הרגשתי שיש לי קושי מסויים בלימוד, בעיקר בלימוד גמרא, ורציתי לברר אם זה דבר נורמטיבי או שזה נובע מקו"ר, אז אשמח לשמוע (לקרוא..) חוות דעת...

כשאני לומד, בעיקר גמרא אבל גם לימודים אחרים, אני צריך ממש ממש להתאמץ כדי להתרכז! אפילו אם אין רעש ושום דבר, פשוט כדי להבין מה אני קורא! זה לא משהו חריף, פשוט מקשה...

ככה"נ אין לי קו"ר, אפילו עשיתי אבחון ויצאתי עם קשב טוב, ובכל זאת אני לא לגמרי בטוח.... לפעמים אני קורא ד"ה ברש"י ארבע פעמים ומגלה שלא שמתי לב למילה ממה שקראתי, לקח לי ללמוד דף גמרא רש"י אחרי שכבר למדתי אותו כמה פעמים, שעתיים וחצי! דף פשוט יחסית, וזה היה כמעט אך ורק לקרוא ולהבין, פשוט כל משפט כמה רגעים הייתי צריך "לתפוס את עצמי" שוב ולהתרכז. ואני לא ברמה של מתחיל...לומד הרבה זמן...

וזה ככה בכל דבר שאין בו סקרנות, אם זה משהו חדש ומעניין וקל להבנה אז הסקרנות עוזרת לי להתרכז ולרוץ, אפילו שעות רבות, אבל בחזרות וכאלה... ובגמרא גם לימוד ראשוני...

אני יודע שללמוד זה קשה ויש עמל תורה אבל התלבטתי אם זה נובע ממקום אחר, ונראה לי שכן... זה לא המאמץ להבין, זה מאמץ גדול לשים לב מה אני קורא, להתרכז... זה נשמע מוכר למישהו?

חשבתי אולי יש איזו נקודה מסויימת שלא בודקים באבחון רגיל ואולי זאת הבעיה...

אני די בטוחה שבעלי סובל מADHD.

הוא לא מצליח להתרכז ליותר מדי זמן, המחשבה שלו לעיתים מתפזרת לכמה כיוונים, ותפוקת העבודה שלו לא הכי גבוהה

הוא גאון, וזה מחפה מאוד על הכל, כי הוא מצליח להסתיר את זה, אבל מי שמכיר מקרןב שם לב (הוא ניסה לפתוח פם את הדלת עם השלט של הרכב..)

לאחרונה נהיה לו הרבה עומס בעבודה, והוא מרגיש שהוא לא מספיק ממצה את היכולות שלו

מחפשת בשבילו פסיכיאטר, אפשר גם פרטי, שיתן לו כדור שיוכל לתת לו קצת פוקוס בחיים

אשמח ממש להמלצות!!

תודה

שלום,

אני רוצה לפתוח פורום סגור לאנשים שמתמודדים עם הפרעות קשב וריכוז, יש לזה ביקוש? הייתם רוצים להצטרף?
אפשר גם במסר/ש"א.

שהכדור מפריע לו לכוון בתפילה?

היי חבר'ה ,נעים להכיר אני חדשה בקבוצה

אז אתחיל ואומר שיש לי ADD, לקויות למידה, קושי בהבנת הנקרא ועוד..

אני באה ממשפחה שכולנו בורכנו בקשב וריכז וכתוצאה מזה יש המון התנגשויות בתקשורת המשפחתית שלנו. זאת אומרת מין "קצרים" בתקשורת. 

לדוגמא,

שיחה ביני לבין אחד ההורים:

ואו זה יפה, מאיפה זה?

- מחנה (שם בדוי שזהה לשלי) 

ההבנה שלי היא שהכוונה לשם שלי כי אני לא מכירה את אותה בחורה.

אז שואלת מי זאת?

שוב- חנה

לא הבנתי

(אחרי אחרי התנשפויות וחוסר רצון לענות לי בצורה מובנת)

- נו! חנה, חברה שלי! מה את לא מבינה?!

הבנתם?

קצר בתקשורת.

ויש עוד אינספור קצרים כאלו ביומיום.

הקצרים האלו מקשים לי ממש בתקשורת  הבין אישית שלי עם ההורים. ובאמת שזה כבר כואב לי כי יש כ"כ הרבה סיטואציות לגמרי רגילות שיכלו להיות פשוט בקלות. ועם אווירה קלילה וטובה,

והם הפכו למורכבות ולבלתי נסבלות,

עד כדי כך שעל כל סיטואציה פשוטה מהשורה נוצר ויכוח או ריב.

כולם יוצאים זעופי פנים מתוסכלים וללא יכולת להבין את האחר..

למה שיתפתי אתכם בכל זה?

כדי קודם כל לשאול האם יש בכלל עוד אנשים שמתמודדים כמוני בנושא הזה?

ואם כן, מה עוזר לכם כדי להגיע למינימום של ויכוחים?

איך אתם עושים את זה?

אשמח לתשובות כנות מאנשים שיש להם ניסיון בנושא..

(אם לא נעים לכם לענות כאן אשמח שתפרטו לי בפרטי)

תודה!