בבקשה תעודדו אותי אני בוכההריון ולידה2
אני ובעלי רבנו ליד הילד (בן 11 חודשים) הוא חכם מאוד ומבין הכל
וזה פעם ראשונה שרבנו לידו ברמה של צעקות ממש(האמת רק מהצד שלי הצעקות)
תוך כדי הריב הוא בכה בפאניקה והרמתי אותו והמשכתי להתעצבן ולצעוק על בעלי והוא המשיך לבכות בפאניקה בכי חזק וממש להלחץ..
מאז מה שקרה(עבר שעה) הוא מסרב לאכול לא מדבר לא מחייך לא צוחק הוא משיט את הראש שלו לנוח ולישון.. וזה בכלל לא מאפיין אותו הוא הכי קופצני ומשחק ומחייך וצוחק בלי סוף..
אני בוכה דמעות אין לי חשק לאכול אין לי חשק לכלום אני לא מפסיקה לבכות מפחדת שעשיתי לו נזק
כמובן שלמדתי לקח בע״ה אשתדל ואעשה הכל בעתיד לא לריב לידו ובטח לא לצעוק
אבל איך אני מרימה את עצמי עכשיו?? איך אני מתעודדת??
הוא יחזור לעצמו???? הוא נראה כלכך עצוב ורע לי מאוד
מה שהיה היה עכשיו לפתוח דף חדשרויטל.

לא לתת ליצר הרע לחגוג, בקשר לילד בעזרת השם בבוקר הכל יהיה מאחוריו,

תקבלו על עצמכם לעולם לא להתווכח לילד הילד, זה באמת יכול להשפיע על הנפש,

אבל הכי חשוב עכשיו למחול ולסלוח אחד לשני לא משנה מי אשם,אין כמו השלום,

בשלום כולם מרווחים בגשמיות וברוחניות, בהצלחה רבה רבה לכם אמן.

יישר כח!חגהבגה
נגעת לליבי..מצטרפת למועדון
איזו אמא מהממת!! ואיזה ילד רגיש....
לא נראה לי שממשהו חד פעמי תשאר לו טראומה .. בעז"ה זה יעבור לו והוא יספוג את האוירה הכללית שיש בדכ .. באמת קשה. אבל הילדים מזכירים לנו לאפק ולרסן את עצמנו.. זאת עבודה!!
תנתבי לכיוון חיובי את ההשפעה שלכם כהורים על השמחה שלו
^^^^ כל מילהמקווה לטוב מאוד

ואת רגישה ואכפתית, ואל תדאגי ילדים זה עם חזק. לא ישאר לו שרידים של טראומות. 

קודם כל חיבוק🤗 ומשתפתאישהואימא
שגם לי קרה פעם אחת נדירה שצעקתי ממש ממש וגם אצלי הבן שלי ממש נבהל ובכה בפאניקה והיה קשה לו להרגע.(וגם אצלי הוא בדרך כלל רגוע וממש לא כזה)
וגם אני נבהלתי נורא מזה
מבינה אותך ממש🤗
אבל אחר כך סיפרתי את זה למישהי שהייתי אצלה בטיפול והיא אמרה לי שבאמת:
1. טוב להפיק מזה לקח ולהשתדל שזה לא יקרה ככה. ולא ליד הילד.
2. שהכי חשוב מה קורה רוב הזמן לילד.. ואם רוב הזמן הוא לא חווה דברים כאלה רוב הזמן האווירה טובה אז ההשפעה של זה מאד קטנה ולטווח רחוק אם בכלל...
איזה אמא טובה את.תודה לך ה' 🙏

חיבוק גדול ועיצה שפעם שמעתיאני זה א
אומנם נתנו לי אותה לגיל גדול יותר אבל אם קרה שרבתם לידו אז חשוב גם להשלים לידו.
יכול להיות שהוא רגיש אבל אל תדאגי לא עשית לו נזק מחר בבוקר כבר יחייך ויחזור לעצמו
אל תדאגי יקירתי, לא עשית לו נזק והוא לא יזכור כלום בגיל כזה,השם בשימוש כבר
בע"ה ילך לישון לילה ותקומו כולכם לבוקר חדש וטוב. 🌝🌞
קרה- קרה, בע"ה להבא לא יקרה..
חיבוק💜🧡💛
היי יקירה..באפיק
אני חושבת שהוא פשוט קצת נלחץ מהסיטואציה,
אני בטוחה שזה לא יחרט לו בזיכרון, הוא עוד קטנצ'יק.
תנשמי עמוק, הכל בסדר ❤
חיבוק גדול!
הנה, לומדים משהו חדש..לא נולדנו הורים מושלמים, וזה קורה.אל תלקי את עצמך..
מעדכנתהריון ולידה2
עכשיו הוא נרדם אחרי שחייך וצחק ממש מעט בהשתדלותי..
אני ובעלי השלמנו לידו התחבקנו ונתנו נשיקה
ממש עצוב לי שהוא בכה בפאניקה בגללי אני לא מפסיקה לייסר את עצמי בדמעות כי אני ככ מפחדת שזה אי פעם יקרה שוב אוף
בעלי אמר לי אין לך מה להיות עצובה את צריכה לשמוח שיש השפעה כלכך חזקה לאהבה שלנו ולאנרגיות ביננו וצריך לנצל את זה לטובה.. אמרתי לו בבקשה אל תביא אותי למצב שאני צועקת עלייך לידו אמר לי אני מצטער אני לא יכול לשלוט על הצעקות שלך אני יכול להשתדל בפעם הבאה ככה וככה..(משהו בנושא הריב)
אוף נסיך קטן שלי כמה אני אוהבת אותו וקשורה אליו אם רע לו הכי רע לי בעולם אני לא מפסיקה לבכות דמעות לא באלי לאכול כלום
😭😭😭😭😭
טוב שהשלמתם, עכשיו הילד יהיה בריא בגופו ונפשו,רויטל.

אין כמו השלום,

אני אוהבת את התשובות חוכמה שלך!! תודה ❣️הריון ולידה2
בשמחה ואהבה תמיד לרשותך.רויטל.


הכל הכל טוב יקרהמקווה לטוב מאוד

ובעיקר טוב שהשלמתם בשביל עצמכם....

 

 

תודה רבה לכולכן הרגעתן אותי❣️❣️הריון ולידה2
איזה אמא מהממת את! ריגשת אותיוופל
לדעתי תדברי איתואמא וגם
למרות שהוא כאילו תינוק.
הוא כנראה מבוהל מאד ממה שהיה...
אז תשאלי אם הוא נבהל ותגידי שאמא כעסה וצעקה וסליחה שהיא הפחידה אותך וכו
ותגידי שהכל בסדר עכשיו.

לא קראתי מה שכתבואבי גיל
אבל.. לריב ליד הילד זה לא נורא כל עוד זה לא באמת מגיע לצרחות. אני מאמינה שילד צריך לראות את כל הצדדים בזוגיות גם אהבה וגם כעס כי כל מערכת יחסים היא מורכבת.
כמובן שצעקות וצרחות זה סיפור אחר. מה שהיה היה לא להלחץ לפעמים אנחנו יוצאים מכלל שליטה אנחנו רק בני אדם!!
הכל יהיה בסדר תדברי אליו תרגיעי אותו ותשדרי נחת
זה לא נכוןסמיילי12
בדיוק קראנו שבת שעברה בספר של הרב אבינר 'ואהבת לרעייתך כמוך' שילד צריך להרגיש שבנישואים אין רע. יש רק טוב . יהיה לו את המדך החיים להבין שיש מריבות אבל בתור ילד קטן חשוב מאד שלא ירגיש.
הוא צריך להרגיש אבא ואמא יציבים וחזקים והם לא רבים. לתת לו את התחושה הזו.
הוא קרא לזה גן עדן. ילד צריך להרגיש בגן עדן. שהכל טוב. יש דברים שקשים לו ויש לו התמודדיות אבל לא בזוגיות של אבא ואמא. שם הוא צריך להרגיש שהכל מושלם.
ברגע שאבא ואמא רבים היציבות הנפשית של הילד מתערערת. (אם תרצי אצלם לך את הקטע)


ולפותחת. הכל בסדר. אין מושלם. אנחנו עושים השתדלות. גם לנו יצא לריב ליד הילד והוא הגיב לא טוב. וזה נמשך תקופה מאד ארוכה כמעט חצי שנה. כי הוא רגיש מאד.
עבר לו.
אבל מה שאני אומרת זה שאל תייסרי את עצמך. אנחנו לא מושלמים. למדת את הלקח שלך (כמו שאנחנו למדנו את שלנו) ופעם הבאה תדעו להתווכח לא לידו
אממ1234אנונימי
אבל בסוף בנישואים יש גם מריבות. אז אם ילד לא ראה את ההורים שלו רבים אף פעם, ואז הוא מתחתן ופתאום הוא רב עם אשתו... זה יכול להיות מאוד מלחיץ, כי זה לא מוכר וידוע.

אני לא חושבת שצריך לריב בכוונה ליד הילדים, ואם יש זוג שזכה ולא רב אף פעם, אשריהם!
אבל לא נראה לי נורא שילד יראה גם מידי פעם את אבא ואמא מתווכחים, בהנחה שיש הרבה פעמים אחרות שבהם הוא רואה אותם אוהבים ושמחים
אני חושבת שיש הבדל בגיל של הילדמחי
ילד שרואה את ההורים שלו רבים נבהל מזה, זה מאוד מפחיד. לעומת זאת עבור מתבגר זו כן יכולה להיות חוויית למידה לראות את ההורים כועסים אחד על השני ואחר כך משלימים. (לא אגיד רבים כי זה לדעתי אף פעם לא עושה טוב לילדים לראות את זה)
זה תלוי בגיל של הילדסמיילי12
כמו שאמרתי הוא יגדל ויבין שלא הכל ורוד. אבל בשנים הראשונות שלו הוא חייב לחוות את זה כמשהו מושלם. חייב.
זה היציבות שלו בחיים.
מבחינתו אמא היא אלוהים ואבא הוא אלוהים ואם הם רבים מה יהיה איתו? הוא נלחץ.
כשהוא יגדל הוא יבין. גם יהיה מודע יותר לניואנסים בין ההורים.

גילוי נאות, אני לא ראיתי את ההורים שלי רבים. מבחינתי הזוגיות שלהם היתה מושלמת. רציתי כזו.
וכשבגרתי שמתי לב לדברים הקטנים והבנתי שלא תמיד הכל ורוד.
אבל הם הקפידו את הויכוחים לעשות בצד ולא לידינו.
לא מאמינה בזה.אבי גיל
אנחנו בני אדם. יש לנו עליות וירידות.
יש ריבים יש אהבה מתפייסים משלימים אין מה לעשות צריך לקבל את החיים כמו שהם.
בן משפחה קרוב גדל ככה בצמר גפן לא רצה לשמוע רע רק טוב והחיים שלו קשים. מעדיפה שהילדים שלי יראו הכל ויבחרו ויבינו מה לקחת. מאשר לגדל בגן עדן כי החיים לפעמים קשים מה לעשות..
את יכולה לגדל את הילדים שלך כראות עינייך.סמיילי12אחרונה
וילד שגדל בצמר גפן בטח שהחיים שלו יהיו קשים בהמשך כי הוא לא מתמודד.

שימי לב מה כתבתי. בגיל קטן חשוב חשוב חשוב לשמור על מצג של זוגיות טובה ללא מריבות. בהמשך הילד כבר יבין וישים לב מתי ההורים בויכוח ומתי לא.
אבל בגיל הינקות הרמוניה בין ההורים זה חמצן בשבילו. את יכולה לחשוב שלא, אבל זה נכון.

אני מביאה לילדים שלי להתמודד עם תסכולים. לא הכל אני מרשה. הם רבים עם חברים אני לא מתערבת בד"כ. אבל ביני לבין בעלי אני עושה השתדלות שלא לריב. ואם אני מרגישה שאנחנו מתקרבים לשם אני מבקשת ממנו שלא יפנה אלי כרגע. עד שארגע.

ואני אומרת את כל זה מניסיון מהצד השני. שהתווכחנו ליד הילד והילד חווה משבר שנמשך חצי שנה! משבר. אני לא מפרטת פה מה בדיוק אבל הינו במעקבים של אנשי מקצוע. וברגע שהוא ראה שאבא ואמא אוהבים אחד את השני באמת זה עבר לו. ללא צורך בטיפול.
תהי רגועה ... הוא לא יזכור את זה בטח שלא בגילו..דובדובה
תמשיכי הלאה..
אצלי הם שומעים בגילאים גדולים יותר מה שתיארת.. כי אני באופי חמה לפה ולפה. לא בתדירות גבוהה. לעתים יותר...
מה שכן כדי להרגיע את הרוחות... כי זה באמת לא בריא ליד הילדים לצרוח ולריב עם הבעל...בכלל לא.. ומצד שני זה ניסיון מאוד קשה במיוחד לאחת כמוני .. שהדם שלה חם... אש.... אני גם מבקשת סליחה וגם בעלי מבקש..ונותנת חיבוק ואומרת מילות אהבה לבעלי ליד הילדים בכוונה.. (מילות נורמליות.. לא בקטע מיני כמובן) אומרת לו איזה בעל חמוד יש לי. איזה אבא נשמה יש לכם איך אני אוהבת אותו. וכו.. ממליצה לך גם להגיד מלים חמות ולא לקחת קשה.. כי מן הסתם הילדים יראו עוד הרבה דברים..פחות נעימים או יותר נעימים... זה החיים.. אם תקחי קשה הם יקחו גם. אם תזרמי הם יזרמו גם.. אני מראה לילדים שהרבה דברים שקורים זה לא סוף העולם ואני רואה איך קל להם להתמודד אח''כ בחיים . חברתית הם עם ביטחון ומחפשים פתרונות בקשיים כי זה מה שהם רואים בבית.. קולטים ומפנימים שהחיים זה לא סוף העולם. ואחרי הכל אנחנו בני אדם וטועים ורוצים להשתפר.. בהצלחה
כל מילהבת 30
זה בסדר גמור שילד רואה את ההורים רבים ואח''כ מתפייסים.
לא דמיינתי - פוסט פריקהשושנושי

טוב, אתן לא ממש מעודכנות אבל ב"ה אנחנו אחרי פגישה אצל רופאה התפתחותית.

הילד ממש שיתף פעולה, הלוואי היינו זוכים למתיקות הזאת כל יום.

ועדיין - אני לא מדמיינת. יש לילד קושי. ועוד איזה קושי? יש מספר דפוסי התנהגות, היא לא מאשרת ולא שוללת ASD, ממליצה על אבחון מסודר.

הילד שלי מתוק וחכם, ילד שובה לב.

ילד יפה ברמות שמעלה חיוך לאנשים ברחוב.

היו נקודות שהעלו חשד -זה משהו שתמיד ישב עליי, חלק התייחסו לזה בזלזול וחלק מצאו לזה שמות אחרים

פתאום אחרי התור הזה, אני מבינה שאני לא מדמיינת.

באיזשהו מקום קיוויתי לצאת מהמפגש הזה בתחושה שאני סתם מחפשת בעיות והכל ממש בסדר.

קיוויתי לקבל הפניה לפסיכיאטר עבורי כי אני סתם חרדתית.

וזה הקטע - שאני לא. 

 

רגע נברח מהמציאות, בינינו - הילד לא יקבל אבחנה. למרות שהוא היה ממש בסדר בפגישה היום, שיתף פעולה בצורה מדהימה - לא ברור לי על סמך הרופאה החליטה לשלוח לאבחון.

 

מצד אחד, רוצה אבחנה מסודרת, לא משנה איזה - משהו שיגיד לי מה עובר על הילד שלי.

מצד שני - למה אני צריכה את זה זה גם ככה לא ישנה לי אותו.

 

בציבור שאני חיה בו (לא מתוך רצון לטנף, סתם מתוך מקום של שיתוף), אביא דוגמה

יש לי גיס בשידוכים ובגלל שיש לו אחות עם בעיה רפואית הנושא הזה תוקע אותו כל הזמן.

בגלל שהיה לו אח וגיסה (אנחנו) בלי ילדים למשך מספר שנים, יש שדכנים שביקשו מכתב מרופא שהבעיה ל"ע לא אצל הבעל ואם כן אישור שזה לא תורשתי/גנטי - איך שתקראו לזה, השדכן בעצמו נשבעת לכן לא מבין בזה. 

לרקע המשפחתי יש משמעות פסיכית אצלנו. שמים על זה כלכך הרבה משקל שיש לי חשק לצאת בשאלה ולא להיות שייכת לזה.

למה הראש שלי רץ לשידוכים? רץ למה יהיה בעוד שנה שנתיים? לאישה שתהיה לו?

מי אמר שצריך בכלל להתחתן? אבל מה - ברור שאני רוצה שיתחתן. 

למה אני תקועה על הזוגיות?

אולי כי המחשבה של איך נעבור את הצהריים, יותר מלחיצה?

לא יודעת.

לא סגורה על עצמי.

 

איך באלי עכשיו לשמוע את חמותי אומרת שהילד בכלל לא צריך טיפולים בהתפתחות הילד, שאני סתם מחפשת בעיות.

אני רוצה לשמוע את המשפט הזה עכשיו 100 פעם בלי הפסקה (הרצון לחזרתיות - אולי גם אני בכלל על הרצף?)

בגלל שאמא שלי ילדה אותי בגיל מבוגר יחסית, תמיד צחקו עליי שאולי אני דאונית ובכלל לא יודעת מזה, עכשיו גם החשד הזה. אין כיף כזה.

אמן!רק רגע קט

נגעת ללבי.

תודה.

חלומות בהיריוןאהבה.

מישהי שמעה על הדבר הזה?

אני מתחילת ההריון עם סיוטים,, ממש חלומות מפחידים ממש ומציאותיים. זכור לי גם מהיריון ראשון שהיה לכל אורך ההיריון.

ממש קשה ומפחיד

אני מפחדת ללכת לישון, ברמה כזאת.

מישהי שמעה על זה? חוותה? משהו שעוזר? 

אני יודעת שזאת תןפעה מוכרתאוזן הפיל
אני חושבת שהיו פה פעם עצות לזה
וואי הלוואי שיכתבו ליאהבה.
אני באמת מפחדת ללכת לישון, הלילה קמתי כל שעתיים בערך ופחדתי לחזור לישון
מנסה..אפרסקה

קודם כל לזכור שחלומות שווא ידברו

ושאת נמצאת במקום בטוח ב"ה, ושאם מישהו מת בחלום זו סגולה לאריכות ימים ;)

דבר שני, שתדעי שככל שחושבים יותר על חלום ומשחזרים פרטים שלו, ככה כל פעם, את בעצם מאמנת את המוח שלך לזכור חלומות, ואת רוצה בדיוק הפוך. ולכן לא לדוש בראש שוב ושוב על הדברים המפחידים, תנסי לחשוב על משהו אחר במכוון (אפילו לחשוב בערב על נושאים שנחמד לך לחשוב עליהם חחח) כדי להירדם.

בנוסף תבדקי שאין דברים פיזיים שמעירים אותך- שבחדר לא חם מדיי, קצת מאוורר נגיד קצת חלון פתוח, ששתית מספיק מים...

כן כןןשירה_11

שמעתי שזה קורה בהריון

וגם לי קרה כמה פעמים ואני מזה לא אישה של חלומות 

אני חושבת שאפרסקה
@אמא לאוצר❤ פתחה פעם שרשור על חלומות משונים, לא יודעת אם זה היה בהיריון או לא, את יכולה לנסות לחפש לה בכרטיס
חחחח יש מצב יפה לך על הזכרון😅אמא לאוצר❤

אבל אני לא מוצאת בכרטיס שלי

אם מישהי מוצאת מעולה🤭

אני גם לא מוצאתאהבה.
את זוכרת משהו שעזר לך? 
לא עזר לי כלום בגדול, זה היה סיוטאמא לאוצר❤
אצלי היו חלומות מפחידים לגבי ההריוןזמינה

אבל בגלל שעברתי לא מעט בתחום אז יתכן ואלו פחדים מהתת מודע

בכלאופן השתדלתי לתת צדקה

מה שבטוח לא יזיק

לי זה קרהההההתייעצות הריון
באופן כללי לגבי חלומותאוזן הפיל

כשאני מתעוררת בלילה מחלום רע ומציאותי ממש - אני לא חוזרת לישון באותו מקום או באותו מצב

לילדים שלי אני אומרת ללכת לישון הפוך, ראש זנב

ואני הופכת כרית, שמיכה

עושה שינוי משמעותי

זה עוזר לי להתנער מהחלום וללכת לישון עם ראש חדש

וואי אני אנסהאהבה.
חופשי היו חלומות הזויים בהריון.מוריה
תופעה ממש מוכרת, כל תחילת הריון אני ככהמסע של החיים
כן. פעם קראתי על זהבאתי מפעם

אני לא זוכרת מה, אולי קשור להורמונים.

תנסי לשאול את הגיפיטי , מעניין מה הוא יגיד בעניין. 

אולי זה קשור לשינה לא עמוקהנעמי28

שנגרמת במהלך ההריון.

בעיקרון זכרון של חלומות נקבע לפי הזמן שהתעוררת בו בתוך מעגל השינה.


אם זה ככה זה אומר שאלה החלומות שלך, ההבדל הוא שעכשיו את זוכרת אותם🙊

כן אבל גם חלומות ממש טראומטייםאהבה.

ממש, כאילו ברמה שאני מפחדת לספר את זה.

דברים מפחידים מאד

אוף

אולי ההריון מביא איתו חרדות ❤️נעמי28

בכל אופן אני לא מאמינה שלחלומות יש השפעה עלינו, הם בסך הכל תוצר של פעילות מוחית שקורית בזמן השינה.

יכול להיות שהם ביטוי לחרדות שהגוף שלך מרגיש בהריון

והסיבה שאת זוכרת אותם היא בגלל השינה הקלה בהריון 

יכול להיותאהבה.
וואי, קרה לי גםעוד מעט פסח

גם בהריונות שלי היו לי חלומות חזקים בטירוף.

כאלו שמתעוררים מהם, לוקח זמן לקלוט שבעצם זה היה חלום ועכשיו אני כבר לא חולמת.

דווקא לא היו לי סיוטים, אבל כן חלומות חוזרים וממש ממש חזקים.

כל הריון מחדש.

תקראי על חלום צלולכל היופי
בגדול יש טכניקות שעוזרות להבין תוך כדי חלום שזה חלום, ואז זה מרגיע (כי זה לא אמיתי) או לפעמים אפשר לשלוט בו או לסיים אותו
גם לי היה את זה בהיריון הראשון...והרי החדשה

נוראי.


העצה שלי היא להיכנס לשינה בהרפייה

תעשי דימיון מודרך, תשני עם מוזיקה נעימה ואולי זה יעזור..

את לוקחת בונגסטה ? אצלי יש קשר לכדורהרמה
לא ידעתי שזו תופעה נפוצה בהריון...קוראת פהממתקיתאחרונה

בהחלט מכל ילדיי היה לי הריון אחד עם חלומות איומים
כשהייתי קמה, הייתי משותקת, לא מתליחה לזוז ורועדת מהפחד.
דבר ראשון:
לומר "חלומות שווא ידברו" מיליון פעם.
כשמעט נרגעתי נצמדתי לבעלי, התכסיתי טוב ונרדמתי שוב...

מגע גוף מאוד מרגיע במקרים האלו.(כלומר להיצמד למישהו שישן).

אטופיק דרמטיטיס - מה אתן יכולות לספר לי על זה?מתואמת

אחרי כשבוע של פריחה דמוית עקיצות לקטנה, שהלכה והתפשטה, וחלק מהעקיצות הפכו למעין כתמים ורודים ואחד מהם גם לנגע שפשוף/גירוי כזה -

הגעתי איתה הבוקר (שוב) לרופאה.

(לפני שבוע היינו איתה ועם עוד שני ילדים אצל הרופא, כי גם להם הייתה פריחה כזו, והוא הסתכל בעיקר עליהם ואמר שזו פריחה ויראלית, ואפשר לחזור ללימודים כשלא יצוצו נגעים חדשים. להם זה כבר עבר אבל לה לא.)

הרופאה אמרה שזה נראה לה כמו אטופיק דרמטיטיס, ואמרה שנלך לרופא עור כדי לוודא, ושנמרח לה משחה מתאימה.

באותו רגע בעיקר שמחתי שזה לא מדבק ושהיא יכולה סוף סוף לחזור למשפחתון, אבל עכשיו אני מנסה להבין במה מדובר...

לא נראה בכלל שזה מציק לה. היא עליזה וחיונית (אפילו יותר מדי🙈), ולא שמה לב בכלל לנגעים האלה שיש לה.

אני לא בעד שימוש בתרופות כל עוד זה לא נצרך מבחינת סכנת חיים או הפרעה בתפקוד ובנוחות, ולכן נוטה לא להשתמש במשחה הזו.

אבל אולי אני טועה?

מה יכול לקרות אם לא מטפלים באטופיק?

עדיף בעצם לחכות לרופא העור, ולפי זה להחליט מה לעשות?

מצוייןבשורות משמחות

אם את בכיוון של קושי בעיכול המציאות שהיא חוותה אז כדאי לטפל בטיפול רגשי

אבל במקביל אנשים שנוטים לכך המערכת הפיזית שלהם מקבילה את הנושא הרגשי בקושי עיכול המזונות וכדאי לתמוך אולי רק בהפרדת מזונות, רווחים בין הארוחות, להוסיף לתזונה יותר אוכל שקרוב לטבע ופחות מעובד ולא לגעת בתזונה עד עכשיו -זה קריטי עבורם כדי שהגוף יוכל לפלוט את הרעלים שהצטברו עד עכשיו ובהמשך באופן יעיל שמערכת העיכול ושאר איברים נוספים חשובים יעבדו כמו שצריך בלי לנצל עליהם המון אנרגיה

ורוב האנרגיה תנוצל על ריפוי האטופיק

התקנים...1375422

אני יודעת שיש כבר 1,000 שרשורים בנושא הזה

אבל אני מאבדת ידיים ורגליים וחייבת לקבל החלטה דחוף

אני רוצה לשים התקן תוך רחמי לא הורמונלי (לא רוצה הורמונים, עד עכשיו הייתי על נרות אבל מפחדץ מאוד מהיעילות הפחותה שלהן..)

אני די מפחדת מההתקנה ומכאבים או סיבוכים, מתלבטת איזה התקן לשים

ממה שהבנתי בלרין וג'נפיקס כביכול אמורים להקל על הדימומים, אבל בפועל מחוות דעת שקראתי נשמע שזה לאו דווקא המצב

יש להם באמת עדיפות על נובה טי או מונה ליזה?

ומישהי התקינה ג'נפיקס אצל ד"ר שקי תמיר יעל וממליצה/דיס?

עוקבתרקאני
קכמצברוח

את רוצה גם למנוע הריון?

כןרקאני

ומתלבטת על התקן לא הורמונלי

ממליצה על דוקטור שאול ברוך (פרטי)סטודנטית אלופה

הוא מתקין לפי מבנה וגודל הרחם, משתמש בכמה סוגים (מה שכן, הוא לא משתמש בנובה טי וגם הסביר לי למה הוא בעייתי).

כל מי שהתקינה אצלו ודיברתי איתה מרוצה מאוד וציינו שהיה טוב יותר מהתקנות קודמות.

ולגבי כאב, לי לא כאב בכלל ההתקנה, אח"כ הרגשתי מעט כאב.

לגבי דימומים לא יודעת להגיד, כרגע מניקה ב"ה.

בהצלחה❤️

בדיוק בימים האחרונים קראתישלומית.

במקום אחר שיש נשים שיש להן מלא דימומים עם בלרין וגניפיקס, אז כנראה שאין באמת תשובה איזה התקן הוא "הכי טוב" זה מאוד אישי.

אני עם מונה ליזה (ממה שידוע לי זהה לחלוטין לנובה טי) סה"כ מרוצה אבל לא ניסיתי משהו אחר 

עונהרק לרגע 1אחרונה

ג'ניפקס באמת נחשב שגורם לפחות דימומים ובעיות טהרה בין מחזורים

דוקא בלרין הבנתי שלא כי יש לו יותר תזוזה ומגע עם דפנות הרחם.

ממליצה על ג'ניפיקס אצל דר ברונו רוזן

בעקבות השירשור סופר פהחמדמדה

שאלה אולי קצת לא יפה, אבל באמת שאני שנייה צריכה הסבר

אני לא באה מבית עשיר מאוד (ב"ה לא היה חסר לנו כלום ++ אבל נגיד מותגים לא, בקטע של עקרונות. וכנל טיסות או מלונות או אוכל בחוץ, לא חושבת שזה היה קטע כלכלי כמו חינוכי)

ועדיין ארוחה בשרית, חלבון בריא, פירות ירקות, כן גם הפירות היותר יקרים (אננס או תותים, לא מיד מיד כשמגיע וזה שלושים שח לקילו אבל בהמשך) זה דברים שתמיד היו

ואני כרגע גם אחרי השתחתנתי

מרגיש לי שלהוריד בשרי, או לא לקנות פירות

מה זה הבריאות של הילדים

נכון שיש חלבון גם בקטניות, אבל זה חלבון מהצומח הוא חא כמו זה מהחי

תנרמלו אותי שנייה כי באתי לבעלי אחרי השירשור הזה במחשבה של 'מה אנחנו כאלה מופקרים??'😅

ולא שאנחנו עשירים גדולים גם כיום (חסדי ה' אלף פעם אני מרוויחה טוב אבל משלמים משכנתא ותיכך נתחיל לשלם גם שכירות בנוסף כי הדירה לא גמורה) ועדיין להגיד לעצמי לבשל פרווה ולא בשרי באמצע שבוע מהעיקרון, מה עם הכוח של הילדים? הבריאות?

אני מגזימה?

חח לא יודעת או שענו שם רק אלו שבאמת ממש בודקים וחוסכים או שאנחנו ממש מעל הרף בלי להיות מודעים🙈

אני גם כתבתי, שאנחנו מקפידים שיהיה רשוםטארקו

חלק/מהדרין

אבל לא כשרות מעבר לזה בהכרח...

אופ מה עושים עם קילקול קיבה בהריון?…חמדמדה

אתמול בערב אכלתי משו בחוץ כנראה היה מקולקל מאז כל דבר שאני אוכלת אני בשירותים או מקיאה או שילשול😭🥴

ומהבוקר זה באמת אני לא יכולה לשתות אני תוך חמש דק בשירותים

ואני חלשה

ולא כיף לי

ואני צמאה ורעבה

בה התינוקי זז בבטן

אבל אני במיטה חסרת כוח

והבית הפוך😭😭😭😭😭😭

חיבוק.. מצב מעצבןשמיכת פוך

תנסי לשתות תה כהה מאד ללא סוכר בלגימות קטנות. זה עוצר שלשולים.

ואז תתחילי לשתות בהדרגה מים קפואים עם קוביות קרח. זה ימנע ממך את הבחילה.

כדאי לשתות מיץ פירות כדי לתת לגוף גם מזון וגם שתיה.

אורז טוב גם לשלשולים.

בע''ה יעבור לך מהר...

תרגישי טוב!!!

כשיש קלקול קיבהאמאשוני

וזה לא וירוס, הדרך הכי טובה להבריא זה לאכול ולשתות ולתת לחומרים להתחלף בגוף.

אז כן זה להיות צמוד לשירותים, אבל לפחות תגמרי עם זה.

לי קרה שאכלתי לפני צום אורז מלא כנראה שהיה מקולקל, גם בהריון,

הרב אמר לי לצום לפחות עד הבוקר,

(לפני שידענו על הקלקול קיבה)

כל הלילה סבלתי תופת, ניסיתי למשוך עד הזריחה ללא הצלחה.

וואי זה היה קשוח!!

אז חייבת לדרבן אותך כן לאכול ולשתות.

יש לך בבית בננה, אורז, תפוח ירוק? אפשר גם להכין צינימים, מרק עוף.

וברור להישאר במיטה! בית הפוך לא מעניין, רק שיהיה לכם אוכל לשבת, וטיפול מינימלי בילדה,

אם בעלך עושה אז להישאר במיטה.

הרבה יותר גרוע שתגיעי להתייבשות במיוחד שאת בהריון.


תרגישי טוב. שבת שלום!

בעצם לא בטוחה מרק עם עוףאמאשוני

אולי השומניות פחות טובה, אולי עדיף מרק ירקות בלי עוף, תייעצי עם הצאט

רפואה שלמה

אמאלה אני גם!!מחכה עד מאודאחרונה
המלצות למטפלת- עו"ס קלינית או פסיכולוגיתאנונימית בהו"ל

בירושלים/ הסביבה

אשמח להמלצות מניסיון בלבד .

תודה רבה

מטפלת למי ולמה?...❤️מתואמת
לעצמיאנונימית בהו"ל
ענייני חרדות, מחשבות ועוד
בהצלחה! (לא מכירה...)מתואמת
יש לי המלצה לשתיים מדהימות ממשאמא טובה---דיה!אחרונה
תפני אליי בפרטי
דימום אחרי גרידהכמהה ליותר

ברוך ה אני אחרי הגרידה.
עשיתי את זה אתמול, שבוע 13+3 להריון.

אתמול היה ממש קצת דימום, והבוקר קמתי לפד נקי לגמרי, אם לא שהרב אמר לי לחכות 7 ימים לפני הפסק, הייתי מנסה כבר היום להתחיל הפסק ושבעה נקיים.

 

זה נורמלי שאין כמעט דם?
האם לפי כל הפסיקות צריך לחכות 7 ימים אחרי הפלה בשביל הפסק? או שאולי כדאי לי לנסות לשאול רב אחר? (מציינת שעוד לא ידענו מה מין העובר)

חיבוק🫂כחל

שה' ימלא חסרונכם..

לא יודעת אם לפי כל הפסיקות, לא מכירה את כולם בשביל להגיד אבל לפי מה שאני יודעת, צריך לטבול רק אחרי שבועיים מההפלה

אז אם עברת רק אתמול, צריך לחכות שבוע ואז עוד שבוע של הנקיים ואז הטבילה זה יוצא שבועיים 

תודה! ואמן ❤️כמהה ליותר

אז זה בדיוק מה שהרב אמר לי, לחכות 7 ימים להפסק, ואז בצירוף ה7 נקיים, זה יצא לפחות שבועיים אחרי.

לא בטוחה לגמרי, אבל חושבת שהרעיוןכחל

זה כמו בלידה, שאחרי לידה צריך לחכות זמן מסויים, שבוע לבן שבועיים לבת

מקווה שלא המצאתי עכשיו🤭 אבל חושבת שזה הרעיון

פשוט בלידה זה באופן טבעי יש משך זמן של דימום ואז במילא עובר הזמן

עברתי הפלה טבעית, אז גם ככה היה לי דימום כמה ימים, אז לא יצא שחיכיתי במיוחד

אולי גם בגרידה הדימום יכול לחזור🤷🏻‍♀️

חיבוק יקרה! לגבי הדימוםshiran30005
עונה לא מבחינת ההלכה- ככה זה ביום יומיים הראשונים נראה שאין דימום ואז הדימום חוזר שוב לכמה ימים, אז מציעה לך לחכות עוד טיפה
תודה על המידעכמהה ליותר

הייתי בטוחה שאמור להיות כמו מחזור, מההתחלה.
אז אחכה עוד קצת. גם ככה צריכה לחכות שבוע להתחיל הפסק 😉

תודה על החיבוק!

צריך לטבול אחרי שבועייםהשקט הזה

מכיוון שלא יודעים מה מין העובר, אז הולכים על הטומאה הארוכה יותר של נקבה..

אני חושבת שלפי הפסיקה של הרב זכריה בן שלמה אפשר לעשות הפסק ברגע שאת יכולה, ופשוט לחכות לטבילה שיעברו שבועיים, אבל אני לא בטוחה ב-100% לגבי זה.

זה נראה שנגמר ואז חוזר דימוםוהרי החדשה
השם ישלח נחמה עברתי את זה לא מזמןלב המעייןאחרונה

שולחת לך חיבוק חזק!!! עברתי את זה לא מזמן בכיתי בלי הפסקה שבועיים רצוף!

אבל אחרי זה השם פיצה אותי בענק!

אנחנו לא מבינים אבל מאמינים!

תני לעצמך את כל הזמן שאת צריכה בעולם!

חרי זה הכל משתחרר והזמן מרפא לגמרי את הכאב הגדול!

אני עברתי 2 גרידות יום אחרי יום כי השליה לא רצתה לצאת,

ואני זוכרת שכבר אחרי הגרידה הראשונה לא ראיתי שום דימום

כי הם מנקים מאוד טוב את הרחם למרות שהיתה לי רשלנות רפואית חמורה בגרידה הראשונה.....

לגבי השבעה נקיים לא יודעת אם כדאי לך למהר הרחם עוד צריכה להחלים והגוף צריך להתאושש...

אולי יעניין אותך