הזהרת טריגר נראלי.הייתי חייבת לפרוק.מחילה ככ.טעטע איתי(:

אני מתגעגעת אליה דיי דיי אני מתפוצצת מגעגוע

היא חסרה לי כאן

למה למה למה אבא למה 

נמאס לי שהיא בראש שלי

אני מתגעגעת אליה ככ אבא אני פשוט מתגעגעת אני לא יכולה

ובאלי שהיא תחזור לחיים דיי דיי עשה לי כואב להיזכר בה אתמול בכזאת פתאומיות ולדבר עליה

כואב לי כואב לי אני מתגעגעת אליה ככ

והיא ככ ככ טובה בלפרגן ובחרתי ללמוד ממנה ולחיות אותה.להמשיך תדרך שלה

אבא אבל כואב לי וכל פעם כשאני מפרגנת ומחמיאה ואז מחמיאים לי על זה בחזרה אז אני נזכרת בה ובחיוך הכובש הזה

ובאהבה האין סופית שהיא כל הזמן נתנה לכולם ולי.ואני נזכרת בחיבוק החזק הזה שלה.

אבא אבא אנלא יכולה אבא אני מתגעגעת אליה ואני רוצה שהיא תהיה פה ליידי ותחבק כמו תמיד ותרגיע אבא אבא היא חסרה פה אני רוצה תחיית המתים אני רוצה תחיית המתים וכבר לראות אותה שוב.

אבא אבא דיי אבא הגלות הזאת..אוי היא בעעע ככ ככ.

אבאאאאא שורף לי אני מתגעגעת אליה שורף לי.

ולמה היא עשתה את זה אבא.

לא לא אני הכי מבינה אותה.השאלה הזאת מגיעה מקום אחר.ממקום של געגוע אין סופי אליה.אני יודעת כמה היה כואב לה בחיים האלו אבל עדיין אני מתגעגעת אבא אבא אני לא יכולה יותר להמשיך אותה אני מתגעגעת ובאלי שהיא תבוא אבא אני צכה גאולה אני צכה גאולה דחוף.אבא.אוף אבא.אני מתגעגעת אליה אבא.

..טעטע איתי(:

ובאלי למות עכשיו.אוף.לא בדרך שלה.בדרך שלך אבא.דרך רגועה.פשוט תיקח אותי אבא.תיקח אותי.

הלוואי שהיא במקום בטוח וטוב לפחות.היא לא עשתה את זה בכוונה.היא פשוט לא.אני יודעת.

זה בטעות.זה בטעות.אבא באמת שלא מגיע לה לסבול גם שם.אז פשוט הלוואי שהיא בגן עדן.היא בגן עדן.היא חייבת להיות שם ולא לסבול יותר.גם היא צכה גאולה.גם היא.כולנו צכים.אוף אבא.תתגלה כבר.אבא.אני מתגעגעת אליה אבא אוף אבא אוף אני מתפוצצת מגעגוע.וזה לא יעזור לי להתגעגע אבל היא חברה וחברה אי אפשר לשכוח.פשוט אי אפשר.במיוחד היא. אוי ***** שלי אני מתגעגעת אליך.אבא אני שונאת דמעות של געגוע וזה קורה לי יותר מידיי לאחרונה.אתה לא מבין שבאלי למות?אבל שלא יצטערו ויכאבו עליי אחכ.שישכחו ממני.בעעעע.טעטע.שניצל זה מגעיל למות.איכ פשוט דוכא.בעעעע.לא יצטערו.אני בטוחה.בעעעעעעעעעעעעעעעעעע.אני לא יכולה עם רגשות יותר.תיקח אותי אבא.פשוט תיקח כי לי אסור לעשות את זה בעצמי אבל לא באלי אוף אבא.שונאת את מה שהולך כאן אבא.העולם הזה..עולם מפחיד.אבא.אוף אבא.תעזור לי.תהרוג אותי.תהרוג.

..טעטע איתי(:

וסליחה ***** שלי.סליחה שלא מספיק הקשבתי.סליחה שלא הייתי בשבילך עד הסוף.שלא מספיק נזהרתי ושמתי לב.אוף אבא אם רק הייתי שם יותר בשבילה.אם רק.איפה הלב איפה.אעלק לב..אין.פשוט אין.גועל נפש.אשכרה אני בעולם הזה.לא.זה פשוט לא נראה לי הגיוני.איך אפשר להכיל אותי.אני מפגרת.כל כך מפגרת.אשכרה הרגתי בנאדם בעצם.איך אפשר לסלוח לי על דבר כזה?

ועוד את מעיזה לשאול הא?אי אפשר לסלוח בכלל.ככ אי אפשר.וואי מפגרתתתתתתתת.

דוכא.פשוט דוכא.הם לא יודעים מי אני.גם לא צריך בעצם.בעעעעעעעעע.

ואני יודעת בדיוק כמה אני מפגרת אז שיפסיקו לבלבל תשכל שלהם.כל הזמן רואים בי משו שהוא לא אני.אנלא מסוגלת אבא איזה שקר איזה שקר.לשקר אין רגליים.זה מתישהו צריך להתגלות.ושכולם יבינו ויפסיקו עם זה כי זה ככ בעעע.והכל בעעעע.

ואני יודעת שזה רגשות בלב והשכל יודע טוב מאוד.שכל ולב שכל ולב תתחברו כבר תתחברו כברררר.זה עבודה בלי סוף.אין כוחות כבר לעבוד.איןןןן.אבאאאא רחמים.אפשר?תמיד יש רק אנלא מרגישה אותם.בעעעעע.ושוב את מפגרת.איכ.

אוף אבא אוף אוף עד מתי.עד מתי.עד מתי.נמאס לי.נמאס לי מהחיים האלו אבא.ואתה לא שאלת ובעעעע אתה רוצה שאחיה בעעע איך אתה רוצה עדיין?ואיך אתה מכיל אותי?ואיך אפשר?איך?????

באלי עוד שטויות.אני צכה לשחרר.אתה תסכים לי?זה לא יהיה מסוכן מי יודע מה..אבא.פשוט זה יכאב לי ממש.בעעעע.שהכאב הזה ייגמר.שהכאב הזה ייגמר.בעעעע.אבא באמת ששורף לי וואי.ולמה כל דבר מקפיץ אותי.איזה רשעות וואי.לא רוצה להיות רשעה.אני ככ לא רוצה.אוקיי אז אני ילדה קטנה.תסתמו פשוט.וואי.אוקי אוקי?אוקי אוקי!
וצריך כבר לשלוט בעצמי.זה לא מצחיק.מפגרת.

..טעטע איתי(:
עבר עריכה על ידי טעטע איתי(: בתאריך ח' בכסלו תשפ"א 02:15


..טעטע איתי(:אחרונה

והוא היה צריך להגיע אלינו שבועיים לפני שעשה את זה,לסעודת שבת בבוקר ואז הוא החליט שרוצה להישאר לישון.פספסנו אותו.וזה היה כואב בלב.יותר מידיי.והוא היה קשור אלינו חזק.גם כל המשפחה שלו מאוד מאוד.המשפחה איבדה אותו באותו יום.וכולנו.כל המעגל הקרוב בעיקר.עוד לפני כן הוא נתן רמזים ואף אחד לא קלט.אךך אךך.כמה פספוס כמה.ואח שלי..רחמים איי איי איי רחמים.קשה לי לחשוב על זה.מפגרת.למה אני עושה את זה לעצמי למה.שוב ושוב ושוב.דיי למחשבות המפגרות שלי דיי.ולמה אני נזכרת כל הזמן באנשים שהתאבדו למה.באלי לשכוח וואי באלי לשכוח כבר.זה ייגמר מתישהו?נעעעע.ולמה פתאום אני נזכרת.והם אנשים יקרים ככ.ועצוב לי מאוד שזה נגמר.ולכולם יש לב טוב כזה.מן מחנה משותף..איי איי איי פוף.וזה ככ אמיתי.מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך.אז..נונו.בחייאת.

הוא היה כזה תמיד מחייך מבחוץ..אבל לא שמנו לב למה שקורה בפנים,וגם כשכן,הוא לא רצה ככ לשתף פעולה.עם אף אחד.חוץ מאח שלי.כולם אמרו את זה בשבעה.אח שלי היה המלאך שלו.אח שלי ניסה המון ו..בעעעע זה השפיע המון המון המון אבל כנראה שזה גם כבר מאוחר מידיי.כואב הלב.איי איי איי.אני לא מצליחה להירגע.להירגע באמת.אעלק מרגישה טוב.על מי את עובדת מפגרת.על מי.כמה צעקה הייתה לו בפנים כמה.למה אני לא מצליחה לשחרר למה.למה להכביד עליי יותר למה.יש לי מספיק.למה גם עוד למה.והיום היא נפתרה.פף.ה' ירחם.והייתי צכה להקשיב לה המון וזה הוציא ממני מלא כוחות.אבל זה עשה לה ככ טוב אז שווה את זה.אז זה כן היה מדוייק,עם כמה שזה כואב.תשחררי ת'אחיזות שלך.תשחררי.ככ רוצה כבר לפרוס כנפיים.לחשוב רחוק.לחלום רחוק.להגיע רחוק.אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.לישון לא באמת עוזר.לא לקחתי היום.מפגרת כבר אמרנו.ואני רוצה לראות מאוד אותו שמח ולא באלי שמאוחר מידיי ועבר זמנו.לא באלי.וזה לא מעניין מה באלי.באלי זאת מילה בעעע.וכואב לי שזה סופו.פף.למה טעטע למה.והוא היה תמיד איש טוב ועם לב טוב.וצריך את הרב קרליבך.והיום שמעתי שם מישו מנגן תשיר 'ממקומך'.היו לי דמעות בעניים.והוא ניגן טהור לבכות.וזה עשה לי טוב בפנים וקרע לי ת'לב.אני צכה גאולה כבר ותחיית המתים ובית המקדש.צכה ככ ואי אפשר לחכות אבא אי אפשר לחכות.מתי מתי.עד מתי אבא עד מתי.מתי תמלוך אבא.מתי תמלוך בציון.בקרוב.בימנו בקרוב בימנו.לעולם ועד תשכון.תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך.לדור ודור לדור ודור ולנצח נצחים.אייי איי איי.ועיננו תראנה מלכותך כדבר האמור בשירי עוזך.על ידי דוד משיח צדקך על ידי דוד משיח צדקך.דוד המלך אךךך אךךך דוד המלך.כמה זמן שלא הייתי שם כמה זמן.ושוב דמעות.אני לא יכולה כבר אבא.אני לא יכולה לחכות לך יותר.

אני צכה להיות חלק ממשו גדול.זה חלק מהתפקיד שלי כאן.אבל אבל קשה לי.ככ.אבא.קשה לי ככ.

הייתי ככ רעה היום.זה מפחיד.טוב,לא מפתיע.מפגרת תישאר תמיד.לא הייתי איתנו בעליל.

ואיזה נסיכה היא שחייבה אותי לאכול.אני אוהבת אותה.מאוד מאוד.היא טובת לב.הרב שלוימה צריך להכיר אותה ככ ככ.

למה היא צכה לגרום לי להכניס אוכל לפה למה.למה אני לא מסוגלת לעשות את זה לבד למה.

וכל הכבוד שהתחלתי לאכול בשלוש ולא מאוד בלילה.למרות שהיא חייבה אותי,אבל עדיין בחרתי.פף.אני מבולבלת מאוד מאוד.והכל לא סותר.בעעעעע.

ל' ניסן בס"ד, תשפ"ו (1)ריקומוסתרארכיון

אני מולה, ואני בוכה. אפילו שפגעתי בה קשות היא יודעת שאני מיוסר. 
היא שולחת לרגע יד מהוססת, כאילו רצתה להניח אותה על הכתף שלי במחווה מנחמת והתחרטה ברגע האחרון.
(שאיפה עמוקה), "[שם פרטי]" ,(פאוזה). 
אני מושך באף ומרים מבט.

היא מסתכלת ישר לתוך העיניים אבל איכשהו זה לא כואב, כי משהתחלתי לבכות אני מרגיש חשוף לגמרי. 
המילים הבאות שלה נושאות משקל גדול.
"אם אתה צריך מחילה - אני נותנת לך אותה. שומע? אני מעניקה לך מחילה. אתה מחול, נסלח לך."

העיניים שלי מתרחבות ואני נרתע במעידה קלה לאחור.

משתנק לרגע בשקט, מסיט מבט ועוצר את הדמעות.

- "תודה"

"שומע?" היא אומרת שוב כדרכה, כמעט בלחישה. "אני יודעת, זה בסדר."
אני לא יודע מה היא יודעת, אבל אני רק חוזר: - "תודה"

 
~

ראיתי דברים מוזרים באותו היום. דברים משונים מאוד. אבל אצילות הנפש הזאת לא הייתה מובנת מאליה. ודווקא אז, כשהרגשתי קרוב אליה יותר מאי פעם, ידעתי שזה הזמן להתרחק, להתנתק ולעולם לא לחזור.

לא יהיה סוף טוב יותר לסיפור הזה.

טוב... לא יהיה אם לא אכתוב אותו בעצמי.


לכן זה מה שעשיתי.

..מבולבלת מאדדדדאחרונה
מהמם.

ויהיה סוף טוב. באמת. 

כל השמש המסנוורת הזאתxmasterx

השמש הלבנה שמרחפת מעל מעוורת הכל ולא נותנת לראות מה שאמיתי וצריך לראות

הולך בעיר ליד הטיילת כולם חצי לבושים רק חיכו לזה

איפה הקלאס

איפה המסתורין

איפה המתח

ממתי לחשוף הכל מההתחלה נחשב לאיזה משהו טוב?

מבאס ומייאש

תני משהו לחקור לגביו

אבל אני חוקר אז אולי ליxmasterx

זה לא נכון ולאחרים כן

לא בדור הנכון

לא במקום הנכון

לא בזמן

לא במרחב

לא ביקום

לא בעיר

איפה איזון בין בורקה להפקרות? אולי בכפכפי טבעxmasterx

וחצאית

או בקוקו וסרפן

איפה הן הבחורות ההן עם הקוקו והסרפן

עם טוריה

שיבריה

ולא זוכר מה עוד ובכלל

אולי בגבעות הרחוקות של החוות

אבל באוסטרליה או משהו

או שיאמצו את ההרגלים המינימליים שלהן

לא יודע מה מאכלס לי את התודעה

החום מביא איתו את הריק והשטות

והתחלתי להתאמן ושם זה אותו דבר בחדר כושר הזהxmasterxאחרונה

לא מתרכז בכלום כל הטייצים האלה והחרא הזה מפתיע אבל אני נגד

או שלא מפתיע

תני לפרופורציות הנכונות והיפות של הגנטיקה המשובחת שלך לדבר לא לטייץ מעצב שיט

צ'יטים

שקר

מי שלא זכתה בגנטיקה של גובה נכון

פרופורציות נכונות בין ירך לשוק

קו לסת בולט

ולא יודע מה עוד הוגדר ברנסאנס או ביוון העתיקה

אף אחת לא מחוץ למטריקס אם תאכלי ככה תיראי ככה וגם אתה גבר

נהיה ממושמעים זה שווה

נזיז ברזלים

נסבול

נאכל בשר וביצים

ואי אפשר בלי אלכוהול אבל נפצה

וסיגריות בוערות

מה עוד?

--מחכה לרחמים~

תראה אותי עם כל השברים האלה

תראה

תחבק

תגאל 

////צאצא

אבא קשה לי.

 

..דף תלוש

I hate myself

_____________________הרמוניה

😥😥😥😥😥😥😥😥😥😥💔⛈⛈🌧🌧🌧🌧🌧___________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

..הרמוניהאחרונה

תודה אלוקים

יצאתי מפה קצתxmasterx

היה נחמד להתנתק מהמעט שאני כותב כאן כרפלקציה אמורפית על מצב מנטלי במציאות מלחמתית שלא זולגת למציאות הפיזית במידה שמספיקה לערער את הקיום אבל כן במידה שמספיקה לערער את החיים


וכל חווית הקיום הזאת הובילה לפגישה עם המהות

שבה התנתקתי מהרשת ומהמכשירים המסיחים וניתחתי לעצמי את המציאות הקטנה והאבקתית שלי

קראתי קצת

למדתי קצת

התחלתי להתאמן

שתיתי פחות

ניקיתי אורוות

פסח זה חג הנקיון

הניקיון הזהxmasterx

הרבה פעמים מתבלבל לכל מיני עם פינוי טוטאלי של כל החיים לפח

נפנה נחיה בריק ונאגור מחדש שיהיה מה לזרוק בשביל חווית הנקיון השקרית הבאה


אבל זה לא נכון לנקות זה לברור את המוץ מהתבן כל הבר עומד מולך ואתה צריך לשלות ממנו את מה שכן חשוב לפנות מה שלא ולסדר מה שלא נמצא במקום

שהכל יהיה מקומו של עולם והעולם יהיה מקומו

משהו כזה שקראתי פעם

ולהמשךxmasterx

ספירת העומר העומרים גדלים והזיפים גם

סימן אבל מתערבב עם סימן חיות וצמיחה משמחת של חיים ופריחה

של אוכל חדש

של פרנסה ושפע חקלאי

יש כאלה שמתאבלים

בלי מוזיקה

הכל אפור ושחור וקודר

אני לא שם לטוב ולרע

נוהג ושומע את המוזיקה חוזר ומקשיב וגם מחדש בדברים חדשים

תציעו שיהיה מה לשמוע מחדש

הכל הולך

השמש חוזרתxmasterxאחרונה

והתחזית לעתיד שיהיה חם יותר

ויותר

ויותר

ויותר

כל הזמן

וזה יכול להרתיע אבל די עברנו מה שעברנו

נעסיק את עצמנו בדברים שונים

.....צאצא

מעולם לא קיבלתי את זה אמיתי.

אהבה.

זה יבוא?

אולי יעניין אותך