אתה יודע...
הבנות של רשי הניחו וכו-...
ב"ה אני לא רפורמית, אבל אני גם לא מכירה בנים שהולכים עם תפילין כל היום... 
וביימנו זה גם ממש מסובך,
מה תוריד את התפילין כל פעם שתכנס לשירותים.. וכו הבנת?

ו@עובדת ה בשמחה😊 אין שום הוכחה שבנות רש"י הניחו, יש איזה שני נשים שאני יודע שכן הניחו (לא סתם נשים...), אבל אל לנו ללמוד מהן, מה גם כיום הרבה פוסקים אסרו הנחת תפילין לנשים...

אני יגיד לך,

אם בת רוצה להניח תפילין כי זה קול ומגניב ויוואוו ואני שווה ככה אז ברור שאסור

אבל אם יודעים שהבת, היא באמת באמת, יארת שמיים ובאמת באמת רוצה להניח תפילין בשביל להתחבר לה'. אז ברור שמותר!!!!
אין איסור, זה פשוט פחות מתאים, בנות גם, ד"א ממש מחוברת לה' בלעדי התפילין אבל אם הם מרגישות שעם ההנחת תפילין הם יותר מחוברת.. אז למה לא???

אני באמת שואלת. מה הבעיה שבנות ירגישו שהם מקורבות יותר לקב"ה ??

למה לא? כי יש בזה צד של איסור - לא ילבש...

אין לי שום בעיה שבת תרגיש מקורבת לה', אבל היא תתקרב אליו רק אם היא תניח תפילין (דבר שאסור לה)? 

כמו שמישהו יגיד לי אני מתקרב לה', רק אם אני מעשן סיגריה בשבת... זה פשוט שקר, מה גם לא מכיר בת (לא שאני מכיר, חוץ מאחיותי בערך..) שבאמת מתקרבת רק אם היא תניח תפילין...

ואם באמת רק זה יקרב אותה(לא מאמין, אבל נניח), אז אין לי מה לענות, שתשאל רב...

מה גם לא יקרב אותה יותר ההשמעות למצווה? שאסור לה??

זה מדרש דרך אגב

הבנות של רש"י לא הניחו, רש"י אוסר בכלל על נשים לברך על מצוות וכד'. תוס' הוא זה שמתיר לנשים לעשות מצוות (וכך נוהגות האשכנזיות) אבל ודאי שהוא אוסר תפילין, כי צריך נקיות בתפילין.

א. שו"ע אורח חיים סימן לח. ב. במשנה ברכות כ, א, מבואר שנשים פטורות מתפילין. אולם לא נתברר האם נשים שרוצות רשאיות להניח תפילין כמו שנוהגות לקיים שאר מצוות שהזמן גרמן, כדוגמת נטילת לולב ושמיעת שופר. בעירובין צו, א, מובאת ברייתא: “מיכל בת כושי (שאול) היתה מנחת תפילין ולא מיחו בה חכמים”. והתוס’ שם כתבו בשם הפסיקתא שמיחו בה חכמים. וכן בירושלמי ברכות פ”ב ה”ג, מובאת בתחילה דעה סתמית שלא מיחו בה חכמים, ואח”כ דעת ר’ חזקיה שמיחו בה. וכתבו התוס’ עירובין שם, שלדעה שמיחו בה, אע”פ שלא מיחו בנשים שמקיימות שאר מצוות עשה שהזמן גרמן, מפני “שתפילין צריכים גוף נקי ונשים אינן זריזות ליזהר”. (ונראה שהחשש מפני שבשעת הנידה אסור להניחן, ועיינו עוד ברמ”א או”ח פח, א. וכיוון שאינן רגילות ללמוד דינים שאינן מחויבות בהם, לא ייזהרו בזה. ואולי גם מפני הטיפול בתינוקות ובדברי טינופת שבבית). (פניני הלכה)

זה ברור אבל מדברים סתם אישה. חוששים מפני הנידה

הוי אומר, יש נשים שיכלו להניח.
ואם אישה יכלה להניח מסתמא שזה לא תלוי נידה.

תקנו אותי... (כי נראלי שצריך)

כדעת חזקיה בירושלמי

סתם אגדה בעלמא

אני מניחה שאם היו אוסרים עליה, היא הייתה מפסיקה, אבל כנראה שלמחיה אין תוקף של איסור.
מחיה זה סוג של- ספאסט נישט (לא מתאים).

למחות זה אפי' יותר כי יש פעמים שאסור ולא מוחים. מי אמר שלא הפסיקה? כנראה לדעת תוס' היא הפסיקה

לפי התוס' כן מיחו בה - נוער וגיל ההתבגרות

על אישה להניח תפילין עקב סטנדרטים של נקיות שיש חשש שהאישה לא תעמוד בהם.
ומימי ה"תרגום יונתן" עקב "כלי גבר".
השאלה: האם לפני אסרו?
(לצערי יש לכם יותר ידע תורני- הלכתי משלי, אז כל מה שאכתוב, יהיה בגדר טעות 😭😭😭😭😭😭 מקווה שהכיף שלכם הוא לא לצאת צודקים, כי אז, זה לא חוכמה... אני לא יודעת כלום...)

הרבנים לא אוסרים פשוט הם אומרים שלא כדאי.אם הם יוציאו פסק שכולם ילכו כל היום עם תפילין זה יגרום לביזוי לתפילין ולכן הם לא מוציאים פסק כזה.

ואני מתערב איתך שכל הרבנים שלא הולכים עם תפילין כל היום שומרים על הגוף שלהם וחוטאים ו מבטלים תורה פחות ממך (בלשון המעטה) ובכל זאת לא הולכים

לא הייתי ממהר להגיד כך, אבל בסדר, נניח שאתה צודק, מה הקשר אם אני מבטל תורה או לא? מה זה יוציאו פסק שכולם ילכו? זאת ההלכה... כיום יש שנמנעים עקב חשש של גוף לא נקי, זה אומר שאסור? 

זה פשוט בבוקר קמים לתפילה, מניחים, מתפללים, לומדים, חולצים תפילין אוכלים, מחזירים מברכים בהמ"ז, ולומדים, זהו בערך...

עכשיו לגבי עניין הכוונה כאשר מתפללים או לומדים לא צריך כוונה (אסביר: ההלכה אומרת שכאשר התפילין עלייך כבכל פעם שאתה "נזכר" בהם את צריך למששם, אז ההלכה קבעה שבזמן לימוד או תפילה לא חייב..)

עכשיו העיקר הוא כאשר אתה עם תפילין ולא לומד או מתפלל - אז לרוב אתה משתדל לחשוב על התפילין שהם עלייך, אך אם לרגע אבדת חשיבה (דבר שכמעט לא קורה) אתה מיד נזכר ומנשק התפילין.

לגבי ההליכה ברחוב - לא הולכים עם ראש ועיינים למעלה אלא למטה, לגבי חשיבה - חושבים רק בדברי תורה וכו' - ואם יש מחשבה זרה - פשוט מסלקים אותה וחוזרים לחשוב על דבר תורה...

לגבי עניין התפנות ונקיות - משתדלים תמיד להיות בגוף נקיי - אם צריכים להתפנות חולצים תפילין מתפנים - ומחזירים..

וזה כל העניין - לפחות לענ"ד...  אם יש עוד שאלות בשמחה...

למי שאינו יכול לשמור על עצמו נקיי, באו אנשים ועשו לעצמם היתר, נכון שהשו"ע כותב שכיום לא נוהגים, אך למה לא נוהגים? בגלל שצריך גוף נקי ולא כל אדם יכול להזהר, אז משמע שמי שכן, צריך לשים...

כדאי לך לשאל רב בנושא כי יוהרה זה תועבת ה' כל גבה לב. אז עדיף להיות בלי תפילין ולא עם יוהרה (עיין מסכת ברכות פרק ב' משנה אחרונה)

יש באמת חשש ליוהרה בתפילין, אך זה רק בפניי רבו, ולא בשעת התפילה, ואני חושב (לפחות אני) שכל עניין של התפילין זה לא להתגאות, להפך זה להראות שלא אתה מחליט,(הלשם ייחוד של ההנחה, אם אתה מכיר)...

כיום שלא נהגו אני חושב שלא כל אחד יכול לקפוץ ולומר אני ראוי לשים תפילין כל היום כשהרבנים:

הרב שפירא 

הרב יעקב אריאל 

הרב טאו

הרב יצחק יוסף

רב חיים קנייבסקי

ועוד מאות או אולי אלפים לא מניחים כל היום (אפי' ר' יוחנן מסיבותיו שלו)

אני חושב שדבר כזה צריך להיות עם הדרכה של רב מוסמך ולא ע"פ זה שקראתי את השולחן ערוך וזה קרץ לי או שהרגשתי התרוממות רוחנית עילאית ונשגבה. לא נראה לי שזו שאלה פשוטה כ"כ כפי שאתה מתאר.

הוכחה שיוהרה זה תלוי זמן ועניין ולא הלכה או סעיף:

בתחילה החתנים לא קראו קריאת שמע בלילה הראשון ומי שקרא היו אנשים כמו ר"ג ומי שלא בדרגתו הרי זו יוהרה

ההלכה כיום היא שכיון שבלאו הכי לא מכוונים אז כולם קוראים ומי שלא קורא הוא בעל מעלה גבוהה ומי שלא בדרגה זו הרי זו יוהרה

הרי לנו הוכחה שיוהרה היא תלוי זמן ועניין

אלא אם משהו אחר מנחה אותך בחיים...

למה אתה חושב? זה שהרב הזה לא מניח תפילין אומר שאני לא יכול ולא ראוי? על סמך מה אתה אומר את זה?

מה הקשר קרץ? אתה חושב שזה כייף, כל היום עם תפילין, רק עם מחשבות בעבודת ה'? 

נכון זאת לא שאלה, זאת הלכה...

כלומר: ודאי שיש את ההלכה הבסיסית שחובה לקיים כמו: להניח תפילין פעם ביום, כשיש עליך בגד 4 כנפות לשים בו ציציות. ויש את החומרות כמו: להניח תפילין כל היום, לשים ציצית כל היום.

בחומרות אלו כל חומרא היא תלוית מצב (מצב רגיל\שעת הדחק, סוג האדם) ואתה יכול לראות הרבה פסקים על עניינים שהם תלויי מצב. יש גם חומרות שמרוב שהורגלנו בהן הן בסיסות בכל בית.

גם לקיים חומרות זה תלוי מצב ואדם, יש גם סוגי חומרות ודרגות של מי ראוי. בקיצור כל חומרא לסוגה, כל אדם סוגי החומרות שיקיים.

כעת נכנס לנושא של החומרא "להניח תפילין כל היום" אני חושב שבנושא הזה לא כל אדם יכול לקפץ ולומר אני ראוי, במיוחד שבדורנו ראינו הרבה רבנים שלא מניחים. מי שבכל זאת רוצה אני חושב שהוא צריך לעשות זאת בכובד ראש ולעשות את המינימום של להתייעץ עם הרב שלו.

בנושא זה נכנס הקטע של יוהרה חזק מאד כיון שזו לא חומרא סטנדרטית שנהוגה בכל בית. ובדברים אלו כמו שראינו קודם "לא כל הרוצה לטול את ה' יטול" במיוחד כאשר לא רב אחד או שניים אומרים להניח פעם ביום.

כעת לנושא האם יוהרה היא תלויה האם היא כתובה בהלכה או לא:

א. תגיד לי, איפה כתוב בשולחן ערוך שאסור להיות יהיר ?

יש דברים שהוא כותב שאסור לעשות משום יוהרה אבל הוא לא כתב שאסור להיות יהיר. זה "רק" המסילת ישרים.

ב. יש אדם שיעשה מעשה מסויים וירגיש יוהרה (לא כתוב בהלכה האם הוא מרגיש יוהרה או לא) ויש אחר שלא ירגיש. האדם הראשון הוא בבחינת תועבת ה' כל גבה לב והשני צדיק גמור והם עשו את אותו מעשה.

אביא גמרא לסיום שמסבירה את העניין שיוהרה זה תלוי אדם ועניין:

ומהלכין בשבילי הרשות עד שתרד רביעה שניה אמר רב פפא והאי דידן אפילו טל קשי לה:

ומסלקין לצידי הדרכים מפני יתידות הדרכים שמואל ורב יהודה הוו שקלי ואזלי באורחא הוה מסתלק שמואל לצידי הדרכים א"ל רב יהודה תנאין שהתנה יהושע אפילו בבבל א"ל שאני אומר אפילו בחוצה לארץ

רבי ורבי חייא הוו שקלי ואזלי באורחא אסתלקו לצידי הדרכים הוה קא מפסיע ואזיל ר' יהודה בן קנוסא קמייהו א"ל רבי לרבי חייא מי הוא זה שמראה גדולה בפנינו א"ל ר' חייא שמא ר' יהודה בן קנוסא תלמידי הוא וכל מעשיו לשם שמים כי מטו לגביה חזייה א"ל אי לאו יהודה בן קנוסא את גזרתינהו לשקך בגיזרא דפרזלאב"ק פא ע"ב)

אפילו בחוצה לארץ - וכ"ש בבבל שמצויין שם שיירות ועוברין ושבים והוצרך להתנות:

מפסע ואזיל - מיתד ליתד פסיעות גסות ולא היה רוצה להסתלק אל מצר השדה:

גדולתו - שהוא מראה לנו שהוא ירא שמים מאד ואינו חושש לתנאי שהתנה יהושע ומחזי כיוהרא:

בגיזרא דפרזלא - כלומר נדוי:

אלא עיקר המצווה.

תקרא שוב את מה שכתבתי ואני חושב שתצליח לענות לעצמך לבד.

הוא לא מסכים עם זה.

דבר ראשון הנקודה היא לא "חומרה או לא חומרה" אלא "יוהרה או לא יוהרה"

ותסתכל איך הגדרתי את המושג חומרא, תתיחס להגדרה לא למילה. כי השתמשתי בה בצורה לא מקובלת. 

חיפשתי ולא מצאתי.

תסתכל מה כתבתי 6 הודעות לפני

(איך מוסיפים קישור???)

אם לדעתך יש קטע חשוב שאני מפספס, תעתיק אותו לפה.

(מעתיקים את הכותרת של ההודעה)

ודאי שיש את ההלכה הבסיסית שחובה לקיים כמו: להניח תפילין פעם ביום, כשיש עליך בגד 4 כנפות לשים בו ציציות. ויש את החומרות כמו: להניח תפילין כל היום, לשים ציצית כל היום.

....

יש גם חומרות שמרוב שהורגלנו בהן הן בסיסות בכל בית.

(תודה)

הוא לא מסכים.

להניח תפילין כל היום זה לא חומרא זה ההלכה, לא להניח כל היום זה קולא.

לגבי היוהרה - דבר ראשון אשמח שתגדיר לי מה זה יוהרה?

דבר שני - אין אף רב שאוסר להיות עם תפילין כל היום, אם יש אשמח שתראה לי.

דבר שלישי - א. מי דיבר על להיות יהיר או לא? דיברת על יהירות במקרה ספציפי. ב. שוב, אשמח שתגיד לי מה ההגדרה של יהירות?,דבר שני תשאל כל אדם, אם לעשות מצווה נותן לו שמחה, סיפור=ק, הרגשה טובה וכו', הוא יגיד לך שכן, זה אומר שיש לו יהירות?

לגבי המקרה - מדובר במצב שהוא הפר דבר של גדול, בהנחת תפילין אין אף רב שאומר שאסור, וכאשר אשים אז אני כביכול עובר על דבריו (חלקית נכון, כי במקרה מדובר על מי שפסק לכולם.. אפי' בבל וכו') ואז יש מקום לומר יוהרה, אבל אין רב כזה, אז המקרה לא קשור...

פשוט לא הבנתם איך אני מגדיר חומרא

יוהרה=גאווה

דבר שני-לא אמרתי שיש רב שאוסר, אמרתי שאני חושב שמי שמניח תפילין כל היום צריך לעשות זאת בכובד ראש ואחרי מחשבה מרובה, ואת זה אני בטוח במאה אחוז כל רב יגיד לך.

לגבי המקרה תעשה טובה ותבין את המשמעות של המקרה ואל תתפס לפרטים. 

עד עכשיו נזהרתי לומר את זה אבל עכשיו כבר אין לי כח.

אני לא מבין אנשים שחושבים שההלכה היא משהו מת של מה כתוב או לא כתוב. התורה נתנה לנו במסורת "שאל אביך ויגדך זקניך ויאמרו לך" אנחנו עושים כפי שהרבנים שלנו הנחו אותנו לעשות  (כן, אם תשאל את רוב הרבנים הם יגידו לך לעשות עוד כמה דברים לפני שאתה מניח) אני לא מבין איך אתה חושב שמאות או אלפי רבנים שיודעים וקראו ולמדו את הסעיף בשולחן ערוך שאתה מדבר עליו (תאמין לי יותר ממך, הרבה יותר) ובכל זאת "חוטאים" לשיטתך ו"נתפסים" לאיזה תירוץ למה לא להניח כל היום. ולא רק זאת אלא "שחוטאים ומחטיאים את הרבים" בכך שאומרים להם לא להניח (יש לי לפחות 1 כזה ותאמין לי שהוא נסמך על שלפניו).

 בקיצור, יש לך הנהגה מסוימת אשריך וטוב לך אבל מכאן ועד לחשוב על כל העולם שהוא חוטא לאמת ולהלעיז כך על גדולי ישראל שלא!!!!!!!!! לא הניחו תפילין כל היום שהם "נתפסים" לאיזה תירוץ, הייתי מעדיף להניח תפילין רק למשך זמן של 4 אמות ובלבד שלא לחשוב כך על גדולי ישראל ח"ו. 

בקיצור, תחשוב על זה.

נ.ב. בלי שום קשר אני חושב שגם האדם הפרטי עצמו צריך לבדק טוב טוב אם הוא ראוי לכך ולהתייעץ על כך עם רבותיו. 

נ.ב. אני ממש לא מתכון לפגוע ואם פגעתי אני מבקש סליחה ומחילה בלב שלם אני אומר את הדברים האלה מדם לבי וממש אין לי כוונה לפגוע בהם.

אוי, אין לי כבר כח.סה"כ השתמשתי בזה בתור ביטוי מושאל.

אני כן אכתוב בקצרה מה דעתי בעניין. 

כמו שראינו בגמרא בברכות יש זמנים שהמקרה הזה הוא יוהרה ויש זמנים שהמקרה הזה הוא יוהרה.

בימינו כיון שרוב האנשים לא הולכים עם תפילין כל היום והרבנים לא מנהיגים לעשות כך אז המסקנה של האדם הפרטי היא שהוא לא ילך עם תפילין כל היום.

חשקה נפשך לזכות במצוה זו? 

דבר ראשון תבדוק את עצמך מאיפה בא הרצון הזה

דבר שני תפנה לרב שמכיר אותך (בכל זאת, הוא יודע משהו בחינוך, מידות ועבודת ה') ותספר לו את העניין ותגיד לו את שחשקה נפשך ואם הרב יגיד לך שזה יקדם אותך בעבודת ה' אשריך שזכית, רוץ לקיים מצווה זו.

בקיצור, להניח תפילין כל היום אינו דבר של מה בכך, זה לא הנורמה, ואם אדם לא עושה את זה מהמקום הנכון זה יוביל אותו למקומות לא טובים (יוהרה, איזה פלא) לכן לפני שאדם מניח תפילין כל היום יבחן את עצמו וישאל רב וגם אחרי שהמסקנה היא שלו טוב להניח תפילין כל היום שלא יעז להסתכל על אחרים ולומר:"איזה אנשים שפלים שאינם מקיימים הלכה זו" וכדו', זוהי יוהרה!!!!!! והיא יותר גרועה מלא להניח תפילין כל היום.

נ.ב. אם אתה רוצה להבין מדוע רוב הרבנים בימינו לא מורים להניח תפילין כל היום, לך תשאל אותם, תאמין לי שיהיו להם תשובות טובות.

גם אם עם ישראל יפסיק לשמור שבת?

א. להוציא דברים מהקשרם זה לא יפה ולא נכון.

אם תסתכל טוב סוף סוף במה שכתבתי תראה שמה שאתה כותב אפילו לא מתחיל.

ב. הגמרא בברכות מדברת על מקרה שבו יש את הנורמה המקובלת ויש הנהגות ליחידי סגולה . תסתכל טוב ותראה שזו המשמעות של הגמרא שם. וכן לעניין תפילין יש את הנורמה המקובלת, שנסמכת על מאות ואלפי רבנים,  ויש יחידי סגולה שצריכים להיות יחידי סגולה כדי לנהג אחרת.

נ.ב. אל תתאמץ להגיב אני לא אענה (אתה יודע, יום שישי)

מי זה אני חושב? מה אתה? 

מה זה להתפס לפרטים? כל המקרה מובנה מפרטים, ואם חסר בו פרט אז המקרה הזה לא שווה, אז תחפש דוגמא שכן קשורה, ונתת דוגמה ואז נדבר, לבנתיים עדין לא הוכחת...

אז מה ההלכה היא אם כתוב או לא כתוב? שמור את השבת - בסדר כתוב, אני לא רוצה לשמור אותה! מה הקשר? זה כתוב וצריך לקיים, נכון שיש נספחים להלכה, אבל מקורה הוא הכתב...

לא אמרתי שהם טועים, אמרתי שזה הסמכות על קולא, ואני לא חושב שזה ראוי, ע"ע הר הבית, ואני יכול להביא עוד מלא דוגמאות, רק תגיד....

יש לך העדפות שאני מעדיף לא לדבר עליהם...

מה גם לגבי היהורא אין אף מצווה שנותת לך תחושה יותר גבוהה של התרוממות? הרגשה שאני מתקרב יותר לה'? אין? בוודאי שיש, רוב המצוות אם לא כולם נותנות לך, תחושה של קרבה יותר טובה - עכשיו אתה יכול לפרש את זה, אני יותר טוב מחבריי או מסכן חבריי - אתה מחליט אם לפרש את זה כיוהרא או לא - זה שאני מסתכל על חילוני ומרחם עליו שהוא לא שומר שבת זה יוהרא? יוהרא זה מנעד רחב מאד אי אפשר להגדיר אותו בתור גאווה וזהו - בעניין זה תתייעץ עם רבך, לפני אם להניח תפילין....

מחילה וסליחה אם הייתי תקיף, מקווה שאתה סולח..

ולא סתם התפלספות חסרת טעם וריח...

ועכשיו לשאלה: ההלכה לא השתנתה, מתחילתה היה אסור להפיח בתפילין, כיום שלצערנו יש אנשים (לא הרבה בכלל) שלא מצליחים/לא חשוב להם, לא להפיח, אז באה ההלכה ואמרה במצב כזה עדיף שתניח תפילין אך לא כל היום, רק בזמן התפילה (ושם אתה צריך להשתדל שלא להפיח - כמובן שיש מצב של אונס ואז המצב אחר... (ההלכה תמיד בוחנת את כל ההאפשרויות)). 

ההלכה לא השתנתה - מתחילתה היה אסור להפיח בה, והיה צריך להניחה כל היום, היא לא השתנתה כי זה דבר חופף שבבלעדי זה (איסור ההפחה) אי אפשר לקיים את זה (הנחה כל היום), לכן ההלכה לא השתנתה.

כיום רוב האנשים פשוט התירו לעצמם לא על דעת אף לא אחד, לצערנו! (הם טוענים שהם נסמכים על השו"ע, אבל... ראי המשך המשפט) אלא על דעת עצמם, שאם רשום שלא נוהגים להניח בגלל שיש שלא מצליחים, אז אני למרות שאני מצליח לא אניח, למה? כי יש לי תירוץ... 

אם שמעת על  "תורת החיים" - הם מאלה שמניחים כיום תפילין במשך כל היום

מעיקר הדין כך פעם נהגו

אבל כיום רוב הפוסקים של דורנו פסקו שלא להניח תפילין כל היום מאחר שהגופים השתנו וקשה לשמור יותר על קדושת הגוף והנפש - לדוגמא אסור להפיח בהם, וצריך תמיד שיהיה לך בראש "יש לי תפילין על הראש" - לא לעשות קלות ראש, לכבד את התפילין וכן הלאה , וזה דבר שמאוד קשה כיום - לכן רוב הפוסקים פסקו שלא

כמו שאמרתי מקודם יש לדוגמא את הרב שמואל טל שפסק לתורת החיים אחרת - בסדר, אבל כל אחד ילך אחרי הפוסק שלו, רוב הפוסקים פסקו שלא.

כתוב בהרבה מקומות אם כבר מדברים , שזה מעלה גבוהה מאוד להיות עם תפילין כל היום ומעטים זוכים אליה, אבל כיום המצב מעט שונה

(אני לא מדבר על תקופת המשנה ברורה ושולחן ערוך שאז דווקא כן היו מניחים)

וכן, אם אתה כל היום לומד - נטו לימוד , אז בד"כ אני חושב שאפשר לשים תפילין- לדוגמא אין חשש שהרב קניבסקי יהיה לו קלות שחוק או משהו כשהוא שם תפילין. 

מקווה שהובנתי....

רק הערה קטנה: בתקופת המשנ''ב ושו''ע לא היו הולכים כל היום, בתקופת המשנה, גמרא, עד הגאונים בערך אז כן היו הולכים כל היום

איך זה מסתדר עם הערוך השולחן הבא: ''...דכיון דתפילין צריך זהירות יתירה מגוף נקי, כדאמרינן בשבת (מט א): תפילין צריכין גוף נקי כאלישע בעל כנפים. ובירושלמי ברכות שם אמרו: תמן אמרין כל שאינו כאלישע בעל כנפים – אל יניח תפילין. אך אנשים שמחויבים – בהכרח שיזהרו בהם בשעת קריאת שמע ותפילה. ולכן אין מניחין כל היום, כמו שכתבתי בסימן הקודם...'' ?

 הגמרא הרבה פעמים מדברת בלשון ציורית ומשלית , לדוגמא " מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו" מה הקשר? זה בא רק להגיד שהייתה שמחה עצומה

גם כאן הכוונה שצריך להיזהר מאוד במעלת התפילין - ונכון , לא כולם יכולים להניח תפילין כיום - רק מעטים, אבל ברור שלא הכוונה שבאמת צריך להיות כמו אלישע בעל כנפיים על מנת להניח תפילין

בתפילה אף לא פעם הפחת? כזה קשה לשמור על גוף נקי? חייב תפילין כדי לשמור עליו נקי?

הם אנשים מאד מיוחדים, נוהגים כמו הגר"א.
 ומניחים תפילין כל היום.

זה כן מכובד? במקור אמורים להניח תפילין כל הזמן, כשם שחובשים כיפה כל הזמן!

במקור כל אדם אמור להיות עם תפילין כל היום, בין אם הוא סבל, סנדלר, הייטקיסט, איש עסקים, מוכר בחנות או משחק כדורגל!

ציצית לא קשורה, אין בעיה להקל ראש בציצית.

ציצית היא תשמיש מצווה, ואסור לבזות אותה, אבל מותר להיכנס איתה במקומות מטונפים, למשל.

תפילין הן תשמיש קדושה, אסור להיכנס איתם למבואות המטונפים, צריך גוף נקי בזמן הנחתן, ואסור להסיח את הדעת מהן.

זה נכון שבמקור אמורים להיות עם תפילין כל היום, גם בעיסוקי חול, אבל רק כאשר מתאפשר לשמור על קדושתם.

ההרגל מביא אותם להקל ראש בתפילין (לא מכלילה ח"ו, רק אומר שיש כאלו.)

לדוגמה - פעם אחת התלמידים השתוללו עם התפילין, וכשהמחנך שמע על זה הוא אסר עליהם להניח תפילין עד סוף אותו יום...

(ואז הגיע אליו תלמיד ושאל אם יש לזה דין של "שעת השמד" שצריך למסור נפש.... @שחר אורן מה דעתך על זה? )

פשוטו כמשמעו, 

ורצה לזעזע אותם, שלא יקרה שוב.

אבל אני התכוונתי שתאמר את דעתך לגבי שאלת התלמיד...

יש גדרים בהלכה לשעת שמד, ככל הידוע לי זה לא נכנס בהם.

לדבר דברי חולין עם תפילין, זה מנהג.

עי שאג"א סי' מ - מ"א.

כעיקרון אסור להסיח דעת מהתפילין, והשאלה עד כמה דיבור בדברי חול נחשב הסחת דעת.

ולמה הולכים עם כיפה כל היום? וציצית? וחולצה?

במקור תפילין פשוט מהווה אות וזכרון לאדם ("והיה לך לאות על ידך ולזכרון בין עיניך") לצורך הדוגמא- כשם שלעובד בחנות יש תג, שידעו שמטרתו לסייע לקונים.

למעשה, מהלכות תפילין זה שאסור להסיח את הדעת מהם או להפיח בהם, וכיוון שנשתנו הטבעים וזה לא אפשרי לנו- מניחים רק בשחרית.

מקורות - שו"ע סימן לז סעיף ב - ומפרשיו... 

טעמים - ספה"ח מצווה תכא - תכב, הרמבן על התורה.

בכוונה לא הרחבתי יותר מידי כי בכל זאת לא מלמדים תורה לנשים, לכן אשמח שלא תלמדי את זה, אין לי בעיה שתסתכלי אך בבקשה לא ללמוד, תודה..

זה לא רוב לצערנו, אם זה היה רוב בסדר, אבל יש מלא שפשוט לא רוצים להניח, אבל לא משנה כרגע.

הכוונה היא ללמוד - להתחיל להתפלפל זה כוונתו זה לא כוונתו וכו'... זה בסדר שקראת, לא ממליץ יותר.... מבין את ההתעניינות, כמו כל דבר שמתחדש...

זה לא היה מעניין הדיון, זה היה בתוספת, אז רשמתי בקטן שיהיה הבנה שזה לא חלק מהדיון הראשי....

תורין!!!!

בכתיב חסר

לומדים את זה מהכתוב: "והיה לאות על ידכה" צריך לשים לב לצורת הכתיבה, תוספת של ה' נחה.
מדוע נוספה האות הזו? הגמרא לומדת שיש כאן סימן שמגלה לנו לאיזו יד התורה מתכוונת: ליד ה"כהה", כאילו המילה "ידכה" היא חיבור של שתי המילים: "יד" ו"כהה". מהי יד "כהה"? בלשון המקראית, "כהה" זה חלש, כמו דהוי. ואם כן, את התפילין צריך להניח על היד החלשה.

לא הייתי רציני בכתיבת הודעה זו! (עד לפה, מפה אני רציני) אסור לנשים להניח תפילין - <ר><ר><ר>

שיש שם הרבה עם תפילין באיזור.

אנו נוטים היום לנהוג כדעת המחמירים, שאין להסיח מהן את הדעת כלל, ולכן אף שמצוותן להיותן עליו כל היום, חוששים להיסח הדעת ושלא יתבזו, ולכן נוהגים להניחן רק בעת ק”ש ותפילה.

יכול להיות שיש כאלה שמסוגלים לשמור על טהרת הלב וטהרת הגוף, אבל רוב עם ישראל כיום לא כשירים לזה כל כך , וחכמים לא נתנו דבריהם לשיעורים

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות