בס"ד

שלום לכולן.

אני ראיתי יצירה במשחק בשם מיקמק של ילדה מסורתית בת 12, ואני חייבת לשתף אתכן במה שהיא כתבה: (במשחק קוראים לה תותיסיוון)

They laugh at me because i'm different. I laugh at .them, because they're all the same
פירוש המשפט הוא: הם צוחקים עליי, בגלל שאני שונה. אני צוחק עליהם, בגלל שהם כולם אותו דבר.
המשפט הזה כל כך עמוק ונכון.
אני אישית נמצאת בבית ספר שילדים נוהגים ללבוש אחרי הלימודים גינס קרעים וחולצת בטן לבנה וכל מה שיש בטרנד. אני לעומת זאת הולכת עם גינס עד הברכיים עם חגורה, שני צמידים וורודים על היד, חולצה צבעונית וסיכה בצד השיער. לפני יומיים קבעתי לעשות הליכה עם חברה ופגשנו מישהי בדרך. הייתי בצד, כי הן פשוט לא הפסיקו לדבר על אינסטגרם, טיקטוק וריכולים על מלא בנים וזוגות מהשכבה. אני פשוט עמדתי בצד ושחקתי עם העלים שהיו בעציץ לידי. אז כן אולי אני נחשבת שונה לדעתן, (הן אמרו לי את זה כבר פעמים או פעמים (5000 פעם)) אבל אם להיות כמו כולם זה לרכל כל הזמן, להתאפר, לקלל, להוריד אינסטגרם וטיקטוק (אני חושבת שהאפלקציות האלה נוראיות), אני מעדיפה להיות ה"מוזרה".
שנה שעברה בבית הספר הקודם חברות שלי גררו אותי למקומות כל כך גרועים ושפלים שכל מה שיש לי לעשות זה להיות "קולית" להצטלם כל הזמן ולתעד כל דבר.
האשטאג עם הבי אף אף
האשטאג אוכל
האשטאג ועוד האשטאג ועוד האשטאג ועוד אחד.
אני נגררתי כל כך.
בתקופת הקורונה נזכרתי בחברות שהיו לי לפני הבנות שגררו אותי אחריהן ואני כל כך שמחה שעברתי לבית ספר אחר ולכיתה שונה.
והחברות שהיו לי לפני הן חברות אמיתיות ולכל אחת שלהן תכונות משל עצמן ולא תכונות שיש אצל ילדים "רגילים"
הן נחמדות, מצחיקות, נבונות, מגניבות, (מגניבות בדרך שלהן) יש להן דרך ארץ ועוד המון

אני מסוג הילדות שיכולות להסתדר עם כל אחד. אין בן אדם אחד שאני מכירה ואין לנו נושאי שיחה משותפים.
אבל אני יכולה גם להיגרר בקלות. ועכשיו, בתקופה הזאת אני מוצאת את עצמי מחדש ושוכחת ממה שהיה בעבר. זה אמנם קשה ומאתגר כי בנוסף לזה יש לי לימודים עד שתים וחצי ולפעמים צופים אחרי זה או זום שלוש שעות של מרכז מחוננים. וכיף לי אבל גם עמוס.
עברו חודשים מהלימודים ואנחנו כבר בסוף הספר השני במתמטיקה.
אבל כיף לי למצוא את עצמי מחדש, לא משנה מה.
כי האופי שלי נבנה מחדש והתכונות שפחות אהבתי בעצמי נעלמות לאט לאט.
 

היי, צריכה בדחיפות מידע על אולפנת רננה

מה הסגנון באופן כללי, למי מיועד, איך האווירה

ומבחינה תורנית-דתית- מה הסגנון? האם מותר שם פלאפונים?

האם יש אולפנה אחרת מקבילה בסגנון כדי שאוכל להשוות?

כל מידע יעזור לי

תודה רבה!

אני רוצה ללכת לאולפנת קומי אורי ואני צריכה לשכנע את ההורים שלי ואני לא יודעת איך מישהי יכולה לעזור לי בבקשה?

ההורים שלי מאוד דוסים אבא שלי רב וכו..

הם מסכימים לי ללכת לתפארת, ראשית, רעיה ובהרן אפילו לכפר פינס הם לא מסכימים.

מישהי יכולה לעזור?

לא בשבילי -

אולפנה בסגנון של אולפנת בית-אל

מישהי מכירה אולי?

תודה מראש!

היייייי לכולןןן 

מחפשת אולפנה לשנת לימודים תשפ"ו עולה (עולה לי"ב)

אני יודעת שזה ממש מאוחר אבל תמיד עדיף לנסות

מחפשת לאחותי - אולפנה עם חטיבת ביניים בירושלים עם בנות דוסיות? קיים כזה דבר? אשמח לרעיונות. לא כולם צריכות להיות דוסיות, אבל לא להיות היחידה.