בלי עין הרע
אני מנסה להקליד פה משהו אבל אין כ'כ מה שיתאר.
אני ואמא שלי החברות הכי טובות.
אנחנו מתייחסות אחת אל רוב הזמן ממש לא כאם ובת.
ואני הכי אוהבת את זה בעולם
היא מכירה אותי יותר טוב ממני ואין בנאדם שאני יותר סומכת עליו בעולם
באמת מרגיש לי שאף חברה לא יכולה להיות יותר אמיתית ממנה.
כי לא משנה מה יקרה היא תמיד תיהיה שם
ועולות לי דמעות רק מלחשוב כמה היא אוהבת אותי. כמה אני אוהבת אותה.
כל בנאדם שנכנס לי לחיים נכנס אוטומטית גם לחיים של אמא שלי.
כל פיפס שחברה עושה ואומרת- אני מספרת לה.
היא גם אומרת לי איך להתנהל ויש לה את העיצות הכי טובות. תמיד צריך להקשיב לה.
גם על הנושאים הכי פרטיים ורגישים בעולם- אין מצב אני מסתירה ממנה
אמא שלי היא דבר מושלם. אין פה רצוי מצוי מבחינתי- הכל ורוד
הלכתי לחבק אותה, תודה על השאלה !