מכירה את זה..
זה לא נעים- אבל אפשר לפתור את זה...

יש מדיטציה נחמדה שעוזרת לזה,
 

דמייני שאת נמצאת בתוך בועה,

וכל המחשבות מסתובבות סביבך,

המטרה שלך היא להנות מהשקט, לכן כל מחשבה שמתקרבת אלייך- את הודפת,

לא נותת לה להשתלט לך על המוח, את לא נותת לה יחס,

ככה עד שבאיזשהו שלב המוח מרוקן- וזו הרגשה ממכרת,

אני מתה על המדיטציה הזו.

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....