפרופורציה.

התפוקה, כשיושבת איתך מישהי מקצועית שמכוונת אותך לתשובות הפנימיות בנפש שלך

היא לאין ערוך.

תמיד.

גם אם את שייכת לקבוצה הראשונה, שלא צריכות אימון.

 אני מתאמנת כל הזמן (לא על חתונה כמובן, אלא על נ' בחיים שלי והצפות רגשיות שונות )

ועוד לא הייתה לי שיחת אימון שלא חידשה לי משהו בהקשרים של דברים אצלי בנפש,
בלהבין את עצמי

בלדייק את נק' העבודה.

בלדעת מה אני רוצה בתוך ים של בלבול.

האימון מיועד לבריאות בנפשן, לבנות מוצלחות ורגילות וחברתיות ומהממות.

המתאמנות שלי - אחת אחת כאלה!

אדם רואה נגעי אחרים ועיוור לנגעי עצמו.

ומתוך המקום הזה, נחזור אלייך

אני לא יודעת בת כמה את וכמה דייטים עברת וכמה קשרים ארוכים.

כל שיעור ולמידה שקיימים היום ושאת מתחברת אל התוכן ואל המעביר/ה,

הם מתנה בפני עצמה.

כי יש מה ללמוד בהתנהלות בונה קשר בדייטים.

ורובם חינם ביוטיוב או ברשימות  תפוצה או במחירי עלות נמוכים.

לגבי תהליך אישי,

את בטוח יכולה להתקדם איתו

להתנהל נכון יותר בדייטים ובהצעות

להבין מה באמת בעומק מפריע לך בבחור,

ומתוך זה לא לעזוב על דברים שוליים (שברגע הראשון נראים כסיבה לעזיבה)

וסיכוי טוב- מצוין - מעולה שאימון יפתח לך את המסלול לחתונה.

והליווי בתוך קשר יעזור לך לבנות אותו בטוב ובחיבור לאינטואיציה והרגשות שלך.

להבטיח? אף אחד לא יכול 

יש מתכנן תכניות

והוא - לפעמים מתכנן שלמרות מאמצי על,

לא נשיג תוצאה מסויימת.

ולכן גם אני מתרחקת מהבטחה של - שנה אצלי ואת 100% מאורסת.

מה אבטיח?

הסיכוי ענק שאחרי שנה אימון תהיי מאורסת.

אחוזה הצלחה גבוהים מאד ובדוקים.

אם זה בגדר השתדלות קריטית?

רק את יכולה לענות לעצמך.

אני ממליצה לך לחפש מישהי שאת מתחברת לתכנים והסגנון שלה

לעקוב אחריה תקופה בפייס / יוטיוב / וואטסאפ / תפוצת מייל

ואם יש לה מוצר דיגיטלי לא יקר מידי (לי יש),

לרכוש ולהרגיש את האנרגיה שלה

והתובנות שלה

ואז - לפנות ולהתלבט איתה 1:1 אם את מתאימה לאימון

ואם היא תוכל לעזור לך.

ורק אחרי שיחה אחת בתשלום להחליט אם הכיוון נראה לך ולהתחייב על סידרה של אימון.

יש הרבה שעשיתי איתן את השיחת היכרות הזו 

ולא קיבלתי אותן

אלא עודדתי אותן להמשיך בצורה הטובה שהן מתנהלות כבר.

ה' יצליח דרכך

ותמשיכי לברר לעצמך דברים שחשובים לך.

ויש טווחי מחירים משתנים.

אתן לך חלק מהשיקולים:

כמות הקורסים שמאמן איכותי שילם עליהם, מגיע לסכום של 5 ספרות בשנתיים הראשונות

ו6 ספרות בתוך כמה שנים.

אם אתה רוצה לפגוש מאמן מקצוען באמת, התשלום שלך ושל שאר המתאמנים מאפשר לו להיות בהתקדמות כל הזמן.

ותכלס - הוא גם יבין , יאבחן ויכוון אותך בפחות זמן ביחס למאמן שלמד מעט מאד. כך שבסוף זה גם מחזיר את עצמו, ללכת לטובים יותר (אני גם עושה את זה כמתאמנת לא מעט ומשלמת יותר ממה שאני גובה, כדי לפתור קשיים שלי)

יש לנו הוצאות תמידיות בעסק: קליניקה, מיסים, רועה חשבון, פרסום, יעוץ עיסקי, רשימות תפוצה ועוד ועוד ועוד.

כך שההכנסה בנטו היא 50% בערך. 

ועוד עניין,

האימון דורש רמת קשב, אמפתיה, פניות, יכולת הכלה של כאבים מטורפים שעולים

ברמת ריכוז גבוהה מאד.

כך שאין באמת אפשרות לאמן 5 ימים המוני מתאמנות אחת אחרי השנייה ולעשות את זה מקצועי.

כמה היית מצפה שיעלה לך אימון של שעה ורבע?

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

או יפסיקו לבקש תמונות אז דבריי יהיו מיותרים.

עד אז אני גאה להגיד לבנות- דאגו לאינטרסים שלכן,שיהיו לכן הצעות.

(אני לא שדכנית.אני מדברת כחברה שמנסה לעזור)

גברים. לא ככה האידיאל להתחתן.

אני לא אומר מה לעשות מבחינה פרקטית.

אני אומרת תחזרו לעולם הישן והטוב שלא מבקשים תמונות

הלואי

המציאות כבר נסעה משם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

אני לא שדכנית אלא חברה שמנסה לעזור לחברות שלה ולא התחתנתי צעירה בכלל וגם אני שנאתי כל כך את זה

אבל

כש'עברתי צד' והתחלתי לשדך פשוט הזדעזעתי מכמה בנים פוסלים על תמונה. בחורות שהן זכיה בלוטו פשוט נפסלות בחור אחר בחור והן לא יודעות את זה כי זה עוד לא הגיע לשלב שאני מציעה להן והן מתייבשות תקופות

ונשרף לי הלב

אז אני כותבת כאן כדי שיגיע לכמה שיותר בנות מהממות- תעשו הכל כדי לצאת הכי טוב שלכן!!

ומי שכתב פה שקר החן- בא לי להגיד אנחנו פועלים בתוך הכללים של העולם הזה שיש בו גם מקום לשקר החן.

ואין לי דעה מגובשת בנושא

אבל פעם אחת ביקשו סתם עוד תמונה יותר טובה וזה עצבן אותי אז חברה שלי צילמה אותי מחזיקה דף שמסתיר את הפנים וכתוב עליו

"והיו עיניך רואות את מוריך (ישעיהו ל, כ)"

יש לי חברות הרבה מעל היופי הממוצע

דווקא שהן שולחות תמונות מאירועים/ צילום מקצועי לגברים יש תחושה של איום

לעומת זאת שהן מחייכות למצלמה בסלפי חמודי או שמצלמים אותן שותות קפה בבוקר או בטבע מתי שרואים את היופי הטבעי זה הכי כובש

בהנחה והן נראות טוב בלי איפור

. בלי אודם בלי תסרוקות בלי שטויות ..הכי פשוט

הכי אומרים כן..

ותתפלאו לנשים יפות הרבה יותר מאתגר למצוא

הרבה פעמים הצעתי לגברים והן דווקא פסלו על שטויות כמו על מקום וכו' .. ( וזה היה נראה לי קטנוני אבל לא התערבתי ) ובדיעבד הם ספרו לי שלא היה להם אומץ להגיד להצעה כזו טובה ( כי גם הפרטים שלהן טובים) כן.

אז גברים אומרים הרבה יותר מהר כן להצעה לבחורה שנראת ממוצעת - חמודה  מאשר בחורה יפיפיה .

זה לא שהם לא רוצים אותה .. הם מרגישים איום או בדייט מקטלגים אותה כסנובית

לא יודעת אם שמעת אבל תשאלי חברה שלך הכי יפה שאת מכירה תשאלי אותה מה קורה אצלה בדייטים

ותבני ששם זה הכי כואב

כל גבר רוצה אשה יפה

מה יש לו להיות מאוים, הוא לא עוד אישה שיכולה לקנא ולהרגיש מאוימת

לא משנה מארוע או לא

מה שיותר טוב מוכיח את עצמו.

לגבי מה שכתבת אחר כך אני לא מכירה את זה

מי שנראת טוב וזה יכול לתרום לה להתקדם.... למה לא.

רק חשוב שזו תהיה תמונה משקפת.. לפעמיים יוצאות תמונות ממש טובות שלא תואמות למציאות.

שלא צריך לחשוב שהיא משקפת את הכל...

אם הייתי יוצאת רק עם מי שיש לו תמונה יפה כנראה הייתי יוצאת עם בן אדם אחד לשנה

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.

ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!