וואי וואי....
לחץץ
אין מילה כזאת,
נוראית כל כך
ישרה. שתצליח לבטא אותי
יופי.
למה לא? זה הולך להיות משהו גרוע במיוחד
דאאי. באמת?
הו, וואו. לא חשבתי אחרת
למען האמת, אני טובה בחירטוטים
חבל שאלו לא הקישורים הנדרשים כרגע.
וזה לא שזאת פעם ראשונה.
צריך קצת התמצאות במרחב, זה חשוב.
השירשור הזה, הוא אחד מהשירשורים היותר מוזרים שלי, אין ספק.
סה"כ שיעור נהיגה אחרי חודשיים שלא!
וכבר היה לי שיעור נהיגה אחרי חמישה שלא, אז למה אני מפחדת?
זהו.
אני לא לחוצה.
אין לי סיבה להיות לחוצה!
אני מפחדת.
אז עכשיו, כשהבנתי את הבעיה - אני יכולה לדעת מה הפתרון1
יאללה,
לכי להתעפץ מול החלון ולנשום חופש...
ולכוון שעון מוקדםם 
אוף, אני כל כך אוהבת את הקב"ה!
והוא נותן לי כל כך הרבה, וזה כל - כך, כל - כך, לא מגיע לי!!
הייתי מתנצל על ההפרעה,
אבל לא יודע עוד כמה כאלה יש פה..
מישו קורא את זה בכלל?
[פורום עם דדליין של 20 יום לתגובה, איזה מתח...]
מקפיצים ועשב לימון חושבים שהם לבד....
ואז מגלה שלא
😉
רק מוודא...
באמת עשב, ישלי לפעמים יציאות ממש מוצלחות - איך זה שאת לא מגיבה שם?
שאתן גם קוראות את כל מה שאני כותב בקריפיהו... 😄😄
לחוסר נוכחותך?
הוא היה פעיל וכתבו בו דברים לא חשובים ולא עמוקים אז הורדתי אותו
או וואו.
תובנות מתוקות
מיוחד לראות את השינוי..
התחושה שה' מלווה אותי
מתוקה מאד
מה כבר ביקשתי
אמת פשוטה
ולב
קצת לב בעולם הזה
..
לשמר את הרצון
על להבה נמוכה
הוא עוד אצלי בלב
עולה ויורד.
טוב שיש פה שקט
אפשר לחשוב
טוב די.
זה שלי עכשיו
מסע שלי
מבודד.
איפה הרצון שלי מונח
ואיך ללכת בדרך הזו
היא מרגישה לי ארוכה
להמתיק את האופק
שיהיה בשביל מה.
וללכת בה
בשקט.
שוב ושוב
אך הפעם קומה מעל
ולא לשווא הדרך הזו.
להרגיש את הליטופים
את האהבה. ה' איתי.
(זה שלי עכשיו,)
התבלבלתי
כבר תקופה
עכשיו זה שלי
כאן?
דפיקות חלשות, מספרות לי.
האם לשמוע להן?
יום יומיים
אולי שלושה
אולי ניתן ללב
קצת מקום
~
הנה הגעתי עד פי הבאר
אך מה לי התכלית
בלי כד המים
ממ
אחרי פורים.
נראלי זה טוב
זה צריך שינוי
זה נסתר אבל כשזה מתגלה
הכאב עולה
אולי אשאל
אבל הלב יותר יודע,
טוב נראה
..
קדושת פורים
ושמחת פורים
עד דלא ידע
הציפור
צריכה לעוף, גבוה לשמיים
להתעופף מעל האדמה
לעזוב הכל(?)
כי רק כך אפשר להרגיש
חופשיה באמת
אולי גם לפגוש
עולם אחר,
ללמוד דברים חדשים
על עצמה
ועל הסביבה
צריכה או שהרצון
הוא זה שמוביל אותה
לבדוק את גבולות ארצה
שתוכל לדעת את מקומה בעולם
גם צריכה היא להתנקות מאבק
הדרך שבה היא עברה
לא יכולה (?) היא לבוא ככה
או שאולי צריכה היא מוביל דרך
שיעזור לה
שיכוון את צעדה
יטהר אותה, ירפא אותה
או שצריכה היא ללמוד לבד,
להתקדם כמה צעדים
רק היא
אבל איך?
רוצה היא להיות משוחררת
כדי שיהיה בה את
אותה אמת
טהורה
אך מה לעשות
כשכל ליבה ומחשבותיה
מופנים למקום אחר
מה תוכל היא לעשות?
רוצה היא בקשר
ורצון עז בוער בקירבה
לדעת עוד ועוד
אך מה האמת,
מה הדרך הנכונה
ומה מתכוון ליבה ?
(ממ,
אבל מה שלום הלב?
ואיך זה שהוא נשבר?
ולמה סליחה?)
