המלט ניצל, לי יש זיהום. אבל שרדתי

ובתחילת הדרך חזרה התחיל לרדת גשם, ורצתי הבייתה בגשם. (די חלש)

סוף.

היום זה היה יותר מעניין.

באמצע שחרית התחיל לרדם גשם.

חזרתי את כל הדרך חזרה בגשם חזק. (והדרך הייתה הרבה יותר ארוכה מהדרך ממנחה..)

אבל בידיוק ליפני שבוע נקעתי ת'רגל

😒😒

לא נורא, עוד יבוא היום שלך...

חחחח אז תוכל לרוץ ריצות אמוק אחרי ומפני כל מני דברים...

עד שתחטוף דלקות ריאות כל חורף... ואז תחשוב כמה וכמה פפעמיםםם

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....