הלכות תפילה:
א. זמן תפלת השחר מצוותה שיתחיל עם הנץ החמה כדכתיב "ייראוך עם שמש" ואם התפלל משעלה עמוד השחר והאיר פני המזרח יצא, ונמשך זמנה עד סוף ד' שעות שהוא שליש היום, ואם טעה או עבר והתפלל אחר ד' שעות עד חצות אף על פי שאין לו שכר כתפלה בזמנה שכר תפלה מיהא איכא.
הגה: ואחר חצות אסור להתפלל תפלת שחרית. ועיין לקמן ריש סימן ק"ח(דיני תשלומין לתפילה).
ב. כיון שהגיע זמן תפלה אסור לאדם להקדים לפתח חבירו ליתן לו שלום, משום דשמו של הקב"ה שלום, אבל מותר לומר לו צפרא דמרי טב, ואפילו זה אינו מותר אלא כשהוצרך ללכת לראות איזה עסק, אבל אם אינו הולך אלא להקביל פניו קודם תפלה אפילו זה הלשון אסור! וכן אסור לכרוע לו כשמשכים לפתחו, ויש אומרים דכריעה אסורה אפילו בלא משכים לפתחו.
ואם התחיל לברך הברכות (אחר כך) אין לחוש כל כך, ואם אינו משכים לפתחו אלא שפגע בו בדרך מותר ליתן לו שלום ויש אומרים שאפילו במוצא חבירו בשוק לא יאמר לו אלא צפרא דמרי טב כדי שיתן לב שהוא אסור להתעכב בדברים אחרים כלל עד שיתפלל.
ג. אסור לו להתעסק בצרכיו או לילך לדרך עד שיתפלל תפלת שמונה עשרה, (ויש מקילין לאחר שאמרו מקצת ברכות קודם שאמרו ברוך שאמר וטוב להחמיר בזה) ולא לאכול ולא לשתות אבל מים מותר לשתות קודם תפלה בין בחול ובין בשבת ויום טוב וכן אוכלים ומשקין לרפואה מותר:
שו"ע סימן פט - לשאלות אפשר.
