אני אסביר לך עיקרון מאוד חשוב-
הכל תלוי בך!ממש ככה!
יש תקנים שדורשים לעבוד בלי מנוחה לרגע, ויש את הרכזות החופרות שלא נותנות מנוחה לשניה.
ובמצבים כאלה באמת תעשי את התקן שלך כמו שצריך, כי יש מי שצופה עליך בכל רגע ורגע בערך.
השאלה היא-
איך תעשי את התקן, כי את רואה בזה משמעות, או כי "את חייבת".
וזה כבר בידיים שלך.
מנגד-
יש תקנים כמו התקן שלי, שאני מדריכה באולפנה.
שלמעשה הכל הכל תלוי בבת שירות.
אצלנו במצבי שגרה(ללא קורונה/כשנחזור לתקן רגיל ושגרתי) אז יש לנו בחירה-
האם לשבת כל היום בחדר מדריכות עם הפאלפון/לפטפט עם חברות ולא לעשות שום דבר מועיל.
או ללכת לחניכות בהפסקות,לארגן פעילויות לשכבה ולאולפנה, להוציא בנות לפרטני,לעשות שיחות אישיות,להגיע לישיבות וכו וכו.
זתומרת-
יש רכזות שלא בודקות בדיוק מה את עושה בכל רגע, אלא יכולות לתת לך פה ושם משימות והן סומכות עליך שתעשי אותן כמו שצריך, ובעיקר הן סומכות עליך-שתהיי ראש גדול, ותחשבי מעבר.
ובמצבים כאלה זה בהחלט בחירה שלך לאן לקחת את התקן-
האם למקום של סתם להעביר שנה, או למקום שאת עושה טוב לעולם ועושה דבר משמעותי.
בוא נגיד את האמת-
לפחות בהתחלה(אני בתחילת השירות שלי) את ממש לא תשני עולמות בתקן שלך, לא משנה לאן תלכי.
לרוב גם תחווי קשיים ואתגרים-ממש לא מחייב שבנושאים דתיים, אלא קשיים כמו: להתרגל לגור עם בנות שכל אחת סגנון שונה לחלוטין באותה דירה, חניכות שלא מכירות אותך ואת צריכה ליצור עם שישים ומשו חניכות קשר אישי כזה או אחר, והן לא תמיד(בלשון המעטה) זורמות איתך וכו וכו .
במיוחד עכשיו בתקני קורונה שלא חיוניים הכי רואים את זה, זה ממש מוחשי.
יש להרבה בנות בחירה-
האם לשבת במיטה בבית כל היום בפאלפון ולעשות "שירות מרחוק"(אני שמה במרכאות, כי זה באמת בדיחה ושטות).
או לצאת, לעשות ביקורי בתים, פעילויות, שיחות פאלפון לחניכות, לבוא לדירת שירות וכו וכו.
הכל הכל בחירה של הבת שירות.
וזה תלוי בה האם השנה תהיה משמעותית עבורה או לא.
משמעותית זה לא לשנות עולמות אלא להוסיף טוב בעולם שזה למעשה חלק מהתכלית שלנו כיצירי כפיו של ה' יתברך.
וכן, אני רואה בהקמת המשפחה חלק מאוד מאוד משמעותי, אבל מכאן ועד לא לעשות בגלל זה שירות-אני מפוקפקת.
אם המטרה שלך זה לסמן על השנה וי, אז אל תעשי שירות-לכי ללמוד ותתחתני.
אבל אם את רואה בשנה הזו שנה של לצבור חוויות, להתמודד מול אתגרים וקשיים שלא חווית לפני, לראות עולם קצת שונה, להתכשל ולהיות בנויה יותר מבחינה נפשית ופשוט להיות משמעותית(לפחות טיפה)-
אז עופי על זה!
זה אחת הסיבות שאני חושבת שתקן חוץ יותר משמעותי בפער. סתם לשם ההמחשה-אשכרה עכשיו שלוש ומשו בלילה ורק עכשיו התפנתי לענות להודעות בפאלפון.
עם ישראל באמת צריך כל אחת ואחת מאיתנו, אני אומרת לך..
במיוחד הנוער.
אז לעשות שנה אחת של שירות זה די מינימלי ואז תצאי ותקימי בעז"ה משפחה.
תתני את השנה הזו לעצמך ובעיקר כדי לעשות משו טוב לעם ישראל, כי אחר כך זה לא יחזור לך השנה הזו.
תעשי חושבים עם עצמך ובעז"ה יהיה טוב אחותי!
קשה זה מכשל.
ותאמיני לי ששירות לאומי זה לא לונה פארק.
או שבעצם כן?!
מפחיד ומאתגר, אבל כשאת יורדת מהמתקן זה אמור לספק שאשכרה עשית את זה.