וזה לא עוזר.. סתם מפגר..

מתוקה שהיא, גאה בה. שלא תגדל להיות כמו אחותה

פעם אחת היא לקחה לי חצאית אחת

ואמרה שמעכשיו היא תיהיה שלה כי עלי זה קצר ולא צנוע ועליה זה מקסי

ולגבי זה שהוא עקץ- אל תתיחסי יותר מידי לעקיצות..

... - נוער וגיל ההתבגרות

אמנם זה לא מדוייק לכאן, כי זה גילאים הפוכים, וגם לא שאמרת שאח שלך הוא כזה דוס גדול...

אבל קחי את העיקרון, באמת, ואני יכול להבטיח לך בהן צדקי שזו המציאות-

הוא לא מנסה "לחנך" אותך, בטח לא להתנשא עלייך,

הוא רק אוהב אותך- ואכפת לו ממך!

ולכן - כיוון שהוא יודע שזה לא טוב, אכפת לו מאוד, וכואב לו, ממש, אם את עושה את זה.

והוא מנסה לגרום לך לא לעשות את זה.

אז נכון, הוא נאקץ, אין לו טקט, והוא דוחף את האף שלו ומחטט בעניינים לא - לו.

אבל תזכרי שזה נובע מאכפתיות, אהבה, ודאגה.

בבקשה.

היא שנה וחצי מתחתי ומעירה לי על כל דבר..

איזה ספר את קוראת?

אמא ואבא מרשים לך אותו?

מהזה? למה את יכולה לראות ואני לא?

ציטוטים מבית אחותי..

שכחתי להוסיף כאן: תקראי רגע, - נוער וגיל ההתבגרות

אם את רוצה שזה ייפסק - לא יעזור להתעצבן עליו בשעת מעשה ולצרוח.

תתפסי אותו בזמן טוב, כששניכם רגועים, ותאמרי לו - יש לי משהו לומר לך , בא נשב רגע,

שבו, רגוע, ותגידי לו

"אני בטוחה שאתה עושה את זה ממקום טוב, ממקום של אכפתיות,

אבל תבין, למעשה לא רק שאתה לא מועיל - אלא גם מזיק,

זה לא נחמד לי, זה מציק לי, וזה רק מעצבן אותי,

אתה בוודאי לא מתכוון לעצבן, אבל זה מה שקורה בפועל.

אז אין טעם, לנסות להועיל, למרות שמאוד מאוד אכפת לך, אם בפועל התוצאה היא הפוכה.

לכן, תפסיק עם זה בבקשה, זה סתם חסר תועלת ומרע את הקשר בינינו,

ואת זה אף אחד משנינו לא רוצה"

אני יכול כמעט להבטיח לך שזה יעזור.

בהצלחה!

@הכל עוד אפשרי, מציע גם לך.

היו לי שיחות איתו על זה וגם ההורים שלי דיברו איתו על זה ... לא עזר

טוב, אולי זה באמת משהו בעייתי.

אבל בתור "ניסיון אחרון" - השיחות שדיברת איתו היו שצעקת עליו? שאמרת לו (את האמת, תכל'ס-) שיעזוב אותך לנפשך, ומה עניינו החיים שלך, ושלא יתערב וכל זה?

כי אם ככה, הגיוני שזה לא עזר, וגם עונשים לא, וכו'...

תנסי לדבר איתו בצורה שתחמיא לו, כמו שכתבתי, תאמרי לו בצורה רגועה ונינוחה, שאמנם הוא מנסה לעשות טוב, אבל זה מזיק, וחבל, ואחרי שאת מסבירה - תאמרי לו "הבנת מה אני אומרת?" וכו', לא שאת צועקת והוא הולך לדרכו, אלא שהוא צריך להגיב, "מה אתה אומר על זה?"  וכו'.

שהוא באמת "יבין" את הנקודה, ולא שיבין ש"דורשים ממנו להפסיק"..

אחרי חצי שעה...

באמת מוזר.

תשתדלי לצפצף עליו, כאילו הוא לא אמר כלום.

שלא יראה שאת מתעצבנת ומגיבה וכו'.

-את אוכלת אבקת חלב נכרי!

|שתיקה|

-הלו, מה את לא שומרת כשרות?

|התעלמות|

-תגידי, את לא שומעת אותי?

|ממשיכה לקרוא...|

אולי זה ייאש אותו....

דבר שני- כבר אמרתי לה את זה כמה פעמים והיא לא שמה עלי

וההורים שלי לא אומרים לה כלום על זה...

היא מחפשת "להראות לך שאת לא צדיקה מספיק", כאילו?

אם ברור שזה ככה, וזה ניכר, למה ההורים שלך לא עושים כלום?

אולי תנסי את השיחה לעשות איתם, תגשי אליהם, תסבירי שהיא נהנית להציק לך, ומחפשת כל הזמן לרדת עלייך, ושיתפסו אותה לשיחה...  

ואם זה לא עוזר - טוב, אז באמת לוידע מה לומר. - נוער וגיל ההתבגרות

אני אומרת להם, והם אומרים שזה כבר עניין בנינו כי אנחנו רבות מלאאא

אז הם כבר הפסיקו להתערב..

חוצמה מקרים קיצוניים..

אבל באמת שאני לא יכולה איתההה

אני לא מנסה לעצבן אותה.. אין לי למה.. אבל היא בכל הזדמנות מנסה להציק לי..

ושאני אומרת משו אז היא לא שמה עליי..

תנסי להתעלם ממנה, כמו שהצעתי ותיארתי....

ואולי גם - להראות לה שיש מחיר, 

היא צריכה ממך משהו?

מבקשת לפעמים עזרה?

אז....

ועוד משהו - לגבי ההורים - 

אם תתעלמי - אחרי זמן מה גם תוכלי שלכנע אותם לטפל בזה.

כי אם כשהיא עושה את זה את עונה לא, וצעקות וצווחות ויאללה בלגן, אז אני מבין אותם, אין להם את הכוח להתחיל לברר מי אשמה ומי התחילה ומי....

אבל אם היא תציק ואת תתעלמי ממנה, תוך זמן קצר יהיה ברור שהמצב דורש שהם יחייבו אותה להפסיק עם זה. 

אני ינסה ויעדכן

מצפים לעידכון...

אה, ומשו שלא הדגשתי - כשאמרתי ש"יש מחיר" - שזה לא היהי בצורה של "נקמה"

אלא להסביר - "גיברת יקרה, להיות אחריות זה מחוייבות הדדית, את צריכה להבין שההתנהגות שלך אליי לא מתקבלת, אם תרצי שאתנהג אלייך כראוי ואעזור לך - תתנהגי גם את כראוי. אי אפשר שאני אהיה רק השק חבטות שלך, אם תרצי לחיות בהדדיות וחיבה - מוזמנת בכיף, אבל אי אפשר לחיות באופן חד צדדי" 

וזהו, לומר וללכת.

היא תעשה את השיקולים שלה.

בנים הם מציקים לפעמים

בהחלט מציקים...  

מז**ן ת'שכל קטן ממני ב 5 שנים והוא יצא דוס של החיים 

אסור לישרוק בשבת וכאלה למרות שניראלי מותר

פיתאום הוא אומר כל מיני דברים אסור מה הוא חושב שאני לא יודע 

אבל הרגעתי אותו והוא לא מצייץ לי 

וזה בערך פעמיים ביום... שמענישים אותו ... 

בסרט שכל העולם שלו .. חחח

עד שהוא מיתערב לי לחיים

תשאלי אותו איפה הבעיה ומה הוא מבין.
תיוג חלב נוכרי בימינו איננו בהכרח בעל משמעות בכלל, לא להלכה ולא למנהג.
ואם הוא יודה שאינו באמת מבין - בבקשה תרדי עליו בכל הכוח.
זה חינוך.
רק ככה נקבל דור דתי חדש שיהיה מותאם לאתגרי התקופה, במקום אנשים שאין להם שום גבול, כפי שפעם מישהי כאן ציינה שבעלה מבקש ממנה להכניס לפה מלח לימון ערב פסח.

אני מכיר את אח שלך קצת - לדעתי פשוט תסבירי לו למה את עושה כל דבר, תהיי סובלנית , תסבירי עד שהוא יבין שזה בסדר

ואם אפילו לך אין הסבר - אז זה בעיה אצלך - יכול להיות שהוא חופר- אבל את סתם מתחמקת ממנו

לא אתה ולא אני, מרוצים ממה שיצא מהם.

אז בלי קשר למה שמגיע לאחיה החצוף, תחשוב פעמיים על השאיפות שלך והסיכוי שהם יתקיימו בצורה שאתה תהיה מרוצה ממנה...

וגם לדעת אם יש ידע זה ידע, ולכן זה כוח.

מבחינתי קודם כל דרוש ידע.
מה שמדאיג אותי זה לא אם אחיה הוא חצוף, אלא שאחיה כנראה מדבר בלי לדעת על מה הוא מדבר, וחושב שהוא יודע על מה הוא מדבר.
וכפי שציינתי זה לא רק עניין של בוסר ונערות, אלא משהו שבפרט במגזר הולך ומידרדר לרמה שגם איש בוגר, נשוי, חושב על פסח שזה משהו שדורש לשתות מלח לימון ערב החג.
אם אנשים יתחילו לחשוב על מה שהם מעוניינים לומר לפני שאמרו, אני בטח כבר אחשוב שזו התקדמות.

וזה מפריע לו, הגיוני שזה קשה לו והוא לא יודע את לבטא את הקושי...

צודקת שזה עניינים פרטיים שלך, ואת יכולה גם לשבת איתו ולדבר איתו (אם מתאים כמובן) ולהסביר לו שזו בחירה שלך ושיקולים שלך וגו'(:

בחירות טובות והצלחה רבה!

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות