שיווק זה בעייתי מבחינתך? כורח המציאות או שיש בשיווק גם יתרונות (בקשר ללנ"ו)?

אלו באמת הצדדים ה'אפלים' של השיווק.

לדעתי אפשר וכדאי לקחת לפחות חלק מהעקרונות.

כמו כן להציג את הערכים,

כמו לדייק את המסר והמטרה,

כמו להדגיש (קצת, לא על חשבון אחרים) את הייחודיות.

באמת יש בזה המון סכנות, אבל אולי אולי אפשר להצליח להשתמש בזה לטוב.

לא במטרה להחצין, יותר מהמקום של לדייק את המהות הפנימית.

כדי בסוף גם למצוא שותף/ה לחיים.

מתכון לאסון..

הכוונה שלי ממש בתחילת הדרך.

בשלב ההצעה / גג דייט ראשון.

והכי חשוב-

שאם השיווק בא על חשבון הכנות והאותנטיות,

אין לו כמעט ערך בעיניי.

זה צריך לעזור,

ממש לא להיות העיקר

מטרה משותפת זה הבסיס.

וזה מה שגורם לקשר להמשיך ולעלות מעלה מעלה.

וזה מה שנותן לקשר יציבות.

אחרי כל זאת עולים לשלב הבא -

מה היחס בין החלומות והשאיפות לשאר הדברים?

האופי הוא הדבר המרכזי הבא.

יש דברים שהאופי צריך להיות דומה ויש דברים שהוא צריך להיות משלים.

אנסה להסביר את היחס בין האופי לשאיפות בצורה מטאפורית.

האופי הוא ה'ארץ'

המטרה המשותפת היא ה'שמיים'

הרבה אנשים נוכל להזדהות איתם במטרה אבל הם לא יוכלו לעזור לנו לממש אותה בגלל שהאופי לא יהיה מתאים בשבילנו.

אופי מתאים ומשלים - זה הבסיס הכי טבעי שאפשר לצמוח ממנו.

מטרה משותפת -  זה הרעיון שסביבו אותו קשר טבעי מכוון אליו. זה נותן גז. נותן מגמה. כיוון.

קשר ללא דרך - לאן הוא יתקדם? מה הזכות קיום שלו?

קשר ללא התאמה (חוסר התאמה באופי, באישיות) -  לא יכולה לו להיות בכלל מציאות.

1 שיטת השידוכים מבוססת על ההנחה שנכונה בעולמות מסוימים, שהעולם הרוחני של שני הצדדים הוא משותף או לפחות כל צד מקבל כחיובי את הצד השני. לכן למשל הוא סגור מגזרית - בחורה חרדית בדרך כלל לא תשאף למה ששואף אליו בחור מישיבת הר המור, כי העולם הרוחני שלהם שונה. לא לדבר על פערים דתיים וכדומה.

2 כדי להגיע לתוכן הכי פנימי של האדם, צריך להבין אותו, וצריך שהאדם יהיה מוכן ומסוגל לחשוף אותו. זה דורש שדכן קשוב מאד, משודך מאד מודע לעצמו, וחיבור מסוים בין שניהם. רוב המשודכים לא מודעים לעצמם ברמה כזאת, רוב השדכנים לא קשובים ברמה הזאת, וההשקעה שנדרשת כדי למצות מהאדם את החלק הכי פנימי שלו - היא כזאת שאף שדכן לא יעשה את זה ליותר מכמה עשרות בשנה (ולא לדבר על להתעדכן). בקיצור, זה לא מעשי בשלב ההצעה. בשלב הפגישה - זה בדיוק מה שאמורים לעשות

הם לא יכולים להשקיע מספיק מחשבה ומאמץ כדי לנהל כך מאגרים של מאות משודכים.

ולכן, זה לא מעשי בשלב ההצעה.

אם יצאת עם יותר מחמש עשרה בנות שהיו רלוונטיות (לפחות מבחינתך), זה אומר שאתה צריך מישהי עם סט תכונות לא מאד מצוי. זה אומר שכדי למצוא אותה, צריך מאגר משודכים גדול (כמובן הקב"ה יכול להפגיש אותך איתה ברכבת, אבל נניח שאתה מאמין בחובתך לפעול בדרך הטבע). וכדי שיהיה מאגר משודכים גדול, אתה צריך מידע שאפשר להעביר בקלות, שיאפשר לך לחפש את מי שרלוונטית בשבילך. ולכן הסינון הוא בפרמטרים יבשים בדרך כלל, פשוט כי הרבה יותר קל לתמצת קריירה מאשר לתמצת נשמה. ברור שההתאמה היא לנשמה אבל אם אתה לא ממש מוכשר אתה לא תצליח לזהות מה הנשמה המתאימה.

להשקיע את האנרגיות שבכל זאת מוציאים - ב'לתמצת' נשמה (לא באמת אפשרי, אבל לנסות)

במקום להיפגש בלי סוף / לברור על פי פרמטרים חיצוניים.

אם מה שהיה עד עכשיו עובד, וכולם נשואים באושר, מעולה.

המציאות שונה קצת.. ויכולות לעבור שנים עד שמוצאים את האחד/ת,

רק בגלל שמתמקדים בחיצוניות.

ברור שגם הקיצוניות השנייה- של לסנן רק על פי 'נשמה' בעיתית.

בסוף אדם הוא מכלול, ועד שלא מכירים לא מבינים כלום (גם אחר כך לא)

לכן---

אולי שווה להכניס קצת יותר מהות פנימית להצעות.

לנסות לפחות. להדריך את מי שמתקשה, לעשות אבחונים, לא יודעת מה. זה רק זריקת רעיון.

כן, זה דורש מאמץ, מכל הצדדים,

אבל אולי יותר אמתי ויעיל.

ואתם אומרים "זה אכן לא מעשי אבל חשוב לעשות את זה".

אני לגמרי מסכים עם הדברים כקריאת כיוון, כאמירה עקרונית, כהצעה לשיפור - אבל לא כתוכנית עבודה.

ברור, כל מי שיכול, אכן כדאי לעשות כך. ולדעתי כל מי שיש לו נסיון של יותר משנתיים-שלש בתחום, צובר יותר ויותר הבנה של מה הוא מחפש במובנים האלה, ולכן הקטגוריות היבשות כבר לא מדברות אליו (היה פה שרשור על הנושא הזה לאחרונה, לא מוצא אותו כרגע)

לא הייתי בא לשמוע שום "אני מאמין". לכל אחד יש את ה"קרדו" שלו, ובטח שאין צורך להתחיל להתעסק עם זה בפגישה ראשונה. הלו, זה דייט בחיפוש אחר קשר, לא ייסוד של הקונגרס הציוני.
"הפרטים" לא "מאבדים" שום "משמעות". יש גישה אבינרית לפיה אין להם בכלל משמעות, אבל הגישה הזו נדחתה באורח גורף וניכר.

ועדיין, אני חושבת שכרגע הצעה נשמעת כך:

בחור בן 25, לומד בישיבת... ממשפחה... ועוד פירוט של כמה תכונות ואופי.

אם אחד מהפרטים האלו מבאס, כל החשק מההצעה יורד- גם אם מסכימים להיפגש.

לעומת זאת-

בחור שחולם.. ומאמין.. ושואף.. (וואו, נשמע בן אדם מדהים, ממש מזדהה) ורק אז: בן 25, לומד בישיבת.. וכו'.

לא מדובר על אני מאמין פוליטי/חברתי או כל דבר מפוצץ אחר.

אלא על מהות פנימית לפני נתונים חיצוניים אחרים.

זה להתעקש לקבל משהו שלמעטים בלבד יש לתת אם בכלל, ולא בטוח שמה שיש לכמה כאלו "לתת" זה מה שכל כך כדאי "לקבל".
אני לא חושב שרוב מניין ובניין יידעו לעשות משהו מוצלח עם רעיון כזה.

לברור הצעות לפי נתונים חיצוניים?

לפי גיל, עיסוק, משפחה וכמה תכונות בנאליות?

ברור שצריך לעשות את זה חכם,

בצורה כזו שכולם יצליחו לבטא את מי שהם באמת,

בלי שייווצר מצב שיהיו כאלו שיראה שאין יהיה להם מה לתת.

בתכל'ס זה נכון.. זה באמת הדבר הכי חשוב ועל זה נופלים קשרים (ערכים ומטרות משותפות) ופחות על גיל, משפחה וכו'..

יכול להיות מעניין אם מישהו ייקח את הרעיון הזה ויישם אותו

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.