1. אני קמה כי יש לי לימודים...בבוקר

וחשוב לי להצליח בלימודים כי ...בכול מקרה אין לי שם כול כך טוב במקום הלימודים שלי...

2.אין לי ממש משו שממלא אותי בסיפוק..

ואין לי תמונה שאני מדמיינת..לא יודעת

אולי שאני פשוט אהיה ילדה טובה יותר או משו

א'. הרבה פעמים אני קמה רק כי אין לי ברירה, אבל בזמנים שיש לי מטרה וערך כלשהו לקימה בזמן זה נהפך לכיף,

זה נהיה רצון ושאיפה- אני שמה שעון מעורר עליז, ומתעוררת לי בנחת הרבה זמן לפני.
בשבוע האחרון אני מתעוררת בזריחה, זה מספק לראות במוחש את ה' מחזיר את השמש לעולם, מין מתנה מאירה כזו...
פעמים כבר הלכתי לים בזריחה!!! היה כיף! היה סיבה ללכת לישון לילה קודם בזמן...
אני בעלת מטרה, אז אני מממשת את עצמי- בימים שאין לי מטרה כל נסחב, הכל נטול כיוון והכוונה.

ב'. אני לא בעד לקום בשביל משהו שאולי אחווה אם... אני קמה ומתוגמלת אוטומטית, אין לי כח לחלום על עתיד טוב יותר בעוד עכשיו רע לי, החלטתי שאני עושה לעצמי טוב! אני נהנית פה בעולם- בגבולות ההלכה, גם מתוגמלת מיידית, כי כיף לי, וגם בעתיד.
בנאדם שכיף לו ושמח לו למרות כל המציאות האפורה, ידע לעשות מכל לימון לימונדה... יהיה לו כיף בכל מקום בכל זמן!

1. אני משתדל לקום בשביל להתחיל עוד יום חדש של עבודת ה'.

אני בוחר להתעלם מהנפילות והחולשות של האתמול בשביל להסתכל על ההיום כדי שיהיה מחר.

מה שנותן לי תחושת סיפוק זה בד"כ מצווה שאני מקיים, הרגשת קרבת ה'. הבנה בלימוד עמוק (לרבות עיון וקבלה). ומימוש הכוחות שה' נתן לי (-בעיקר עבודה על תסריט שכתבתי).

2. כן ולא. אני משתדל להודות לה' על ההווה. אבל הוא לא מושלם, והייתי שמח לשנות הרבה דברים. אני קם בשביל שהחיים ימשיכו. בשביל לקיים רצונו. ואם זה לא קרה אתמול אז זה יקרה היום.

1. קמה כדי לפעול. קמה כדי להתקדם. כדי לתקן. כדי שיהיה עוד יום לעבודת הבורא.

מרגישה מסופקת כאשר אני באמת מצליחה לעשות הכל. כשאני קמה מתוך הקושי. כשאני עומדת בנסיונות באמונה שלימה.

2. זה קורה עכשיו. יש שאיפות שאליהם אני רוצה להגיע. ובשבילם אני כבר עכשיו עושה דברים.

ישנו סיפור, לא זוכרת פרטים מדוייקים אבל העיקרון מושרש אצלי ממש-

אנש אחד בא עם בנו לרב שלו. אומר לרב שהבן שלו כבר בן שנה ושואל - מתי להתחיל לחנך אותו   ?

הרב עונה לו שלהתחיל לחנך אותו היה צריך מרגע שנולד.

 זו התשובה.

התשובה של הרב זה שאתה צריך להתחיל לחנך את הילדים שלך מרגע שאתה עצמך נולד

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....