כשהייתי קטן לימדו אותי שיש פצעים שאפילו אם נשים עליהם את כל התרופות בעולם , זה לא יעזור וזאת משום שהם פצעים ש "הזמן מרפא אותם".
מזה אותם פצעים? נחשוב לרגע: הפצעים שבקטגוריה של פצע פיזי , אם נשים עליהם תרופה לפחות היא תעזור לו במשו , תשכך את הכאב , תרגיע , אז...א"כ איזה עוד פצעים יש??
והתשובה פשוטה: יש עוד פצע , שהוא בד"כ הכואב מכולם. "האיבר" שנפגע ממנו הוא לא פיזי ולא חומרני אלא הוא רוחני , קוראים לו "הנפש". הפצעים האלו נמצאים בקטגורית של "פציעות הנפש".

את עברת מצב שאפשר להגדיר אותו כסוג של פגיעת נפש , יש פגיעות נפש שלא כואבות כ"כ או שע"י תרופות + זמן מטפלים בהם , לדוגמא: אדם שנכנס לדיכאון , יש תרופות שיעזרו לו לשכך את הדיכאון ועם הזמן זה יעבור לו.
אבל יש דברים שאנחנו אכן רוצים להשאר ככה , בעיקרון זה לא רע לנו , ז"א אנחנו אנשים עם רגש ועכשיו הרגש עובד שעות נוספות , מתלהב ואומר שהכל בסדר , אבל השכל בא ונדף ואומר לנו , "לא , זהירות! משו לא עובד כשורה".

לעניות דעתי - יש כאן ארבע דרכים לפתרון.
כל אחת היא דרך מחויבת שבלעדיה היא , חברתה לא תוכל לחול בשלמות.
לכן זה יותר ארבעה היבטים שצריכים להתעורר אצלך >

** "הזמן הוא מרפא".
** "תני לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך".
** הסחת העינין מליבך.
** איך אם לא , תפילה לבורא עולם!!

"הזמן הוא מרפא" -

צריך לקחת את הזמן כאן בענין ולדעת שזה לא יתרפא מיד , יקח לפחות קצת זמן , אבל גם לדבר הזה יגיע העת וזה בעז"ה יתרפא... - הזמן מאחה את הפצעים!!

"תנן לשכל שלך להשתלט על הרגש שלך" -

זה טבעי שיבואו לך מחשבות והירהורים של אהבה עליו , אבל מה לעשות , אם את רוצה באמת לצאת מזה את צריכה להחליט , זהו , לא ממשיכה לחשוב עליו , זה קשה מאוד , אז איך? זה מחשבה , קשה לשלוט בזה. לכן יש את ה -

הסחת העינין מליבך -

לכי לבלות עם חברות ככה בפאנן , פתח ספר קריאה או ספר הלכה מעניין , שכחי מכל הצרות , תעזרי לאחרים , תציירי , תעסיק את עצמך , אקיצר העיקר שלא יהיה לך {הרבה} זמן פנוי כי אז באות המחשבות , בזמן הפנוי...

איך אם לא , תפילה לבורא העולם!!

הדבר הכי חשוב בעיניי זה להתפלל לאבאל'ה שבשמיים שהוא שולט על כל המחשבות בעולם ולבקש ממנו "אנא אבא , תעזור לי" , הוא יעזור לך - "הבא ליטהר מסיעין בידו" . אבל חשוב שזה יהיה מעומק הלב , כמה שיהיה יותר עמוק -הבקשה שלך לאבאל'ה שיוציא אותך מזה - ככה התפילות יגיעו יותר רחוק - הוא ישמע לתפילותיך...

יודעת. לפעמים יוצא לחשוב על דברים ולהגיד ---

למה? למה?? למה???

אך פתאום בבום נופלת עלינו תשובה:

ככה.

כל הנסיונות האלו - אני מאמין שעוד תראי אותם כקרש קפיצה.

קחי את הקרש הזה , ופשוט - תקפצי. קדימה. בלי זה - לא היית יכולה להתקדם כמו עכשיו. מסתבר.

יש בך את הכוחות - ושאף אחד לא יעבוד עלייך - תוציאי אותם. קחי את הפגיעות האלו ותשתמשי בהם בשביל
לרוץ. הלאה. בחיים ו...כך , בעז"ה לרומם את עצמך מהכאב. לרומם את עצמך לחיים - והכי חשוב אז:
לרומם את כל עם ישראל בתרומה ענקית שבאה ע"י הנפילה הזו. על ידי הניסיון - האתגר הזה.

מקוה שקצת עזרתי.

המון בהצלחה. תחשבי על זה..
שבוע מבורך!