האם יש לכם ציפייה שיקבלו אתכם כמו שאתם? בלי דרישות ובלי ציפיות? AS IS?

האם זה שיש רצון לשינוי בהכרח מעיד על אי קבלה אמיתית?

זה אפשרי בכלל לקבל אדם באמת בלי שום באסה על חלקים שבו?

כלומר לא מסתכל עליי כמכלול שלם- שלא ינסה לשנות. שיקבל אותי כמו שאני. הוא יכול להציע, אבל שיבוא ממקום של שאלה ולא ממקום של קביעה. לדרוש או לצפות זה בעצם להגיד לאדם- 'תראה, זה מי שאתה, אני יודע' ולכן 'אני יכול להגיד לך מה לעשות. הבעיה היא שהוא לא באמת מכיר.. ההכרה שלו חיצונית לגמריי.

מי שמכיר אותי כמכלול שלם (על חסרונותיי ויתרונותיי, אבל זו הנקודה- שמכלול זה לא אוסף של פרטים אלא פשוט הכל- כולל יחסי הגומלין ביניהם וכו'), ארצה שייעץ לי כיצד להתקדם. מתוך הבנה שאיני מושלם, מתוך הבנה שאני רוצה להתקדם ברוחניות ובעבודת ה', הנפש והמידות

וכן יש לי ציפיה שיקבלו אותי כמו שאני...

ואני יכולה להגיד שיש לי חברות שמרגישה שאני מקבלת אותן כמו שהן אפילו שאולי יש דברים שלא מסתדרים לי כביכול מבחינת האישיות או שהיו יכולים להפריע לי או למישהו אחר.

זה רמת קרבה ואהבה והרגשה טובה בביחד, שפשוט החסרונות לא רלוונטיים, פשוט כך.

ניקח תל אביבי ממוצע שגר בקונכיה של 20 מ״ר ומשלם 3,000 שכירות.
כשהוא מכין פיצה קטלניתתתתתת בטוסטר אובן, עם מוצרלה, זיתים שחורים וגבינה מלוחה...

הוא לרגע אחד לא אומר :
״שׁיאללה אם היה לי תנור נורמלי כמו לרוב האנשים הייתי יכול להכין 5 פיצות במכה אחת ולהקפיא בשביל כל השבוע״
זה בכלל לא עובר לו בראש.

האם הדוגמא הזו העבירה את המסר לגבי סעיף 3 ? 

וכן, אם הוא יעבור לדירה נורמלית עם תנור גדול ונורמלי,
*אז* הוא יכול להתבאס על התקופה שהוא חגג עם הטוסטר.
אבל כשהוא עם הטוסטר, זה בכלללללללל לא עובר לו בראש. כלום. (בהנחה שהוא אוהב מאוד פיצה) 

זאת אומרת שאם הוא יהיה עם הטוסטר כל החיים, הוא לא יהיה מבואס בגלל שזה טוסטר. הפיצה תעסיק אותו יותר.

לא הייתי מצפה שיקבלו את החסרונות שלי בלי שאעשה איזה צעד לנסות לתקן אותם..

זה לא הגיוני לדעתי.

כן הייתי רוצה שיקבלו את אותם בסלחנות, באמונה שאני יכול לתקן אותם מתישהו.

לגבי דברים שזה האופי שלי וזה לא רע זה פשוט אני, הייתי רוצה שיקבלו אותם כמו שהם.

ברגע שאוהבים את הבנאדם בעצמו כל החסרונות/היתרונות טפלים.

כשמגיעים לקשר בלתי אמצעי ישיר זה קבלה עצמית. אהבה.

להכין תה עם סילאן, טיפה חלב,
ולצד זה לאכול בננה קפואה (זה פשוט הולך טוב ביחד. באמת).

אז כמה דקות וחוזר.

זו תכונה שיש לחלק מהאנשים, שגורמים לאנשים אחרים להרגיש בנוח להיות לידם.

הם יכולים מאוד לרצות שהאחר ישתנה, ולהכיר מצוין את החסרונות שלו או להתבאס מהם

אבל הם פשוט מכירים בעובדה שלאדם שלידם יש על מה לעבוד ולאן להתקדם, יכולים גם לעזור לו בזה.

אבל שלא גורמים לבן אדם להרגיש צורך לשים מסכה ולשחק אותה משהו שהוא לא

זה בגדול אנשים אמיתיים וכנים יותר שגורמים לאחרים להרגיש נינוחים וכנים לידם ואיתם, בלי סתירה לעובדה שתמיד יש לאן להתקדם ומה לשפר.

בגדול אצל פסיכולוג אנשים מרגישים שמקבלים אותם כמו שהם, אפילו שברור להם שהוא רוצה שישתנו ושהוא רואה כל מיני דברים אצלם כחסרונות, אבל לא מרגישים צורך להצטדק או להציג את עצמם כיותר טובים ממה שהם. מקבלים אותם.

לדעתי זה פשוט להבין שיש אנשים שונים בעולם..

ושזה לא יפריע לנו לתקשר איתם

(אגב לקבל זה נשמע כילו את צריכה לעשות לו טובה שאת מקבלת אותו..)

-אהה והחתימה שלך.. הדבר הכי נכון בעולם פליז שאנשים יפנימו-

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה