פעם ראשונה שאני פותחת את זה...אנונימי (פותח)
יש לי בעיה, אני מדמינת את האנשים הכי קרובים ויקרים לי מתים!
ואני מפליגה עם הדימיון, הלוויה ושבעה, ואיך כולם מגיבים, וזה מפחיד אותי כי אני לא רוצה!!!
פעם אחת חלמתי בלילה שמשהו מת והוא לא היה חולה בכלל והוא מת למחרת!!!
כל פעם שאני חושבת על זה אני אומרת פרק תהילים לאריכות ימיו ומבקשת בתחינה ובמילים שאם חייבים שמישהו יעלה שזה יהיה אני ולא הוא! הוא כ"כ צדיק ועשה כ"כ הרבה עדיף שאני אלך...
ואני כל הזמן חושבת ומדמינת שכל מי שאני אוהבת מת...[לא רק בנים זה כתוב בזכר כי יותר קל]
מה לעשות? אני  חייבת עזרה!!!
יש מצבזה אני היועץ
שאני מביאה לך שמות של כמה אנשים ואת חולמת עליהם?!
 
 
 
תתכווני חזק בקריאת שמע.
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח...........נעמה...
אני לא אדם שמאמין בדרך כלל בכאלה שטויות...r.u המחודש
וגם עכשיו אני מסרב להאמין שזה קשור זה לא נשמע לך טפשי?
 
מה זה קשור מה חשבת בכלל?
 
יש לי תחושה עזה שמדובר בילדה מקסימום 13...
 
 
 
 
 
 
אבל בכל מקרה, הרבה הצלחה
חחחחחחחאנונימי (פותח)
הייתי באמצע לשתות מים ופלטתי הכל!
 
ול-90...להגיד קריאת שמע לפני השינה.....
מצחיק זה לאשמחה ואמונה
 
מה יש?אנונימי (פותח)
אסור לצחוק קצת?
הכל חייב להיות פה דכאוני?
תחשדבי על משו שמח ותחלמי על זה._חמודויינת_
איזה מגעילים היא שואלת שאלהאורושקוש
על משו שמציק לה וככה אתם עונים?! וזה לא משנה אם היא ילדה בת 13 או אישה בת שמונים...
ולגבי החלומות- תגידי קריאת שמע. ותשתדלי לא להתייחס לחולומות האלה...
...אנונימי (פותח)
וואי ממש כאב לי לראות את התגובות של חבר'ה כאן.
אם כל אחד יהיה כנה עם עצמו וישים את הפוזה של החזק והגיבור בצד הוא יוכל להודות בכך שגם הוא כמו כל אדם אחר, מוצא את עצמו במצבים שבהם הוא מדמיין מוות על קרוביו.
הדבר הזה הוא הכי טבעי בעולם, יש מצבים שאתה מפחד ובוכה.
וזה לא קשור לגיל, כל אדם בעולם עושה את זה. פחד הוא חלק מהתנהלות של חיינו.
איך מתמודדים עם זה? זה כבר עניין אחר.
מה שאני עושה זה נותת לעצמי לבכות קצת, זה משחרר. ואז אומרת לעצמי להפסיק, זה לא עושה לי טוב לחשוב על הדברים האלה, ולכן אני ממהרת לחשוב על דברים אחרים.
את יכולה גם לחשוב שיש מישהו שמנהל את העולם, יש מישהו שדואג שכל אדם ילך בזמנו ובעיתו. שכל אדם יסיים למלא את תפקידו פה, ורק אז ילך. יש משהו מנחם בזה שאתה יודע שיש גדולים ממך שדואגים לסדר של העולם. נגיד שנשווה את זה לאירוע שאת מארגנת, ואת יודעת שנתת לקייטרינג לדאוג על האוכל ואת יכולה לסמן V שמישהו אחר ידאג לאוכל, והטלת את האחריות על הלהקה שהיא תהיה אחראית על המוזיקה. את יודעת שכן, את תמשיכי לדאוג שמה אם הכל לא יצא טוב, ומה אם הלהקה תצרום לך את האוזניים, אבל את גם יודעת שיש מישהו שאחראי, שאחרי הכל יש איזשהו סדר על האירוע הזה- על העולם הזה.
בנוסף, תזכרי שאת לא לבד, שזה טבעי ביותר. יצא לי כמה וכמה פעמים לקום כשאני בוכה אחרי חלום בלהות על מוות של אחד ההורים שלי או משהו.. (חלומות כאלה הם מבאסים ביותר) החלומות שלנו משקפים את הדברים שמטרידים אותנו ביום יום ובחלומות יש להם מקום לצאת החוצה. הוי אומר, את אדם שדואג, אוהב, ואכפת לו מאחרים. והמחשבה על מוות מעסיקה אותך ולכן היא פורצת אל תוך חלומותייך, וזה דבר טוב לדאוג כל עוד את לא מפתחת חור בבטן (ואל תדאגי שזה יקרה לך, כי בעז''ה זה לא).
אני זוכרת שכשהייתי קטנה הייתי מפחדת מאוד שערבים יבואו ויהרגו את המשפחה, את היישוב, את הלא יודעת מי. והיה לי קשה ביותר להירדם בגלל כל הפחדים האלה. וא. (הלכתי לפסיכולוגית, ואני שמחה מאוד שעשיתי את זה, ולא מתביישת בכלל). ב. אמא שלי אמרה לי שאני בעלת כתפיים רחבות מאוד שמנסות לסחוב את הדאגה של כל העולם עליהן, ושאני מוכרחה בשביל עצמי לנסות להמעיט מהלחץ. ואכן, במאמצים מרובים, ב''ה אני פחות דאגנית כיום.
בכל מקרה, דאגה היא דבר טוב, ואל תצטערי שאת כך, אל תסתכלי על זה כדבר טוב שדורש תיקון מיידי אחרת... אלא שזאת תכונה שלך שמקשה עלייך ושאת חפצה לשנות.
ב''הצלחה, ומוזמנת באישי.
 
>>הסנה-בוער
בס"ד
שמעתי ע"ז פעם ניתוח פסיכולוגי |מרגיש חכם|.
יש תופעה כזו אצל חלק מבני הנוער לחלום על האנשים היקרים להם מתים- אמא, אבא, אחים, חבירם וכו'.
עד גיל ההתבגרות היה נראה לנו שההורים הם הכי יודעים, וכו'. שהגדולים מאיתנו נצחיים, לכאורה- לא באמת חשבנו על הרגע שבו הם יעזבו אותנו.
אבל פתאום מבינים שלפי הטבע, גם אם הם יחיו עד 120, אנחנו נשאר פה בלעדיהם לתקופה מסויימת. זה מפחיד ומלחיץ. 
לכן טבעי שחולמים על זה בלילות, ושמפחדים מזה. החלומות הן הלא מודע שלנו- וכמה הזויים שהם- כל מה שהם מראים לנו אלו דברים שמתחוללים בנפש שלנו [אם כי לפעמים זה בהקצנה.].
וזהו, שמעתי רק את הניתוח ולא הספקתי לשמוע את הפתרון 
איזה נהדרים אתם <צ>אנונימי (פותח)
סתם בשביל הקטע אני בת 15!
אתם כאלה מגעילים! פעם ראשונה בחיים שלי שאני מעיזה לכתוב/לדבר על זה ואתם פשוט תומכים...
ואיי אני לא מאמינה איזה חסר רגש והתחשבות בנאי אדם יכולים להיות!
אני קוראת פה כבר הרבה... אני לא מגיבה ... החלטתי לפתוח את אחת בהבעיות שלי ואתם כ"כ מגעילים!
אתם דוחים אותי !!! אווך אתם כאלה זבלות!
רציתי להיכנס ולראות קצת עידוד ואני רואה צחוק על חשבוני!!! ציתי עידוד ועכשיו אני רק יותר בוכה!!!
-אני לא צריכה את הרשימה שלך כרגע יש לי כבר כמה משלי-
שלום ואני ממש לא אחזור לפה!
אתם כל כך מגעילים!!דבירוש=]
היא נ כנסה לפה לא בשביל שיצחקו עליה!!
היא באה בשביל תמיכה, ומה היא מקבלת??
צוחקים על הבעיות שלה!
 
ובקשר לשאלה-דבירוש=]
נשמע לי כמו חרדה.
תחפשי באינטרנט, יש שאלונים כאלה ותראי אם נראה לך שזה באמת זה.
יכול להיות שמה שאת צריכה זה פשוט פסיכולוג או כדורים (אני, אגב, אצל פסיכולוג ולוקח כדורים, והפסיקו לי כל החלומות על המוות, הטרור, השואה וכו')
נראה לי הם צחקו על מה שזה אני היועץ כתב..לביאה...
ו90- גם לי זה קורה פול פעמים...שלא תחשבי שאת מוזרה..אני מנסה לחשוב על דברים אחרים..
אני חושבת שזה נכון מה שהסנה בוער כתבה בקשר למה שילדים קטנים חושבים על גדולים ואח"כ זה משתנה..
 
 
ב"הצלחה!!
פרופורציות,אחותי,פרופורציות.זה אני היועץ
כשפותחים בפורום שרשור כזה,צריך לקחת בחשבון כל תגובה שתבוא.
יהיו אנשים שיגיבו בצורה כזאת ויהיו אנשים שיגיבו בצורה אחרת,לפורום אין וטו על צורת התבטאות מסוימת-אנחנו מדינה דמוקרטית ואמנציפלית,ולכן לכל אדם נתנת הזכות להתבטאות כעולה על רוחו (כמובן אם זה לא גובל בהפרת תקנון הפורום.)
האנושות היא אינדווידואלית-יהיו כאלו שיגיבו לך בצורה חמה ותומכת יותר,יהיו אנשים שיגיבו בקרירות ויהיו אנשים שיגיבו לך קצת בסרקסטיות-אלו גישות חיים שונות להסתכלות על העולם,אין בכך שום רצון להעליבך,אז תנוח דעתך.
צר לי על כך שנפגעת,אני מבקשת את סליחתך בשמי ובשם העולבים האחרים.
אני תקווה שתחזרי בך מהחלטתך ותמשיכי ליטול חלק בפורום ולהעשיר אותו.
 
כל טוב,וחלומות נעימים.
מסכימה עם היועצת הנ"ל~~אני~~
צר לי, אך אין מה לעשות. כמו שבחייך פגוש תפגושי מיני סוגים של אנשים, נשים וטף, כך גם הכותבים בפורום- כל אחד שונה מחברהו. ויש אנשים ציניים ויש אנשים כבדי ראש ויש אנשים שגודל שכלם אינו עולה על קו השמש השוקעת ברום השמים וישנם בני התמותה שגולגולתם קטנה מלהכיל חלקיקי מוחם המכביר. ולכל אחד דעותיו, מחשבותיו, תהיותיו, דרך חייו. וכל אחד עונה ע"פ דרך חשיבתו, וכמו שכבר אמרתי לעיל, כל מחשבות שונות מחברתו ואין לכעוס על אדם שסוג דיבורו ודרך חשיבתו שונה משלך. צר לי אם נעלבת, אך צריך לזכור שככה זה ואין מה לעשות. ובשבילך עדיף ש''תתחסני'' ותתרגלי לא להיעלב ולא לקחת ללב כל דבר הנשלט מפי בן האנוש ובו יש שמץ 'העלבות' כלפייך, כי אם לא נהוג תנהגי כך סופך יהיה רע ומר ותאלצי לשבת כל היום בביתך ולייבב מרה על אי רגישותם של סובבייך. וכעת נסתיימה שעת המוסר להיום. היי שלום ושבת שלום, לילה טוב וחלומות נדירים.
לא להיכנם ללחץ.שאלתי על זה פעם רב.אינטרנט?!
הוא אמר שזה הגיל.(גם אם הוא התכוון רק  אלי זה עדיין נכון).
זה לא תירוץ..שמחה ואמונה
תכיני לעצמך רשימה של דמיונות מוכניםמשה
כשמגיע דמיון רע, או אסור - שתהיה לך רשימה של נושאים לדמיין. תוכניות לתכנן, דברים שאת צריכה לחשוב עליהם ולא עושה את זה ביום יום.
 
זה לא קל, אבל זה אפשרי. שיהיה בהצלחה !
אל תדאגי!אנונימי (פותח)
גמלי זה היה קורה פעם..וזה עבר..
זה חוזר רק לעיתים רחוקות מאוד..ואז אאני פשוט מדמינת לעצמי דברים טובים יותר!!
את בחברה טובה!מעפר אני באה
פעם אחת שחלמתי שאבא שלי ואחותי ניפטרו מזה נילחצתי
אחרי כמה זמן שוב חלמתי שאבא שלי ניפטר ואז זה עבר
אבל לפי מה שידוע לי מתי שחולמים על אנשים שהם מתים זה נותן להם אריכות ימים
בתפילה שכל חלומותיך הרעים יגמרו בטוב
ובהצלחה!
קודם כל- כל הכבוד על הפתיחותמאמע צאדיקה
פתיחות עם עצמך חשובה גם אם הסביבה (...) לא ממש תומכת מייד.
אם כתבת את זה - את כבר בדרך הנכונה- את מכירה בקול שיש לך קושי.
 
את מדמיינת את המוות של היקרים לך-
מה את יכולה ללמוד מהדימיון הזה?
*להעריך אנשים- יש אנשים שמעריכים אותם באמת רק אחרי שהם הולכים. אם תדמייני את המצב הזה- תעריכי אותם היום יותר- תתני להם בחייהם את היחס שאחרי מותם את תתחרטי שלא נתת. (ותקראי את "ימי שלישי עם מורי" ספר מדהים.)
*פעם חלמת על מישו ולמחרת הוא מת---- תכניסי לך טוב- טוב לראש-- הוא לא מת בגלל המחשבות שלך!!!!
השם הוא זה שקובע את החיים של אנשים. לא אנחנו. לא המחשבות שלנו. לא הקללות שלנו. לא הקיטרוגים שלנו.
והכי לא- לא השריטות שלנו.
*את מתפללת על אריכות ימים של אנשים- זה בוודאי דבר טוב מאוד. שלא כמו מחשבות ודימיונות- תפילה זה דבר שמשפיע מאוד.
*תנסי לדמיין אירועים אחרים שקורים לאותו אדם- היא נהיית סבתא, הוא מקבל תואר שני, היא יולדת, הברמיצווה שלו, היא בדייט, הוא שובר כוס, היא מכינה את הדגים הכי טעימים שאכלת....
*אם כל זה לא עוזר ועדיין זה ממש מעיק עלייך- תדברי עם אבאמא שלך- אולי את צריכה קצת יעוץ פסיכולוגי. זה לא בושה, זה לא אומר שאת דפוקה או לא שווה או חולה או או או... זה אומר שיש לך אומץ ויכולת לתקן את השריטות שניתקעת איתן!
זה נורמלי לפחד שאנשים ימותומתו"ש
בס"ד
 
בייחוד שבימינו כולם מתים. זה לא צריך להדאיג אותך-יום יבוא וגם את תמותי-מבטיחה לך!!
אם תראי את המוות כחלק מהחיים אולי זה ידאיג אותך פחות..כאילו-זה לא שאת חיה בהזיה כלשהי...
 
אה-ולא קראתי תגובות של אנשים אבל נשמע שהם לא היו נחמדים, השערתי היא שזה בגלל שזה משו שמשותף לכולם...אינלי כוח לפרט תפסיכו של זה, אבל הם לא מלגלגים עלייך (לדעתי..)
לי זה אף פעם לא קרה..ב"השתדלותנו
אבל..תנסי לחשוב על דברים טובים!!
אומרים שחולמים על מה שחושבים..
פעם חלמתי על פיגוע..יום אחר כך היה הפיגוע טרקטור הראשון נראלי...
אבל חלמתי על פיגוע ירי...

אני מקווה בשבילך המון המון בהצלחה...!!!
ה' יעזור!! לא עלינו...מיסטר דום
שלא יקרה כלום לאף אחד!! תתפללי ותקראי קריאת שמע אולי זה חלומות נבואאים וואי איך אני שונא את זה כי זה מפחידד ואני מזה מאמין בדבריםהאלה!!!!!!!!!
מחשבות לא מוזמנותאנונימי (פותח)
אם המחשבות שאת מדברת עליהן "נכנסות" לראש שלך ללא הזמנה, בכל מיני מצבים והרבה פעמים ביום, כדאי לך להתייעץ עם פסיכולוג. ישנה הפרעה שנקראת OCD, הפרעה תורדנית כפייתית, בה המחשבות הן מאד לא נעימות וכדי לשפר את ההרגשה שלך את עושה כל מיני פעולות , כמו לומר תהילים. אדם שיש לו OCD הוא לא פסיכי!! ואפשר לטפל בזה בטיפול התנהגותי קוגניטיבי או בעזרת תרופות, ממש כמו שמטפלים בסוכרת או בלחץ דם גבוה. תשתפי את ההורים או את היועצת בבית הספר. אין כל סיבה להתבייש ואין כל סיבה לסבול!! העיקר הוא ל-ט-פ-ל!! ב דרך אגב, מחשבות הן רק מחשבות ואין בכוחם לשנות מציאות. הצלחה!!
"חלומות שווא ידברו!"~נועה~
ואי, אנישם, הלחצתם אותה..הסנה-בוער
בס"ד
זה ממש רחוק מלהיות או.סי.די.
אני מכירה כמות לא מובטלת של אנישם שמפחדים מהמוות. [אוי, רגע. זה בעצם כמעט כולם.], ולא חסר מי שחושב על זה הרבה. 
פסיכולוגית- אם היא חושבת שתעזור לה, שתלך- אבל או,סי,די? נסחפנו.
אוקי,כל מי שצחק כאן זה מי "זה אני היועץ"!!!נעמה...
ולא ח"ו כדי לפגוע!
אני מעריכה ומכבדת כל מי שמעלה כאן את בעיותיו,ומי שלא יודע מה לענות\רוצה לצחוק-
שלא יענה!
יעד סופיאנונימי (פותח)
נירא לי שהיא מושפעת מהסרט:Final Destination3-(יעד סופי3) ויש לה סיוטים מהסרט הזה
גם לי היתה תקופה כזו -אפשר לעשות הטבת חלום-אנונימי (פותח)
יש בסידורים סדר הטבת חלום - להפוך אותו למרע לטוב.
שמעתי שאם את חולמת על מישהו שימות זה סימן לאריכות ימים.
וזה שמת למחרת החלום- ברור שזה לא קשור לחלום. אין היום נבואה וחלומות שווא ידברו! זו גאווה לחשוב שחלום שלי יכול להרוג מישהו. ברוך ה' יש מי שקוצב חיים לכל אדם.
עוד רעיון - את חייבת לחשוב טוב במשך היום , לנסות למצוא דברים שישמחו אותך וירגיעו אותך (טיולים, מוזיקה, ספרים , חברות או כל דבר אחר )וכך גם בלילה החלומות יהיו פחות מפחידים ופחות על מוות.וכמובן לא לראות סרטים וכמה שפחות לשמוע חדשות ולקרא על רציחות וכד'. פשוט לטהר את המחשבה.
הרבה הצלחה. לא לדאוג ולבטוח בה' .
מה נפל על כולם פתאום חלמומותתת..._חמודויינת_
גם לי זה קורהשירס
(קרה..) ויותר גרוע אני עוד דימינתי על התגובות והצומי שאני אקבל .. אבל החלטתי שזהו זה והיה זהו!
וואו מוכר בטרוףהבורא אוהבאותי
נכון..אימל'ה גם לי!_חמודויינת_
דיי מוכר... 90 דברי איתי בבקשה....!אני =]
חשוב ...אנונימי (פותח)אחרונה
יש מצב שנפטר לך מישו? בזמן האחרון? וזה בגלל זה כי? לי זה ככה
 עם את צריכה משו בכיף!!
 
אני לא חדשההרהמורניק

למה כ"כ משעמם פה?????

כולם כבר התבגרו ועברו לצמ"עאיגנוטוס פברל

או לשטו"ל

לא ככה - נהיה יבש כי לא מצטרפים חדשים במקום אלוGini
שהתבגרו ועברו לפורומים של הגילאים היותר גדולים 
כולנו יבשים 🙁🙁Gini
וואלה!! אני גםההרהמורניק
אני חדשההודיה לה':)אחרונה
למה באמת
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הספר:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

את יכולה להפסיק להספיםנקדימון

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.


 

אולי די כבר?!

נשמע סיפור מענייןקעלעברימבאראחרונה
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אולי יעניין אותך