ובאלי למות עכשיו.אוף.לא בדרך שלה.בדרך שלך אבא.דרך רגועה.פשוט תיקח אותי אבא.תיקח אותי.

הלוואי שהיא במקום בטוח וטוב לפחות.היא לא עשתה את זה בכוונה.היא פשוט לא.אני יודעת.

זה בטעות.זה בטעות.אבא באמת שלא מגיע לה לסבול גם שם.אז פשוט הלוואי שהיא בגן עדן.היא בגן עדן.היא חייבת להיות שם ולא לסבול יותר.גם היא צכה גאולה.גם היא.כולנו צכים.אוף אבא.תתגלה כבר.אבא.אני מתגעגעת אליה אבא אוף אבא אוף אני מתפוצצת מגעגוע.וזה לא יעזור לי להתגעגע אבל היא חברה וחברה אי אפשר לשכוח.פשוט אי אפשר.במיוחד היא. אוי ***** שלי אני מתגעגעת אליך.אבא אני שונאת דמעות של געגוע וזה קורה לי יותר מידיי לאחרונה.אתה לא מבין שבאלי למות?אבל שלא יצטערו ויכאבו עליי אחכ.שישכחו ממני.בעעעע.טעטע.שניצל זה מגעיל למות.איכ פשוט דוכא.בעעעע.לא יצטערו.אני בטוחה.בעעעעעעעעעעעעעעעעעע.אני לא יכולה עם רגשות יותר.תיקח אותי אבא.פשוט תיקח כי לי אסור לעשות את זה בעצמי אבל לא באלי אוף אבא.שונאת את מה שהולך כאן אבא.העולם הזה..עולם מפחיד.אבא.אוף אבא.תעזור לי.תהרוג אותי.תהרוג.

וסליחה ***** שלי.סליחה שלא מספיק הקשבתי.סליחה שלא הייתי בשבילך עד הסוף.שלא מספיק נזהרתי ושמתי לב.אוף אבא אם רק הייתי שם יותר בשבילה.אם רק.איפה הלב איפה.אעלק לב..אין.פשוט אין.גועל נפש.אשכרה אני בעולם הזה.לא.זה פשוט לא נראה לי הגיוני.איך אפשר להכיל אותי.אני מפגרת.כל כך מפגרת.אשכרה הרגתי בנאדם בעצם.איך אפשר לסלוח לי על דבר כזה?

ועוד את מעיזה לשאול הא?אי אפשר לסלוח בכלל.ככ אי אפשר.וואי מפגרתתתתתתתת.

דוכא.פשוט דוכא.הם לא יודעים מי אני.גם לא צריך בעצם.בעעעעעעעעע.

ואני יודעת בדיוק כמה אני מפגרת אז שיפסיקו לבלבל תשכל שלהם.כל הזמן רואים בי משו שהוא לא אני.אנלא מסוגלת אבא איזה שקר איזה שקר.לשקר אין רגליים.זה מתישהו צריך להתגלות.ושכולם יבינו ויפסיקו עם זה כי זה ככ בעעע.והכל בעעעע.

ואני יודעת שזה רגשות בלב והשכל יודע טוב מאוד.שכל ולב שכל ולב תתחברו כבר תתחברו כברררר.זה עבודה בלי סוף.אין כוחות כבר לעבוד.איןןןן.אבאאאא רחמים.אפשר?תמיד יש רק אנלא מרגישה אותם.בעעעעע.ושוב את מפגרת.איכ.

אוף אבא אוף אוף עד מתי.עד מתי.עד מתי.נמאס לי.נמאס לי מהחיים האלו אבא.ואתה לא שאלת ובעעעע אתה רוצה שאחיה בעעע איך אתה רוצה עדיין?ואיך אתה מכיל אותי?ואיך אפשר?איך?????

באלי עוד שטויות.אני צכה לשחרר.אתה תסכים לי?זה לא יהיה מסוכן מי יודע מה..אבא.פשוט זה יכאב לי ממש.בעעעע.שהכאב הזה ייגמר.שהכאב הזה ייגמר.בעעעע.אבא באמת ששורף לי וואי.ולמה כל דבר מקפיץ אותי.איזה רשעות וואי.לא רוצה להיות רשעה.אני ככ לא רוצה.אוקיי אז אני ילדה קטנה.תסתמו פשוט.וואי.אוקי אוקי?אוקי אוקי!
וצריך כבר לשלוט בעצמי.זה לא מצחיק.מפגרת.

והוא היה צריך להגיע אלינו שבועיים לפני שעשה את זה,לסעודת שבת בבוקר ואז הוא החליט שרוצה להישאר לישון.פספסנו אותו.וזה היה כואב בלב.יותר מידיי.והוא היה קשור אלינו חזק.גם כל המשפחה שלו מאוד מאוד.המשפחה איבדה אותו באותו יום.וכולנו.כל המעגל הקרוב בעיקר.עוד לפני כן הוא נתן רמזים ואף אחד לא קלט.אךך אךך.כמה פספוס כמה.ואח שלי..רחמים איי איי איי רחמים.קשה לי לחשוב על זה.מפגרת.למה אני עושה את זה לעצמי למה.שוב ושוב ושוב.דיי למחשבות המפגרות שלי דיי.ולמה אני נזכרת כל הזמן באנשים שהתאבדו למה.באלי לשכוח וואי באלי לשכוח כבר.זה ייגמר מתישהו?נעעעע.ולמה פתאום אני נזכרת.והם אנשים יקרים ככ.ועצוב לי מאוד שזה נגמר.ולכולם יש לב טוב כזה.מן מחנה משותף..איי איי איי פוף.וזה ככ אמיתי.מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.אז..נונו.בחייאת.

הוא היה כזה תמיד מחייך מבחוץ..אבל לא שמנו לב למה שקורה בפנים,וגם כשכן,הוא לא רצה ככ לשתף פעולה.עם אף אחד.חוץ מאח שלי.כולם אמרו את זה בשבעה.אח שלי היה המלאך שלו.אח שלי ניסה המון ו..בעעעע זה השפיע המון המון המון אבל כנראה שזה גם כבר מאוחר מידיי.כואב הלב.איי איי איי.אני לא מצליחה להירגע.להירגע באמת.אעלק מרגישה טוב.על מי את עובדת מפגרת.על מי.כמה צעקה הייתה לו בפנים כמה.למה אני לא מצליחה לשחרר למה.למה להכביד עליי יותר למה.יש לי מספיק.למה גם עוד למה.והיום היא נפתרה.פף.ה' ירחם.והייתי צכה להקשיב לה המון וזה הוציא ממני מלא כוחות.אבל זה עשה לה ככ טוב אז שווה את זה.אז זה כן היה מדוייק,עם כמה שזה כואב.תשחררי ת'אחיזות שלך.תשחררי.ככ רוצה כבר לפרוס כנפיים.לחשוב רחוק.לחלום רחוק.להגיע רחוק.אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.לישון לא באמת עוזר.לא לקחתי היום.מפגרת כבר אמרנו.ואני רוצה לראות מאוד אותו שמח ולא באלי שמאוחר מידיי ועבר זמנו.לא באלי.וזה לא מעניין מה באלי.באלי זאת מילה בעעע.וכואב לי שזה סופו.פף.למה טעטע למה.והוא היה תמיד איש טוב ועם לב טוב.וצריך את הרב קרליבך.והיום שמעתי שם מישו מנגן תשיר 'ממקומך'.היו לי דמעות בעניים.והוא ניגן טהור לבכות.וזה עשה לי טוב בפנים וקרע לי ת'לב.אני צכה גאולה כבר ותחיית המתים ובית המקדש.צכה ככ ואי אפשר לחכות אבא אי אפשר לחכות.מתי מתי.עד מתי אבא עד מתי.מתי תמלוך אבא.מתי תמלוך בציון.בקרוב.בימנו בקרוב בימנו.לעולם ועד תשכון.תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך.לדור ודור לדור ודור ולנצח נצחים.אייי איי איי.ועיננו תראנה מלכותך כדבר האמור בשירי עוזך.על ידי דוד משיח צדקך על ידי דוד משיח צדקך.דוד המלך אךךך אךךך דוד המלך.כמה זמן שלא הייתי שם כמה זמן.ושוב דמעות.אני לא יכולה כבר אבא.אני לא יכולה לחכות לך יותר.

אני צכה להיות חלק ממשו גדול.זה חלק מהתפקיד שלי כאן.אבל אבל קשה לי.ככ.אבא.קשה לי ככ.

הייתי ככ רעה היום.זה מפחיד.טוב,לא מפתיע.מפגרת תישאר תמיד.לא הייתי איתנו בעליל.

ואיזה נסיכה היא שחייבה אותי לאכול.אני אוהבת אותה.מאוד מאוד.היא טובת לב.הרב שלוימה צריך להכיר אותה ככ ככ.

למה היא צכה לגרום לי להכניס אוכל לפה למה.למה אני לא מסוגלת לעשות את זה לבד למה.

וכל הכבוד שהתחלתי לאכול בשלוש ולא מאוד בלילה.למרות שהיא חייבה אותי,אבל עדיין בחרתי.פף.אני מבולבלת מאוד מאוד.והכל לא סותר.בעעעעע.

ומה עושים עם זה

ואיך משיגים את העור הזה

ולמה

ומה

ואיך

תציל אותה

ואותי

ואותם

זה הייאוש בהתגלמותו כנראה שמזמין אותו לשם

וככה זה מתגלגל

כמו כדור קוצים במדבר בולדר ענק

שאין לו מעצמו כלום

רק גורר אחריו את כולם

תירק דם

תמולל את כל 24 התפילות

אסור להיות עדין מדי זה הכלל של העולם הזה

תחשב

ותפסיק לבכיין על הגנטיקה והמטריקס

בוא נלך

טראסט דה פרוסס ודי לחפור הכל מאוד עתיק כאן בסוף

שאי אפשר למדוד

לא מתחזקת עם ימימה וכל מה שהולך עכשיו

רק על כביש 1 בין ירושלים לתל אביב

עומדת זקופה ויפה בלי יוגה כשכואב הגב

מנקה את הבית בתנועות המוכרות

ורק רוצה לדאוג לו שוב

על אף כל הדחיות שלי

אני בוחר את הקרבות שלי, ועם מי בדיוק אני יוצא לקרב…

אתה עדיין סמוראי. 

כן

נכון

הכל מבולבל

הכל מוזר

לכי לישון

תיכף תקומי חדשה

אל תחשבי יותר מדי 

באלי לצעוק עלייך

וגם קצת לנער

זה מים מלוחים

והצמא רק מתגבר

ואת ממשיכה לשתות

את יודעת שזו טעות 

אבל את שותה

כי את צמאה נורא

וכשצמאים שותים הכל

לא משנה אם מלוח או מתוק

אבל זו טעות אהובתי

זו טעות

זה מים מלוחים

אל תשכחי 

זה מים מלוחים

עוד יהיו לך מים מתוקים