איך להתמודד עם אכזבות וכישלונות? – חי שגיא

קורה וקרה הרבה וכנראה שעוד יקרה... אלא שבחסדי ה' אני זוכה עכשיו ללמוד באינטנסיביות מאמר נפלא בליקוטי מוהר"ן שבא לפתור במיוחד את הבעיה הזאת (ביחד עם הרבה בעיות..)

והנה כתוב שם- "כי טבע האדם למשוך עצמו לעצבות ומרה שחורה מחמת פגעי ומקרי הזמן" כלומר שיש שתי סיבות שבגללם אנחנו עצובים- 

פגעי הזמן- הכשלונות והמכשולים החד- פעמיים שצצים ועולים

מקרי הזמן- השגרה השוחקת שמקשה על ההתחדשות התמידית. 

על מצב כזה כותב רבי נחמן כי הפתרון המידי הוא- "על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל ואפילו במילי דשתוטא" כלומר להגביר את השמחה והחיות בכל דרך אפשרית וכדאי גם לעשות את עצמך שמחה ומבודחת בכל מיני פרתופים מצחיקים וכו'...

אמנם כדאי גם לטפל בכשלון בעצמו ועל זה אומר רבנו כי יש להקדיש זמן ביום לפגישה עם הקואוצ'ר הטוב בעולם- בורא עולם!

אם את באמת מעוניינת לפתור את הבעיה ולצמח מתוך הכשלון אני ממליץ (מנסיון) על לימוד אינטנסיבי של מאמרים כ"ג וכ"ד בליקוטי מוהר"ן תניינא שזה אומר להקדיש לזה משהו כמו חצי שעה ביום למשך חודש או שניים ובעזרת ה' תראי ישועות גדולות וממש אשמח לשמוע חידושים...

בהצלחה רבה!

לפני כמה שבועות, לא, לפני שבוע, היה לי מבחן במתמטיקה וסחטתי את עצמי לגמרי. לא, זה בעצם היה לפני שבועיים.

וקיבלתי 70 נראלי לא זוכרת, העדפתי פשוט לא להתעמק בציון עצמו אני רק יודעת שאני מאוכזבת.

זה פשוט לא ציון שאני רגילה לקבל, בטח לא אחרי שלמדתי כ'כ הרבה

למזלי המורה אוהבת אותי אז היא הייתה כזה- "וואו איזה מדהים", שזה מעודד אותי.

ואז כמובן באתי לאמא שלי והיא אמרה לי- מעונן את לא יכולה להיות מאוכזבת עשית את המקסימום שלך, מהזה המצברוח הזה.

ועניתי לה שזה בסדר שאני אקח את הזמן שלי. ומותר לי להיות עצובה, לבכות כמה דקות כי זה טבעי.

אז קחי את הזמן שלך להתגבר על זה-

אני אפילו לא סיפרתי לה ישר אחרי.. סיפרתי לה יחסית מאוחר, אחרי שכבר ישנתי על זה.

עכשיו אני טיפוס מאד דרמטי, שנה שעברה הייתי מזכירה לעצמי שזה לא קובע כלום ולא אומר עליי כלום.

אבל זה כבר יחידות ואין פה יותר מידי מקום למשחקים.

אז העיקרון הוא להמשיך להאמין בעצמך. אמרתי לעצמי שמבחן אחד נכשלתי, לא קרה כלום. זה גם למידה מרחוק, זה לא קל. אני לא ארד מ5 יח"ל לא איכפת לי מה. אני יודעת מה הערך שלי, אני יודעת מה הרמה שלי ואני אלחם בזה בשיניים.

אז קחי לעצמך את הזמן, תספרי כשתרגישי מוכנה, ואל תפסיקי להאמין בעצמך, את טובה!

עכשיו פרקטי למבחן הבא. עשו לנו עוד בוחן במתמטיקה (היה היום) ואני נורא נלחצתי שאכשל שוב

אז אני כותבת את זה פה בגוף ראשון, כי זה יותר קל לי להתנסח ככה. הינה הדברים שאמרתי לעצמי:

(מחפשת את הסרטון, צילמתי את הדברים האלו גם לחברה ושלחתי לה.)

היי הממ אוקי, אז כמה מילים להגיד לפני המבחן שאני לא מרגישה שאני שולטת בחומר.אוקיי אז אם נכשלתי במבחן הקודם, אני צריכה לנתק אותו, (את הציון שלו,) מהיכולת העצמית שלי ומההבנה שלי באופן כללי, כי הציון הזה לא אומר כלום.

אחרי שהבנו שהוא שווה לפח, (פה אני מתחילה לדבר בגוף שני)

ושזה לא אומר שתכשלי גם במבחן הבא הם לא קשורים אחד לשני ולא משפיעים אחד על השני, והיכולות שלך הם טובות.

עכשיו את באה למבחן ויש נושא שלא הבנת אז מה שיש לי להגיד לך זה שאת בסדר.

וכל אחד לא לא מבין הממ כל מיני נושאים וזה טבעי שיהיה איזה נושא אחד או שתיים שתצטרכי יותר חיזוק וייקח לך זמן להבין כי לא תמיד הכל נקנה בשניה או בכמה ימים. לפעמים לוקח יותר זמן, לפעמים צריך קצת יותר מ2 הסברים של 2 מורות.

אבל את תביני את זה בסוף. את תדעי אותו מתישהו- וזה מה שחשוב

אז הציון שלך יהיה אולי פחות טוב, אבל תזכרי שזה לא כזה קל ללמוד מרחוק ואת הצלחת להבין 2 נושאים אחרים, וזה יפה.

במבחן הקודם מבחינתך את קיבלת 100. זהו. זה מה שקרה. איזה צהלה?! איזה שמחה?! קיבלת מאה במבחן הקודם אחותי, מבחינתך.

אז אולי בתעודה יהיה לך ציון יותר נמוך. מה אפשר לעשות?? וזה עשינו את ההשתדלות שלנו, 

ה' החליט ככה אנחנו בידיים שלו, ואם ה' רוצה שתקבלי 30 בתעודה את ככה יהיה, ואם הוא רוצה שתקבלי 80 אז תקבלי שמונים.

ככה זה מבינה? מה שבא ברוך הבא. אין צורךלהיות מאוכזבת

וזהו, אני אומרת שציונים זה לא הכל, שתדעי שהמורה מעריכה אותך ויודעת שאת מתאמצת.

אז ממה את מפחדת? הכל טוב.

זהו, זה מה שאמרתי לי ולה.

ואם זה לא מבחן- עדיין את יכולה להשתמש בחלק מהדברים

או לשטו"ל

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות