שכבר התחילו לאכול.... ואצלי הבית כנסת זה לא אופציה כי המניין הנורמאלי הוא בותיקין ויש לי חיים ואני לא בן.. אז אני לא קמה ברבע ל6 ב"ה

אני קמה 8:30 בבוקר אומרת ברכות השחר, והולכת לישיבה (כשאפשר).
הייתי רוצה שהישיבה תהיה פתוחה כל שבת, כי אם לא אני קמה ממש מאוחר.

ב 10 בבוקר, אומרת ברכות השחר ואוכלת משהו קטן, וחוזרת לנוח...

משתתפת במניין המרפסות מהחלון (בשבתות שלפני הקורונה לא כ"כ הייתי מגיעה לבית הכנסת לצערי...)

קידוש בערך ב 2 בצהריים.

אחרת? כן. בשבת זה מרגיש לי תמיד ריק.

אני לא עושה ככלום, סעודה וחוזרת למיטה...

(אני די בטוחה שאיזה בן מלומד בתורה ימצא את השרשור ויתנפל על כל ה"קמות לקידוש" והשרשור יהפוך לדיון הלכתי בינו לבן בן מלומד אחר, אז תהנו כל עוד זה לא קרה)

בכל מצב אני קמה בין 8 ל8:30

לפני הקורונה הייתי אומרת ברכות השחר ופסוקי דזמרה בבית והולכת לבית כנסת (את האמת שהרבה פעמים ידעתי שכבר התפללו שחרית בבית כנסת אז גם את זה אמרתי בבית, והגעתי באמצע קריאת תורה)

זה המצב הרצוי (בלי הסוגריים)

ועכשיו בגלל שאסור לבנות לבוא אני מתפללת את הכל בבית ובגלל שאני בבית לפעמים באמצע אמא שלי קוראת לי לעזור לערוך שולחן ולפעמים אני לא מספיקה זמן תפילה.

הפעם היחידה שהגעתי לבית לבית כנסת בחצי שנה האחרונה זה ביום כיפור, וגם אז רק לשתי תפילות כי אבא שלי לא רשם אותי לכולם כי אין מקום.

ואני ממש לא אוכלת לפני הקידוש והסעודה עצמה, גם אם היא בסביבות 11.

ממש מעצבן אותי שבשבתות אירוח למיניהן פותחים שולחן של עוגות ומורחים את זמן בקום להתחיל כבר בסעודה.

תשמעי, יש לך זכות גדולה, בזכותך חשבתי על בעיה הלכתית שלא עלתה בדעתי.

חשבתי לעצמי, מה היא רוצה? למה שיתנפלו? איזה בעיה כבר יכולה להיות בלקום לקידוש?

ואז אמרתי, רגע, אמנם לא ברור אם אתן חייבות בשחרית וכו', אבל לכאורה הבעיה של לאכול לפני התפילה אינה בגלל החיוב בתפילה אלא מפני שיש פסוק "אל תאכלו על הדם" - ודרשו חז"ל - אל תאכלו קודם שתתפללו על דמכם, כלומר יש כאן הדרכה, שאין לאכול לפני תפילה, וזה לא קשור בכלל לאם חייבים בתפילה או לא,

אז לפי זה יוצא שאסור לבנות לאכול לפני שחרית? מעניין..

לזה התכוונת?

נו, אולי שיבא לפה איזה בן מלומד בתורה ויאמר לי מה דעתו על מה שהעליתי..

(סתם, גם בנות יכולות... אבל רק מלומדות בתורה!! )

לי עלתה שאלה אחרת.
 

אחת הניקיות כתבה שהיא עושה קידוש ואז הולכת לתפילה.
לפי מה שאני זוכר אין חיוב לקדש לפני התפילה. החיוב לקדש מגיע אחרי התפילה.
 

(אל תצעק עלי אבל זו ההוכחה שלי כרגע: "מי שנוהג" לאכול לפני התפילה לא מקדש לפני שהוא אוכל - הוא מקדש אחרי התפילה.)

מישהו הראה לי, שבעיקרון מי שלא נוהגת להתפלל שחרית - חל עליה חיוב קידוש מרגע שקמה, ואז עקרונית אסור לה לאכול עד הקידוש, גם לפני התפילה, אבל הגר"ע יוסף כתב להקל בצירוף דעת הראב"ד שמותר לאכול לפני קידוש.

וההוכחה שלך היא בהחלט טובה, לא אצעק עליך... זו האמת, שעד התפילה לא חל חיוב קידוש (ונפק"מ - שניתן לשתות, גם מי שלא אוכל, כראוי, אא"כ הוא נוהג לפני ר' נחמן שגם לא לשתות....)

אעיין בעז"ה

אני יודע שזה יכעיס אותך אבל אני נוהג כמנהג בעלזא.

הקידוש תלוי במוסף, לא בשחרית.

ע"פ זה כל עוד לא התחלת מוסף לא התחייבת בקידוש ולכן אפשר לאכול אפי' אחרי קריאת התורה.

(כן אני עושה את זה, ובבעלזא עושים הפסקה אחרי הפטרה ויוצאים לקפה ועוגה...)

בכל אופן, גם אם כן מדובר רק על תפילה, שתתפללנה עמידה (שבת, זה קצר) ואז תקדשנה.

ב12 כזה.

לא הייתי מתנגדת לקום ב1-2

לפני הקורונה הייתי קמה בערך חצי שעה לפני שאבא שלי חוזר מהתפילה ומתפללת.. לפעמים הייתי קמה לפני והולכת לקריאת התורה ומוסף בבית כנסת

עכשיו בקורונה אין לי מנין אז קמה יותר מאוחר ומתפללת (המשפחה שלי מחכה לי כמעט כל שבת 🙈)

עקרונית אני קמה בשמונה בשבת כדי לשים את האוכל על הפלטה כי אמא שלי בדרך כלל בבית כנסת, אבל אז אני קמה כבר ומתפללת, 

בעיקרון אני קמה בערך ב10 ישר לערוך שולחן וסעודה... הלוואי ללכת לבית כנסת. בעיקרון - יש לנו מניין עם עזרת נשים משו משו אבל הם מתחילים ב7 וזה קצת מוקדם לי... והבנים הולכים בכלל לותיקין... הייתי ממש רוצה אחרת!

מקפידה בכל יום גם בשבת להתפלל לפני סוף זמן תפילה ונראה לי שאפילו לקרוא קריאת שמע לפני סוזק"ש.
בשבת היא מגיעה לתפילה בבית כנסת בזמן, לפעמים אפילו לפני... רח"ל...

הלוואי עלי

אמממ בכללי אני קמה בסביבות השעה 10 מתפללת (לא בבית כנסת) 

עושה קידוש לעצמי ...... 

שאני ארצה את הנכון...

והצלחה רבה לכולנו בשנת הלימודים האחרונה במערכת החינוך, תפילה לשנה שקטה ומוצלחת, בלי הפרעות, בלי מלחמות ומחלות ומגפות …

דווקא יהיה משעמם בלי מלחמות 😅

אבל שיהיו רק מלחמות טובות עם ניצחון שלנו בעה

חח מאז כיתה ו בערך לא למדנו נורמאלי (שנה רצוף)

ובטח גם התחדשת בבגדים חדשים - אז גם ברכות על זה 🥻

ובעוד מקצועות - ברור שאמורים ללמוד הרבה חומר חדש ומאוד רלוונטי לבגרויות

2 אדר אז לומדים עד שבט כזה חח

ואגב גם מי שעושה 4 יחל עדיין לומד😅😅

אבל רואים תסוף באופק(;

קשוח 5 יחל לא?...

*תגובה לGini פשוט קפץ למטה

המתמטיים ואת רכישת מיומנויות הטכניקה של התמודדות עם השאלות וההגעה לפתרונות.

היופי במתמטיקה שלא צריך לזכור טונות של חומר בע"פ, כמו במקצועות הומניים, אלא לרכוש הבנה ומיומנות באמצעות המון המון תרגול, ואז די מהר מצליחים להתמודד עם כל בעיה שצריך לפתור.

ותודה על איחולי ההצלחה!

מטורף, תגיע רחוק

אני דווקא ההפך- לא אוהבת לחשוב

ומעדיפה לזכור (;

לזכור הרבה בע"פ - שפות זרות

זה ממש קריטי ברכישת שליטה בשפות אחרות מאשר שפת אם

זה היה ככה עוזר באנגליתת

בטח מתישהו ימצאו מכשיר שמחדיר למח שפות

זיכרון חיצוני למוח, כמו למחשב (דיסק און קי)

ואז אפשר יהיה לטעון באותו רכיב המון מידע שיהיה זמין מיידית למוח שלנו.

(כמו שיש כבר פתרונות טכנולוגיים ביו-רפואיים אחרים שמתחברים למערכות ביולוגיות בגוף, למשל קוצב לב, משאבת אינסולין, רשתית מלאכותית, שתל שבלול באוזן)

ואם לא עכשיו, ערב ראש השנה והאיחולים לשנה החדשה, מתי כן מתאים לפנטז על העתיד?

בטח מתישהו אולי בעתיד הקרוב כבר לא יהיה ביס לאידעת בטח יהיה משו אחר

(לפי איך שהטכנולוגיה מתקדמת בטיס)

ואנחנו נהיה הדור הישן😂

אבל זה דיון ארוך מאוד

אני גם הייתי רוצה שיישאר ככה

למרות שנגיד מבחינה רפואית אני הכי רוצה שיתקדם וישתכלל ובעוד תחומים

שיהיה אפשר להכניס את החומר ישר למוח

(כרגע יש מחקרים על זה ששימוש בבינה מלאכותית דווקא מזיק לציונים, מה שהגיוני מאוד)

העולם יותר מורכב מזה, גם אם זה יקרה

אתם תשרדו את זה, ויום אחד זה יגמר

ו--בסוף שנה נשיר בשנה הבאה נשב על המרפסת ואתם תעשו בגרויות😅

לשרשור הזה

(כרגע טנטטיבית ל 1/7/2027)

לילה טוב ובהצלחה לכולנו !

זרקו כמה בכל שאלה, ככה נתקדם טוב

לפחות בורקסים ורוגעלכים כן

חטיף?

צומח מהאדמה?

היה פעם הולך על האדמה?

מטוגן?

מבושל?

מטוגן

יענו על זה תענה:

לא

כן

לא

מכינים את זה בבית?

זה ארוז בדרך כלל?

שניצלים?

זה משו יחסית בריא? (אפילו שמטוגן)

מורכב מירקות?

מפירות?

עם פירורי לחם?

לביבות?

חציל מטוגן?

ירק כלשהוא מטוגן?

אבל אמרתי לעצמי, מה בריא בזה.

שום

כמו סופגנייה

אבל נחמד לדעת, אולי אני אקנה מעכשיו יותר פלאפל מאשר פיצה ודברים כאלה.

אבל מתלבטת אם להתייאש סופית🙈

כאילו כי יהיה חופש

לאידעת אולי לא מכירים.... אבל באמת מוזר...

או בוואצאפ או באסמס

וגם בפייסבוק אינסטגרם וטיקטוק

ווטסאפ, סמס - אלו לא פלטפורמות להעברת הודעות ודיעות כמו הפורומים כאן

פייסבוק - חשבתי שזה רק למבוגרים.. לא יצא לי להיתקל בנוער

ושני האחרונים - זה למעקב אחרי אושיות רשת. לא מקום כמו הפורומים.

תמיד צריך להשתדל ולפעול, גם להתפלל ולקוות, שיהיה טוב, שיהיה בהצלחה, גם במצבים שנראים חסרי סיכוי

אבל לא נורא, בסוף יהיה טוב.

ואולי לא

חח אז אולי התכוונו לפה😅

להבחנה מתי המציאה של המוצא ומתי לא ….

אבל בכל מקרה, הפורום כנראה השלים את יעודו בעולם ועכשיו הוא עולה בחזרה למעלה

ובאמת עבר בטיס... והיה ככ כיף

למה צריך לימודים? אוףףףף

שאלתי את ידידי הקבוע Gemini, והנה תשובתו לשאלה (מדוע צריך לימודים במתכונת הקיימת של 12 שנות לימוד):

הדיון על הנחיצות והמבנה של 12 שנות לימוד מעסיק רבות את מערכות החינוך בעולם. למבנה הנוכחי יש יתרונות מבניים וחברתיים לצד חסרונות בולטים בעידן המודרני:

מטרות ויתרונות של המתכונת הקיימת

• חיזוק סוציאליזציה ומיומנויות חברתיות: בית הספר מספק סביבה מבוקרת שבה ילדים ובני נוער לומדים להתנהל בחברה, לשתף פעולה עם קבוצת השווים, להתמודד עם סמכות ולפתח אינטליגנציה רגשית וחברתית.

• הקניית ידע בסיסי והשכלה רחבה: המסגרת נועדה להבטיח שכל אזרח יצא לעולם עם אוריינות שפתית, מתמטית, מדעית והיסטורית בסיסית.

• שיוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית: מתן מסגרת אחידה לכלל אוכלוסיית המדינה מתוך שאיפה לצמצם פערים סוציו-אקונומיים ולאפשר נקודת זינוק שווה לכולם.

• מסגרת בייביסיטר לאומית והחזקת המשק: מערכת החינוך מאפשרת להורים לצאת לעבודה במשרה מלאה ולהחזיק את הכלכלה מתפקדת.

• הבשלה רגשית וקוגניטיבית: גיל ההתבגרות כרוך בשינויים פיזיולוגיים ומוחיים משמעותיים; 12 השנים מספקות מרווח זמן להתבגרות מלאה לפני היציאה לשוק העבודה או להשכלה הגבוהה.

ביקורות ואתגרים במבנה הנוכחי:

• חוסר התאמה לשוק העבודה המודרני: המודל הקיים נבנה בעידן התעשייתי ומבוסס על שינון והנחתת מידע, בעוד שהעולם המודרני דורש חשיבה ביקורתית, יזמות, יצירתיות וסתגלנות.

• חוסר גמישות והתאמה אישית: למידה בקצב אחיד עבור עשרות תלמידים בכיתה אינה מתחשבת בכישורים, בחוזקות ובקצב הלמידה הפיזיולוגי והאישי של כל תלמיד.

• מיקוד יתר במבחנים ובציונים: שיעור ניכר מהזמן מוקדש להכנה למבחנים סטנדרטיים (כמו בחינות בגרות) על חשבון עומק מחקרי, סקרנות טבעית או פיתוח מיומנויות מעשיות לחיים.

• אובדן זמנים וחוסר יעילות: רבות מהמיומנויות והתכנים הנלמדים לאורך 12 שנה ניתן להקנות בפרק זמן קצר בהרבה באמצעות שיטות הוראה מודרניות וטכנולוגיה מתקדמת. שינויים טכנולוגיים והתפתחות הבינה המלאכותית מובילים כיום מגמה עולמית של לבחון מחדש את מבנה הלמידה, מעבר משינון לצבירת מיומנויות, ושילוב למידה היברידית ומותאמת אישית.

במציאות חיים כזו שהבנות הצעירות היו יוצאות עם הצאן… כמו רחל ולאה, כמו ציפורה - ואנחנו הבנים היינו מגיעים לחפש כלות מבין הבנות הלבושות לבן ורוקדות בכרמים 🙂

נשמע מושלם לפעמים בא לי לחזור לפשטות של פעם

טוב אבל בכל זאת העולם התקדם רק בזכות אנשים שהשכילו ולמדו

אז..... חייב (:

וזה קרע אותי שהוא כתב - מסגרת בייביסיטר לאומית😅😅

ונשים היו במצב עוד יותר גרוע מהגברים.

(המשך תשובה מ Gemini)

לאורך מרבית ההיסטוריה, החינוך וההשכלה שיקפו את התפקידים המגדריים המסורתיים: בנים חונכו למרחב הציבורי, לפרנסה ולמנהיגות, בעוד בנות חונכו למרחב הפרטי, לניהול משק הבית ולגידול ילדים.

התפתחות הפערים בין החינוך לבנים ובנות לאורך ההיסטוריה התבטאה במספר מישורים:

• העת העתיקה והימי הביניים: השכלה פורמלית (קריאה, כתיבה, מתמטיקה ופילוסופיה) הייתה נחלתם של מעטים בלבד – כמעט בלעדית גברים ממעמד גבוה או אנשי כמונה. בנות למדו בעיקר בבית אמהותיהן מיומנויות מעשיות כמו טווייה, בישול וניהול הבית.

• הסללת התכנים הרשמיים: כאשר החלו לקום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות (במיוחד מהמאה ה-18 והלאה), תוכנית הלימודים הייתה שונה לחלוטין. בנים למדו לטינית, מדעים, חשבון ופוליטיקה כדי להכין אותם לאקדמיה ולשוק העבודה. בנות, גם מהמעמד הגבוה, למדו בעיקר נימוסים, צרפתית, נגינה, תפירה וספרות קלה – תכנים שנועדו להפוך אותן ל"רעיות מיומנות ומארחות ראויות".

• נגישות להשכלה גבוהה: עד סוף המאה ה-19, אוניברסיטאות היו סגורות לחלוטין בפני נשים בכל רחבי העולם. המחשבה הרווחת הייתה שלימוד אקדמי מאומץ עלול "להזיק לבריאותן" או אינו נחוץ לתפקידן החברתי.

• הקשר היהודי: במסורת היהודית, בנים חונכו מגיל צעיר ב"חדר" ובישיבות ללימוד תורה, משנה וגמרא. לעומת זאת, חינוך הבנות היה בלתי פורמלי והתמקד בדינים המעשיים של משק הבית.

השינוי המשמעותי החל רק בתחילת המאה ה-20 עם הקמת רשת "בית יעקב" על ידי שרה שנירר, שהמציאה מחדש את החינוך הפורמלי לנשים בחברה החרדית.

תפיסה זו החלה להשתנות בהדרגה בשלהי המאה ה-19 ובמהלך המאה ה-20, בעקבות המהפכה התעשייתית, צמיחת התנועות הפמיניסטיות, והחלת חוקי חינוך חובה אחידים שהשוו את תוכניות הלימודים והנגישו את האקדמיה לשני המגדרים.

חוצמיזה נראלי אנחנו היחידים כאן

אבל הם כבר התחילו לימודים בא' אלול

גמני מתחילה עוד רגע😬

נו אז איך להתחיל?

אבל אני כבר שיעור ב' בישיבה גבוהה,

זה אחרת קצת מלהתחיל שמינית, אבל עדיין התחלה חדשה ונחמדה.

חח זה יתרונות וחסרונות..

ובהצלחה לך שתהיה שנה טובה(:

לשבת

או שזה יוציא מהמיטה את כל הרדומים …

מה עובד במאפייה?

חנות (מאפיה) אהובה וטובה ליד הבית

והחלטה של רגע, לצלם ולשתף כאן

אני רואה פשוט שאתם פעילים...

אמת או חובה

אסוציאציות

שרשור שירים

ועוד...