דברה עם הרב זמיר כהן מערכים והכל הסתדר לה,

מומלץ להיכנס לאתר שלו ולדבר אתו, בהצלחה רבה לך.

בס"ד

זה לא קל מה שאת עוברת וקודם כל, כל הכבוד לך שאת לא מפסיקה לרצות להאמין!! ולא מפסיקה לחפש.

זכור לי שרבנו כותב שעלולים להיות רגעים בחיים שבהם קשה להאמין , והמטרה באותם רגעים זה להיזהר מאוד מאוד לא להתייאש חס ושלום, אלא המטרה באותם זמנים זה לא להפסיק לחפש!! עזבי את המצב של האמונה שלך , כרגע המטרה שלך זה לחפש ולהבטיח לעצמך להמשיך לחפש את ה' ואת טובו ואת האמונה בו על אף ואולי דווקא מתוך כל הקושי.

ואני דיי בטוח שיהיו לך רגעי משבר, אך המטרה היא לא להתייאש מהם חלילה , אלא להבין שה' הביא אותך אליהם והם חלק מהדרך שלך! ואת צריכה באותם רגעים רק להמשיך לחפש!! להתבודד אפילו 5 דקות מכל הלב או אפילו בלי שום רגש ("אבא בבקשה תעזור לי להאמין בך בבקשה!!) , להמשיך לשאול ולבקש עזרה ממי שעבר מקרה או מקרים דומים , להמשיך לנסות להתבונן בכל הטוב שיש לך! להמשיך לנסות למצוא מקורות וללמוד אמונה שתעזור לך! שוב ושוב ושוב! להתחיל כל פעם מחדש!!!

בוודאי (ואת זה מבטיח רבנו) אם תנהגי כך אז גם בעז"ה עוד תחזרי לאמונה שהייתה לך ואף אולי יותר ממנה.

אל תפחדי לתת לעצמך להרגיש את הכאב או לחוות את הקושי , תכירי בו , אל תשקרי לעצמך שהוא לא קיים.

אלא בעיניים מפוקחות ובאמונה תמימה שכל מי שיתעקש לבסוף ימצא , תמשיכי להתעקש , תמשיכי לברר , תמשיכי לחפש.

אגיד לך בכנות , שאני מסתכל בחיי הקטנים על כל הרגעים שבהם ביקשתי דברים וקיבלתי אותם בצורת נס וה' הושיע אותי מיד מהצרה , האמונה שלי לא גדלה באותה מידה כמו אותם רגעים קשים שבהם לא וויתרתי , בחסדי ה' כמובן , לא הפסקתי לרצות! לא הפסקתי לנסות למצוא אפילו ניצוץ קל שבקלים של תקווה , של טוב שה' עושה איתי. של ***לרצות*** להאמין באמונה שלמה שה' יתברך טוב ולרצות באמת לאהוב אותו!!

ואני לפעמים הזכרתי לעצמי, שרואים בתורה הקדושה בספר דור המדבר , שדור המדבר אע"פ כל הניסים שה' עשה להם חטאו בחטאים של קטנות אמונה , חוסר אמונה שה' יכול לנצח את יושבי הארץ , חוסר אמונה שה' יכול להוציא להם מים וכו'

כלומר וזה כלומר חשוב!! הניסים לא הגדילו את אמונתם בצורה מספיק גדולה!!!

אז מה כן??

על עצמי אני הקטן , יכול להגיד לך שדווקא אם במצבים האלה שבהם באמת לא מבינים , מסתכלים על השמיים ואומרים "טאטי , אני באמת לא מבין וקשה לי להאמין בטובך ולשמוח למרות כל הקושי! אבל מצד שני אני יודע שאני "כזה" קטן לעומתך , ואני כלום לעומת חכמתך והפאר שלך שמתגלה בעולם וביצירה ובטבע. אני שותק ומבין שאני לא מבין" ומפה המחשבה נגמרת ורק אמונה תמימה ו"פשוטה" שזה טוב!! ותקווה שבאמת סוף כל סוף גם יהיה טוב , וגם אם לא יהיה טוב כפי שרציתי בוודאי שזה טוב עבורי.

דווקא במצבים האלה של החלטה להמשיך להאמין בטוב ה' ולהמשיך לחפש!!! ולקבל בהכנעה את מה שקורה אפילו שלא מבינים ולא רואים ישועה , דווקא המצבים האלה כן בונים (לאט לאט , לא לעמוד עם סטופר) אמונה אמיתית.

לגבי ספרים, ממליץ לך לנסות את

בגן האמונה

או

בשדי יער

שה' ישלח לך כל טוב. שמחה רפואה ואושר.

והכי חשוב אמונה שאחרי הקושי שום דבר לא יוכל לקחת לך ותלווה אותך כל החיים.

אהובה.

איזה נשמה גבוהה יש לך.

מרגישים את זה בין המילים.

את פשוט ענקית. גיבורה.

ואני רוצה לשתף אותך במסקנה שהיום! כן, היום התחדדה לי-

שטוב, לא בהכרח צריך להיות נעים, נחמד, כייף, וקל.

לא!. הטוב, לפעמים מגיע אלינו עטוף בעטיפות של כאב, של חולשה.

הוא עטוף, אבל הוא עדיין טוב! צריך לקלף לאט לאט. לעבור בתוך הקושי.

בתוך הכאב. ואז לחוות את הטוב.

מסכימה איתך, זה קשה, זה שורף, זה גומר,

הדבר הכי קשה בעולם זה להרגיש רחוקה מאבא שבשמים.

הכי קשה בעולם!!!!

אנחנו פה בעולם, הקב"ה שהוא אבא רחמן הוא מטיב לנו. וכל רצונו שיהיה לנו טוב.

לפעמים הדרך להגיע לטוב הזה היא כאב, היא לעבור דרך הכאב, לצלול לתוכו.

ואני כותבת לך ויש לי דמעות בעיניים. כי אני כותבת ומחזקת גם את עצמי.

צריך לזכור שמותר לנו להיות חלשים, להיות חלשים ולהחזיק ביד של אבא, להשען עליו,

לומר לו: אבא- זה שלך! אני שלך! אתה בראת אותי. אתה יצרת את הקושי. 

אני חלשה עכשיו, כואב לי, קשה לי, אני מרגישה לבד, תהיה איתי, בפנים. שלא רגיש לבד.

אותיות "לבד" זה "לב" ד'- כשאת מרגישה לבד תזכרי שד' נמצא בתוך הלב שלך. רואה את הקושי והלבד שלך.

ומצא איתך שם, ביחד. את לא לבד.

שולחת לך חיבוק ענק.

תהי חזקה, השם איתך גם כשאת מרגישה רחוקה. דברי איתן על הקושי, על הכאב, על תחושת הניתוק, פשוט תספרי לו.

את יכולה גם לכתוב אם זה יותר קל לך.

באהבה גדולה.

ראיתי פירוש ממש יפה (לא זוכרת מי אמר אותו) ששואל- איך זה מסתדר הפסוק "גם כי אלך בגי צלמוות לא אירע רע כי אתה עימדי"? 

אז הוא עונה שכאשר קשה בחיים אז מרגישים הכי מושגחים ולא מופקרים בעולם- ה' כיוון את זה דווקא שזה יקרא לך. אז למה הוא עושה את זה? את זה כבר צריך לגלות. 

אותי זה מאוד חיזק הפירוש הזה.

באופן אישי אני דווקא מצליחה (אולי) לגלות למה ה' הביא לי את כל הנסיון הזה. אני מרגישה שזה כמו לעבד ברזל- שרוצים שברזל יהיה בצורה מסויימת צריך לחמם אותו ולהכות בו. אני בהחלט מרגישה שדווקא המחלה הביאה אותי (מבחינת ההתנהגות והרגשות) למקומות הרבה יותר טובים. אני חושבת על עצמי לפני המחלה ולא מאמינה שככה התנהגתי

על פי רבי נחמן ויש לזה הרבה שורשים בחכמת הקבלה עיקר העבודה בדור הגאולה היא- להתחזק באמונה! אם כן ברור שדווקא בדור הזה יהיו את הנסיונות הכי קשים והכי כואבים...

ואני מודיע לך בשם רבותיי הקדושים שהקב"ה כואב את הכאב שלך ונמצא איתך בתוך הסבל לגמרי שנא' "בכל צרתם לו צר"!

ולכן ועל זה אמר רבי נחמן "ייאוש הינו הזיה גמורה. אין שום סיבה רצינית להתייאש מכיוון שלכל מקום שתיפול- ה' נמצא איתך! ועוד יותר הוא שולח לך כאלה מדריכים שיש להם כאלה עצות לעזור ובבא הזמן ועם חיפוש תוכל לגלות אותם"

ועוד דרשו הדורשים "אם אסק שמיים" בעליה כשהכל טוב "שם אתה" ה' נמצא יחסית רחוק אולם "ואציעה שאול" במצבים הקשים על זה נאמר "הנך" כלומר נמצא כל כך קרוב... הנה אתה. וואו.

אני גם עברתי תהליך מיוחד בנבכי הייאוש עד שהתחלתי לחשוף את האמת ואני עדיין בדרך. מוזמנת להצטרף. 

איך מצטרפים? ישנה ישיבה מיוחדת, וירטואלית, שייסד לפני כמאתיים שנה רבי נחמן מברסלב והיא נקראת "ישיבת האמונה" ובה מתעסקים אך ורק באמונה (ובשמחה שהיא סעיף של אותה אמונה) אז איך מתקבלים?

דבר ראשון רוצים. דבר שני מנסים לעיין כמה שאפשר בתורתו של רבי נחמן שמלמדת שמחה ואמונה.

אם את מעוניינת ורוצה עוד פרטים מוזמנת לפנות או בפרטי או כאן איך שנוח.

בהצלחה.

כואב ממש לקרוא. 

ובטח לחוות ולחיות כל כך הרבה יותר.

אולי.

אולי כשכואב לנו קשה לנו לראות את הנכון והטוב.

כי כואב.

והכאב מכהה הכל.

התחושות, המציאות, אני.

הכל נעלם תחת ענני כאב סמיכים.

אולי אז אנחנו צריכים רק לרצות.

לא לרצות ממש.

אלא לרצות לרצות.

לרצות הכי חזק שנוכל,

שיהיה בנו רצון להאמין,

להאמין שהכל באמת לגמרי לטובה.

לרצות שיהיה בנו רצון להתקרב אליו,

כי קצת איבדנו את הטבעיות

עם כל הסחרחורות שהכאב העלה בנו.

לרצות שיהיה בנו רצון

שיפתח ה' יתברך את לבנו ועינינו,

ונראה שנית איך הכל מובן וטוב ויפה,

ולא מבולבל ורע ושחור.

ולפעמים גם חברה טובה יכולה

לחדש בנו את ניצוץ הרצון.

הרבה אור וטוב.

תודה

מחזק בהחלט.

מילים פשוטות ויפות.

תכילי את הכאב, תכאבי אותו, אבל בבקשה שימי בצד את הקולות המייסרים

גם זה יעבור עוד תפציע לך השמש מבין העננים 

ממש חיבוק מהלב אני מבינה אותך

מדהימה שיש לך הכרת תודה את נשמה טובה!

אכפת לנו ממך ומאחלים רק טוב ושיהיו לך הכוחות להתמודד 

לא הרבה, משהו כמו 30-40 אני חושב

ושיהיה רפואה שלמה. מאחל שהבדיקה תלמד מה יש ומה אין ושיהיה לרפואה.

לא יודע לגבי פענוח.

ביחס למה לובשים, אסור באיסור חמור משהו ממתכת, כל דבר ממתכת חובה להוריד!!!

חוץ מזה, אני לא בטוח. (יש מצב שחובה חלוק של בית חולים, אבל אם יש ריצ'רץ' על הבגד אז אסור אותו)

ממליץ להתקשר אל המכון mri ולשאול אותם

לדעתי, מומלץ מלווה, יש סיכוי סביר שהבדיקה עצמה אפילו תגרום לטשטוש מסוים ואיבוד משקל.

ביחס לאיזור בגוף שאותו מצלמים.

לי צילמו את הקרסוליים, ולא הייתי צריכה להוריד עגילים למשל

כדאי פשוט לשאול

רופא רגיל יכול לקרוא את הצילום ולהבין את הפענוח

לא עשיתי עם חומר ניגוד אז אני לא יודעת, אבל למיטב הבנתי זה לא משפיע על המצב הפיזי.

בכל אופן כדאי עם מלווה, כי בבדיקות רציניות לא כדאי להיות לבד וגם התורים ארוכים (במיוחד עם חומר ניגוד)

אני מנסה להבין אם יש משמעות למקום בו אני עושה את הבדיקה..

כי בעצם אם הרדיולוג לא מפענח נכון הרופא לא יוכל לדעת את זה? אז זה משמעותי מי יהיה הרדיולוג?

מאחל בריאות איתנה וכוחות להתמודד.

לגופו של עניין, אני לא יודע.

לא מומלץ בכלל.

כבר עדיף אנשור וזהו..

בכל אופן, אם מישהו מכיר תחליף סביר לאנשור, אשמח ממש לשמוע.

תודה.

בהערה אציין שאין לנו יכולת לדעת אם מי שנמצא בצד השני של המסך מנסה לסייע או לנצל ולכן הזהירות נצרכת בשני הכיוונים וכדאי להיזהר בשיח אישי בנושא