לא הזדמן לי...

נראה לך?

ברור שלא.

לכי ללמוד אחותי...

טחינה

בשביל מה?

אם הוא רוצה אני אחק אותו ביד בצורה הכי קונוונציונאלית ואשים אותו בצור מחצבתו, מקום שאיפתו...

כניראה אנשים ממש משועממים

כעיקרון, כדורגל ממש ממש ממש ממש לא מעניין אותי, ולא עניין אותי מעולם

(מה הקטע, ריבון העולמים, לרוץ לרוץ לרדוף אחרי כדור, ועד שמגיעים אליו לתת לו בעיטה? מוזר, לא?....)

אבל אבל-

עד כמה שידוע לי, ביתר היא הקבוצה היחידה שאין בה ערבים, ושלא מחללת שבת.

ומשכך, אני בהחלט מאחל להם להצליח בכל משחק שיהיה,

אז אולי ניתן לקרוא לזה אוהד....

להעריץ מישהו או משהו, זה לתת לו חלק בלב שלך, זה להשקיע בו רגש. את נהיית חלק מזה.

ממילא - להעריץ הבלים שכאלו - זה ממש חבל, זה מרדד אותנו, אנו, נזר הבריאה, מבחר הברואים, עלינו לשמור על רוממותנו, על בגרותינו.

אני חושב שאדם שמקדיש בליבו רגש לשטויות כאלו - מרדד את עצמו, משפיל את קומתו..

להעריץ?

אני מעריץ את מרן הרב זצ"ל..

אני מעריץ את ר' אברום..

אני מעריץ עמלי תורה,

אני מעריץ יראי שמים,

אני מעריץ אנשי מעשה שעוסקים בצרכי ציבור באמונה בדרך התורה...

וכו' וכו'.

את אלו אני מעריץ. אלו הדמויות שלי. 

מה זה "ככה קוראים לזה" - למה?

קראת מה שכתבתי?

אבל ככה מגדירים את זה כאילו...מעריצת ביתר או אוהדת ביתר וכו

הסברתי למה לא טוב להיות מעריץ שלהם, או של כל קבוצה אחרת, 

מה באמירה "ככה מגדירים את זה" עונה על דברי.

אתה אמרת...למה לא טוב להיות מעריץ שלהם,

והתכוונתי להגיד...לא שאני עכשיו מעריצה וביתר זה אהבת חיי ובלה בלה 

אני לא הופכת את זה למשו שימכר אותי...בכול אופן אני בת

אז פשוט מי שאוהב את קבוצת ביתר או כול קבוצה אחרת אז מגדירים כאוהד או מעריץ

טוב, אז באמת קשה להגדיר את מידת הרגש וההזדהות ע"י מילים.

זה שאלה שאדם אמור לקבוע לעצמו.

תחשבי כמה מהנפש שלך מושקע בלאהוב אותם,

אם זה סתם תמיכה מהצד, או שיש לך רגשות ממש....

ולפי זה יהיה הרלוונטיות של מה שכתבתי..

אהבתי את הפיצפוץ

אז גם אל תתעסקי בזה יותר מידי, כי מרוב התעסקות יכול להתפתח רגש, וזה עושה רדידות..

עצה טובה, באמת מהלב...

גם תכלס...זה נכון וצודק לגבי כול דבר

אובססיות זה לא טוב כשזה בהגזמה

הפעילות המדיטצית- חזרתית ההמונית שערכה בו זמנית בכל העולם, היא פיצוח הפיצוחים בזמן המונדיאל!

אז צחקתי על כך שלפצח גרעינים בחזרתיות ובהתמדה- זו המנטרה הכי המונית שנערכה בו זמנית...
כפיש?

מתחברת יותר...זה סוג של אופי כניראה

רק מכבי! 

אני לא אומר איזה בשביל לא לחשוף את מקומי

או שפתחת כבר ולא ראיתי...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....