זה מצווה לכל דבר. כמו שיש מצוות תפילה כך יש מצוות תפילה בזמנה.

כמו שאומר הרמב"ם: שֶׁכְּשֵׁם שֶׁתְּפִלָּה מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה כָּךְ מִצְוָה מִדִּבְרֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל אוֹתָהּ בִּזְמַנָּהּ כְּמוֹ שֶׁתִּקְנוּ לָנוּ חֲכָמִים וּנְבִיאִים.

דבר שני לא ראוי לעמוד לפני מלך בשעה כזאת. תחשבי שאת מקבלת הודעה מראש הממשלה "תבואי מחר בבוקר, כמה שיותר מוקדם, נראה לך הגיוני שתגיעי לו ב12? זה צהריים כבר! זה ביזיון! ככה גם הקב"ה, הגיוני שניפגש איתו בצהרים?

אמנם ארבע שעות היום זה לא כזה מאוחר. אבל פעם היו קמים עם הזריחה, רק בני מלכים קמים בארבע שעות (כמו שכתוב במשנה) וזה נחשב כבר "צהריים" (במושגים של אז, שליש היום עבר... כאילו שאדם בימינו שער מ7 עד 11 בלילה אז הוא יתפלל רק אחרי 11 וחצי בבוקר - הגיוני?!)

מקווה שהייתי מובן

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....