דווקא מקומות שמבטיחים לי ''תוך איקס זמן את מקבלת ישועה''- לא מעוררות אמון אצלי.

אני לא מאמינה שיש מישהו שיכול להבטיח לי משהו תוך זמן מסוים חוץ מהקב''ה.

אז כל מי שהוא בן אנוש יכול להבטיח לי רק שיש לו כלים טובים לתת לי שיקדמו אותי. איך זה ישפיע עליי? האם זה יעזור לי להשיג את מה שאני רוצה? אפחד לא יכול לדעת או להבטיח. ומי שכן- אני לא מאמינה לו.

את מרגישה שבפעמים שאמרת לא, פעלת לא נכון?

יש דברים שאת לא מודעת לגביהם שיש מצב מונעים אותך מלהתחתן?

את מרגישה שיש משהו שתוקע אותך? מפריע לך מלהגיע למצב של נשואה?

האם את יודעת מה את צריכה בקשר? מה את מחפשת בבחור שלך?

האם את מגיעה מפוקסת עם הרצון שלך?

האם את ברורה לעצמך?

כשאת בהיכרות עם בחור את מרגישה שאת מתנהלת נכון מולו? שאת מצליחה להביא את עצמך כמו שאת האמיתי?

אם לא (או כן לפי השאלה האחרונה חח), אז אין טעם לדעתי לכל ההדרכות האלו. מיותר. באמת חשוב להיות בשלמות פנימית מבפנים. להיות במודעות למה קורה בתוך הקשר מבחינת ההחלטות שאת לוקחת. ולהיות בביטחון שאת פועלת נכון! 

השאלה מאיזה נקודה את עכשיו מתקדמת ומשתפרת בכוחות עצמך-

בנקודה שאת שלמה עם עצמך ועם איך שאת מתנהלת בדייטים?

(שלמה זה אומר בפנים את מרגישה שטוב לך, שאת מתנהלת נכון, את לא מתחרטת על החלטות שקיבלת, את יודעת שפעלת נכון, את יודעת שעשית את המקסימום השתדלות שלך וזה כבר לא באחריותך יותר. כי ללמוד תמיד אנחנו נלמד, אבל יש נקודה שהלמידה היא כבר מתוך מקום של שלימות וזאת כבר למידה אחרת לגמרי.)

או שאת לומדת מתוך מקום שמשהו בפנים מציק ולא בטוח בעצמו.

למידה מתוך מקום ששלם עם עצמו זה כמו בית שהוא כבר מוכן ועכשיו אפשר להכניס בו כלים, ורהיטים, ולעצב אותו, ולשפץ וכו'

ולמידה מתוך מקום לא שלם זה כמו בית שהיסודות שלו לא יציבים או שהוא עדיין בתהליך של בניה שמצריך בירור עם עזרה מבחוץ.

גילוי נאות - 

אני רווק.

הלכתי להמון אימונים/טיפולים אצל מאמנים/ות, פסיכותרפיסטים/יות ופסיכוקינזיסית אחת (אם מישהו יודע מה זה).

כמה זה המון? למעלה מ10 מטפלים שונים. מעל 90 מפגשים במצטבר עד היום.

אני עדיין רווק.

אני מעלה כמה כמה דברים למחשבה:

1. יש כאלו שאימונים/טיפולים עזרו להם. והם התחתנו. ואחרי שהם התחתנו, הם שלחו מכתבי תודה והמלצה למאמן/מאמנת שלהם והמכתב הזה הפך להיות התעודת זהות/מכתב המלצה שאותו מאמן ישר מציג ביחד עם הפרסומת שלו לאימון.

אז אם מעולם לא הלכת לאימון/טיפול - לכי על זה ובגדול.

תשקיעי, תעשי שיעורי בית ובעז"ה תתחתני.

אבל צריך לקחת בחשבון שיש המון אנשים שהלכו לאימונים/טיפולים כאלו ואחרים וזה לא עזר להם.

ואני מאחל לך לא להיות מאלה. אבל צריך לקחת בחשבון שיש גם כאלה.

2. אל תצפי מאף מאמנת להבטיח לך שתתחתני אחרי מספר פגישות איתה. אף אחת ואף אחד לא יכול (ואסור להם) להבטיח את זה. 

בנוסף, לעולם לא תוכלי לבוא בטענות למאמנת שלא התחתנת, מכיוון שיש להם תשובה מוכנה אולטימטיבית:

"לא רצית מספיק".

3. לקחת בחשבון שכן,..לצערי יש הרבה אנשים שעושים סיבוב על רווקים ורווקות, ומנצלים את חוסר הביטחון והוודאות לשווק להם שרק אם הם יעשו את הצעד הבא, אז אם במסלול מובטח לחתונה...

ושוב, אני לא טוען שאלו כולם, ואני לא טוען גם שזה אף פעם לא עובד.

יש שהתחתנו אחרי אימונים ו/או טיפולים פסיכולוגיים כאלה ואחרים. ויש שלא.

בסופו של דבר, גם המאמנים/ות עם כל הרצון הטוב לעזור (ולא בציניות), צריכים להביא פרנסה הביתה.

סיכומו של דבר - 

אם לא הלכת. לכי, תנסי. אימון אחד לא עבד - תנסי עוד אחד. תגווני, לכי לשיטות טיפול שונות.

אם ניסית כמה פעמים ואת לא רואה שינוי...לדעתי - כנראה שהפעם הבאה לא תהיה שונה.

וסיפור קטן -

יש לי חבר בגילי (ואנחנו שנינו לא צעירים) שאף פעם לא הלך לאימונים/ טיפולים. תמיד ניסיתי לקחת אותו איתי אבל תמיד הוא לא רצה.

"לא מאמין בזה" הוא הפטיר.

צחוק הגורל - הבחור התחתן בשנה האחרונה. מאושר עד הגג. אני עדיין רווק, אחרי עשרות מפגשים שהיו יכולים לממן חתונה מפוארת...

בסופו של דבר יש מלך שהוא קובע מה יהיה. (וזה מבלי להוריד בחשיבות של ההשתדלות שלנו)

ומציין:

הרבה דברים שלא יקדמו לחתונה יכולים לעזור בחיים או בהתמודדות, או לקדם לקראת גם אם לא יביאו לתוצאה מיידית.

לפעמים יש משהו שצריך לפתור אבל זה לא אומר שמיד מתחתנים.

הרבה פעמים הליווי או איזשהו טיפול חשוב כדי לוודא שלא השארנו נקודות פתוחות. כמו לבדוק שהדלת נעולה כשיוצאים. בדרך כלל היא כן, אבל לא רוצים לפספס את הפעם שלא. ואז אחרי ליווי כזה יכולה להיות תחושה של "אוקיי, אני בסדר, אין לי בעיה".

האם פחד מחתונה מעכב אותי? שווה לבדוק. האם היחס שלי לנישואין בשל מספיק כדי לנהל מערכת יחסים שתוביל לחתונה? שווה לבדוק. האם אני נותן בעצמי מספיק אמון? שווה לבדוק.

ואחרי הכל, יש כאלה שיזיקו יותר מאשר יביאו תועלת, יש כאלה שלא יתאימו לך באופן אישי, יש כאלה שלא יבינו אותך, יש כאלה שיפעילו עליך תבנית שלא מתאימה לבעיה שלך. אפילו פגישה אחת לפני שמתחייבים לא אומרת שברגע שנכנסים למסלול ארוך טווח דברים לא יתהפכו עליך.

ובכל זאת, זה תחום שמקדם, ושווה להשקיע בו. מעט? הרבה? שיקולים מורכבים, תלוי בתקציב, בלחץ/נחישות לחתונה, ועוד.

אל תסתבכי- אם עדיין לא קרה מה שאת רוצה ואת מרגישה שחסרים לך כלים או שיש משהו שעדיין לא הבנת, 

תלכי לאחת התוכניות שמעניינות אותך וניראות לך איכותיות ויש לך עליהם המלצות.

בכל מקרה, אם את נרשמת לאחת התוכניות ומרגישה שזה כבר לא מדבר אליך- פשוט תפסיקי את המנוי/ התשלום.

אני מאמינה שיש הרבה דברים כדי למצוא את מה שחסר לך (כלים וכד'), התפקיד שלך זה לחפש מה הכי מדויק לך ומה הכי מדבר אליך. זה נכון, לא כל תוכנית תדבר אליך ותרכוש את האמון שלך.. את צריכה לבדוק מה הכי מתאים לך, ולפי זה להירשם ולצמוח.

וכמובן לזכור שמה שלא מתאים לך- את לא חייבת להישאר.

אני אגיד לך באופן אישי שאני דווקא כן נמצאת בפרויקט 252 ומאוד מאוד נהינת! אני כן ממליצה להירשם, אבל כמובן תבדקי מה שמתאים לך ותשאלי אנשים סביבך אם ממליצים

בסופו של דבר, כל השפע של מאמנים שקיים זה בגלל שהשוק דורש אותם ולכן הם חייבים לשווק את עצמם.

לדעתי, רובם (אם לא כולם) עובדים סביב אותם רעיונות ונשענים על אותו בסיס בהבנת נפש האדם - אבל כל אחד מסתכל על זה מהזווית שלו. ככה שלא תפסידי אם לא תרשמי לכל התוכניות שיש - מספיק רק את התוכנית שהכי מתאימה לך.

לכן, ללכת לאימון של אחד על אחד נראה לי מאוד מפתח (הרבה יותר מלצפות בווידאו). איך לבחור? לכולם היום יש יוטיוב/בלוג/וכו' כך שאפשר להתרשם וללכת למי שהכי נשמע לך שמדבר אלייך. ככה שתתחברי אליו/אליה. 

מניסיון שלי, ללמוד לבד "מהחיים" זה לימוד איטי יותר ומייגע. לקרוא ספר יכול לזרז את התהליך ולעבוד עם איש מקצוע זה הרבה יותר משמעותי ומלמד. אפילו אם מגיעים סקפטיים.

ככה זה בכל שיווק.

לא רק דברים שקשורים לשידוכים.

את מרגישה שהיו לך קשרים טובים ומשמעותיים במשך השנים שאת יוצאת?

את מרגישה שאת מוכנה לזוגיות והכל סבבה איתך?

את רואה את עצמך מתחתנת מנהלת בית וכולי וכולי?

אם כן - לא נראה שאת צריכה מעבר ברמה הבסיסית.

כולנו 'תקועים' ברווקות במידה מסויימת.

אך ישנם הרבה אנשים שפשוט עדיין לא מצאו...

פשוט כי הם לא מצאו.

אפשר לפתח ספקולציות למה לא ולמה כן וכולי

אבל ההיסטוריה מראה שהרבה אנשים טובים המשיכו להיות רווקים גם בגילאים מאוחרים

ומצאו מתישהו.

זה שבנאדם חושב ש'הוא לא בסדר' זה תיוג שלילי שלא עושה טוב לבנאדם.

מכיר אדם טוב שהלך לקאוצ'ר והוא רק הרגיע אותו.

אמר לו שגם הוא מצא את אשתו רק בשלב יותר מאוחר של החיים. קורה גם לטובים ביותר. 

את יכולה להרשם!

אם יש אמצעים וכוחות אז למה לא לנסות?

אבל הכי חשוב -

אל תבני על שום דבר באופן מחייב!!

כל פרוייקט - הוא דלת פתוחה למשהו חיובי שיכול לבוא.

יכול להיות שהוא יכנס דרך הדלת הזאת ויכול להיות שלא.

מחישוב פשוט - שפותחים הרבה דלתות - פותחים הרבה הזדמנויות - יש הרבה יותר סיכוי שיקרה משהו טוב.

(אני מדבר על נסיונות לשידוכין ולא על מאמנים למיניהם - עליהם כדאי משהו מוגבל בגדר הסביר לעת הצורך)

אם בנאדם בונה על משהו זה גורם רק לעוגמת נפש חלילה.

לנסות משהו בלי לבנות עליו הרים וגבעות אלא רק לפתוח פתח.

זאת אפשרות טובה.

אני גם מאמנת וגם בנבחרת של 252...

ולכן - טוב לך? - קבלי.

מעצבן אותך?  - סנני...
 

כדאי בשלב ראשון שתשימי בצד את הדחיפות של מחיר המבצע

ותחשבי צלול.

החלטה שלך תחת לחץ היא לא מומלצת.

את נשמעת מאד עובדת, מתבוננת, עושה תהליכים, מתקדמת.

ומתוך זה - די בוודאות מתאימה לאימון.

לגבי האם את צריכה את זה,

יש כאלה שלא צריכות אימון.

הן באמת מסתדרות טוב,
יש להן הצעות,

מפתחות קשרים ארוכים

מתנהלות בבטחון

צעירות ומתחילות 

ועוד.

אני לא מקבלת אותן בדר"כ

אלא אם כן הן רוצות שיחת בירור ספיציפית על מה הן מחפשות

או התלבטויות בתוך קשר.

ויש כאלה שבוודאות צריכות אימון.

דוג' מהקליניקה? (בשינוי פרטים ענקקק כמובן....)
בנות שמעולם לא עברו את הדייט השני
בנות שיצאו עם כמה עשרות בחורים ולא מבינות מה לא עובד להן

בנות שלא מצליחות לדייק מה הן מחפשות ומתוך זה יוצאות עם לא מתאימים ונשחקות

בנות שפוסלות הצעה אחרי הצעה. 

בנות שלא ממש רוצות להתחתן, ומתחת לחוסר הרצון אנחנו חושפות פחד מטורף שמכבה את הרצון הטבעי שלהן.

בנות שסוחבות חוויות משפחתיות שמעוררות פחדים.

בנות שהפחד משתק אותן והן לא מצליחות להתקדם מהצעה לדייט או בתוך קשרים.

בנות שתמיד בשלב מסוים מתקדם בקשר, הוא מתפוצץ - והן לא מבינות מה קרה שם.

בנות שלא מצליחות להתנהל בחופשיות ובטבעיות בדייטים בכלל.

בנות שבכל פעם שמשהו מפריע להן, עוזבות ולא מוכנות לעבודת עומק מול הנק' שעולה.

בנות שתמיד הבחורים זורקים אותן.

ויש עוד הרבה.

ומי יכולה להיתרם מאימון?

כל אחת.

יש פה קיצור דרך משמעותי.

שלא נבחן רק בהאם הייתה חתונה - כי זו תוצאה של אימון למרחקים ארוכים ברוב המקרים.

והתוצאה קיימת בהחלט.במספרים מרשימים.

גם אור אלון מדבר בספר שלו על הליווי כמשמעותי לראות דברים נכון ובפרופורציה.

התפוקה, כשיושבת איתך מישהי מקצועית שמכוונת אותך לתשובות הפנימיות בנפש שלך

היא לאין ערוך.

תמיד.

גם אם את שייכת לקבוצה הראשונה, שלא צריכות אימון.

 אני מתאמנת כל הזמן (לא על חתונה כמובן, אלא על נ' בחיים שלי והצפות רגשיות שונות )

ועוד לא הייתה לי שיחת אימון שלא חידשה לי משהו בהקשרים של דברים אצלי בנפש,
בלהבין את עצמי

בלדייק את נק' העבודה.

בלדעת מה אני רוצה בתוך ים של בלבול.

האימון מיועד לבריאות בנפשן, לבנות מוצלחות ורגילות וחברתיות ומהממות.

המתאמנות שלי - אחת אחת כאלה!

אדם רואה נגעי אחרים ועיוור לנגעי עצמו.

ומתוך המקום הזה, נחזור אלייך

אני לא יודעת בת כמה את וכמה דייטים עברת וכמה קשרים ארוכים.

כל שיעור ולמידה שקיימים היום ושאת מתחברת אל התוכן ואל המעביר/ה,

הם מתנה בפני עצמה.

כי יש מה ללמוד בהתנהלות בונה קשר בדייטים.

ורובם חינם ביוטיוב או ברשימות  תפוצה או במחירי עלות נמוכים.

לגבי תהליך אישי,

את בטוח יכולה להתקדם איתו

להתנהל נכון יותר בדייטים ובהצעות

להבין מה באמת בעומק מפריע לך בבחור,

ומתוך זה לא לעזוב על דברים שוליים (שברגע הראשון נראים כסיבה לעזיבה)

וסיכוי טוב- מצוין - מעולה שאימון יפתח לך את המסלול לחתונה.

והליווי בתוך קשר יעזור לך לבנות אותו בטוב ובחיבור לאינטואיציה והרגשות שלך.

להבטיח? אף אחד לא יכול 

יש מתכנן תכניות

והוא - לפעמים מתכנן שלמרות מאמצי על,

לא נשיג תוצאה מסויימת.

ולכן גם אני מתרחקת מהבטחה של - שנה אצלי ואת 100% מאורסת.

מה אבטיח?

הסיכוי ענק שאחרי שנה אימון תהיי מאורסת.

אחוזה הצלחה גבוהים מאד ובדוקים.

אם זה בגדר השתדלות קריטית?

רק את יכולה לענות לעצמך.

אני ממליצה לך לחפש מישהי שאת מתחברת לתכנים והסגנון שלה

לעקוב אחריה תקופה בפייס / יוטיוב / וואטסאפ / תפוצת מייל

ואם יש לה מוצר דיגיטלי לא יקר מידי (לי יש),

לרכוש ולהרגיש את האנרגיה שלה

והתובנות שלה

ואז - לפנות ולהתלבט איתה 1:1 אם את מתאימה לאימון

ואם היא תוכל לעזור לך.

ורק אחרי שיחה אחת בתשלום להחליט אם הכיוון נראה לך ולהתחייב על סידרה של אימון.

יש הרבה שעשיתי איתן את השיחת היכרות הזו 

ולא קיבלתי אותן

אלא עודדתי אותן להמשיך בצורה הטובה שהן מתנהלות כבר.

ה' יצליח דרכך

ותמשיכי לברר לעצמך דברים שחשובים לך.

ויש טווחי מחירים משתנים.

אתן לך חלק מהשיקולים:

כמות הקורסים שמאמן איכותי שילם עליהם, מגיע לסכום של 5 ספרות בשנתיים הראשונות

ו6 ספרות בתוך כמה שנים.

אם אתה רוצה לפגוש מאמן מקצוען באמת, התשלום שלך ושל שאר המתאמנים מאפשר לו להיות בהתקדמות כל הזמן.

ותכלס - הוא גם יבין , יאבחן ויכוון אותך בפחות זמן ביחס למאמן שלמד מעט מאד. כך שבסוף זה גם מחזיר את עצמו, ללכת לטובים יותר (אני גם עושה את זה כמתאמנת לא מעט ומשלמת יותר ממה שאני גובה, כדי לפתור קשיים שלי)

יש לנו הוצאות תמידיות בעסק: קליניקה, מיסים, רועה חשבון, פרסום, יעוץ עיסקי, רשימות תפוצה ועוד ועוד ועוד.

כך שההכנסה בנטו היא 50% בערך. 

ועוד עניין,

האימון דורש רמת קשב, אמפתיה, פניות, יכולת הכלה של כאבים מטורפים שעולים

ברמת ריכוז גבוהה מאד.

כך שאין באמת אפשרות לאמן 5 ימים המוני מתאמנות אחת אחרי השנייה ולעשות את זה מקצועי.

כמה היית מצפה שיעלה לך אימון של שעה ורבע?

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם