היום היארצייט של הרב עובדיה זצ"ל! מוזמנים לכתוב עליו סיפוריםהָיוֹ הָיָה


מחר בערב, היום מתחיל מן הלילה...עבד ה'.


תודה ענקיתרויטל.


רעיון מדהים תודה אני עוקבת.רויטל.


וואוו ממש תודה על התזכורתאני ועצמי:)

.

כמה סיפורים על התמדתו העצומההָיוֹ הָיָה

יחד עם הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, היו צועדים רגלית בכל בוקר מביתם שבשכונת בית ישראל אל ישיבת - פורת יוסף בעיר העתיקה, וגם חוזרים רגלית מהישיבה לביתם. כל הדרך היו הם משננים את לימודם, ובכל יום היו מספיקים לשנן דף גמרא בהלוך ודף גמרא בחזור...

 

סיפר מי שהיה שכנו בתקופה שהיה אברך צעיר, שכאשר היה ממתין לאוטובוס (קו 3) הוא היה שקוע בריכוז עצום בספר שבידו, ואף לא היה מרגיש שהאוטובוס הגיע לתחנה. נהגי האוטובוס הכירוהו והיו צופרים לו בהגיעם לתחנה. וגם כשהיה מאכיל את ילדיו, היה מניח ספר פתוח על השיש, מסתכל בספר, ניגש לילדיו להאכיל אותם, שוב רץ לעיין בספר, וממשיך להאכיל את ילדיו.

 

וכך סיפר על עצמו בערוב ימיו: "כשהייתי צעיר, הייתי בא כל ליל שבת אחרי התפילה לעשות קידוש. עד שמסדרים ועד שיושבים, היתה לי גמרא ביד והייתי גומר עמוד, שני עמודים, שלושה עמודים, כמה שיכול, בינתיים עד שיגידו 'שלום עליכם' 'אשת חיל מי ימצא', הייתי גומר עמוד ועוד עמוד, גמרות שלמות גמרתי בצורה הזאת".

 

באחד הלילות איחר הנער הרך להגיע לבית הוריו, ולא שמעו בני הבית את דפיקותיו. התיישב הנער על מדרגת החצר, ולאור הלבנה שהייתה במלואה שינן את תלמודו עד לאור הבוקר...

 

 

(העתקתי בערך מהאינטרנט, כי לא הייתה לי סבלנות.. עימכם הסליחה)

מהסיפורים האלה שגורמים לי יאושקרובה
אם מגיל כל כך צעיר אפשר לראות את הגדלות שלו והנפש האדירה שלו והכל כך יוצאת דופן , איך אפשר ללמוד מהסיפורים האלו שכל אחד מאיתנו יכול להיות גדול הדור??
כן ולא....הָיוֹ הָיָה

המטרה בסיפורים זה כדי שנבין כמה עמל והשקעה הם השקיעו, לא כתבתי שראו עליו שהיה מוכשר גדול או משהו כזה, אלא שהשקיע ועמל ויגע לעסוק בתורה, 

לכל אחד פשוט וברור שזה לא היה לו קל, הנקודה היא שהוא ניסה, עוד ועוד ועוד, נלחם ביצרו ובתירוציו, והעפיל מעלה מעלה...

 

אבל עקרונית את צודקת, צריך לזכור שבוודאי שהיו קשיים ונפילו, וכפי שהיטיב לנסח הרב הוטנר זצ"ל:

"רעה חולה היא אצלנו שכאשר מתעסקים אנו בצדדי השלמות של גדולינו, הננו מטפלים בסיכום האחרון של מעלתם. מספרים אנו על דרכי השלמות שלהם, בשעה שאנחנו מדלגים על המאבק הפנימי שהתחולל בנפשם.

הרושם שלך על גדולי ישראל מתקבל כאילו יצאו מתחת יד היוצר בקומתם ובצביונם. הכל משוחחים, מתפעלים ומרימים על נס את טהרת הלשון של בעל ה'חפץ חיים' זצ"ל, אבל מי יודע מן כל המלחמות, המאבקים, המכשולים, הנפילות והנסיגות לאחור שמצא החפץ חיים בדרך המלחמה שלו עם יצרו הרע - משל אחד מני אלף. ודי לנבון שכמותך לדון מן הפרט אל הכלל."

 

 

 

אז כן, צריך לזכור, שהיו לו נפילות, והיו לו קשיים, והיו לו מעקשים ופיתולים,

אבל הוא היה ממוקד מטרה,

וחתר קדימה.

בכל הכח, עם כל הקושי.

ובזכות כך הגיע לאן שהגיע.

 

 

 

ומה אנחנו לומדים מזה? שלמרות שגם לנו קשה, ושלא פשוט, ושנופלים שוב ושוב, 

למרות הכל - אנו נתאמץ להתקדם, עוד טיפה ועוד טיפה, "לא ביום אחד נבנתה רומי", ואם נתמיד במאבק - לבסוף ננצח.

כמותו.

 

 

 

ותודה שהערת והפנת את תשומת הלב.

אי אפשר - אבל יש סיפורים אחריםפיקאר

ר' עקיבא וכו'

באופן כללי התניא אומר "ראה הקב"ה שצדיקים מועטים עמד ושתלן בכל דור" יש אנשים שנולדו להיות צדיקים

את צריכה להיות הכי טובה שאת יכולה ותכלס אם נודה על האמת כולנו אם נשקיע נהיה פי כמה יותר טובים ממה שאנחנו עכשיו

אנשושים, אין לכם סיפורים??הָיוֹ הָיָה


סיפור מדהים:הָיוֹ הָיָה

בסליחות, ראו שהוא ממרר בבכי באמירת "ביטלנו תורתך" בעת הוידוי (נוסח עדות המזרח...)

שאלוהו תלמידיו - "רבינו, עד כמה? האם אתה צריך לבכות כל כך בזה?"

ואמר להם - אם הייתם יודעים יקרת כל דקה ודקה של לימוד....

כתבתם יפה מאוד!! שזכותו תגן עלינו אמן!!היי לכולםם


קראתי סיפורלראות בטוב
היו זוג שהרבה שנים לא היו להם ילדים.. הם הגיעו למרן זצ"ל, הרב בירך אותם בבנים ונתן לאשה פתק שרשם עליו משהו (הם לא ידעו מה רשום שם) הוא אמר להם לפתוח את הפתק רק בעוד תשעה חודשים
ואכן לאחר תשעה חודשים נולדו להם בס"ד שלישיה של בנים!
כמה ימים לאחר הלידה הם פתחו את הפתק שהביא להם מרן והיה כתוב בפתק "אברהם, יצחק ויעקב"
הם מאוד התרגשו מכך שהרב ממש "ראה את הנולדים" וכמובן קראו לילדיהם בשמות האלו..
..לראות בטוב


הרב שניר גואטה בסיפור על הרב עובדיה👆
יא תודה לך @לראות בטוב. שירשור מעולה. שכוייחאני זמנית כאן
היום ההילולא! (דאג לכבוד העדה)מלמדוד

יחסו של מרן לרבנית: 

דיבורו עימה בנחת: נוהג היה רבינו מידי יום לאכול עם רעייתו את ארוחת הצהריים, ובמהלכה היה מספר לה את אשר עבר עליו באותו יום. בתוך כל סדר יומו העמוס הייתה לו גם קביעות לשוחח עימה מידי לילה במשך רבע שעה. (עדות נכדו, מחבר הספר "אביר הרועים") 

מקרב את קרוביו – יחס חם לילדים: סיפרה הרבנית, שהרב היה אבא חם ואוהב לילדיו, ואהב לשמח אותם ואת הנכדים ולשיר עימהם בשמחות משפחתיות. כמו כן סיפרה שכשהיו הילדים קטנים היה יושב ומספר להם סיפורים. וכן מספר חתנו הרה"ג ר' אהרון בוטבול שליט"א, שבתקופת הילדות של ילדיו, כשהיה מרן שב לביתו מהשיעור, היה מתיישב בחדר הילדים ומקדיש עשר דקות בכל ערב לסיפורים בהמשכים מספרי הרב להמן, שאותם סיפר במתק שפתיים. ו

עוד הוא מספר: "מרן היה אב לילדיו במלוא מובן המילה. זוגתי משמשת מורה לנביא. תמיד כשהכינה שיעור, הייתה נעזרת באביה, מרן. הוא היה מתעניין במערכים ומוסיף משלו מדרשים העשויים לרתק ולעניין, והכול מתוך הזיכרון. מוקדם יותר כשהייתה בסמינר, נבחנה על מאתיים פרקים בנביא, ואביה הגדול הקדיש בעבורה את הלילה שקודם לכן לחזרה מהירה על כל הפרקים – היא מתוך הספר והוא בעל פה!"

עוד בעניין זה מספר נכדו הרה"ג עובדיה יוסף טולידנו שליט"א: "סבא התמסר מאוד למשפחה. אימי שתחי' סיפרה לי, שלאחר שנולדתי בכיתי מאוד במשך שלושה חודשים. בדיעבד התברר כי הכתף שלי לא הייתה במקום, דבר שגרם לי סבל נורא. אימי, שהייתה תשושה לאחר הלידה, שהתה באותו פרק זמן בבית הוריה, וסבא, שרחמיו נכמרו גם עליי וגם על אימי, שבכיי הדיר שינה מעיניה, ביקש לשמור עליי בלילה כדי שאימי תוכל לישון. באותם הלילות הזדמן לאמא לראות את המחזה היפה, איך סבא, בעודו כותב דברי תורה, מנדנד בעזרת הרגל את העגלה שבה שכבתי. כשסבא היה צריך לקום רגע ממקומו להביא ספר כל שהוא, הוא רכן על העגלה ואמר: 'אל תבכה, בני, אני כבר חוזר'. הוא הזדרז להביא את הספר ושב לנדנד את העגלה".

ועוד סיפורים מביתו הרבנית עדינה בר שלוםמלמדוד

"בצעירותו הוא היה אבא רגיל", מספרת הרבנית עדינה ל'יום ליום', "זה נראה תואר קטן עליו, אבל הוא באמת היה אבא, אמנם הוא למד תורה, אבל אם הכיתי את אחי או להפך הוא היה בא ומרחיק כל אחד מאיתנו לחדר אחר הוא מעולם לא שאל למה אתה בוכה ולמה הכית,  הוא היה שולח אותנו כל אחד לחדר אחר, הוא היה מטיף לנו מוסר שאסור להכות ולפגוע ושצריך לבקש סליחה אחד מהשני, ואחרי שעה שעתיים היה שואל: 'ביקשתם סליחה?' כדי שנבין".

 

ואם כבר בקשת סליחה, אי אפשר שלא להזכיר את ערב יום הכיפורים בבית משפחת יוסף, בעיניים דומעות ובקול נשנק מספרת הרבנית בר שלום על הטקס שהיה נערך מדי שנה: "כל שנה הטקס הזה חזר על עצמו, כשאחרי האוכל עומדים כל בני הבית ומבקשים סליחה מעומק הלב בדמעות אחד מהשני ומאבא ואמא, וגם אמא מאבא ואחר כך אפילו אבא מאמא, יש לך דוגמא חינוכית יפה יותר מהדבר הזה שאבא ואמא מבקשים סליחה אחד מהשני בדמעות שליש?!" היא תוהה.

 

"היה לנו אמנם אבא רגיל שדאג לנו שנאכל כל יום ארוחת צהריים", מוסיפה הרבנית בר שלום ומספרת, "הייתה זו משימה שלקח על עצמו כדי להקל על אמא, וכשהיה מאכיל אותנו היינו יושבים על ברכיו גם כשהיינו גדולים יחסית. בגיל שבע בערך אבא כבר דאג שאשב ליד השולחן ואוכל איתו, בשעת הארוחה לפעמים אבא היה שומע סיפורי תנ"ך של נחמה ליבוביץ והיה אומר לנו: 'תראו איך היא בקיאה בתנ"ך, כל כך חשוב ללמוד תנ"ך ולהיות בקיאים בו', ולפעמים היינו משוחחים או שמרן היה מאזין לדברים אחרים. אלה דברים שאחר כך אתה מרגיש מיוחד בזכות אבא כזה, אתה צריך להיות ראוי לזה, מי שנולד לתוך זה לא יכול ולא רוצה לברוח מזה, אתה מרגיש שהייתה לך זכות שאין לאחרים כמוך", חותמת הבת הבכירה.

 

בתקופה שהיה מרן זצוק"ל לאב בית דין בירושלים, מנהג היה בידו ובכל מוצאי שבת היו יושבים כל בני המשפחה יחד עם אחיותיה של הרבנית, הרב היה מעביר שיעור מתובל בסיפורים ומעשיות, משלים ונמשלים ולקח בצדם. דאגתו של הרב לבני משפחת רעייתו הרבנית ע"ה הייתה גדולה, ומשכך דאג בכל עת שילדי אחיותיה של הרבנית יספגו את דברי התורה אולי ביום מן הימים מי מהם ילך לישיבות ומוסדות תורניים. "ואכן אחותה של אמי, כל ילדיה הלכו לישיבות אחר כך, אף שכולם באותה עת היו דתיים כמו כל הספרדים", מספרת בר שלום, "הם היו אומרים בוא נלך לשמוע את הרב עובדיה את הסיפורים שלו".

אני ממשיך לספר על הסיפורים בתוך ביתומלמדוד

אוהב את הרבנית כגופו: אחד הרבנים בארצות הברית סיפר: "באחת הפעמים שרבינו הגיע להרביץ תורה בגולה, זכינו לארחו עם רעייתו בשבת בביתנו. לפני השבת ביקש רבינו שאסדר שהאור ידלוק בחדר השינה כל הלילה, אך שיהיה אור חלש כדי שלא יפריע לרבנית לישון! אמרתי לו שיש לי רק אפשרות אחת: בתוך הארון בחדר ניתן להדליק מנורה, ואפשר לפתוח את הארון כך שהמנורה תאיר לעבר החדר והאור יהיה קלוש. וסיפרה הרבנית שרבינו חשש, אולי בכל אופן יפריע לה האור. מה עשה? הכניס כיסא לתוך הארון, נכנס לארון והשאיר את דלת הארון פתוחה קצת כדי שייכנס אוויר, וישב שם ולמד עד השעות הקטנות של הלילה".(על פי הספר "מרן" מהגאון רבי יחיאל מיכל שטרן שליט"א, פרק "אשתו הרבנית") 

 

מעדכן את הרבנית: סיפר הרב שלום סעדון הי"ו, שליווה את מרן זצ"ל שנים רבות: "התלוויתי פעם אל מרן זצ"ל בנסיעה לעיר נתניה. היה מרגש לראות כיצד בכל מהלך הנסיעה, שהתארכה ונמשכה עד שעה מאוחרת, עדכן הרב את הרבנית באמצעות נהגו במקום הימצאנו, שהכול כשורה והיא יכולה להיות רגועה".

 

מדריך את בניו ובנותיו בדרך ישרה: סיפרה הרבנית: "פעמים רבות באתי אליו והתלוננתי על התנהגות הילדים: זו אינה רוצה לפנות את הזבל מן הבית לפח האשפה, זה רב עם אחיו וכדומה. הייתה לו דרך מקורית לפתרון דברים אלה. הוא אמר לי: 'תכתבי את ה'עוונות' שלהם ואני אטפל בעניין'. ואז היה קורא לילד שסרח ואומר לו: 'ציפור קטנה סיפרה לי שעשית כך וכך'. לא רצה לומר 'אמא סיפרה'... והיה יושב ומטיף לו דברי מוסר. הוא היה מדבר בשקט אך בתקיפות, והדברים היו נכנסים ללב הילד והיה מתקן דרכו. בדברים חריגים אף היה מקיים מה שכתוב: 'חֹוׂשֵ ְך ׁשִ בְ טֹו ׂשֹונֵא בְ נֹו'". עוד סיפרה הרבנית: "הבחירה במקום הלימודים של הילדים הייתה תמיד שלו. הוא היה מברר ומתעניין מי המורים ומה רמת הלימודים, ועל פי זה היה מחליט. הרישום בפועל כבר היה התפקיד שלי, כמו כן הקשר עם המחנכים והמורים באסיפות ההורים היה מוטל עליי. אך הוא עקב אחרי מצבו והתקדמותו של כל ילד בלימודים, ידע היטב את הדברים ונהג עם הילדים בהתאם". (על פי ריאיון עם הרבנית מרגלית ע"ה, הובא בספר "מעדני מלך" ח"ב)

ועודמלמדוד

מרבה בטובתה כפי ממונו: דברים הנובעים ממעיין התורה המפכה, אין שגרת החיים מחלישה ומעמעמת, וגם לעת זקנותם של רבינו ורעייתו היו ניכרים היחס הנכון של רבינו לרבנית והכבוד שרחש לה. מספר נכדו, מח"ס "אביר הרועים", שלעת זקנותם, כשמצבם הכלכלי היה מבוסס, קנה רבינו לרבנית לכבוד יום הנישואין תכשיט נאה מזהב טהור ושימח את אשתו כרצונו, וכפי שאומרת הגמרא (נדרים נ.) על רבי עקיבא, שזכה לקיים את מה שאמר לאשתו רחל בימי עוניים, שכשתהיה לו אפשרות יקנה לה עיר של זהב.

 

עזרה ל"עזרתו" הרבנית: על אף התמדתו העצומה של רבינו, ועל אף ההקפדה הנפלאה של הרבנית לפרוק מעליו כל עול דרך ארץ כדי שלא תוסח דעתו מהגיון התורה, השכיל רבינו לשלב תוך כדי עמל התורה עזרה ל"עזרתו" הרבנית. סיפרה הרבנית: "כאשר הילדים היו קטנים הייתי הולכת פעם בשבוע לשוק. לא יכולתי לשאת את הסלים הכבדים, והייתי משאירה אותם אצל אחד החנוונים ממכרינו. כשהרב היה מסיים את תלמודו, היה עובר בדרכו הביתה דרך השוק ומביא עימו את הסלים".

 

באותה הזדמנות אף העלתה על נס את עזרתו לה בתקופה מאוחרת יותר, כשהיה יושב ולומד בביתו, וכך אמרה: "באמת הייתה לי עזרה רבה ממנו. הוא ישב בבית ולמד, ולכן לא נזקקתי אף פעם לשמרטפית. שעתיים ביום הייתי יוצאת לקניות וסידורים, והייתי רגועה, כיוון שידעתי שהילדים נתונים תחת השגחה". )על פי ריאיון עם הרבנית מרגלית ע"ה, הובא בספר מעדני מלך ח"ב( בעניין זה מסופר שלפעמים הייתה הרבנית עסוקה במטבח, והוא ישב בחדרו, אוחז את בנו בידו, ל פ נ י ו ע ג ל ה שבתוכה שוכבת בתו התינוקת והגמרא מונחת ע ל ה ע ג ל ה , וכך ישב ולמד והתמיד בעסק התורה הקדושה.

 

ופעמים שהייתה הרבנית צריכה להתעסק בניקיון הבית, וביקשה את עזרתו שישמור על הילדים בחוץ. והיה רבינו יוצא עימהם למרפסת הבית כשידו אוחזת בספר, "תלמודו בידו", ולא אחת קרה ששקע בלימודו ושכח כל מה שסביבו, והילדים הרכים בכו והוא לא שמע מאומה, עד שקולות הבכי היו מגיעים לאוזני הרבנית בתוך הבית, והיא הייתה קוראת לו ומעוררת אותו למתרחש. (מלך ביופיו עמוד 54)

סיפור מדהים על הרב עובדיהמלמדוד

יחס חם היה לו למרן, שאותו היה מעניק לכל ילדיו, אולם חביבות מיוחדת הייתה לו כלפי הבת הצעירה הרבנית בוטבול. "היא הייתה בעיניו כמו תלמיד חכם", מספרת אחותה הרבנית טולדנו, "ממתי שהיא קטנה אבא היה אומר: 'חבל שהיא לא נולדה בן', אבא העריך מאוד את ההתמדה שלה, אך משם ניתן ללמוד ואפילו להיבהל ממידת התמדתו של אבא. פעם אחת אחותי הרבנית לאה ישבה ולמדה עד השעה שלוש לפנות בוקר, אבא ניגש אליה ושאל: 'מתי את הולכת לישון?' והיא ענתה לו 'אני ישנתי כל אחר הצהרים אבל אתה ישבת ולמדת, אתה צריך לישון', ואבא ענה לה: 'לא. אינני יכול לישון, כתוב והגית בו יומם ולילה, איך אני אעלה על יצועי כשאת לומדת?!' כשלאה ראתה שאבא מתעקש ולא הולך לישון, עשתה היא עצמה ישנה בשביל שהוא ילך לישון, וכשאכן נרדם חזרה היא ללמוד".

 

"אני מאוד אהבתי ללמוד, במיוחד בלילה", מספרת הרבנית בוטבול נשואת הסיפור, "היה שקט היינו רק הוא ואני ובזמן הזה אהבתי ללמוד למבחנים שלי, איזה קול יפה היה לו, המנגינות שלו כשהוא לומד נחרטו לי בנשמה, בדרך כלל היינו הולכים לישון ביחד, הוא לא היה הולך לישון לפניי מעולם אלא או שאני הייתי הולכת לישון קודם או ביחד, אך אף פעם לא היה עולה על מיטתו קודם שהייתי אני עולה לישון".

יארצייט?? כמה אפשר לשכנז בן אדם?מטייס
אם זה הרב עובדיה זה בטח הילולא ולא יארצייטמתנחלת אמיתית


פרסומות לא צנועות באתרורדינון

כל האתר בצד פרסומות לא צנועות.. שאני שם תוסף חסימה האתר לא נותן לגלוש.. שלחתי להנהלת האתר אבל אין תשובה.

מה אפשר לעשות????

אצלי אין - כנראה פרסומות בהתאמה אישית לדפדן שלךGini

זה מה שאני מקבל בכניסה במחשב לאתר ערוץ 7

הפרסומות הם של עלי אקספרס, לפעמים פשוט של בגדי יםורדינון

של נשים..

כי ככה עובדות הפרסומות בדפדפן - מותאמות להיסטורייתGini

גלישה באתרים אחרים באותו דפדפן כרום במחשב הזה.

אם זה לא אתה שחיפשת דברים באתר של אלי אקספרס, אז מישהו אחר ישב במחשב הזה. וגלש דרך הדפדפן עם שם המשתמש שלך.

מציע לך לפתוח שם משתמש חדש ב google, ולהכנס ולצאת מהדפדפן עם המשתמש שלך רק כאשר אתה במחשב. כדי שלא תקבל פרסומות מותאמות למשתמשים אחרים במחשב.

אני מחפש דברים בעליאקספרסורדינון

אבל לא בגדי ים.. וגם הפרסומות לא חוזרות על דברים שחיפשתי בעליאקספרס.

אז תנסה את ההמלצה לחוסם פרסומות שהוצע כאןGini

והוא עובד באופן מלא על Firefox, יותר טוב מאשר על chrome

אד בלוק אוריג'ןחושבת בקופסא

חוסם פרסומות מעולה בדפדפן.

חוסם לחלוטין את הפרסומות באתר.

יש לי גם אדבלוק פלוס, בלי אף פרסומתלא המשוגע היחידיאחרונה

למעט התמונות באתר עצמו שלצערי לפעמים חורגות

*מצב התוכן בעלוני השבת הדרדר בצורה קרסטופלית**אנונימי*

לצערי המצב ידוע שהעלונים במגזר הדתי לאומי לא משהו, הצניעות גרועה זה משהו שאין חולק עליו.

אז כתבתי לפני 3 חודשים בשיתוף כמה חברים מהישיבה שלי מכתב לעורכי העלונים במגזר עם בקשה בעניין הפרסומים השונים שמפרסים בעלונים, בעיתונים מצב הרוח ושבתון כתבו לי תגובה, ובכל השאר בחרו להתעלם (מצורף למטה המכתב והתגובות.)

הבעיה שזה הציף אותי מחדש וגרם לי להתעורר על הנושא שוב, זה בגלל שהתברר לי שבעלון האחרון של שביעי שהופיע בשבת האחרונה, לא רק שהופיע תמונות של נשים ללא שרוול (שזה מאוד בעייתי כמובן), אלא גם נשים עם חולצות בטן... תרבות חילונית מוצהרת... ואין פוצה פיו ומצפצף במגזר...

לפני 3 חודשים אני החלטתי לפנות להנהלת רבני הארץ הטובה כדי לבקש מהם שיצאו בקריאה נגד העניין הנ"ל, הבעיה שהם לא רוצים לצאת בכזו קריאה ובצדק - ביודעים שהציבור לא יראה זאת בעין יפה כזאת קריאה, וכך יפגע במוניטין של הארגון...

כעת אני מנסה לחשוב, ואשמח שתייעצו לי דרך שבה נפתור את הנקודה הכואבת הזו במגזר, ונוסיף קצת זכות על המגזר כשלצערי הדתל"שים שבו מנסים לגרור אותו מטה רוחנית...

בתודה מראש!

דביר

נ"ב:

אם משהו ירצה לכתוב לי במייל דברים שלא בפורום שכזה, יפנה בכתובת המייל: dvir.a99701@gmail,com

מצורף מכתב שכתבתי לערוכי העלונים בחודש אב האחרון, עם התגובות שקיבלתי עליהם👇:

  • הידוק הסינון הפרסומי בעלוני השבת – מכתב פתוח לעורכים שלום רב לעורכי העלונים, קודם כול, ברצוננו להביע תודה עמוקה על ההשקעה העצומה שאתם משקיעים מדי שבוע. אין ספק שהעלונים שלכם מביאים המון תוכן, עניין ודברי תורה לבתי הכנסת. הראיונות המרתקים והכתבות המרשימות הם פרי עבודה מאומצת ולא פשוטה כלל - ועל כך מגיעה לכם תודה רבה! אנו פונים אליכם ישר מהלב, כבחורי ישיבות וכמתפללים מן השורה, שומרי תורה ומצוות. השנים שלנו בישיבה הן שנים של בנייה רוחנית ועבודה יומיומית של שמירת העיניים, זיכוך המחשבה והתנתקות מהשאון שבחוץ. כשאנו חוזרים הביתה לשבת ונכנסים לבית הכנסת, אנו מצפים למצוא את המקום הכי בטוח, שמור ונקי - מרחב טהור שבו אפשר להתפלל, ללמוד ולהתעלות בנחת ובקדושה. לצערנו, דווקא בתוך בית הכנסת, כשאנו פותחים את עלוני השבת, אנו נתקלים לא פעם במודעות פרסום ותמונות שאינן מתאימות למרחב הזה... עבורנו, לראות תמונה לא צנועה בעלון שנמצא על הספסל בבית הכנסת זה כמו "גול עצמי" במאמץ שאנחנו משקיעים כל השבוע. זה מתסכל ומקשה עלינו מאוד. פנייתנו אינה מגיעה ממקום של התנשאות או הטפת מוסר. אנו בני הציונות הדתית, חלק בלתי נפרד מהציבור, ואנו אוהבים ומעריכים מאוד את העלונים שלכם. אנו רק מבקשים, בגובה העיניים ומתוך מקום של ערבות הדדית: אנא עזרו לנו. הקפדה יתרה וסינון קפדני יותר של התמונות והתוכן הפרסומי יאפשרו לנו ולעוד רבים מהמתפללים - ליהנות מהעשייה המבורכת שלכם בלב שלם ומתוך שמירה על אווירת הקדושה של בית הכנסת. נשמח מאוד לשמוע את תגובתכם. בהערכה רבה, בחורי הישיבות ואנשים מן המניין

-----------------------------------

מעיתון מצב הרוח נמסר בתגובה:

אני מסכים לחלוטין עם עצם המחשבה שמאחורי הדברים - עיתון שמחולק בבתי הכנסת ראוי לו לשמור ולהקפיד על תרי"ג מצוות ובהן גם שמירת העיניים וצניעות הלבוש, ואני חושב שאנו מקפידים על כך.מכיוון שאני לא יודע אם פנית אלינו בעקבות מודעה ספציפית או שהפניה ממוענת לכלל עורכי העלונים והעיתונים - אשמח אם תסב את תשומת ליבי למקרה (אם היה) שנפלנו בו, על מנת שלא יישנה.

מעיתון שבתון נמסר בתגובה:

שלום רב. תודה לפנייתכם. 

בעלון 'שבתון' אנו משתדלים מאוד ולא אחת מוותרים על הכנסת מודעה, חרף אובדן הכנסה של אלפי שקלים. לדוגמא, השבוע סרבנו לקבל מודעה שהביאה צילומים מאתר מםלגת הציונות הדתית בהם צילןמים מינאטורים של חזירים. סברנו שזה לא מתאים לבית כנסת. יכול לראות את המודעה במקור ראשון.

בנוסף, לא אחת אנו מחזירים מודעה למפרסם בדרישה ש"יוסיף בד" ללבוש המצולמת.

אכן, לעתים מאוד רחוקות יש נפילות.

ובהערת אגב. אינני תלמיד ישיבה, אבל אני כל חיי לא פותח עלון כלשהו )כולל שבתון שבעריכתי( בתוך בית הכנסת בזמן התפילה.

מכבד את פנייתכם המכובדת ואקח לתשומת ליבי

שבת שלום

מוטי, עורך שבתון

ההבדל הואקעלעברימבאר

שגם הכוזרי מצטט מפי הפילוסוף דברי כפירה. אך לא מכיל תמונות לא צנועות

רציתי להתנצל בפני הדמות שאני צריך להתנצל בפניהאברהם יאיר שטרן

הייתי עייף, ואמרתי דברים שבזמן שהמוח שלי תקין לא הייתי אומר. עשיתי טעות ונתתי לצד הלא נכון שלי לשלוט עלי, סליחה!

👏👏Giniאחרונה

דחוף עונה 5 פאודה בדרייב!אחלה גברר

דחוףףף!!! לולב גזול כדי לקיים בו מוות נטילת לולב..[מעין חתום]אחרונה

אווווווווף עם המתמטיקה הזאתניגון🌿

מי המציא אותה?!?!?

וואיייי כל כךךךךךתמימלה..?

מבינה אותך ממששששש

מצד שני תקשיבי, זה סיוט אבל בסוף, לא תאמיני(אני עדיין לא מאמינה😅) זה נגמררררר ואנחנו יוצאים לחיים טובים ולשלום🥳🥳🥳

לדעתי, מניסיון אישי, תתפללי, תשתמשי בגימיני למה שאת יכולה, אל תתפדחי אם את בוכה מתסכול, לי זה קרה המוןןן... אל תטעי לחשוב שזה אומר משהו על רמת המשכל שלך כי זה שטויות שאף אחד נורמלי לא משתמש בהן, ותנסי להתנחם בזה שבסוף זה באמת ייגמר וכבר לא תצטרכי לדעת לגזור אינטגרלים או משו כזה😅

בהצלחהההה

יאווו תודה נשמה שאת❤️ניגון🌿

מעודדת אותיי

הלוואי בעה זה יעבווור בטוח

אם אני סיימתי את זה תהיי בטוחה שזה ייגמר😜תמימלה..?

אל תדאגי, באמת, תעשי מה שאת יכולה, אל תעמיסי על עצמך מידי, ותתפללי על זה🙏

בהצלחהההה🥰🥰🥰

תודה רבה❤️ניגון🌿

בעה יעשה מועד חורף

וזה כבר ממש עוד מעט ואז זה יהיה מאחוריי(:

מה שכיף שהשנה מסיימים את כל המקצועות😋

היוונים וההודים והמוסלמים …. 🔢Gini

ואני מאוד אוהב את התחום 🧮

ואו כיף שאוהב את התחום!ניגון🌿

מאוד עוזר השנה🙃🙃

המתמטיקה היא הביטוי בנוסחאות של הטבע סביבנוGini

זה יותר פיזיקה, לא?ניגון🌿

פיסיקה היא מערכת החוקים של הטבע - מתמטיקה היאGini

השפה והכלים לבטא את חוקי הפיזיקה

(אינטגרל מסויים, לדוגמא, נותן את חישוב השטח שהפונקציה מבטאת…)

הבנתי(:ניגון🌿

אז אתה במגמת פיזיקה?

ואוו!! בהצלחהניגון🌿

זה נשמע מגמה קשה

אבל אם אתה אוהב- נדיר!

תודה 🙏 בהצלחה לכולנו, כל אחד ואחת בתחומיםGini

שאוהבים ומוצאים בהם עניין והרחבת אופקים וידע

אמןן 🙏🙏ניגון🌿

הערביםזיויק

מה הערבים?ניגון🌿

יאללה אני בעד שמתמטיקה רק להם

אה הבנתי 🙈

כן ברור שהם המציאו מי היה יכול להמציא דבר ככ מעצבן?... חח

השאלה היותר חשובה ומעניינת- מיהם אלו שקבעו אתGini

תוכניות הלימודים לבגרות במדינת ישראל, והכלילו בחומר הלימוד במתמטיקה נושאים ותחומים שאינם רלוונטיים למרבית התלמידים?

מלבד מי שימשיכו בעתיד ללמוד ולהתמחות במקצועות מדעיים המצריכים תשתית מתמטית רחבה - מדוע ללמוד מתמטיקה מעבר לבסיס הנדרש לידע כללי?

כי בגיל 17 עוד לא החלטת שאת רוצה ללמוד מקצוע מדעיקפיץ

ולהחליט את זה בגיל 22, ואז להתחיל השלמת בגרויות, יהיה מבאס נורא (כן. אין לדבר סוף, כולל ים ביקורת על מה שכן ולא נכנס לחומר)

על עובד לב-ארי שמעת?נקדימון

המורה של המדינה ביוטיוב. תחפשי.

כה הוא מטורףניגון🌿

בדיוק צחקנו שצריך לשלוח לו זר פרחים כי כולנו נעבור תבגרות בזכותו

אבל התכוונתי שעצם המטמתיקה זה סיוט... ללמוד אותה אבל זה יעבור(:

לא המציאו זה התפתח עם השנים...conet

לידע כללי אני מלמד מתמטיקה בשיעורים פרטיים

אפשר בזום למי שרוצה

אפשר גם בקבוצות קטנות

נכון - ועדיין אפשר לייחס נושאים מרכזיים לאנשיםGiniאחרונה

שהביאו לפיתוחים בולטים באבני הדרך של התפתחות המתמטיקה.

המצאת האפס ושיטת הספירה העשרונית והגדרת האפס לא רק כהיעדר כמות, אלא כגודל מתמטי עצמאי שניתן לחשב איתו, מיוחסת למתמטיקאים הודים, ובראשם בראהמגופטה (Brahmagupta) במאה 7 לספירה, שהגדיר את כללי החשבון עם האפס. המערכת הופצה לעולם המערבי בהמשך דרך העולם המוסלמי.

יסודות האלגברה מיוחסות למוחמד אבן מוסא אל-ח'וואריזמי (מאה 9 לספירה), שעל שמו נקרא המושג "אלגוריתם", ושם ספרו ("אל-ג'בר") נתן לאלגברה את שמה.

נכתב בטעות פעמיים סליחהצוציקון

לצעירה המדהימה מהאוטובוס - אהבת חייצוציקון

לך, הבחורה עם הגשר בקו *** מ-*** לירושלים (פרטים בפרטי) שנסעה היום עם עוד שתי חברות לראות סרט בסינמה סיטי (כנראה 'בחורים טובים') וכל הדרך אמרה מילות שירותים בצחוק אדיר:

"פיפי וקקי של החיים!!"

יסקקוש!! (כינוי לחברה בשם יסכה

יסקקי!!

טוסיק!!!

בעליונים ובתחתונים!!

פלוץ וקקי

וכו' וכו'

מת עלייך ומת להתחתן איתך י'מלכת על חלל!!!!!!!!!!

🍑😝🤣🤎💩🧡

פליז תכתבי לי בפרטי ונדבר!!!!

מה אתם מאחלים לעצמכם לשנה החדשה?ניגון🌿

אני חייב להגיב, רק כי נקרע לי הלב שאין אף תגובה...אברהם יאיר שטרן

שהיא תהיה שנה חדשהאורי ציון

לא לפחד מלנסותלא המשוגע היחידי

וואו, תכל'ס שניה, שאני ארצה... כל השאר ככלום לעומתאברהם יאיר שטרןאחרונה

שאני ארצה את הנכון...