כאילו נכון שיעקב אהב אותה יותר אבל חוץ מזה אין שום שיפוט על לאה או בניה.

להיפך, רוב עמ"י הוא מצאצאיה הישירים של רחל.

או שמה שהוא היה הוא שיהיה?

בין כך ובין כך זה לא באמת נותן לנו ידיעה חשובה כלשהי על היחס בין האמהות הקדושות כיום.

אבל מה ההשלכה המשמעותית של הידיעה ההסטורית הזאת מעבר לאותה ידיעה?

לצערנו גם יכול להיות שבעקבות השואה וההתבוללות אולי המצב השתנה..

זה יכול להכניס דמיונות כזב לאנשים.

כל אחד ירא מה התכונות האישיות שלו ויפעל על פי זה.

כיום שזהות השבטים לא ברורה לא נראה לי ששיש צורך באפיין אנשים בודדים ע"פ המאפיין השבטי

בזמן שיש חלוקה לשבטים

זה עולם אחר

קשה לדמיין את זה אפילו במציאות של היום.

אבל בעדות נראה לי המטרה שיהיה הרבה יותר מעורבב.

שימור המנהגים השונים הוא נכס שאסור לוותר עליו אבל בכל זאת המטרה שעמ"י יהיה מעורבב מכל העדות.

יש שאיפה שהעדות לא יבדילו בנינו.

לעומת זאת שבטים זה דבר שיוצר הבדלה בעמ"י.

באמת השאלה במה.

כאילו מותר להתחתן בין שבטים..

אולי הנחלות.

עצם זה שכולם גרים באיזור מסויים זה עניין עמוק של הפרדה.

אני חושב שבמצב אופטימלי צריך להיות ערבוב גם אם אין עויינות.

כל תרבות יש יתרונות שכדאי לקחת ממנה.

מדינת מוצא זה עניין זניח שבמצב אופטמלי לא צריך להפריד בין אנשים.

שבטים המקור מהתורה

עדות - אין מקור ואין שום קדושה

יש קדושה במסורת אבל בעניין ארץ המוצא עצמה - אין

תשובה: הגמרא במסכת תענית אומרת שהאדם הוא זה שמכבד את מקומו ולא המקום מכבד את האדם. וכן לכאן, מסתכלים על רחל בגלל האישיות שלה ולא בגלל המקום שהיא נמצאת בו. 

הגמרא במסכת מגילה כותבת כך שבגלל הצניעות של רחל זכתה ויצאו ממנה מלכים אבל יהודה (לדעתי) קבל את המלוכה מגזרה אלוקית ולא בגלל היותו הבן של לאה.

שלאה בתפילה שלה הפכה עולמות

וזכתה שיצא ממנה

מלכות

כהונה

ותורה 

מדהים!

מה לאה זכתה בתפילות שלה.

אז עם כל הכבוד (ויש המון כבוד) לא שיכנעתם.
זה נראה כאילו אנשים מדקלמים את מה שטיפטפו להם כל השנים. (לא בקטע רע ורובוטי, פשוט כשמספרים לנו משהו שוב ושוב ושוב בסוף אנחנו בטוחים שזהווווו זה המצב אין אפשרות אחת. זה כמו עם הנרטיב של 1948 ״הערבים לא הסכימו לחלוקת הארץ, היהודים הסכימו, אז הם הרעים, אנחנו הטובים, היתה מלחמה והם הפסידו, כשאפשר לעשות zoom out ולהסתכל על זה מזוית אחרת -לגמרי- ולומר :
״רגע רגע רגע רגע, למה שהערבים יסכימו לחלק את ארץ ישראל ??  אתה לא מחלק משהו שהוא -שלך- ויקר לך -מאוד-,
**בדיוק** כמו שהיהודים לא מסכימים לחלק את ירושלים. אוקי אני סוגר סוגריים כי יצא ארוך מדי ואז חוזר ללאה שכולם שכחו באופן *מדהים* !!)

עכשיו אני חס וחלילה לא מנסה לומר ״חבר׳ה, בואו נעזוב את רחל ונתמקד מלאה !!! יש כאן טעות !!!
לא.
אני לא קיצוני.
אני אומר, חבר׳ה, אל תשכחו את לאה.
יש *בהחלט* מצב, שהתפילות אליה יתפסו יפה מאוד.

(תשאלו ״למה ? כבר התרגלנו לשכוח אותה. את מי היא מעניינת ?״)

שאלה יפה.
כי יש מצב...נניח 0.0000000000000001% שזה מה שקרה :

רחל היתה יפיפיית-על...וזהו. כל השאר ממוצע.
לאה היתה מלאך (במובן החיובי של המילה לא באמת מלאך) שמהלך על כדור ארץ, עם עיניים טובות..
משהו שכל גבר היה רק יכול לחלום שתהיה לו (אחרי שהוא מכיר אותה באמת = אהבה ממבט שני)
משהו שכל עם היה רק יכול לחלום שממנה יצאו כל הצאצאים.

אבא שלה היה אבא שהבין שבשביל מלאך כזה הוא יעשה הכל
וגם מי שיהיה איתה *יבין בהמשך* שהוא זכה בלוטו, והשניה הקטנטונת תסתדר כבר כך או כך.

אומרים ״אבל רחל ויתרה על הסימנים״
אולי...מראש ידעה שאין מצב שהאחות המלאך שלה תשאר רווקה והיא תתחתן, זה לא בא בחשבון.
או שאבא שלה תכנן הכל מראש וזה בכלל לא קשור לרחל.(זאת אומרת הסימנים ״הרדימו״ את יעקב והכל תוכנן על ידי השאר)

אבל על דבר אחד אין ויכוח. (אלא אם מישהו יגידו לי משהו שיש בתורה ואני לא יודע)
אלוהים אהב את לאה. מה זה אהב.
היה מטורף עליה.
**העובדות צועקות את זה**.

עכשיו בקבלה ובכל מה שמסביב אני לא מבין כלום.
אבל דווקא בגלל שתאריך הפטירה של לאה לא ידוע ( או שהוא כן ?)
אפשר לומר...שמרוב שהתאריך הזה כ״כ מקודש...עדיף שמעט מאוד ידעו אותו (כמובן שכל מה שאמרתי יכול להיות שטות אחת גדולה, אבל, אם משחקים במשחק, אז עד הסוף. לא יכול להיות ש ״פתאום״ דווקא לאה, דמות כ״כ מפורסמת שכולם יצאו ממנה, ואין תאריך פטירה)

אין שום בעיה שמחר נחזור כולנו לשגרה של ״רחל אימנו. למי אכפת מלאה״.
אני, בתור כהן (כן, הזדמנות לדחוף את זה שאני כהן, הרבה זמן לא דיברתי על זה)
מרגיש את לאה **הרבה*** יותר וחושב *שהמינימום*** זה להתייחס **גם** אליה.

למעשה, בלי לפגוע ברחל, זה ברור לי כמו שהשמש זורחת עכשיו,
שאני רוצה מישהי כמו לאה. אולי היא לא יפיפיית-על שאתה נמס במבט הראשוני,
אבל מישהי שכל חודש וחודש שעובר, רק מוציאה ממך יותר ויותר ״יהלומים״ מה שגורם לך להוציא ממנה יותר ויותר ״יהלומים״,
והאנרגיה הזו יכולה ליצור דברים מדהימים למשך עשרות שנים.

לסיכום : אל תשכחו את לאה. יכול להיות שזה מבחן.
״שולחים״ את כולנו לרחל... כשהדבר האמיתי זה לאה.

(לא לצחוק על הדוגמא הבאה, השתדלתי)
זה מזכיר לי את מה שקרה בנחל האסי (קיבוץ ניר דוד), בשיא המחאה,
הגיעו המון עמך ישראל שלא כ״כ הבינו מי נגד מה, וכשהם הגיעו לשם, אז הקיבוצניקים הפנו אותם ואת הילדים לבריכה..
במקום לנקודה החשובה באמת בנחל שהיא לב המחאה.
עמך ישראל הגיע לבריכה (בחינם) וחשב שהוא ״הראה״ לקיבוצניקים כשלמעשה הבדיחה היתה על חשבון עמך ישראל.

לא לשכוח.
הכל כאן סיעור מוחות.
אז לקחת הכל בצורה קלילה.

אני אומר לקחת הכל בצורה קלילה,
כי ביום שישי, אני מקווה שסוף סוף יהיה כאן פוסט ״שבת שלום״  נורמלי.
(אם אף אחד לא יפתח כזה פוסט, שוב לא תהיה ברירה ואני אפתח)
וכולם יגיבו ״שבת שלום״ במקום ״אוקי, הוא אמר ככה על רחל ? אז אין ״שבת שלום״.

לא יכול להיות שבפורום כזה, שכולם מדברים על תפילות, תורה, גמרא, ישיבות, תורני, דוס, זיווגים מסביב לשעון,
לא יהיה פוסט ״שבת שלום״ לפני כניסת השבת, עם *לפחות* 100 חברי פורום שרושמים ״שבת שלום״.
זה מינימלי. זה לכבוד המהנדס הראשי ולא אף אחד אחר. ואם צריך תשימו תזכורת.

(לבחור עם הלבן בסוף ששואל ״מה לגבי ״שבוע טוב״, ״חודש טוב״ ?
תשובה :  גם להם צריך להיות פוסט מיוחד וקבוע עם לפחות 100 חברי פורום שמגיבים. זה מינימלי.)

בהצלחה.

אין לי בעיה לקבל את מה שאתה אומר, אבל תביא ראיות

איך אתה יודע שאלוהים אהב את לאה? כתוב שהוא ריחם עליה ולכן פתח את רחמה

לאה רימתה את יעקב, ורחל הצדקת שתקה כל הלילה. ההיגיון אומר שאלוהים יאהב את רחל ולא את לאה...

מי אמר שרחל היתה "רק יפהפיה וזהו" ולאה היתה מלאך?

וכמו שכתבתי כבר, רחל תמיד היתה האהובה ("וירא ה' כי שנואה לאה")

אל תדאג, אין לי נגיעות אישיות בדבר, ככל הנראה אני משבט יהודה שזה הכי לאה...

אין קשר לטפטוף... זה פסוקים מפורשים.

אתה מכיר בכלל את הסיפור עם הסימנים(הוא האמת לא נמצא בפסוקים)?

אם זה באמת באמת מעניין אותך אז  תשאל תלמידי חכמים ולא כאן בפורום...

ובינתיים,

לא קראתי תגובות קודמות אבל לדעתי הקטנה והאישית,

נותנים יותר מקום לרחל בזכות שהיא ויתרה ומסרה את הסימנים ללאה אחותה. זה לא סתם ויתור, זה ויתור שמנע הלבנת פנים (שמוטב שאדם יכניס עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני חברו ברבים),

ובזכות שבעקבות כך זכתה רחל שתפילתה, ודוקא תפילתה תישמע לפני הקב"ה בזמן שישראל יצאו לגלות- 

רחל מבכה על בניה - מדרש אגדה אמר, שהלכו אבות ואמהות לפייס את הקב"ה על שהעמיד מנשה דמות בהיכל ולא נתפייס (הקב"ה כעס ולא הסכים לסלוח על העמדת צלם בתוך בית המקדש, כל אחד מהאבות נכנס לפניו וניסה לפייס אותו, אברהם אמר עקדתי את יצחק, יצחק אמר הסכמתי להיעקד, יעקב אמר היו לי צרות כל חיי.. ואז *קפצה* רחל ונכנסה).

נכנסה רחל אמרה לפניו רבונו של עולם רחמי מי מרובים רחמיך או רחמי בשר ודם? הוי אומר רחמיך מרובים, והלא אני הכנסתי צרתי (צרה זאת אישה נוספת) בתוך ביתי שכל עבודה שעבד יעקב את אבי לא עבד אלא בשבילי. כשבאתי ליכנס לחופה הכניסו את אחותי ולא די ששתקתי, אלא שמסרתי לה סימני! אף אתה, אם הכניסו בניך צרתך בביתך שתוק להם. אמר לה יפה למדת סנגוריא יש שכר לפעולתך ולצדקתך שמסרת סימנך לאחותך. (רש"י הקדוש מביא את המדרש בפירוש בירמיהו לא, סוגריים וסימני פיסוק הוספתי)

מהמדרש הזה לומדים שעל אף כל צדקותם של האבות הקדושים, הקב"ה שמע דווקא לרחל אימנו... ולא לחינם היא נקברה בנפרד ודווקא בדרך, כדי שכאשר יצאו לגלות יעברו על קברה והיא תבקש עליהם רחמים. ואם הקב"ה שמע דווקא לתפילתה אז בוודאי שכדאי לבקש על קברה.

הערה חשובה: לא מתפללים לרחל אימנו! ולא ללאה אימנו! ולא לאף צדיק! מתפללים לה' ש*בזכות* אותו צדיק ישמע את התפילה.

ולא שכחנו את לאה אימנו, רק שלאה אימנו קבורה על כל האבות והאמהות הקדושים ולכן אין עליה פוקוס בנפרד, אבל בוודאי שמערת המכפלה היא מקום קדוש ועליון והיא פתח גן עדן ממש והתפילות בכל מקום עוברות דרך שם אז בטח שכדאי להתפלל גם במערה הקדושה.

ויהי רצון שיתקבלו התפילות.

תודה על האפשרות לכתוב את זה, מקווה שהייתי ברורה... ואם לא אז אנסה לדייק יותר

אני לא מבין מאיפה הבאת את הטענה בכלל.

ואם יש מי ששם את רחל במרכז הבמה ביחס ללאה הוא צריך להביא הסברים מאוד טובים על זה.

חוץ מזה - לצורך העניין, פחות משנה אם אנשים מדקלמים או לא מדקלמים.

יותר משנה התוכן של הדברים. אם הדברים הנ"ל אינם משנעים אותך אין טעם להתייחס לכוונות של האנשים

שזה ממש תלוי למי מיקשבים איזה סוגי רבנים או מורים וכו...כול אחד מתמקד במשהו אחר אבל זה נכון שבאמת הרבה יותר מתמקדים ברחל ולי זה תמיד מאז שאני זוכרת את עצמי צרם לי

מסמלת את הדרך, הגלות, החזרה הביתה- "כי יש שכר לפעולתך ושבו בנים מגבולם"

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.