פיצול שרשור- ילדים, עזרה בבית ומה שביניהםיעל מהדרום
בואי לעזור לי!באר מרים
5 ילדים בלמידה מרחוק ועוד כמה שמפריעים בין הרגליים.

הרים של כביסה מכל הסוגים לבחירה: מלוכלכת, מחכה לתליה, מחכה לקיפול, מחכה לפיזור האחרונות.

רצפה שהלכה לאיבוד בהררי צעצועים, כלי כתיבה, דפי עבודה נעלמים, בגדים מלוכלכים וסתם חפצים

מטבח שהכיורים והשיש לא נראים, זבל שעולה על גדותיו, וכמויות של אוכל שצריך לבשל

ולא נדבר על המצב בשירותים ובאמבטיה..

אז ממש ממש משעמם לך 😊פרח לב זהב
אפשר שניה שאלה רצינית?אמאשוני
נכון הגדולים בעיקרון לא היו אמורים להיות בבית אלא במסגרות ופחות לאכול וללכלך?

כאילו, זה לא שעכשיו חופש שנגיד בא לך לפנק את הילדים, וזה לא שהחזרה שלהם לשגרה באופק...

האם ניסיתם לחשב מסלול מחדש יחד איתם?

אמנם הילדים שלי ממש קטנים יחסית לילדים שלך אבל אם זה היה נכון לנו, מניחה שזה נכון גם לגדולים יותר...
להבין שהבית זה לא פנימייה, ואמא היא לא אם בית
אלא כולם חיים בשותפות ויש חובות וזכויות לכל אחד...
וזה שיש סגר לא אומר שהעומס צריך ליפול על ההורים...
אני בטוחה שהם עוזרים ושאת מפעילה אותם, אבל אולי צריך להעביר אליהם את *האחריות* ולא שהאחריות שלך ושהם עוזרים...

ונגיד אם יש ילדים שממש סובלים מלרחוץ כלים ורצפה וכביסות, אולי אפשר להציע להם לחפש עבודה בחוץ בתמורה לשכירת עוזרת בית...
נגיד אני בתור תיכוניסטית הייתי מעדיפה להעביר שיעורים פרטיים לילדי יסודי ובכסף הזה לשלם למנקה- מאשר לנקות בעצמי.
אבל בכל מקרה אין דרך לברוח מהאחריות. מה שבתפקידים שלי היה מתבצע ובזמן בהתאם למחוייבות...
על הנייר הכל נכון..באר מרים
הילדים שבבית הם בכתה ח ומטה, לא בגיל שעובדים מחוץ לבית..
הלמידה מרחוק קשה להם מאוד ומתישה אותם (ואותנו)..
ההתנהלות עם הזמן, עם מגבלת היחס בין כמות לפלאפונים לכמות הילדים, עם ביצוע משימות, יש מתוך 5 הילדים שלומדים מרחוק יש 3 ילדים adhd, ילד עם קושי בכתיבה, ילדה עם קושי קריאה והבנה, ילד בכתה א שרק לומד לקרוא - ככה שכמעט אף אחד מהם לא עצמאי הלמידה, וחלקם גם ללא מוטיבציה ללמידה.
הם מסיימים את יום הלמידה מותשים מהעמוד וכמויות. בשעה 16:00 אני משחררת אותם והם פשוט "בורחים" מהבית ולהתגורר עד ארוחת ערב, ובערב הם עושים משימה אחת או שתיים אבל זה לא מתקרב לצורך.

לדוגמא: אתמול לפני ארוחת ערב הם הבריקו את המטבח שהיה מטונף, סידרו חדרים, שטפו כלים משני כיורים עמוסים, ניקו רצפה, סידרו את המקרר, פרקו קניות וסידרו ארונות במטבח.

אבל.. בארוחת ערב הלכתי לרגע להחליף טיטול ועד שחזרתי נשפכו שתי צלחות עם קוסקוס ומרק על הרצפה וקטשופ השפריץ על הקיר, הקטנה פיספסה וברח לה מהטיטול במטבח, שני ילדים שהתקבלו בעצמם השפריצו מים החוצה שגלשו בכל המסדרון והרטיבו כל מה שהיה שם, הגדולה החליטה שהתינוק יכול לאכול קוסקוס בכוחות עצמו, ואחד הקטנים שלך מספריים וגזר לעצמו גזירות בסלון..
בעלי והגדול היו במנחה וערבית..

- נחשי איך נראה הבית בסיום הארוחה? אבל מבחינת הילדים הם "כבר עזרו היום" וכבר ניקו את המטבח ושטפו כלים..
הבת הגדולה מחליפה בערך 5 טיטולים ביום, מקלחת את הקטנים, מקדימה את התינוק בעגלה בערב, וגם עוזרת בלשטוף כלים ולסדר את הבית - אי אפשר לדרוש יותר מלידה בת 11 וחצי..
הבן הגדול בשנת בר מצווה ובערב לומד שיעור יומי אחרי ערבית וחברות, וחייב גם זמן לכדורגל ואופניים עם חברים. הוא מנקה את הסלון ובמטבח (רצפה) כמעט כל יום. אבל.. הרבה ימים הוא מכירה ותוך שעתיים "לא נודע כי בא אל קרבו"..
בסוף אין ברירה, אני לא יכולה להפיל עליהם הכל..

לגבי הבלאגן: 80% מהבלאגן נוצר ע"י 3 הקטנים שאף אחד לא מתייחס אליהם רוב היום כי בעלי ואני מתחלקים בין 5 ילדים לומדים, הכנת ארוחות, החלפת טיטולים וכו. הם יצרני הלכלוך הבלאגן המרכזיים.

(דמייני בן שנה, בת שנתיים וחצי ובן ארבע וחצי שמטיילים בין החדרים, מוציאים משחקים מהארון, מכינים יצירות ב"השגחת"בת השמונה, פותחים לבד מקרר, מטפסים על ארונות וכו.. )

אני לא מצליחה גם להשגיח עליהם בזמן שאני עוזרת לאחת באנגלית, מתווכחת עם אחד שחובה למלא את דף העבודה בתורה, מקשיבה לילד בכתה א שקורא, ובזמן הזה בעלי מסביר לילד נוסף את הסוגיה בגמרא ועוד ילדה מקשיבה לשיעור טלפוני סגורה בחדר השני..
אני מתפנה אליהם בערך כדי להחליף טיטול..

אחרי הצהריים הגדולים יוצאים לשחק ואני מנסה להספיק להעמיד סירים לארוחת ערב ולקדם קצת את הכביסות, למצוא בגדים ופיזמות לקלח את הקטנים וכו..

בעלי כל בוקר מתפלל עם שלושת הקטנים ולומד איתם רבע שעה.
אני מספרת להם סיפור לפני השינה.
לא מצליחים כרגע להתייחס אליהם יותר מזה.

יש לזה מחיר..

ולא מדברת על הלילה שחוגגים כאן..
הם חייבים לפרוק את העומס של כל היום.
הם לא במצב לבקש מהם בשמונה-תשע להתחיל שוב לעזור בבית..



(הגדולים שלי חזרו השבוע לישיבות, חוץ מאחד שלומד כל היום מחוץ לבית ומגיע לבית מאוחר בערב רק לאכול ולישון. לפעמים הוא גם מספיק לעזור קצת, אבל הרבה פעמים הוא רק מתקלח ונרדם.. )
אני נעתקת נשמתי כל פעם שאת כותבת על המשפחה שלך.מקווה לטוב מאוד

הלוואי הלוואי שיום אחד אזכה למשפחה ענקית

 

מבינה שזה מליון עבודה, אבל מדהים, ואת נשמעת אמא מדהימה...

 

תצליחי

מעייף רק מלקרוא.את מדהימהאמא יקרה לי*


אה לא הבנתי שזה ח' ומטהאמאשוני
חשבתי שגם התיכוניסטים בבית..

אבל עוד שתי שאלות כפירה ברשותך:
1. ילדי הגן לא חזרו לגן???????????
2. באמת חשוב שילדי היסודי והחטיבה (ה'- ח')
יקפידו על כל לימודי המערכת כרגע?
כאילו אני מבינה את החשיבות של לשמור על שגרה ורצף לימודי, אבל אולי אפשר "לחתוך" את החלק העיקרי נגיד שליש לכל ילד ולהתעלם מכל השאר???

א-ד יש צפי חזרה אז גם חושבת שצריך להשקיע בהם שלא יצברו פערים ואז עוד שבוע וחצי הם יעברו לטיפול מקרוב של המורים המסורים שלהם אז תהיה סוג של התאוששות... (אחרי תקופת הסתגלות מחודשת)
וואו!!קטני ומתוק
קראתי בנשימה עצורה ממש..
להעריץ אותך לגמרי!!
אלופה!

בעז"ה שגם נזכה למשפחה גדולה ושמחה
ווואווווצמיד זהב
דבר ראשון כל הכבוד! זהו.

דבר שני שאפו שאת נותנת חעצמך לברוח לפה למרות ובגלל הכל. באמת.

דבר שלישי בלעינהרע!!!!!!!!!!!
אני מגיעה מבית עם מלאמלא ילדים.... אפעם לא חשבתי על ההתנהלות בצורה כזאת ( כנראה זה גם שונה שהגדולות הם בנות ועוזרות המון)

ועדין כל הכבוד שהקב'ה יפנק אותך בשפע עד בלי די!!!!!!!!!!!!😘😘😘😘😘
טוב,בת 30
אני במקומך הייתי הולכת לחודש ביוון....
או משתגעת.
את אלופה.
אני עם חמישה ומשתגעת מהלמידה מרחוק
אני עם שנייםאמאשוני
ולא משתגעת על הלמידה מרחוק
🙈
הלמידה מרחוקבת 30
היא, מחילה מכל המורות כאן, פשוט, פשוט, פשוט, אין לי מילים. סיוט? מועקה? משהו באמצע של שניהם.
המרחב הבית ספרי חודר בצורה גסה עמוק לתוך המרחב הביתי. ההורים הופכים להיות מורים, גם אם הם עובדים, וצריך כוחות ברזל כדי להיות מסוגלים להגיד ''עד כאן. זום בחינוך גופני זה לא בשבילנו...''.
עזבי, אין לי כוח לדבר על זה אפילו. נקעה נפשי מהדבר הזה. מערכת החינוך מחוברת לכל מיני דברים חוץ מלשטח...
וזה אחרי שחתכתי זומים ומטלות מקוונות כי נשבר לי לגמרי. ואחרי שיחות עם מחנכות ומורות.
לדעתי המורות יסכימו איתךאמאשוני
גם ככה משרד החינוך תקוע 50 שנה אחורה מבחינה טכנולוגית,
עדיין לומדים עם שולחנות ולוח טושים למורה (עוד לא המציאו מורה שקופה- זה נכון גם היום אבל מזמן המציאו מסכים אישיים שרואים בהם את הלוח וכיתה שבנויה כמרכזי למידה ולא כמו הכיתה של פעם)

אז עכשיו במקום לנצל את הטכנולוגיה ולהתקדם ללמידה אינטראקטיבית, חוקרת, מסקרנת, ויזואלית עם אנימציות, ממשיכים ללמד עם חוברות ודפי עבודה דרך הזום.
פשוט מופרך.

הרבה יותר זול וחסכוני היה לפתח מאגרי למידה מותאמים למאה ה21 עם מוקד טכני פעיל לעזרה למשתמשים...
כשמשווים את המיומנות הטכנולוגית של חברות פרטיות בלמידה מרחוק לזה של משרד החינוך פשוט נופלים מהכסא.

רשמתי את הבן שלי לשיעור נסיון של קורס תכנות מקוון והתנאי המרכזי שלי אליהם היה שהילד לא יצטרך עזרה בלתפעל מחשב ושלא יפספס חומר בגלל זה. הם לגמרי עמדו בתנאי הזה. דרך הפלטפורמה שלהם המסך חולק לשניים, אחד לשיתוף המסך של המורה, השני לתרגול כשהמורה רואה את החלק של התרגול,
וכשצריך לעבור בין מסכים אז בלשוניות למעלה היו אורות מהבהבים לפי צבעים אז בקלות אפשר להסביר על מה ללחוץ,
ויש כפתור לתמיכה טכנית בכל רגע ואיש טכני זמין מיידית לכל שאלה במהלך השיעור,
בקיצור פי אלף יותר נוח ומאפשר חוויה נעימה של לימוד מקוון

(ואני לרגע לא מאשימה את המורים, אבל ברור שעם כזה חוסר שביעות רצון של המשתמשים אם היה מדובר בכסף פרטי מזמן היו משקיעים בתשתית טכנולוגית הרבה יותר מושכת וידידותית)
למורים עוד יותר קשהבת 30
כי הם צריכים גם ללמד וגם לנהל למידה של הילדים!!!
וגם לעמוד בכל מיני תנאים של משרד החינוך במס' זומים וכאלה.
אני דווקא לא מסכימה לגבי שימוש בטכנולוגיות. אולי בכיתה כן.
לא עכשיו.
חלק מהטירוף נוצר דווקא בגלל שלא פשוט שולחים עמודים בספר להתקדמות אישית, אלא הכל מקוון ותלוי זום.
זה יוצר עומס וטירוף על משפחות עם הרבה ילדים שלא לכל ילד יש מחשב...
וגם אם יש כמה מחשבים, זה יוצר מצב שבו הילד מול מסך המון שעות.
מאוד חינוכי...

אני יצרתי קשר עם כל המורות וביקשתי שישלחו לי עמודים בספר וזהו.
ככה אני מנהלת את הזמן, מלמדת אותן נושאים חדשים ברבע מהזמן שהיה לוקח להן ללמוד בכיתה, ויכול גם לצאת עם הקטנים לגינה ולעשות עוד קצת בספר עם אחת הגדולות.
זה נכוןאמאשוני
אבל אם כבר מקוון, אז מקוון באמת ולא ללמד מהחוברת דרך זום.
תוכנת זום בכלל לא מיועדת ללמידה מרחוק.
זה מה שמטומטם מהבסיס.

ומסכימה בהחלט שרוב הלמידה בכלל לא צריכה להיות דרך המחשב.
ושעל חצי מהלמידה אפשר לוותר לכתחילה ולשחרר את המורים לשים דגש על הצד הרגשי של הילדים ולא להכריח אותם להעמיס עוד חומר שרק גורם לתסכול מיותר
נכון אבל המורים רוצים לעבודמצפה לעתיד טוב

ונראה לי שבצורה כזו זה עדיין יעמיס עוד יותר על ההורים, אז נכון שצריך שהילדים ילמדו ,אבל המדינה צריכה לדאוג שהמורים ידעו איך ללמד מרחוק זאת שיטת הוראה שונה לחלוטיןןן

 

עזבו נראה לי הפתרון היחיד זה ה' יתברך אין עוד מלבדו

 

המורים צריכים לעבודבת 30
לא יודעת כמה כולם רוצים...
הצורך הזה שמוכתב מלמעלה יוצר דברים הזויים כמו זום באמנות או זום בהתעמלות.
ועם כל הרצון הטוב, כולם רוצים לעבוד, ובכל זאת מאות אלפי אנשים נמצאים בחל''ת.
לא היה קורה כלום אם גם חלק מהמורים של המקצועות ה''לא חיוניים'' היו יוצאים לחל''ת, והיו שומרים על הלימודים על אש קטנה- חשבון, אנגלית, תורה.
ככה לכולם היה יותר נעים וקל

אבל משרד החינוך לא מחובר לשטח, ובמקום להיות יצירתיים הם מנסים לשדר ''הכל כרגיל'' בזמן שכלום פה לא רגיל...
את מאשימה את משרד החינוך בחוסר יצירתיות? 😂מיואשת******
תקשיבי אתמול סיפרה לי מישהי חרדית בגינה שלבת שלה יש- תקשיבי טוב- שיעור מלאכה בטלפון! לא זום! ט ל פ ו ן
אז מה המורה העבירה בשיעור מלאכה בטלפון? איל לחתוך סלט!
הלזה חוסר יצירתיות יקרא? בושי לך!
לא הבנתי מה הבעיהמקווה לטוב מאוד

מציידים את הבנות בחומרים למלאכה והמורה מסבירה בטלפון... למה לא הגיוני?

בטלפון? הבעיה שזה הזוימיואשת******
ושאין שום ענין בשיעור מלאכה כזה. אם המורה צריכה ללמד משהו בשביל לקבל משכורת שתיתן שיעור העשרה עם איזה סיפור או ממשהו. אין שום טעם להצמיד את הבנות לעוד שעה בטלפון בשביל משהו חסר תועלת או הנאה או למידה
אוקי. אז תקשיבו לדבר הבא:משמעת עצמית
מורה בכיתה ו
בבי"ס חרדי
שאין זום
רק טלפון
התקשרה להקליט שיעור ואמרה:
בנות יקרות
היום יש לנו שיעור חופשי!
והשאירה את הטלפון כחצי שעה!!
🤭🤭🤭🤭🤭
עולם מחורפןןןן
וואט????😶פולניה12
😂😂😂😂😂❤️❤️מיואשת******
תשמעי
המורה הזו ואת קניתם את עולמכן בשעה אחת!!!
פעם ראשונה שצחקתי השבוע!!!
אין לך מושג איזה חסד זה
פעם ראשונה? סימן שלא קראת את השרשוריםחולת שוקולד
של הטרולית הנחמדה שלנו.
בנות, מי שמה לה קישור?
דווקא ניסיתי אבל נאבדתי קצתמיואשת******
כמראה צריך לחיות את זה בזמן אמת כדי שזה יצחיק כמו שצריך
תקשיבי אני כבר חצי שעה צוחקת מזהמיואשת******
טוב שהיא לא אמרה שזה שיעור הפוךאמאשוני
והיא מחכה שהן ילמדו אותה ושמה את הטלפון על השתק...
🤣זה יהי שיעור בשם- ומתלמידי יותר מכולם!מיואשת******
וואי אהבתי באמת!!!!!!!!!!1מקווה לטוב מאוד

הלוואי כל יום

גדול!!בת 30
נשמע שנשבר לה...
געוואלדבת 30
הוא שאמרתי, חלק מהמורים ראוי היה שיצאו לחל''ת כמו שאר עם ישראל.
חחח היום המורה של אחת הבנותתודה לך ה' 🙏
נתנה שיעור התעמלות בטלפון..
אני רואה את הילדה עם הטלפון,על רמקול,
רצה ומקפצת בבית סביב כיסא..
ומדמיינת את המורה יושבת על הספה רגל על רגל ואומרת להם, יופי ... עוד סיבוב. .. עכשיו לצד שני 10 סיבובים
😂😂😂😂 איזה ילדה צייתנית!!!מיואשת******
אני לא חושבת שהתפקיד של המוריםבת 30
עכשיו לפחות, זה לתת מענה לצד הרגשי.
הילדים בבית. עם ההורים ובאחריותם.
מה, גם בחופש דואגים לצד הרגשי?
גם בחופש מתקשרת אלי מורה לספורט לשאול מה שלום הילדה?

אני אומרת, שחררו
תנו אמון בהורים. הילדים הם שלהם.
נכון שיש אוכלוסיות בסיכון,ושם בטח שיש לצוות החינוכי תפקיד חשוב מאוד דווקא עכשיו, אבל באוכלוסיה סטנדרטית- שחררו!!!!!!!!!
תסמכו עלינו שאנחנו מסתדרים עם הילדים שלנו גם בלי עשרות זומים!!
בחופש אין זומים שגורמים לתסכולאמאשוני
כשהמורה שואלת מי הכין את היצירה של סוכות שהיא שלחה קישור להורים ב10 בלילה, כשלילדה אין מושג על מה מדובר זה גורם לילדה תסכול.

לא כשהיא נוסעת באופניים ונופלת...

ואם מלמדים קריאה מרחוק ותלמיד לא עומד בקצב ולא מבין ולא מצליח, זה חשוב לחזק אצלו את הביטחון ולא העיקר להגיד שלימדנו את כל החומר עד חנוכה...
אפשר קישור לשיעור תכנות מקוון? לאיזה גילאים זה?מיואשת******
תרשמי בגוגל אלגוריתמיקהאמאשוני
יש לי את הסילבוס של הקטנים (8-11)
אז לא חושבת שזה יעזור אבל תבקשי שישלחו לך. הם מחלקים לפי קבוצות גיל.
ממליצה שההורה יהיה נוכח בשיעור ניסיון כדי להבין על מה מדובר ועל מה משלמים.
את לא צריכה להתנצלמצפה לעתיד טוב

חייבת להגיבמיואשת******
ואולי תגובה שלא תאהבי/יאהבו לקרוא
אבל אחרי כל הכל הכבוד וכו, לי נשמע שהבת שלך עושה הרבה יותר מדי לילדה בגילה. וזה לא לחודש שאמא ילדה בדיוק או משהו, הקורונה לא הולכת להיעלם.
לדעתי האישית עדיף שהילדים ילמדו פחות או שתשלחו אותם למורות מקדמות בתשלום ושהילדה תהיה גם ילדה. לקלח את הקטנים כל יום פלוס עזרה שוטפת בבית לי לא נשמע תפקיד של ילדה. זה תפקיד של אמא. ולצערי זה מקום מאד ״שרוט״ אצלי הנושא הזה ומאד רגיש ילדה שמבצעת תפקידים הרבה מעבר לגילה ולכן אני מגיבה אליו.
ובאופן כללי בחיי שיותר חשוב כרגע לקחת את כל הילדים לטיול גדול מאשר שהם ילמדו . לדעתינו (אני ובעלי) האישית.
הנפש יותר חשובה מכל המתמטיקה שבעולם.
בהצלחה רבה!
את לא יכולה לדעת... מה גדולה שלה אוהבת לעשותלפניו ברננה!
אצלינו לדוגמה, אחותי הבכורה אהבה לקלח אותנו ולסרק לכינים. זה היה הכיף שלה! (לפחות ככה היה נראה לי בתור אחותה הקטנה..)
מציעה לך לשאול אותה היום מיואשת******
ולא לשפוט לפי מה שהיה נראה.
ויש הבדל בין משהו שכיף לעשות מדי פעם לבין תפקיד קבוע.
לא שאני נגד תפקידים קבועים, להפך. הבית הוא של כולם וכולם צריכים לתת בו יד. אבל יש עומס של תפקידים שהוא של אמא ולא של הילדה.
בכל מקרה אכן אינני יודעת מה הבת שלה אוהבת לעשות אבל טרם פגשתי בנות שאוהבות את התפקידים שלהן עד כדי כך.
בכל מקרה הבעתי את דעתי, מותר לא להסכים.
באופן כללי את קול שפוי בנושאים האלו..לפניו ברננה!
וטוב שאת מאירה את תשומת ליבה לכך...
איזה כיף שמישהי חושבת שאני קול שפוי...מיואשת******
כי אני ממש לא מרגישה שפויה בזמן האחרון 🙈🙈🙈❤️
דווקא מסכימה עם מיואשתmiki052

וואו נשמע לי לא קל לגדול ככה...מקווה לטוב מאוד

באמת התופעות לוואי של עזרה מוגזמת באמת עצובות. 

 

לא בטוחה בכלל אבל שזה קשור ל@באר מרים המקסימה

לא קישרתי אליה חלילה!!miki052

אלא בכללי יותר על עזרה בבית

 

והיה בסדר. אניני חושבת שחיי הילדות שלי היו קשים.

אלא היו מענינים או יותר נכון יותר מידי מענינים, מלאים באקשן יום יומי 

 

אולי באמת צריך לפתוח שרשור חדש בנושא

 

באר מרים את מקסימה!

אני יודעת...מקווה לטוב מאוד

גם חושבת שמתאים לפתוח שרשור חדש. 

ודווקא זה נושא מעניין לדעתי ומחכים. 

רק להאיר את עיניכן..אמאשוני
שמדובר פה על תקופה לא רגילה בעליל
ולכן להשוות את מה שהיה בילדות למה שמצופה מהילדים היום זה לא רלוונטי.
וגם הדור היום שונה.
לגבי דיון פתוח תיאורטי שמתייחס לשגרה- באמת דיון מעניין.
צודקת. התפתח דיון בנושא ונסחף למקום אחר..miki052


זה בוודאי נכון, אבל זה גם תקופה ארוכהמיואשת******
וקיצה לא נראה באופק
ולכן מה שהיה נראה לנו מתאים כי ״מצב חירום״
צריך כרגע לדעתי לעשות חושבים מחדש האם זה באמת מתאים לטווח ארוך, ועם איזה עומס הילדים יכולים להתמודד
זה שאנחנו המבוגרים קורסים, זה מובן לנו, ולדעתי האישית צריך לבדוק שהילדים לא קורסים כי אצלם יש לזה השלכות חמורות לא פחות ואף יותר.
כאמור, זו דעתי. ולכן אמרתי שזה לא כמו תקופה קצובה שאמא אחרי לידה למשל, שזה מה שאני לפחות התייחסתי לקורונה בהתחלה, אלא זה לטווח ארוך. וכדאי לעצור ולעשות חישוב מחדש (זה לפחות מה שאני עשיתי)
זה נכוןאמאשוני
ועוד יותר מחדד שאין מה להשוות לכשאנחנו היינו ילדות.
המצב הרבה יותר מורכב והדגש הנפשי קריטי.

מסכימה שצריך לפרק ולהרכיב הכל מחדש אבל בהתאם למציאות היום ולא לפי מה שהיה פעם.

(אם כי תמיד צריך ללמוד מניסיון העבר, אבל לא להשליך ממנו ישירות)
נכון נכון. את צודקתמיואשת******

הודיתי כבר בהודעה הראשונה שלי באשמה - אני שרוטה בנושא. 

מנצלשת את החלק הזה של השרשור אשמחבתי 123
לרעיונות איך לגרום לילדים לשתף פעולה עם תפקיד קבוע בבית.
בינתיים תוהו ובוהו
האמת שגם לי בתור ילדה לא היו תפקידים בבית מקסימום פעם ב הייתי עוזרת בכביסה
להתייאש 🤣🤣🤣🤣מקווה לטוב מאוד


תודה🤦‍♀️😂 פשוט נשמע פה בפורום שלכולןבתי 123
יש בית מצוחצח והילדים עוזרים
תשכחי מזה, על כל פנים ביחס אלי מקווה לטוב מאוד


אמממ. לא יודעת. זה לא. נתון לדיוןמיואשת******
כלומר זה לא שבוחרים אם לעשות או לא. אין כזה דבר. זה התפקיד שלך ואת צריכה לעשות. תאהבי או לא.
כולנו חלק מהבית. הילדות שלי יודעות שאני לא אוהבת לבשל וגם כביסה לא מרנינה את ליבי.
אז?
זה הבית שלנו, אם אנחנו רוצים שיהיה בו נעים כולם צריכים לתת את חלקם זה לא מלון ואין גמדים
אה, המילה גמדים הזירה לי שבזמנים קשים אני נושמת עמוק ומכניסה מלא הומור
נגיד
וואי, איקסי לא תשטוף כלים היים! מהר מהר מי באה לעזור לי לחפש את הגמד הכחול, אולי זה אמל איקסי בחצאית? אולי מתחת לשולחן? כמה דגדוגים . לרוב זה עוזר. כן גם לגיל 15 😁
ואם לא, אז לפחות אחר כל אני מתעצבנת במצפון נקי שהרי כבר ניסיתי להיות נחמדה ועכשיו מותר לי להיות סתם אמא ולכעוס ולהשתמש במשפטים הקלאסיים כגון- לא אמרתי שאת צריכה לרצות לשטוף כלים, אמרתי שתשטפי אותם עכשיו.
וזהו.. בערך.
❤️
אז איך מתחילים? איך מדרבנים אותם לעזור?בתי 123
לא מדרבנים, זה עובדהמיואשת******
לא יודעת, את מדרבנת להוריד מהשולחן כשמסיימים לאכול? זה לשוט חלק מהחיים לא?
ואם אני מגיעה למטבח ורואה צלחת יתומה על השולחןאני אצעק - מי השאירה צלחת מלוכללכת!!!! ומישהי תבוא.
בגיל מסוים התחלתי לחלק תפקידים, סליחה שאני לא זוכרת את הגיל המדויק 🙈
יכולה לומר לך שהיום התפקידים הקבועים הם שטיפת כלים לשתי הצעירות- את חלבי אחת בשרי, והגדולה קיבלה את הגיהוץ, שזה יותר נוח בתיכון כי אפשר לעשות את זה במרוכז ולא כל יום דווקא
לפני שבת כולנו מנקים ביחד ולכל אחת יש תפקיד שתואם בעיני את גילה
יש דברים שהיתה לי היכולת להציע- את מעדיפה תפקיד כזה או כזה? אבל היו דברים שלא. גם אין פרסים או משהו...

אפשר לתת לאט לאט דברים קטנים ולהגדיל עם הגיל
אולי למשל לשטוף רק כוסות, או רק סכום
או בערב שבת לנגב אבק
בטווח הקצר או הארוך?אמאשוני
בטווח הקצר חנות הצלשים שלנו בינתיים עובדת נהדר.
זה לא מחליף כמובן את האקט החינוכי וההסברים על שותפות וחלוקת מטלות, אבל זה מדרבן. זה נותן אווירה חיובית למטלות.
במקום "כמה פעמים אפשר לבקש ש.."
אז יש: "מי רוצה את המשימה בתמורה לx צלשים"?

יש מאמרים על איך לרתום את הילדים לעזרה בפסח, אני חושבת שזה רלוונטי גם עכשיו כי זאת תקופה מאוד עמוסה כשכולם בבית כל הזמן.

אבל לפני הילדים, כדאי לשבת ולחשוב ולרשום את כל המטלות בבית (כולל של ההורים) גם היומיומיים, גם השבועיים, גם החודשיים...
ולקטלג אותם לפי:
מה שקריטי
מה שחשוב
מה שנחמד שיקרה
ומה שמותרות

ככה יודעים להתמקד אבל גם יודעים לאן עוד יש לשאוף.

חלוקה נוספת לפי: קל, בינוני, קשה.
וכל ילד צריך לבחור בהתאם לקבוצת הגיל שלו משימות מכל הקבוצות.
ואפשר גם להמיר נגיד שתי מטלות קלות בתמורה למטלה בינונית.

אולי לפני החלוקה בפועל לשמוע מהם איך אפשר להפוך את המטלה לחוויה (נגיד הבן שלי חייב להירטב כולו כשהוא שוטף את המרפסת אבל הוא גם אחראי לסדר לפני ושיהיה באמת נקי אחרי אז אני זורמת איתו)

האם מי שמכין ארוחת ערב רשאי לבחור מה להכין או באיזה צורה תהיה החביתה?

אולי הם יעדיפו לרחוץ כלים בזוגות אולי לא?
לתת להם להביע מקום.

(הבת שלי בכיתה א' מתחננת שאתן לה ללכת לסופר היא רוצה להוכיח בגרות אז אני נותנת לה והיא מרוצה ועלי זה מקל מאוד)

אפשר בהתחלה לעשות סיכום חצי שבועי לשמוע משוב.
קראתי פעם מאמר מיוחד בנושאmiki052

לתת להם לבחור לעצמם את התפקיחולת שוקולד
ולא לעשות במקומם אם הם לא עושים, לא שטפו כלים-לא יהיה להם במה לאכול
חייבת לספר לך שאין דבר שמריץ את הילדות שלי יותר מהר לכיורמיואשת******
מאשר לראות אותי עומדת ושוטפת במקומן.
הן מאד מתביישות מזה וישר רצות ואומרות לא לא אני אעשה את זה מה פתאום וכו.
בנות כמה הן?מקווה לטוב מאוד


שתיים ביסודי ואחת בתיכון מיואשת******
יפה בנות עדינות ומחונכותמקווה לטוב מאוד


משתדלת 🙂 אבל זה לדעתי גם גורם לתחושה קשהמיואשת******
וכישלון, כאילו לא הצלחתי לעמוד בתפקיד שלי ואמא שלי עובדת עכשיו במקומי. זה הרגשה רעה לילד וזה מה שגורם להן לבוא מהר
לא בטוחמקווה לטוב מאוד

אבא שלי היה הולך לכיוון הפח כשהיינו מתווכחות מי יוריד. 

ובאמת בעדינות היה אומר אין בעיה אני לוקח. והופס כולנו היינו קופצות עליו ולוקחות. 

בעיני זה חינוך נהדר לכיבוד הורים. 

בוודאי! ממש ככה מיואשת******
התכוונתי שמה שגורם להן או לכן לקפוץ מהר זה באמת התחושה של איך אני נותנת לאמא/אבא שלי לעשות במקומי. וגם התחושה שסומכים עלי ואכזבתי אותם



אני רואה שלא ניסחתי טוב את ההודעה הקודמת 🙈 אח העייפות
הבנתימקווה לטוב מאוד

על זה כתבתי לך שאני חושבת שזה היה לי טוב. 

גדלתי עם כבוד לאבא ומעולם לא הרגשתי מאכזבת, 

טוב...  יש לי אבא נדיר, אבל בכל זאת...

אז אולי זה סתם נדמה לי שזה גורם להם הרגשה כזו?מיואשת******
אני לא יכולה לשאול אותן למה הן רצות מהר אם אני מתחילה לשטוף כי אז אולי האפקט יעלם
לדעתימקווה לטוב מאוד

תמשיכי ככה, זה בהחלט סימן טוב שהם רצות לעשות במקומך. 

אלא אם כן, הסיבה היא שתכעסי עליהן אחרת (לא נשמע ממך שזה הסיטואציה)

הייתי שמחה להבין איך גרמת להם לכך. 

 

אפילו שגדלתי ככה לא מצליחה להעביר את זה הלאה...

 

 

אמממ. הילדים שלך קטנים לא?מיואשת******
אני חושבת שזה עובד רק על גדולים. וזה לדעתי באמת משהו בחינוך לכיבוד הורים ולא בחינוך לעזרה.
ולדעתי האישית - כיבוד הורים זה משהו שמחנכים לו בדוגמא אישית ותו לא. אין דרך אחרת לחנך לכיבוד הורים. לדעתי... אני בטוחה שבגיל יותר גדול זה יעבוד גם אצלך
יש לי גם גדולים יותר...מקווה לטוב מאוד

נכון אני חושבת לפי הדוגמא שלך שזה בעיקר מוכיח על כיבוד הורים. נדמה לי שגם ציינתי את זה. 

 

בכל אופן, אני גדלתי במשפחה מיוחדת מאוד, ולא בטוחה בכלל שמצליחה להגיע לרמה הזאת. 

 

מבינה שהדור היום שונה. 

אבל בכל זאת, מדברים איתי מאוד מאוד רחוק מאיך שאני מדברת עם ההורים שלי. 

חושבת שזה באחריותנו לשנות את זה. 

 

שוב, ברוך ה' יש לי ילדים טובים, אבל עדיין זה מאוד שונה...

עונה לך כאן , כמו שצריך מיואשת******

קודם כל תודה על העידוד מעריכה מקווה לטוב מאוד

האמת שכן, יש לי חמודה בת 14 שלא תמיד ברור לי איך היא מדברת ככה...

 

כמובן הכל על הרצף הנורמלי, אבל עדיין מרחק דור ממה שאני מדברת עם ההורים. 

ואז פתאום נהיית מתוקה ונעימה. וחוזר חלילה... זה פשוט מבלבל


 

חושבת שלכל הורים עם האופי שלהם יש את האתגרים שעומדים לפני הילדים שלהם. 

 

 

יש לי התלבטות גדולה בנוגע לנושא הזה. 

מצד אחד קל לכבד בן אדם שמגיע לו כבוד. מצד שני ילדים מחויבים לכבד הורים בכל מצב. 

כמובן שאנחנו משתדלים שיהיה מתאים לכבד אותנו,

וגם באמת חושבת שאנחנו דוגמא מעולה של כבוד הדדי.

 

אהבתי את מה שציינת על זה שאנחנו בדרך. אבל מצד שני, לא מתאים לי לחכות ולראות בסוף הדרך שנכשלתי. רוצה עכשיו לשנות משהו אם לא בסדר.  

 

 

בעה לא תיכשלימיואשת******
תשמעי דרך זה עבודה... כל הזמן אנחנו מנטרים את עצמינו מתקנים שוב וכו. אם יש בעיה שחוזרת על עצמה שוב ושוב אז סימן שעוד לא הצלחנו לתקן. ואז תבוא בעיה חדשה... כי ככה זה בגיל ההתבגרות. עבודה מתמדת
אני חושבת שהם רואים אותנו נותנים כבוד גם אם אמא מעצבנצ (אמא שלי ואמא שלו יודעות יםה מאד לתת דוגמא אישית של מעצבנצ ואז החיובי זה שזה מספר לנו הזדמנות להראות כיבוד הורים אמיתי )

וכל בית וילדים יש להם הדינמיקה שלהם. ❤️
חחחחמקווה לטוב מאוד

איך את באמת מגיבה כשהאמא מעצבנת?

משתדלת מאד מאד להיות בסדרמיואשת******
לא הולך לי מאה אחוז מהפעמים אבל משתפרת מאד
ולא חוששת לומר לילדות וואי קשה לי עם סבתא ואז הן יכולות לומר למה את לא אומרת לה ככה וככה או עושה ככה ואני מסבירה שלא משנה כמה היא עצבנה איתי עכשיו בשום אופן לא אומר כך.
ויצא כבר שראו אותי בוכה כי לא התאפקתי ואמרתי לאמא שלי משהו שהצטערתי עליו מאד.

עם חמותי יותר קל. לי. אני פשוט שותקת ושותקת . (ואחר כך אומרת לבעלי בחדר מה אני חושבת הל אמא שלו . חחחח)
אבל הבעיה שהוא מתעצבן עליה יותר ממני ואני מזכירה לו שזה אמא שלו והוא חייב להתנהג יפה (חוץ ממתי שלא כמובן, בכל זאת אני אנושית...)
מסכימה עם מה שאת חושבתמצטרפת למועדון
אני גם גדלתי בבית שהיתה בו הרבה עזרה מצד הילדים. אמנם לא ברמה שאמא שלי היתה רוצה ובעיקר לא בדרך (חלום חייה שנעזור לה בלי שהיא תצטרך לבקש), אבל עדיין כשבקשו - עזרנו ואם ניסינו להתחמק ה"לא צריך אני כבר אסתדר" עבד עלינו בדיוק מהסיבה הזו.
איך שנאתי שאמא שלי עשתה לי את זה, יוהואחתפלוס
מעניין כנראה זה תלוי איך עושים את זה...מקווה לטוב מאוד

היא כעסה כשעשתה את זה?

אבא שלי באמת הסכים להוריד את הפח בשמחה. 

זה פשוט בייש אותנו שהוא יעשה את זה. 

כנראה זה שונה

ממש לא כעסהאחתפלוס
אבל אמא שלי ההפך ממני
היא מתקתקת בית ולא סובלת שדברים מחכים. במוצ''ש קבוע הייתי מדיחה כלים ומארגנת את המטבח. אבל הייתי נמרחת ואמא שלי רצתה ללכת לישון כשהכל נקי. אז היתה נעמדת לעשות כלים ואני הייתי מתבאסת כל פעם מחדש
ממש מעניין. הכי מעניין שאצלי זה זכור לטובה.מקווה לטוב מאוד


מהמם חינוך ענק נתת להם כל הכבודרויטל.

אני צריכה ללמוד ממך

אולי תפקיד קבוע מתחלףבת 30
נניח- מכינים טבלה ובה ילד אחד אחראי השבוע על טאטוא הסלון, בשבוע שאח''כ- על הוצאת הפח, וכד'. ככה התפקידים מתחלפים.

מה שאני עושה, בעיקר כשהבית הפוך, או בימי שישי, אני מכינה רשימה ארוכה של משימות, משתדלת שלא יהיו גדולות מידי, קוראת להן את כל הרשימה, ואז הן ''משתבצות'' לפי מה שהן מעדיפות.
לפעמים אני עושה ניקוד לכל משימה, וקובעת מה סכום הנקודות שהן צריכות להגיע אליו ביחד כדי לזכות בסרט, למשל.
לפעמים גם כל אחת זכאית לקבל שוקולד צ'יפס כמספר הנקודות שהיא אישית צברה.
הן אוהבות את זה בדר''כ, מכניס אותן לאווירה של עשייה והן יודעות בדיוק מה הן צריכות לעשות. שמים מוסיקה ומתחילים לעבוד וזה כיף
עונהפרח לב זהב
אני חושבת שהכל צריך להיות באיזון הנכון
ובהתאמה לכל משפחה.

מצד אחד שהיא לא תרגיש שמעמיסים עליה תפקיד של אמא, ומצד שני שותפות בבית בכל מיני דברים.

איפה עובר הגבול?
ואוו, שאלה טובה...
כל אחת מכירה את הילדים שלה בנושא הזה
וכדאי לא להעמיס יותר מדי
אבל גם לא להגיד שאת ילדה וזהו

חלק מהלמידה האימהית,
כדוגמא אישית זה לראות את אמא עושה את הדברים בבית וללמוד ממנה, ולהתנסות

יש כאלה בנות שיתחברו יותר למלאכות שוטפות של הבית - ניקיון וכו
יש כאלה שיתחברו למלאכות שמירה על הילדים
ויש כאלה שיתחברו לצדדים נשיים אחרים - סתם לדוגמא ללמוד מאמא לתפור או דברים אחרים

וכל אמא צריכה להיות קשובה ולדעת 'להתאים' לפי מה שמתאים לילדיה או לבנותיה.

כמובן, שאני מניחה שאין לכל אחת 6 בנות גדולות שהבחירה הזו עומדת לרשותה, אבל בטוב טעם ושכל טוב
והעיקר בנחת ממש, בלי להעיק עליהן.
מסכימה איתך חוץ מהפניה ללשון נקבה.מיואשת******
כל ילד בבית גם צריך ללמוד את כל התפקידים שדיברת עליהם
אין שום דבר נשי ואימהי בעיני במלאכות שוטפות של הבית כמו נקיון וכביסה או בשמירה על הילדים. מי שתלמד את הדברים האלו רק את הבנות שלה, יום אחד תכתוב פה כלתה העייפה והמותשת למה הבן יקיר שלה לא נוקף אצבע בבית ולא עוזר ולא שומר וכולנו נצקצק ונגיד איזה בעל לא נחמד ולמה אמא שלו לא חינכה אותו. 😜
חחח את צודקת!!! 👍👍👍לפניו ברננה!
מסכימה ממשפרח לב זהב
אני התכוונתי בהתייחסות שלה לילדה שלה ובעומס עליה

אבל לגמרי מסכימה!
תודה על ההארה
גם כשאני קראתי זה קפץ לי מיד מול העניים.מקווה לטוב מאוד

מצד שני, לא כל כך יודעת איך זה לגדל משפחה ענקית ומבינה שיש לזה את הפלוס והמינוס של זה. 

 

לדעתי במשפחה גדולה מאוד יש הרבה פעילות והנאות שאין במשפחה אחרת. 

 

קשה לי מאוד אם לשפוט מצבים שאנחנו לא כל כך מכירות את המכלול.

(סתם עולה לי הכיף שהיא כתבה בסוכות...) 

 

בגדול 2 הנקודות שהעלית נכונות גם בעיני ומיישמת אצלי בבית. 

 

אבל..... אי אפשר להגיד שטעות שמשהו מתנהל אחרת בגלל שרוגע ושלווה זה מערכת שלימה של נתונים. 

לא כתבתי שטעות. כתבתי מה דעתי האישית מיואשת******
ואני יודעת שיותר פופולרי לכתוב תגובות מעריצות
ולכן הדגשתי גם שהדבר הזה אצלי הוא מקום מאד שרוט ורגיש, ואני מרשה לעצמי גם לומר- שימי לב. ואת דעתי האישית.
מבינה, אולי זאת רגישות שלי שזה נשמע כביקורתמקווה לטוב מאוד

בקונטציה הזאת?

 

ושוב לגבי צורת ההתנהלות, מסכימה איתך. 

 

אתמול הייתי אצל הקוסמטיקאית והיא שאלה אותי אם נקי אצלי או לא (זה היה מתאים ותוך כדי שיחה)

עניתי לה, שממש בא לי שיהיה לי נקי, אבל בתכל'ס לא מוכנה לשעבד את עצמי לזה. 

מבינה שיש אחרים שזה תופס אצלם מקום אחר, אבל כך זה אצלי. 

ולכן ממש לא מידי מסודר אצלי, אבל כיף ושמח. 

אותו הדבר אני עושה עם שיעורים. 

 

אני חושבת שמשפחות מאורגנות ומסודרות שהחיים נראים אצלם אחרת בטח נהנות מפלוסים שאני לא נהנית מהם  

רגע...את חושבת שאני משפחה מאורגנת ומסודרת?מיואשת******
מה זה לא!

וגם תכלס העצה שלי לבאר מרים היתה לזרוק בלימודים כן? לא בדיוק אמרתי איזה משנה חינוכית מרשימה.
רק אמרתי שלדעתי שווה להשקיע פחות בלימודים אם זה בא על חשבון דברים שלדעתי האישית- לא טובים.
מן הסתם אפשר לקרוא את זה גם כביקורת, מקווה שיותר לכיוון הביקורת בונה
זה סהכ ענין של דעות שונות . ואולי אני מרשה לעצמי להישמע מעט מטיפה כי אצלה זה בת בכורה ואני מלומדת בנות אז תורמת מנסיוני ודעתי... למרות שתכלס הסיבה שהנושא הזה רגיש אצלי הוא בגלל שגדלתי עם חברה טובה כזו וחוויתי ונשרטתי איתה (היא הלכה לכיוון הקיצון ממשפחה ברוכת ילדים בגלל זה)
אבל זה לא שאני אומרת שזה המצב פה! ממש לא! אני הרי לא יודעת מה קורה אצל כל אחת בבית ותכלס מישהי מספרת סיפור ואני אומרת מה נשמע לי על סמך סיפור אחד ויחיד, ברור שזה לא ביקורת או שפיטה כי ממש אין לי מספיק נתונים וגם לא מעונינת להיות שופטת מה מתאים ומה לא. כל אחת והמשפחה שלה והעקרונות שלה וכו.
בקיצור, ניסיתי להעביר מסר/נקודה / משהו... מנקודת המבט האישית שלי (והדגשתי בהודעה שלי שזה דעתי האישית איזה שלוש פעמים לפחות)
לא התכוונתי לפתוח על זה דיון שלם
האמת חמודהמקווה לטוב מאוד

שנראה לי שבהתנהלות יום יום ייתכן שאנחנו דומות כך שאין הפעם וויכוח ביננו. 

 

כל ההרגשה שלי הייתה שזה עלול להשמע עליה ביקרות. 

 

במחשבה שניה מתאים להעיר את תשומת ליבה אז בזה את צודקת...🤪

רק שתדעימיואשת******
שמותר לך לומר לי גם שאני לא צודקת!
או שלא כתבתי רגיש
או מה
ממש מותר
אני רחוקה מלהיות חסינת טעויות בטח כשאני בקרשים והיכולת החברתית והאמפתית שלי שוות ערך לזו של אמבה... 🙈
@באר מרים התוכנית רק להעיר את תשומת ליבך את מוזמנת לגמרי להתעלם ולעשות מה שטוב למשפחה שלך!
אוקי אקח לתשומת ליבימקווה לטוב מאוד

בתכל'ס כבר בשרשור אחר לא הסכמתי איתך ביחס להתייחסות לקשב וריכוז,

עדיין יש לי הרגשה שאת לא מכירה את התופעה אבל בואי לא נפתח את זה. 

דברי עם בעלימיואשת******
שיספר לך אם אני מכירה את התופעה 😁
אבל יש לזה המון המון סוגים ותתי סוגים ולגמרי הגיוני שני לא מכירה ב ד י ו ק את סוג ההתמודדות שאת מכירה.
ועדיין הסכמנו שם בסוף על הנקודה העקרונית
וגם אם לא... לא נורא 🙂
אוקי מגיבה עכשיו מחדשמקווה לטוב מאוד

@מיואשת****** יקרה מסכימה איתך מאוד ביחס לתת מידי הרבה עבודות לבנות במשפחה. 

כמו כן, גם כן חושבת שבתקופה הזאת מתאים לחפף עם הלימודים ובלבד להשאיר אווירה טובה בבית ורוגע נפשי. 

 

אבל מעירה את תשומת ליבך שבמקום הזה שאת כותבת זה עלול לפגוע ב@באר מרים היקרה שמגדלת משפחה גדולה ומיוחדת. וגם אנחנו לא עומדות בדילמות הקיומיות שהיא עומדת בהם

 

נראה לי מנוסח יותר טוב וברור💓

 

ואו אני מעריצה שלך!! ⁦❤️⁩⁦❤️⁩לפניו ברננה!
אני ממזמן מעריצה של מיואשתרויטל.


באר מרים היקרה, את מדהימה אותיתוהה לי
את מצליחה לחיות בין לבין, קצת זמן לעצמך? עם בעלך?
איך אני ובעלי צחקנו בקול מהפסקה שמתארת את זמן ההתייחסות שמקבלים מכם 3 הקטנים.. נראה לי אני אשלח לך גם את התינוק שלי, נשמע לי שהוא ישתלב אצלכם יופי
וואו... הלמידה מרחוק ממש מאתגרת אצלכם!!מתואמת
מודה כ"כ לה' שאצלנו זה חלק יחסית...
ואוו, נשמע שהמורים ממש מעמיסים, אצלנו זה ממש שונהרימון א"יאחרונה
יש לילדים שלי ממש מעט מטלות.. הם יושבים על הלמידה מרחוק לא יותר משעה וחצי. וב"ה כרגע הקטנים יצאו למסגרות, ואני יכולה בבוקר להתיחס לגדולים, תוך כדי עבודות הבית.
כשהקטנים היו בבית, בבוקר, הרגשתי שאני לא מסוגלת להתמודד עם הכל, כמה דקות לא מסתכלים עליהם והם פשוט הופכים את הבית, אמרתי לגדולים שיעבדו לבד ובערב אשב איתם על מה שהם לא הבינו.
בבוקר הייתי בעיקר עם הקטנים, גם להם הגננות שולחות משימות וסרטונים. כשהקטנה ישנה והיה קצת יותר רגוע, ישבתי קצת עם הגדולים, ואחרי שהקטנים הלכו לישון ישבתי איתם על שאר הדברים שלא זרמו להם, גם ככה הם ישנים מאוחר, וכשיש שקט, הם יותר מרוכזים, מבינים ומסימים את הכל הרבה יותר מהר.


מרשה לעצמי להגיב גם...מתואמת
למרות שאני לא במקום של @באר מרים המיוחדת:
בית שיש בו הרבה ילדים כל היום, גם אם הם עוזרים - יתבלגן בכל מקרה.
מספיק שאחד עושה יצירה בדפים והשני עושה יצירה בפלסטלינה והשלישי עושה יצירה בגואש והרביעי עושה יצירה מערכת יצירה - וכבר קיבלנו ערימה של יצירות מבולגנות.
מספיק שארבעה בנים ייכנסו בזה אחר זה לשירותים - וכבר קיבלנו שירותים מלוכלכים ומסריחים.
מספיק שזה משחק בקליקס, זה משחק בפליימוביל, זה במגנטים וזו בבובות - וכבר קיבלנו פינת משחקים מבולגנת (במקרה הטוב שזה לא גולש לסלון...)
מספיקה ארוחת צהריים אחת במטבח צפוף (ודווקא לנו יש מטבח גדול יחסית) - וכבר קיבלנו מטבח הפוך.
בקיצור, הבנת את הרעיון...
ולפעמים אמא מעדיפה לשחרר במשך היום, ולא לרדוף אחרי הסדר כל הזמן - ואז בסוף היום מגיעים לערמת בלגן בלתי נסבלת... (לא אצלם את הערמה שאצלנו כעת, שמשתלטת על חצי מהסלון בערך וזה אחרי שהילדים סידרו את הצעצועים!)
אז כן, לאחרונה אני קצת יותר עובדת על השותפות של הילדים בבית - יותר דורשת מהם לסדר צעצועים אחריהם, קיפול כביסה או באחריותם הבלעדית, אפילו לשטיפת כלים אני משחררת לפעמים, והם בעיקר ממש עוזרים עם האחים הקטנים - אבל עדיין נותרת לי מלא עבודה...
ואני מניחה שאצל באר מרים זה כפול מאצלי...
כל כך משעמם לי שאני באהצמיד זהב
ועכשיו רציני הוצאתי אצ כל הבגדים לעשות סדר. לא כי משעמם לי אלא כי היה לי עת רצון וכח

השירותים יחכו קצת גם אצלי...
מקסים לא ידעתי שאפשר לפצל ככה שרשורמקווה לטוב מאוד


חחח...מנפלאות הפורוםיעל מהדרום
מנפלאות המנהלות האלופות הריוניסטית


אני מרגישה בגיהנוםמטפחת:)

הפה שלי מלא פצעים-

כבר שבוע. הרופא טוען אפטות. יש לי בערך חמש עשרה חלק על הלשון חלק בחיך.-

כואב לי לדבר, לשתות. לאכול בכלל לא באופציה. הביא משחה זה לא עוזר. פשוט רוצה שירדימו אותי הפה שלי בוער

יאייי. זה נורא!!! 🫂אחת כמוני

אוי ואבוירקאני

תנסי חלב עיזים

וואי. איזה סיוט. מסכנה.רק טוב!

אם אני זוכרת נכון טחינה גולמית על בפצעים גם עוזרת.

ותשאלי את הצאט אולי יהיה לו רעיונות נוספים.

לרופא יש הסבר ממה זה וכמה זמן לוקח לזה לעבור?

וואי, חיבוק!מתואמת

לפני כמה שנים כשהייתה לי קורונה היו לי אפטות נוראיות-נוראיות, ברמה כמו שאת מתארת... (סובלת מדי פעם מאפטות, אבל לא ברמה הזו) ב"ה הן עבאו אחרי כמה ימים (נדמה לי עוד לפני שהחלמתי לגמרי מהקורונה)

יכול להיות שיש לך וירוס? עשית בדיקות דם?

תנסי לקנות עוד תכשירים שאמורים לעזור...

הלוואי שיעבור לך מהר!!❤️

לי אמרו זיהום ובסוף זה היה פטריה.מרימוש!

כשהגיעו לאבחנה הנכונה טיפות ניסטדין וכדו' פלוקנול או משהו כזה פתרו את הבעיה.

לקחו לך משטח? תחזרי לרופאהמקורית

רפואה שלמה♥️

יאא ♥️אונמר

אולי תנסי רופא אחר? איזה כואב זהה

תקחי משככי כאבים, כדי שתוכלי לשתות ולאכולרוח הרים

כמו שצריך. תרגישי טוב!

יש ארטיק מיוחד בשם לימזוררינת 24אחרונה

שאמור לעזור לפצעים בפה…

החלמה מהירה!!

מה אתן מכינות לשבת בצהריים?רינת 24

לילדים שלי נמאס מעוף…

מחפשת מתכון לבשר טעים ומיוחד שאפשר להניח על הפלטה בבוקר (ללא נוזלים ושלא יתייבש).

חוץ משניצל וחמין 🙏

קציצותכורסא ירוקה.

אבל זה גם תלוי מה המנהג שלכם מבחינת נוזלים. יש קציצות עם מעט רוטב. אפשר נקניקיות אם אוכלים אצלכם

פאי רועיםמישהי מאיפשהו

או בורקס בשר (בצק עלים/פילאס ממולא בבשר טחון מבושל עם בצל, פטריות, תפוא, תבלינים).

אפשר גם פרגיות לבד, או פרגיות עם אורז

טורטיות\ בורקס בשרשנהב

טורטיות יותר טעים

יכולה לפרט על הטורטיות?כורסא ירוקה.

..שנהב

מטגנים בצל, מוסיפים בשר טחון, אפשר גם פטריות\צנוברים תבלינים

מטגנים את הכל ככה טוב ומפוררים את הבשר תוך כדי.

כשמוכן שמים בערך שתי כפות מהתערובת בתוך טורטיה, מגלגלים כמו סיגר, סוגרים עם ביצה שלא יפתח

מורחים מעל ביצה ומפזרים שושמשום, אופים עד שמשחים

אצלנו מכינים את המלית:קנמוןאחרונה

מטגנים בצל, פותחים בו תבלינים (שום גבישי, מלח, אפשר טיפה פלפל שחור, גריל עוף, קינמון-מוסיף המון עומק וניחוח לטעם) מערבבים היטב את התבלינים עם הבצל והשמן (זהירות לא לשרוף את התבלינים), ומוסיפים חזה טחון.

מטגנים ומוסיפים תוך כדי קצת סילאן.

לוקחים טורטיות, ממלאים בכל אחת כמות מכובדת מהמלית,

מקפלים בצורה של: מגלגלים ואז מקפלים את השוליים משני הכיוונים לאמצע, כך שהטורטיה תהיה סגורה ולא יישפך המילוי החוצה דרך הקצוות.

באותה מחבת מטגנים קלות כל טורטיה מ2 הצדדים: הצד העליון והצד שהקצוות מקופלות כלפיו.

לשובע

אפשר קבבוניםהשקט הזה

חזה עוף שלם בתנור שפורסים לפני ההגשה

פרגיות/ חזה עוף. אולי לחמם על תבנית ולזמן קצריעל מהדרום

לזניה בשריתכתבתנו

קציצות מטוגנות מפשירות ממש יפה על הפלטהחושבת לעצמי

ואם את שמה בתערובת גם קצת ירקות היא נשארת עסיסית

אצלנו ממש הולך פאי רועיםשמש בשמיים

התלבטות תאורטית על הכנת הגוף ללידההרמה

יש אמצעים והמלצות שונות לקראת הסוף כמו: עלי פטל, עיסוי פרנאום, אמבטיית רוזמרין, נטילת שמן נר הלילה לריכוך הצוואר.

כמה שווה להשקיע בזה ולקחת ריסק שאולי הדברים לא הכי בטיחותיים שיש (בעיקר שמן נר הלילה)

וכמה לשחרר ולהאחז בזה שגוף יודע ללדת כשמגיע הזמן.

אני שומעת דעות לכאן ולכאן וקשה לי לקבל החלטה, אשמח לדעות

אני לא עשיתי כלום מזה האמתהמקורית

כנ"ליעל מהדרום

לק"י

אולי בהריון הראשון ניסיתי קצת לעשות עיסוי.

וטוב שלא התאמצתי לשוא, כי בסוף ילדתי בקיסרי.

ובהמשך גם קראתי שזה לא מומלץ.

ילדתי 4 ילדים בלידות רגילות בשכיבה על הגב, וב"ה רק באחת נקרעתי קצת.

2 לידות עם אפידוראל- באחת מהן נקרעתי קצת.

בשלוש לידות שפכו שמן שקדים בלידה עצמה.

ברביעית נראה לי שלא. או שלא שמתי לב....

(בדיעבד אחרי הלידה נזכרתי שלא הוצאנו את השמן מהתיק. אבל אולי השתמשו בשלהם. לא בטוחה. אבל זה משהו שכן הייתי עושה- זה לא מזיק, ונראה לי עשוי רק להועיל).

תלוי בעיני כמה קריטי לך המטרה (נניח לא להיקרע)ירושלמית במקור

עשיתי קצת עיסוי עם מכשיר פרימאם, וגם את האמבט רוזמרין קצת (בטעות קטפתי ממשהו מרוסס חחח שלא בריא, אבל לא נרשם נזק), והיתה לי לידה מדהימה כמו שרציתי בלי קרע או תפר אבל אין לדעת אם בגלל זה... אז השאלה בעיני כמה קריטי לך המטרה הסופית

מהניסיון שלי..חזקה בעורף

בלידה הראשונה ממש הקפדתי לעשות לפני הלידה עיסוי פרנאום, הבאתי ללידה הרבה שמן (שקדים נראלי🤔)

וזו הלידה היחידה שנקרעתי ובגדול🙈

בלידות הבאות, והיו הרבה ב"ה, לא עשיתי כלום ולא היו לי בכלל קרעים🥳 והיו גם תינוקות במשקלים גבוהים יותר💪🏻

קיצר, לא תופסת מזהה בכלל😅

וואי מעניין ממש . השאלה מה היה קורה אם לא הייתהרמה

והאם ילדת עם אפידורל/בלי? אולי היתה יותר הקשה למיילדת? היו תנוחות שונות? שווה קצת להעמיק בזה. זה כל כך מפחיד נשים בליגה הסיפור של הקרעים

לדעתי הפחד מהתפרים יותר גרוע ממה שזה באמתירדנית

והיה לי חתך בלידה ראשונה ובלידות אחרות לא.

כאב במשך שבועיים אבל לא משהו שמפריע לתפקוד, אם זה כואב מדי צריך לבדוק שאין תפר הדוק מדי.

לדעתי להשתגע אחרי כל מיני תכשירים ועיסויים שאולי בפני עצמם לא נעימים, ואז אולי להתאכזב אם בכל זאת יש תפרים זה גם מבאס.

אז תעשי רק מה שטוב ובע"ה יהיה טוב

תראי לי היה סיוטטטטטהרמה

ההחלמה היתה קשה קשה קשה

מתוך 4 לידות 2 היו מאוד קשות מהבחינה הזאת.

השאלה מה אפשר לעשות להמנע במידה ויש נטיה וכמה להשקיע בזה או להשלים עם זה

ובדקו את התפרים כשזה כאב כל כך?ירדנית

מה היה ב2 הלידות האחרות?

יש גם קרעים מאד רציניים..כל הישועות

יש בזה דרגות ומאחלת לכן לא להכיר את הרציניים.

הפחד לא תמיד יותר ממה שזה באמת

ברור שיש קרעים בדרגה גבוההירדנית

שלהם עוד יותר ברור לי שעוד שמן או עיסוי לא יעזרו, אלא עניין גנטי וגודל התינוק..

קרע דרגה 2 לא אמור להיות כזה נורא

לא אמור להיות אבל יכול להיותשמ"פ

מה שכן, מניסיון אם אחרי שבועיים זה לא משתפר ללכת להבדק

במיוחד אם זה מחמיר

ולפותחת - לידה ראשונה עשיתי עיסויים גם עם מכשיר היה לי 3 תפרים בדרגה 2

לידה שנייה עשיתי הרבה פחות נקרעתי פחות למרות שהתינוק היה יותר גדול

בשניהם שפכו לי שמן בכמויות מה שכן בשני לא הפסקתי לחפור להם שממש יעזרו לי עם זה כי בלידה הראשונה תפר אחד הזדהם ותפר אחד לא תפרט טוב והייתי צריכה ניתוח ו

לא צריך לחכות שבועיים, לפני שחרורירדנית

לבקש שיסתכלו אם אפשר לפתוח תפר זה מאוד מקל

אוי היה לי יותר כואב מהצירים והכלנעומית

כאב בסדר הזה

תפרים

הנקה

צירים ולידה

בלידה הזו הייתה בלי אפידורלחזקה בעורף

בכל הלידות אני יולדת על הגב.

חלק עם אפידורל חלק בלי….

הסיבה היחידה שעולה לי, זה אולי בגלל שהעובר היה עדיין מאוד מאוד גבוה, למרות שהייתי בפתיחה מלאה והייתי בלחיצות הרבה מאוד זמן ובשלב מסוים המיילדת עזרה קצת לתינוק, כדי למנוע מצוקה ומשכה אותו. אז הגיוני שזה גרם לקרעים.

מסכימה איתך שהתפרים זה סיוט, בלידה השניה הייתי בהלם מההבדל עם תפרים או בלי תפרים.

לי אישית היה ממש סיוט ומגעיל לעשות עיסוי כל פעם, ואז בזמן אמת ראיתי שזה לא עזר לי בכלל אז לא חשתי שום צורך לעשות בלידות הבאות.

חושבת שאם לא מפריע לך, תעשי, מה תפסידי?

לא הייתי משקיעה בטירוף ובטח לא עושה דברים לא בטיחותיים.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות, הכי חשוב❤️

אני ממש מאמינה שתה עלי פטל ושמן נר הלילההתייעצות הריון

שהלכתי בכמוסות עזרו משמעותית. אין לי למה להשוות כי בכל הלידות (והיו כמה וכמה) הקפדתי על זה, אבל ב"ה בכולן הצוואר היה רך והלידה התקדמה במהירות

אני אישית לא עשיתי שום דברהשם שלי

והיו לי לידות טובות.

הראשונה היו תפרים, ובאחרות לא.

כל מה שכתבת בטיחותי אם עושים אותו נכוןאמא לאוצר❤

ולא יכול לעשות שום נזק... הוא אולי לא יועיל אבל גם לא יזיק. הכל תלוי כמה זה חשוב לך וכמה השתדלות את רוצה לעשות.... זה דברים שיכולים לעזור ויכולים גם לא❤️ לא ממליצה להשתגע, כן להשתדל בגדר האפשר

לגבי עיסוייעל מהדרוםאחרונה

לק"י

יצא לי לקרוא בפורום שיש מי שאומר שזה לא מומלץ, שזה יכול לגרום לעור להיות פריך יותר ולהיקרע. ושמה שמשפיע זה סוג העור ולא העיסוי שעושים.

אני לידה ראשונה עשיתי מלא עיסוייםובסוף ילדתי קיסרידיאן ד.

לידה שניה לא התאמצתי בכלל, היו לי מספיק חששות ופחדים בלידה

ונקרעתי חבל על הזמן (דרגה 2) וההתאוששות היתה די קשה.

אני אישית לא כזה מאמינה שזה עוזר כל הדברים,

בעיניי לנסות ככה בכייף, מה שמרגיש בנח ובסבבה

בלי להיות היסטריים.

אולי יהיה פה רעיון למי לפנות.. (טריגר הפלה)קנמון

כמה שבועות אחרי הפלה.

כתבתי פה באלול איזה פוסט כאוב על כמה כואב לי לקבל שוב ושוב את הלא ולחוות את אי-המענה מה'.

יום למחרת בהפתעה מוחלטת, כי היו סימני מחזור מקדימים, גיליתי הריון.

לא היה גבול לאושר.

כשנפל, חשבתי, לפחות קבלתי תזכורת מה' שלא ארגיש שהוא לא רואה אותי.

אבל האמת, שברון הלב כל כך גדול..

חיכיתי כמה שנים, עברתי כמה הריונות כימיים ו..כבר חששתי שלא יקרה. אני גם מעל 40.. ופתאום כשזה קרה, וואו.. כל כך כל כך שמחתי. הרגשתי שהלב שלי מתמלא ושאני מתחייה מזה ממש.

ואז, זה נגמר.

אז יש את הצער הגדול.

אבל חוץ מזה, יש גם כל מיני תופעות גופניות שלא עוברות.

אני חושבת שהאחת העיקריות בהן היא הרגשת כאב מטורף באגן.

כואב לי כל כך.

בעיקר אחרי שאני עומדת /הולכת רצוף נניח חצי שעה,

מרגישה שהאגן עוד מעט צונח לי מרוב כאבים.

האזור מאחורה של עצם הזנב בוער,

הצדדים,

מקדימה- שיפולי הבטן.

יש לציין שאני עם עודף משקל ועם בטן מכובדת כולל צורה 'מהממת' שנוצרה בה בעקבות קיסרי שעברתי.

אבל אלו נתונים שמלווים אותי כבר כמה שנים

ואילו הכאבים באגן חדשים.

למי לפנות?

כבר הייתי אצל רופא משפחה (בעקבות עוד תופעות ומצב גופני ירוד- חולשה, כאבי ראש, ועוד..) ששלח אותי לסדרת בדיקות דם ושתן.

בדיקות הדם בגדול תקינות. ב''ה.

מרגיש לי שזה יותר תחום פנימי בגוף. השאלה של מה- עצמות? רחם? יציבות? וואט אבר?

קיצר, אם יש למישהי כיוון יצירתי למי לפנות ואיך לטפל- ממש אשמח, כבר אין לי כח להרגיש לא טוב..

תודה מראש..

רופא משפחה יכל לשלוח אותך גם לאולטרהסאונד בטןהמקורית

מכל מקום הייתי פונה לרופא נשים קודם האמת

חיבוק♥️ תרגישי טוב!

למרות שהרבה מהכאב הוא בעצם בגב?קנמון

ובאולטרסאונד שעשיתי אחרי לא נמצאו שאריות,

והבטא כבר מאופסת..

מה שכן, המחזור שהיה לי אחרי היה כבד ונורא. דימום מאסיבי במשך כמה ימים רצוף

לא יודעת לגבי הכאביםילד בכור

אבל מחזור ראשון אחרי הפלה הוא ממש קשוח

תודהקנמון

כן. אם שרירי הבטן חלשיםהמקורית

אפשר לא לזהות מה מקור הכאב בדיוק

אולטרהסאונד רחם בודק רק רחם, לא את כל חלל הבטן אגב

בגלל שזה קרה אחרי ההפלה דווקא אז הייתי מנסה אצל רופא נשים

אוקי.. הבנתי.. אולטרסאונד לכל הבטן..קנמון

החכמתי. תודה

חיבוק ענק!! ❤️פרח חדש

יש מצב שמה שיש לך זאת דלקת באגן?

אני סבלתי מזה כמה פעמים

ויכולה להגיד לך שלא כל הרופאים יודעים לזהות את זה

וואלה. מחשבה מעניינת ויכול להיות מתאיםקנמון

השאלה שלי- איך עולים על זה?

אני בלי חום.

לפעמים במישוש באזור הרחםפרח חדש

אם מרגיש כואב או אי נעימות.

זה לא מחייב לגרום לחום, בדכ מצריך טיפול אנטיביוטי חזק של כמה סוגים יחד

תודה. אבדוקקנמון

נחת מספיק אחרי ההפלה?אביול

אני גם אחרי הפלה לצערי, ורק עכשיו, כשעברו שבועיים, התחלתי ללכת יותר מחמש דקות...

יכול להיות שהגוף שלך צריך פשוט מנוחה....

נחתי המון. שכבתי מלא.. הייתי חלשה ברמות.קנמון

גם קיבלתי עירוי ברזל כפול.

ולמרות זאת החולשה המשיכה.

לכי תדעי, אולי כואב לי באגן מרוב שכיבה(;

חיבוק על ההפלה. באמת צריך זמן..

מציעה לך להתייעץ עם רופאאביול

יכול להיות שזה מצביע על עוד צורך במנוחה, או על משהו אחר...

רופא נשים כמובןאביול

תודה על החיבוקאביול

וכן לאמר...

זה יכול להיות דלקת ברחםמבורכת

תודהקנמון

יקרההריון ולידה

יש כל מיני טיפולים של עיסוי רחם או דברים דומים.

העיסוי חיצוני כמובן

נשמע שהגוף שלך זועק את הנפש, ויש דרך לטפל בנפש דרך הגוף. אני לא מכירה מישהי ספציפית אבל תנסי לחפש בכיון.

בהצלחה, התאוששות טובה ושלמה והרבה כוחות!

(כמובן האפשרות של דלקת באגן שהעלו פה גם קיימת, וכדאי לבדוק ולטפל במקביל(

אמן. תודה. נשמע כיוון טובקנמון

וואו איזה כאב לברק לרגע9

ממש משתתפת בצערך.

הכאבים נשמעים באמת כמו איזו דלקת, אבל אמרת שעשית בדיקות דם ובטח היו רואים מדדים של דלקת שם. הייתי מנסה אצל רופאת נשים האמת ולא רופא משפחה. אולי שם תמצאי מענה יותר טוב.

בנוסף, אולי זה לא קשור אבל אני ממש ממליצה על יוגה. אני ראיתי לאורך השנים שזה ממש פותר ומונע כאבים מכל הסוגים. זה מחזק את שרירי הליבה בעדינות ואני רואה שבתקופות שלא עשיתי באמת היו לי כל מיני סוגים של כאבים.

אם אין לך חוג בסביבה יש מלא ביוטיוב, יכולה להמליץ לך על דברים ספציפיים אם תרצי.

מנסיון דלקת באגן לא מחייב עליה במדדי דלקתפרח חדש

טוב לדעתרק לרגע9

אז באמת כיוון טוב לבדוק את זה

אשמח להמלצה.קנמון

רחוקה מיוגה כרחוק מזרח ממערב.

יותר בתחום של ספורט קיצבי.

כל תנוחות היוגה האלו נראות לי לא רלוונטיות ל(חוסר) יכולת שלי.

אבל מוכנה לנסות.

אז אשמח להמלצה למשהו לא מורכב מדי ביוטיוב..

ותודה!

ממליצה על לאה יוגהרק לרגע9

תכתבי 'לאה יוגה' ביו טיוב.יש לה ערוץ עם המון שיעורים בכל מיני אורכים, שמתאימים לכל מיני מקומות בגוף. נגיד שיעור לגב תחתון וכו'. אני לפעמים מחפשת נגיד שיעור של רבע שעה אם אין לי זמן, יש לה גם קצרים, גם ארוכים בכל מיני רמות. תעשי קודם למתחילים.

ממש תודה (:קנמוןאחרונה

מציעה רעיוןבארץ אהבתי

מבחינה רפואית - אולי כדאי גם ללכת לפיזיותרפיסטית רצפת אגן. לפעמים הכאב קשור במשהו בשרירים שם ויש להן איך לעזור.

ועוד רעיון - לי לאחרונה היה איזה כאב באזור האגן, והלכתי למישהי שעובדת בשיטות טבעיות (יש לה הכשרות בהרבה תחומים - עיסוי, דיקור, אוסטאופתיה ועוד). והיא הצליחה לזהות את הבעיה ולטפל.

אני יכולה בשמחה לתת לך את הפרטים בפרטי (אם את מאזור ירושלים. למרות שאני יודעת שיש כאלו שמגיעים אליה גם מרחוק...).

גם כיוון מעניין..קנמון

אשמח להמלצה בפרטי.

אני לא מאזור ירושלים אבל לא שוללת הגעה.

תודה!

תודה לכל הנשים היקרות על העצות הטובותקנמון

ועל התמיכה.

זה נותן כח..

שהשם יברך אתכן בטוב!

כמה עולה לכם כל האוכל לשבת?פצלשהריון

אם מסכימות לרשום בגדול מה הוא כולל וכמה נפשות?

כולל חטיפים, שתיה, בורקסים, עוגות חלות וכו...

זוג+2 באזור ה400 מפרטתפיצישלי

ליל שבת

סלטים כ10 סוגים חלק קנויים באזור ה70 שח

דגים -50 שח

מרק קובות ביתי 30 שח

שבת בבוקר

בשר 80 שח

ממולאים או אורז עם עוף 50 שח

סעודה שלישית סלטים

מלבד זאת חלות 50 שח

עוגות ופיצוחים וחטיפים 80

כאבי גב תחתון בשבוע 38ילד בכור

התחילו לי בימים האחרונים

זה לא מרגיש צירים

לאורך היום פשוט כואב ממש

מה זה? מרגישה כמו לפני מחזור

נשמע שזה התחלה של ציריםהשקט הזה

אולי עוד לא כאלה שממש מובילים ללידה

אבל הרחם מתחיל לפעול

זה לא מרגיש כמו הצירים שהיו לי בלידות הקודמותילד בכור

אבל אולי הפעם זה מרגיש אחרת?

כאילו זה לא ברור כמו ציר- התחלה אמצע סוף..

השאלה אם זה יכול לקחת גם שבוע עד שיתפתח משהו

כי ממש מתלבטת על שבת בקצב הזה

אולי התבססות באגן?הרמה

מענייןילד בכור

זה לפחות סימן טוב? אם זה מה שיעזור לו להתבסס אז באהבה

גם לי נשמע כמו ציריםכל הישועות

לא יןדעת באיזה רמה וכמה רציניים..

תשתי הרבה ותהיי במנוחה..

זה פשוט נשמע שאת בשבוע 38 😌באתי מפעםאחרונה

הכל נורא כואב, מתרחב, העובר מתבסס באגן , אם זה לא בא בגלים אלא כאב רציף נראה לי קלאסי למצבך. את ממש קרובה לסוףףף

בדיקת דם לגילוי הריוןאנונימית בהו"ל

עשיתי הבוקר בדיקת דם ועדיין אין תוצאות

אוףף

דרך כללית

תכנסי באפליקציה לתוצאות. תוצאות מתאריך עד תאריך..רק לרגע 1

זה לא מופיע בראשי

אם לא מופיע תתקשרי מחר למרפאה

זאת התוצאה, מה המשמעות?אנונימית בהו"ל

פעם ראשונה שאני בודקת בבדיקת דם

זה אומר שאת בהריוןהשם שלי

יאאא איזה כיף!אנונימית בהו"ל

תודה על התשובה, לא מבינה במספרים האלה

בשמחההשם שלי

בעיקרון תוצאה מעל 5 זה חיובי.

את יודעת מה לעשות הלאה?

כן, אני קבעתי תור לרופאאנונימית בהו"ל

מעל 25 זה חיובי. בין 5 ל25 זה גבוליאמהלהאחרונה

או שזה הריון צעיר מאד או הריון כימי.

ולפותחת- זו תוצאה נהדרת ב"ה, שיהיה בשעה טובה!!! בבריאות, בשמחה ובידיים מלאות

כמה זמן את אחרי איחור?

נשבר לי הלב עכשיואנוונימית1

הבת שלי עדיין לא בת 5.. קמה מלאאאא בלילות בגלל חלומות רעים. זה מתיש ברמות. במיוחד בזמן מילואים.

עכשיו לפני שהיא הלכה לישון שאלתי אותה מה החלומות הרעים שלה.

היא: שאבא ילך לכמה ימים לצבא.

אני: ומה נורא בזה שהוא הולך? (הייתי בטוחה שהיא תגיד שהיא מתגעגעת).

היא: שהוא ימות!

ומתפרצת בבכי.

והמחנק עלה לי לגרון.

וב"ה בעלי כרגע לא נמצא בגיזרה מסוכנת. אבל החזקתי את הדמעות שלי מהידיעה שהילדה שלי מתמודדת עם הפחד הזה ברמה היומיומית.

ועוד ילדים רבים במדינת ישראל. ושלא כל הילדים (אני לא נכנסת לסוגיית הגיוס. רק משתפת מהתחושות שעלו לי).

ושחלק מהילדים חוו את האובדן שהם כל כך פחדו ממנו... ומסתובבים עם חור ענק בלב ליתר חייהם.

וואי איך המציאות הזאת מפעם לפעם נותנת כאפה של החיים.

וואוו קשוח. באמת שובר את הלבהשקט הזה

כל כך קשה. בשביל שתיכן. חיבוק גדולכורסא ירוקה.

וואו חיבוק. איזה מתוקה ורגישה.רקלתשוהנ

מאמי 💔😥 חיבוק גדולבאתי מפעם

מסוג הפעמים שאני יכולה רק לשלוח חיבוק 💓שושנושי

חיבוק גדול, באמת נשבר הלב💔חזקה בעורף

איזה יופי אבל שהיא משתפת ויודעת להגיד מה מפחיד אותה! נשמעת ילדה נבונה!

יש באזורכם מרכז חוסן פעיל? אולי שווה להתייעץ ולקבל כלים איך לעזור לה להתמודד עם הפחדים. או בעזרתך ואפילו בעזרת כמה טיפולים של איש מקצוע. במיוחד שאת אומרת שזה לא חד-פעמי וחוזר על עצמו😔

מניסיון, יש להם כלים טובים!

מצטרפת להמלצה על מרכז חוסן^כיסופים^

ואם נשארה לכם יתרה לטיפולים משפחתיים המילואים נשמע ששווה להשתמש

וחיבוק גדול♥️♥️

אני גם מרגישה שלראשונה מזה 3 שנות מלחמה ומילואים פתאום נופלים האסימונים לגדולה שלי (בת 4)

תודה רבה! אני לא מכירה האמת אבל אנסה לברראנוונימית1

אוף זה ממש קשה. חיבוק גדול והרבה כוחותסטודנטית אלופה

היא נשמעת ילדה מדהימה וחכמה. אני מתנחמת בזה ששלי עוד קטן ולא מבין, למרות שבסוף הכל נחקק בפנים

אוף מתוקה קטנה. טוב שמשתפת אותךהרמה

זה שהיא מוציאה ומשתפת ואפילו אם זה בחלומות זה נורמאלי וטבעי ואפילו בריא מאשר לאגור את החרדה והפחד בתוכה.

הרבה כוחות וחיבוקים 🫶🫶🫶

בשאגת הארישומשומונית

בעלי גוייס. ובת ה4.5 אמרה לי באחד הימים: אמא, בואי נגיד תהילים שאבא לא יפצע. (אמנם לא דיברה על מוות, אבל גם פציעה זה לא רחוק...)

ישר עלו ךי דמעות (הייתי אז גם מאוד הורמונלית בהריון😉). וכמו שכתבת זה נתן לי כאפה שזו המציאות של הקטנים שלנו...

כמה התמודדות💔 אצלנו בתחילת המלחמהחזקה בעורף

לצערנו התמודדנו עם מוות של מישהו ממעגל יחסית קרוב, הילדים הכירו אותו ויש ילדים חופפים בשכבת גיל.

זה קרה בזמן שבעלי היה בעזה מנותק קשר.

כשסיפרו לי על המוות שלו, הייתי מחוץ לבית אבל כשנכנסתי הביתה הילדים כמובן ראו שבכיתי.

וישר הם שאלו אם אבא מת😔

כמובן, שדיברתי איתם וסיפרתי להם ואז אחד הקטנים שאלה נכון x (אישתו) הרבה יותר עצובה ממך עכשיו?

נכון כשאבא ימות את תהיי יותר עצובה ממה שאת עצובה עכשיו??

הזכרת לי… אנחנו קרובים של החטופיםחמדמדה

אחד מהם חזר ב"ה

וכמובן גם הילדים ידעו שנחטף והתפללו

וכשהשתחרר הגיע לבקר ואחד הילדים רץ אליו איך שנכנס וצעק לו 'הייייי *** (השם שלו) לא נרצחת?????'

ילד בן שלוש🙈🙈

מדהים פשוט

כשסיפרתי לבעלי בערב (הוא בבית) הייתיאנוונימית1אחרונה

בהלם שזה ממש הציף לו דמעות בעיניים לשמוע את זה... הוא אחד שבוכה פעם באף פעם.

אבל זה באמת כל כך הפריע לו לדעת שהמילואים האלה עושים צלקת בנפש שלה... וזה קשה ללכת בידיעה שאתה לא יודע מה יכולות להיות ההשלכות על המשפחה (חוץ מהמובן מאליו שמתגעגעים והעול של הבית עליי וכו')