להירגע. ללכת להליכה בלי פלאפון. לא להיות לחוץ להספיק את האוטובוס או את השיעור הבא. לנפוש עם המשפחה בקיצור יום להירגע... וכל אחד בדרכים שהוא נרגע.. נגיד אני ממש אוהבת לשיר שירים זה מזה מרגיע אותי וגם יש לי קול נחמד אז זה מממש כיף לעשות את זה עם חברות ומשפחה קיצר פשוט להירגע...

פשוט השבת היא יותר מרוממת.

רוב היום הוא סביב התפילות והסעודות (תפילות בנחת וכו'. וסעודות עם זימרות, ו"טקסים" ארוכים. - ממש ממש טוב לי עם זה).

בקצת זמן שנשאר לומדים או ישנים. (ובקיץ גם וגם).

פשוט צריך להבין את העומק והפנימיות של הייליגע ש"ק ואז מבינים הכל. ואז הכל יותר מרומם!

(אני יודע שבעז"ה כשאני אתחתן אני ארצה להקים בית של ש"ק, בית שבו ש"ק זה העיקר, שכל השבוע יהיה סביב זה. שזה יהיה יום קדוש בלי שום חול וכו'. בעז"ה)

אפשר לדבר עם המשפחה והחברות לא דווקא על פרשת שבוע..

לשיר שירים

לקרוא ספרים

לצאת החוצה, להכיר את העולם.

לנשום בחוץ את האוויר הטהור של שבת

להיות במנוחת הנפש

בשמחה

פשוט מעין עולם הבא!

בהחלט אפשר למלאת את היום בקריאה ולימוד,

וכדי שזה יילך טוב ונחמד - רצוי להתכונן מראש,

בין אם בדברי חול - להכין ספר טוב לשבת, וכדו'

ובין אם בדברי קודש - להכין איזה נושא מעניין ללמוד ולהקיף בשבת.

וכן, גם לשחק,

וגם ממשפחות לא דתיות,

דבר ראשון - יש המון משחקים "ניטרליים" משחקי קלפים, קופסה, ועוד, שרלוונטיים לכל יצור תבוני עלי חלד.

ודבר שני - גם משחקי שיח וכדו' - למה שבמשפחות חילוניות לא יהיה שייך?

ובכלל, הפוך על הפוך, דווקא בת דתית למשפחה חילונית יכולה לעשות הרבה טוב עם ענייני שיח וכדו', היא יכולה לעורר שיח על הפרשה, להכיר להם את הפרשה, וכו' וכו' וכו', כל כך הרבה היא יכולה לקרב את משפחתה אל הקודש! אל אור האמונה! אדרבה ואדרבה!

תודה לכל מי שענה

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....