..טעטע איתי(:

דיי אין לי כוח כבר לכתוב במחברת.זה מתיש למות.אשכרה לכתוב.בעעעעע.אז לא.אני כותבת פה ולא אכפת לי אם ייצא ארוךךך.אני חייבת לכתוב אבל אין לי כוח לכתוב ולפתוח תמחברת ולכתוב פזית בעעע דיי נכתוב כאן.

 

טוב הבנתי.אם אנויכי אוהבת אותם באמת אז אנויכי לא שונאת את עצמי תכלס כי אי אפשר לאהוב אנשים אם יש שנאה בתוכי,או שפשוט אנלא אוהבת עד הסוף ומימלא אנלא אוהבת את עצמי.אבל אני מרגישה שאני באמת באמת אוהבת אותם אז מה קורה לי מההה קורה לי.חייב להיות משו חותך.בעעע הכל מבולבל לי ובאלי למות כבר אוף.הם חושבים שהם אוהבים אותי.הם משקרים על עצמם ועליי בו זמנית.אני פשוט יודעת את זה.אין אהבה אמיתית בעולם הזה.אין.אם הייתה אהבה בעולם באמת,כבר ממזמן טעטע היה בונה תבית.ממזמן.צריך לעבוד על זה.הם לא אוהבים אותי ואני בטוחה בזה.אם זה לא במודע אז לפחות זה בתת מודע.ואני רוצה לאהוב תעצמי.חוץ מזה בעצם אם אוהב תעצמי אז גם ארגיש שהם אוהבים ואדרבה,לא אצטרך אהבה ממנה ומהם,גם אם יהיה להם לתת לי. אני חייבת בדחוףף אהבה ואי אפשר לחיות בלי אהבה.פשוט אי אפשר.אוף צריך אהבה אמיתית כזאת.אז כן,זה אומר שאני לא מספיק אוהבת עד הסוף וואי.אז בגללי,כן,בגללי אבא הומלס.בגללי.אשכרה בגללי לאבא אין בית.בגללי.אבא הומלס בגללי.אבא הומלס בגללי.זה שורף בהכי בפנוכו שלי.זה נוראי עליי אדמות.אבאאא אבאאא אין לאבא בית בגללי.אין לו.אין לו.מה נסגר.אני צכה לעשות עם עצמי משו.דיי דיי להתנער.כל הזמן שהראש יהיה מכוון למה שאבא רוצה ממני עכשיו ומה נכון ומדוייק לעשות בכל רגע ורגע,רק בשביל טעטע.טעטע וזהו.אני מתגעגעת לבית.אני מתגעגעת ככ.והאהבה שחסרה פה שורפת.וכולם צכים אהבה כל הזמן ואין לי כבר כוחות לתת אותה ****.איי איי איי אהבת עולם תביא להם וואי איזה שיר ומנגינה נעימה אךךך.איכ בעצם איכ למה אני עסוקה באהבה למה.איכ.אוף לא.אוף רגע בעצם אמרנו שזה יכול להיות גם משו טהור ולא כמו איך שהיה אז.אז הכל בסדר.אהבה זה יכול להיות הכי טהור שיש טוב?והיא והם צכים כל הזמן אהבה.אז כן,תמיד זה יישאר טהור ומי שזה אחרת אצלו אז זה לא כי הוא לא טהור אלא זה משו חיצוני לו.דוגרי הוא טהור לחלוטין.והכל בטעות והוא לא התכוון באמת.חייב להיות ככה.הם טהורים.עמ"י טהורים כולם.בני מלך אךךך בני מלך.אוף ואני ככ ככ מתגעגעת לבית וואי ושיפסיק כל הבלבול הזה.שלא אהיה מבולבלת.שיהיה לי ברור מה הטוב האמיתי פה ושאבחר בטוב הזה כי ארגיש בבירור שאין למה לבחור ברע,שנראה כעין טוב.וואי ויהיה עולם הבא כל הזמן.ותמיד נרגיש טהור וטהור וטהור מכל כיוון.וכולם כבר יהיו בריאים ונרגיש טוב.אשכרה נרגיש טוב.כל הזמן.נרגיש טוב גלויי.איי איי איי טוב גלויי.וואי שלמות הבריאה.ואבא יהיה גלויי ויהיו ניסים גלויים והקשר שלנו עם אבא יהיה כמו סרוכים של נעלי ספורט שקשורים הכי חזק בעולם ולא יכולים להשתחרר אף פעם.ותהיה תחיית המתים ודוד המלך והרב'ה שלוימה קרליבך זכותם תגן עלינו יחזרו ואראה אותם סוף סוף במו-עיניי והיא כבר תחזור וכל המתוקים האלו מפז גם כן ויואו אראה אותם אשכרה ואפסיק להתגעגע ו*** ***** כבר,ויהיה כמו פעם.וואי חלומיייי.ואני אשכרה כותבת טיפה חלומות וזה מטהר ועושה לי טוב בלב.וואי כן,זה מטהר לי את הלב.אבל זה לא יקרה עד שהגאולה תבוא ובכלל לא מרגישה כוחות לחכות ובכלל באלי למות כבר אז דיי לחלום.דיי.אוף וזה אחיזת עיניים מה שהולך פה.הכל אחיזת עיניים.איכ שקר איכ.אני בנאדם שקרן שהכל סביבו שקר כי הוא עצמו בשקר כל החיים.שקר תמות.אמת מארץ תצמח.תצמח.בעעע ולמה.למה לבלבל למה.למה השטויות האלו למה.באמת באמת אני לא שקרנית.באמת אני לא.זה רק יוצא ככה כדי שאאפשר לעצמי לשחרר תלחצים ותרגשות האלו.זה באמת משחרר אז מה אכפת לי.אז זה שקר,השכל יודע.זה רק בשביל לתת מקום לבפנים שלי ואז אוליי מתישהו הכל ייצא כבר.הלב יהיה ריק מכל הבלבולים.והשכל והלב יתחברו.מתישהו.נונו יום יבוא.יופי טופי.מותר לי.תפסיקו לומר לי שאנלא בסדר כי פשוט זה לא ככ נעים.זה מבלבל.הבנתם?עוד לא הבנתם.אוף כבר.אז למה אני תמימה ומאמינה לדברים האלה למה.פיכ.ובאלי לדבר עם חברים על הרגשות ***** אבל כולי רועדת רק מלומר את זה.וזה מזעזע ולא שפויי.איי איי איי לא שפויי.אתם מבינים?צחוקים..לא.זה ככ לא מצחיק.דיי בדיחות מפגרות.זה ככ בא על חשבוני והלוואי שהיו מספיק רגישים ולא אומרים תמילים האלה כל הזמן כי וואלק זה מזכיר ופוגע ישירות בלב שלי.פשוט דוקר וחודר ככ.וכולי אבודה בעולם הזה.במקום הזה.והם לא יודעים כי לא מספרת כי לא נעים בעליל.זה משפיל.משפיל מאוד.שפל המדרגה.ולמה לא לקבל את זה למה.ולמה הכל עבודה פה למה.אין לי כוחות.אין לי אין לי.זתומרת,אנלא מרגישה בהם.והם לא יודעים כי אני יודעת כמה הם לא יבינו אותי ורק יפגעו כמו הזאתי שאיכשהו יודעת בגלל הרכילות שמשוטטת כאן.למה היא ספרה לה למה ואיך היא יודעת מלכתחילה.איך.אני יכולה איכשהו אוליי להבין איך אבל היא לא הייתה צכה לספר לה.זה ככ לא יפה.אם הייתי רוצה הייתי מספרת לה בעצמי.ובכוונה לא רציתי לשתף.בכוונה.למה אשכרה היא הושיבה אותי לידה ונסתה להוציא ממני את זה כדי להרגיש בסדר שהיא יודעת בגללי ולא בגללה למה למה למה.ידעתי שזה יפגע בי.מה היא יודעת.סורי זה לא מוסיף לי שהיא יודעת.זה פוגע זה פוגע זה פוגע וואי.למה היא עשתה את זה מאחורי הגב בלי לשאול רשות.זה פרטי לי.אך ורק לי.היא לא יכולה לעשות את זה.בשום צורה.אז מדאיג אותך ואת רוצה לדעת מה עובר עליי אבל ראית שבכוונה לא סיפרתי אז מה את מפגרת ושואלת אותה מה.לא סתם לא אמרתי לך.ידעתי שזה יקרה.ידעתי שתפגעי בי,ואת לא מבינה אותי,עם כל הרצון הטוב והדאגה.גם בלי קשר מי רוצה בכלל שתדעי מי.תגידי את רצינית?אין לי מילים.וואי.לכן היה אסור לה לדעת.איפה הרגישות איפה.איפה הטאקט.רק תעזבי אותי בשקט.למה לשאול אותי על זה כל הזמן למה.לא רוצה לדבר איתך.לא רוצה.זה אפילו לא מחמם לי תלב,כשבד"כ הוא כן מתחמם מהקטעים האלה.וזה שורט אותי כל מה שהולך כאן.פשוט שורט.והאלה שמעצמי יצא לי לשתף איכשהו,זה רק לשאול כל הזמן למה זה קרה ששיתפתי ומה נסגר.אני מבינה שקשה להכיל את זה ולכן יוצא ככה אבל עדיף לשתוק אם זה מה שהם אומרים.זה עדיף מלהפיל בנאדם בפח,למרות שהכוונות טובות.למרות שזה בטעות.מחילה אבל זה לא ככ נעים לי אתם מבינים?לא.אתם לא.שמישו יבין אותי כבר.שמישו יבין.האמת אבל יש את היחידיי סגולה שדפקא הם עושים טוב עם המילים שלהם אפ"י שהם לא נמצאים במקום הזה.אבל הם רגישים ככ וכל מילה שלהם יותר מחממת מהשניה.וואו.רק לזכות.ישתבח שמו.זה ככ לא מובן מאליו.בכלל לא.אוליי האלה שאני מרגישה שלא מבינים אותי זה כי אנלא מספיק מבינה תעצמי.כן,זה בדיוק בגללי.אוף לא רוצה לחיות בעולם הזה.דיי.כבר אמרנו שבאלי למות?כן.אמרנו.אתם מבינים?בעעעע סתמו פשוט.ביי עולם.אני הולכת לישון.אוליי ירפא משו לקצת זמן.אוליי.לעשות שטויות אבל קודם?הממ.זה לא שטויות.אני צכה לשחרר קצת.לתת מקום לכאב.הא?שקרנית.אפשר לתת מקום לכאב בדרך אחרת?אין פתרון.פשוט אין פתרון אחר.אוף לאאאאא אוף לאאא דיי דיי אבא לא רוצה.זה לא נכון וזה לא אמיתי ואבא לא רוצה אוקי אוקי?אוקי אוקי!אבא לא רוצה.אז דיי אז דייייי.גם אם את מרגישה שאין פתרון,את פשוט לא רואה אותו עכשיו.זה הכל.למרות ש,דייייי.וואי אבל זה לא אמיתי.זה ככ לא אמיתי.סתמי.פיכ.טוב דיי.אני מסוגלת ללכת למיטה ולנוח בלי לעשות שטויות?אבא לא אוהב שטויות.הוא באמת לא אוהב אבל.טוב טוב נוותר הפעם.הולכים למיטה בלי שטויות.כןכן היידד.נהיה גיבורים טוב?אבא מחזיק חזק ומחבק חזק חזק מכל הכיוונים.באמת אבל.אוקי?כן כן נצליח.אנחנו נצליח.אוף טוב?בבקשה אבא תן לי להרגיש כוחות לעשות עכשיו תדבר הנכון בלי שזה יתנקם בי אחכ,כי התגברתי הרבה לאחרונה,למרות הכל.המ יואוו אז אוליי לשחרר את זה כבר וזהו?וואי אבא מה הדבר הנכון עכשיו שאתה רוצה שאעשה?פף.לא נכשלים עכשיו בבחירה,טוב?צריך לבחור במה שאבא רוצה.טוב שניה רגעעע.הבנתי סופית.יש הכרעה.עכשיו גיטרה זה הכי מדוייק ואז נלך לישון בלי שטויות.כן כן בלי שום שטויות וזה לא יתנקם יותר חזק בהמשך נכון אבא?נכון?תודה אבא.תודה ככ.אךך שלווה.היידד.

הייתי כאן.לילה טוב עולם.

..דף תלוש

היום היה לי קצת אור בחג האור הזה שבשבילי הוא תמיד היה חג החושך

וזה מראה קצת התקדמות

לנסות לראות את האור

נראה לי

טאטע תודה

הרגשתי אותך קצת כשהדלקתי את הנרות

זה עשה לי קצת שמחה ורוגע בלב

לקחת אחריות ולבחור בעצמי לעשות את זה

זה טוב. נכון? נכון.

גוד נייט

לאב יו גירל

טנק יו טאטע

כי מנגד תראה... ושמה לא תבוא...זיויק

זה קורה לכל אחד... או ש.. לא? 

המצוי מול הרצויחוזר
לא תמיד הרצוי מול העיניים ככהזיויקאחרונה
..הרמוניה

הבנתי למה אני תמיד חוזרת לכאן וממה אני בורחת.

איזה צעד.

מטורףזיויק
הלוואי עליי
מאחלתהרמוניה

שתהיה במסע שלך הכי טוב שיכול להיות

במסע מטורף בחייזיויק
אבל להבין בכזאת בהירות? זה וואו
צריך ללמוד את זהזיויקאחרונה
--מחכה לרחמים~

זה נורא מפחיד

לקוות

להתאכזב


אני מקווה שהוא גם חושב ככה

ורוצה

--מחכה לרחמים~

זה מתחיל להיות קשה

בא לי לשרוף הכל וללכת

אולי מה שאני מחפשת לא קיים בכלל

אבל

בוודאי ישנו שם


אז איך אדע? 

--מחכה לרחמים~אחרונה

אולי אני קצת מפחדת

מפחדת שיהיה טוב

מפחדת שאשכח מה רציתי להיות

איבדתי אמון, איבדתי תקווה, נשארתי לבדיוני.ו.

אני אבוד

אני סובל 

אני נושא כאב מיום ליום.

אני מוצף חרדה

לא מפסיק לבכות

כבר לא רואה ערך

לא רואה משמעות

אני מטשטש את החושים כדי לברוח מהמציאות

בודדתי את עצמי

זאת בחירה שלי לאורך כל הדרך

אני לא מאמין שהאנשים הקרובים אליי יכולים לעור

הפכתי למוגבל

נהייתי פגיע

והימים האחרונים עוברים עליי באופן קשה במיוחד

אני מפוחד

מעצמי יותר מהכל

אני מאוס בעיניי

מנותק מהחוויות הכי בסיסיות

מנותק מאלוקים

אני דוחה את כולם

מתבוסס במחשבות שרודפות אותי

יום ולילה

אין לי אלוקים

אין לי אמונה

אין צוהר בליבי לחמלה

אני קמל

אין בי כוחות לקחת אחריות

אני מחולל

בגוף ובנפש

אני רוצה לצרוח

ואני לא רוצה לשמוע מילה

לא מעצמי

ולא מאף אחד אחר

האוזניים שלי ניצלות בלחשושי השטנה האלה

אני מכור

בהימור בין השטן לאלוקים

אני לא רוצה יותר בכלום

אין לי עניין בהצלחה

רק קח ממני את הסבל

אני מתגולל בעולם בביזיון

ממקום למקום

מן הפח אל הפחת

קח אותי לגיהנום

להישרף בצואה רותחת

רק קח ממני את הבחירה

את תחושת האשמה

שאני זה שהורס את חיי במו ידיי

תן לי לעבור בין כל הדוקטורים בעולם

יגידו אתה ככה ואתה ככה

כל הפסיכולוגים

יגידו תעשה ככה תעשה ככה

לא עשיתי כמוטל עליי?

הנשמה שלי כבר חרוכה עקורה

נפש עקרה

למה אלוקים?

למה העמדת אותי בניסיון שאני לא יכול לעמוד בו?

בחיים ללא נחמה

הדמעות שלי עצמן יורדות בחטא ופשע

נסתלק ממני צלם אלוקים

וירדה עליי חשכת עולם

מילים עוצמתיות ושורפות אתה מוזמן לפרוק בפרטי יאחכְּקֶדֶם
עכשיו טוב? עכשיו טוב?יוני.ו.אחרונה

אתה לא שפוי

ראית מה שראית

ונשארת אכזר

מה שממתגנט אל הטוב

בצורה המעוותת שלך

נרקב.

למה ה'?

למה לקחת ממני את המקום היחיד

שאי פעם הרגשתי שייך?

למה הרגת את האדם היחיד

שאי פעם אהבתי?

אני כמו חיגר

כמו עיוור

חולה רוח

הכאב פסיכוסומטי

ועליבות ההלך המסכן

מהלכת מעליו

לחשושי המילים של ההולכים רכיל

הם צעקות באוזניים שלי

אני אוכל ואקיא אוכל ואקיא

אקעקע את הגוף

כסימן לנצחיות השברון של הנפש

אני לא שייך לפה

המחשבות שלי רצות כמו רכבות

אל מחנות ההשמדה

אל חוב שאי אפשר לפרוע

ההזדמנות לחיות בכאב

בייסורים שיכלו כל חלקה טובה

אל טיפשות הלב ורפיון השכל

שנתפשטו באדם כמו מחלה ממארת

וכמו צרעת כולם מתרחקים

והנשמות הטובות מתגלות

גסות, מלאות רחמים

ולא יכולות לפצות על החסר.

ומה עם הרחמנות שלי?

כמה כאב היא מסיבה לי?

סכין שעמלתי להשחיז,

יום יום שעה שעה,

במטרה אחת

לתקוע בלב החולה של רודפיי

עד שהשגתי אותם

צמא נקמה

גואל דם

גיליתי שהלב החולה הוא רק שלי

ועדיין הייתי מוכן להשלים את המשימה.

ופתאום הסכין קהתה

ונשאר התסכול.

בין החיים והמוות

בנדודים חסרי קץ

הנשמה פרחה

לא יכולה לסבול את תחלואי הגוף

את ההשלמה עם הכאב המפעם

של זמניות תיכלת עולם הפירוד

והגוף מתהלך בשר ולא דם

משתנע

משתגע בעצמו, כמו כפלי המוח האומלל

פיתולי התהומות הקוראים לקול צינורך

זה ייגמר תכףזיויק
ממש תכף
צריך להאמיןזיויקאחרונה
יש ברירה? לא.
..דף תלוש

אבל למה אני מרגישה שנכשלתי

שסבא מסתכל עליי מלמעלה ורואה שאני לא מצליחה

לא מצליחה להתמודד

נאבקת על כל נשימה

סבא אני נשבעתי לחיות בשבילך

ואני לא מצליחה לקיים את ההבטחה

סבא תגיד לאבא שם למעלה שיעזור לי קצת

אני לא מצליחה לבד

תשמור עליי מלמעלה טוב?

סבא אני מתגעגעת

לא מאמינה ששנה אתה לא איתנו

אולי יעניין אותך