" 'כל החומרה הגדולה ההלכתית של איסור הכניסה אליו מפני היותנו עוד ע"פ ההלכה במצב של טומאה, איננה נוגעת, פוגעת וגורעת, במשהו בערך הבעלות הקניינית שלנו על שטח המקום הקדוש הנאדר-בקודש הזה. (...) וע"י שוחרר המקום הזה משלטונות הגויים, והנהו גם הוא ככל שטחי מקומות ארץ חיי-קודשנו, ברשותנו ובבעלותנו... קבוצות חיילנו הנמצאים שם שומרים ומשגיחים עליהם בפקודת שלטונותינו. גם אם אנחנו נזהרים בכניסה שמה כפי מידת ההלכה, גם בתוך-כך ומתוך-כך קבועה וקיימת בכל תקפה בעלותנו על כל שטח המקום הזה, ורשותנו למציאותם זאת של הגויים שם, שאינם בשום אופן בעלי המקום הזה.'
זוהי הצהרתו של רבנו.
את הדברים האלה של הרב צבי יהודה זצ"ל, שאנו צריכים לשלוט בהר הבית ולקבוע את הסדרים כמו בכל המקומות בארץ ישראל, איננו שומעים מאלה שאומרים לא לעלות להר הבית.
לאחר מכן ממשלות ישראל, ובכללם גם ממשלת בגין, לא נתנו ליהודים לעלות להר הבית ואמרו 'הרבנים אסרו עליכם לעלות' גם הערבים החלו לומר 'אסור ליהודים לעלות' ו'אין לכם שום שייכות למקום הזה'. כתוצאה מכך התרופפה אחיזתנו בהר, והערבים החלו להתנהג כבעלי המקום, ואף הדגל הישראלי הורד מהר הבית.
(...) אין ספק שמאז שחרור הר הבית המציאות השתנתה. את היהודים מגבילים מאוד, ואילו הערבים מתנהגים כבעלי הבית, ובנוסף גם מחרפים ומגדפים את היהודים העולים. במשך תקופות היו זריקות אבנים על הכותל, ובמשך השנים התברר עד כמה גדולה ההסתה נגד עם ישראל, שמרכזה הוא בהר הבית. זו המציאות כשהיהודים אינם שולטים בהר הבית. והלא החובה והמצווה "שלא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה" שרירה וקיימת, וכל הזמן הייתה קיימת.
עד כדי כך השליטה אינה שלנו, שכאשר יהודים עולים למקומות המותרים ופותחים את פיהם בתפילה, מיד הערבים מורים לאנשי הביטחון שלנו לדאוג לכך שהיהודים לא יניעו את השפתיים. כל זאת, כאשר באופן פורמלי השליטה בהר היא של ממשלת ישראל.
לכן בשנים הארונות התרבו רבנים גדולים ובכללם הרב גורן זצ"ל, המתירים, מעודדים ומחזקים את העלייה להר הבית, על פי הלכות מצוות מורא מקדש. לא רק משום המעלה של תפילה קרוב למקום המקדש, אלא מתוך אמונה שבמידה מסוימת העלייה תגרום לממשלת ישראל להחיל בפועל את השליטה והריבונות במקום, כדי למנוע ביזיון וחילול ה', כאשר ההר נמצא בפועל בבעלותם של הטמאים והרשעים האלה, והם מבזים, מחרפים, מגדפים, ומקללים יהודים. עם ישראל מושפל בנקודה רגישה ביותר, במקום המקודש ביותר לעם ישראל."
(הרב אליעזר ולדמן, קומו ונעלה ציון)