בהמשך לשרשור הישן הבא
״קושטא קאי שיקרא לא קאי״ - בית המדרש
הרהרתי היום בקרבה הרבה בין המילים קנאה ו- שנאה כמילים. שלוש האותיות האחרונות זהות ובין האותיות הראשונות מפרידה רק אות אחת (׳ר׳). כביכול בסדר מסויים המילה שנאה עוקבת למילה קנאה. הנקודה שעוררה את תשומת ליבי היתה שיש כאן שיקוף של המציאות. גם במציאות אלה רגשות מאוד קרובים, רגש הקנאה גורר אחריו לעיתים קרובות את רגש השנאה. למשל בדרשת הגמרא בבבלי שבת פט ע״א ״דרב חסדא ורבה ברי' דרב הונא דאמרי תרווייהו מאי הר סיני הר שירדה שנאה לעכו"ם עליו״, ששורש השנאה של אומות העולם כלפי עם ישראל הוא בקנאה שלהם בקבלת התורה במעמד הר סיני. (אע״פ שניתן לפרש את הגמרא גם אחרת).
למען האמת אני לא אוהב דרשות / פלפולים / וורטים כאלה שלא ניתן להוכיח ולא ניתן להפריך, אז מבחינתי היחס לזה הוא כמו לסקרים, להריח מותר לשתות אסור. אבל אעפ״כ לא הצלחתי להתאפק.
מישהו מכיר ספרים / מאמרים בנושא ?
)