גם למחוזקים שראו דבר או שניים, יש נקודות שבירה.
ולפעמים דווקא שם זה יותר כואב ויותר קשה, ויותר שביר...
למה?
כי מתחת למעטפת החיצונית הזו
יש פאזל של רסיסי שברים מאוחים.
וכשיש לחץ נוסף שפועל עליהם
הם נשברים
מבפנים.
ניתקים.
מתרסקים ונמעכים זה לתוך זה.
ואז כשחדלים מלהתפרק,
ולפעמים גם תוך כדי...
מנסים.
פסי השבר מוכרים,
קווי המתאר שלהם פחות או יותר ברורים
אז זה מקל קצת בתהליך ההרכבה המחודשת,
פשוט כי יודעים לאיפה להחזיר את החלקים
העייפים והמקומטים...
גם אנחנו כמוהם זקוקים לליטוף,
לעיטוף
לחיבוק עמוק
מבפנים.
ולדמעה פלאית ומתוקה כזו,
ומבט עמוק,
שיצליחו שוב
לאחות.
אח...
הגעגועים.
לפעמים תוהה אם הם רק תעתועים.
****
ולפעמים דווקא שם זה יותר כואב ויותר קשה, ויותר שביר...
למה?
כי מתחת למעטפת החיצונית הזו
יש פאזל של רסיסי שברים מאוחים.
וכשיש לחץ נוסף שפועל עליהם
הם נשברים
מבפנים.
ניתקים.
מתרסקים ונמעכים זה לתוך זה.
ואז כשחדלים מלהתפרק,
ולפעמים גם תוך כדי...
מנסים.
פסי השבר מוכרים,
קווי המתאר שלהם פחות או יותר ברורים
אז זה מקל קצת בתהליך ההרכבה המחודשת,
פשוט כי יודעים לאיפה להחזיר את החלקים
העייפים והמקומטים...
גם אנחנו כמוהם זקוקים לליטוף,
לעיטוף
לחיבוק עמוק
מבפנים.
ולדמעה פלאית ומתוקה כזו,
ומבט עמוק,
שיצליחו שוב
לאחות.
אח...
הגעגועים.
לפעמים תוהה אם הם רק תעתועים.
****