אוף, עברתי עכשיו אכזבה ממש קשה ואני לא יודעת איך להכיל את זה...
מדובר במשהו שעבדתי בשבילו המון ועכשיו בגלל טעות קטנה שלי זה נכשל... אני לא יודעת מה לעשות... מתביישת אפילו לספר לכולם שנכשלתי...
מה לעשות? איך אתם מתמודדים עם אכזבות וכשלונות?
אוף, עברתי עכשיו אכזבה ממש קשה ואני לא יודעת איך להכיל את זה...
מדובר במשהו שעבדתי בשבילו המון ועכשיו בגלל טעות קטנה שלי זה נכשל... אני לא יודעת מה לעשות... מתביישת אפילו לספר לכולם שנכשלתי...
מה לעשות? איך אתם מתמודדים עם אכזבות וכשלונות?
קורה וקרה הרבה וכנראה שעוד יקרה... אלא שבחסדי ה' אני זוכה עכשיו ללמוד באינטנסיביות מאמר נפלא בליקוטי מוהר"ן שבא לפתור במיוחד את הבעיה הזאת (ביחד עם הרבה בעיות..)
והנה כתוב שם- "כי טבע האדם למשוך עצמו לעצבות ומרה שחורה מחמת פגעי ומקרי הזמן" כלומר שיש שתי סיבות שבגללם אנחנו עצובים-
פגעי הזמן- הכשלונות והמכשולים החד- פעמיים שצצים ועולים
מקרי הזמן- השגרה השוחקת שמקשה על ההתחדשות התמידית.
על מצב כזה כותב רבי נחמן כי הפתרון המידי הוא- "על כן צריך להכריח את עצמו בכח גדול להיות בשמחה תמיד ולשמח את עצמו בכל אשר יוכל ואפילו במילי דשתוטא" כלומר להגביר את השמחה והחיות בכל דרך אפשרית וכדאי גם לעשות את עצמך שמחה ומבודחת בכל מיני פרתופים מצחיקים וכו'...
אמנם כדאי גם לטפל בכשלון בעצמו ועל זה אומר רבנו כי יש להקדיש זמן ביום לפגישה עם הקואוצ'ר הטוב בעולם- בורא עולם!
אם את באמת מעוניינת לפתור את הבעיה ולצמח מתוך הכשלון אני ממליץ (מנסיון) על לימוד אינטנסיבי של מאמרים כ"ג וכ"ד בליקוטי מוהר"ן תניינא שזה אומר להקדיש לזה משהו כמו חצי שעה ביום למשך חודש או שניים ובעזרת ה' תראי ישועות גדולות וממש אשמח לשמוע חידושים...
בהצלחה רבה!
לפני כמה שבועות, לא, לפני שבוע, היה לי מבחן במתמטיקה וסחטתי את עצמי לגמרי. לא, זה בעצם היה לפני שבועיים.
וקיבלתי 70 נראלי לא זוכרת, העדפתי פשוט לא להתעמק בציון עצמו אני רק יודעת שאני מאוכזבת.
זה פשוט לא ציון שאני רגילה לקבל, בטח לא אחרי שלמדתי כ'כ הרבה
למזלי המורה אוהבת אותי אז היא הייתה כזה- "וואו איזה מדהים", שזה מעודד אותי.
ואז כמובן באתי לאמא שלי והיא אמרה לי- מעונן את לא יכולה להיות מאוכזבת עשית את המקסימום שלך, מהזה המצברוח הזה.
ועניתי לה שזה בסדר שאני אקח את הזמן שלי. ומותר לי להיות עצובה, לבכות כמה דקות כי זה טבעי.
אז קחי את הזמן שלך להתגבר על זה-
אני אפילו לא סיפרתי לה ישר אחרי.. סיפרתי לה יחסית מאוחר, אחרי שכבר ישנתי על זה.
עכשיו אני טיפוס מאד דרמטי, שנה שעברה הייתי מזכירה לעצמי שזה לא קובע כלום ולא אומר עליי כלום.
אבל זה כבר יחידות ואין פה יותר מידי מקום למשחקים.
אז העיקרון הוא להמשיך להאמין בעצמך. אמרתי לעצמי שמבחן אחד נכשלתי, לא קרה כלום. זה גם למידה מרחוק, זה לא קל. אני לא ארד מ5 יח"ל לא איכפת לי מה. אני יודעת מה הערך שלי, אני יודעת מה הרמה שלי ואני אלחם בזה בשיניים.
אז קחי לעצמך את הזמן, תספרי כשתרגישי מוכנה, ואל תפסיקי להאמין בעצמך, את טובה!
עכשיו פרקטי למבחן הבא. עשו לנו עוד בוחן במתמטיקה (היה היום) ואני נורא נלחצתי שאכשל שוב
אז אני כותבת את זה פה בגוף ראשון, כי זה יותר קל לי להתנסח ככה. הינה הדברים שאמרתי לעצמי:
(מחפשת את הסרטון, צילמתי את הדברים האלו גם לחברה ושלחתי לה.)
היי הממ אוקי, אז כמה מילים להגיד לפני המבחן שאני לא מרגישה שאני שולטת בחומר.אוקיי אז אם נכשלתי במבחן הקודם, אני צריכה לנתק אותו, (את הציון שלו,) מהיכולת העצמית שלי ומההבנה שלי באופן כללי, כי הציון הזה לא אומר כלום.
אחרי שהבנו שהוא שווה לפח, (פה אני מתחילה לדבר בגוף שני)
ושזה לא אומר שתכשלי גם במבחן הבא הם לא קשורים אחד לשני ולא משפיעים אחד על השני, והיכולות שלך הם טובות.
עכשיו את באה למבחן ויש נושא שלא הבנת אז מה שיש לי להגיד לך זה שאת בסדר.
וכל אחד לא לא מבין הממ כל מיני נושאים וזה טבעי שיהיה איזה נושא אחד או שתיים שתצטרכי יותר חיזוק וייקח לך זמן להבין כי לא תמיד הכל נקנה בשניה או בכמה ימים. לפעמים לוקח יותר זמן, לפעמים צריך קצת יותר מ2 הסברים של 2 מורות.
אבל את תביני את זה בסוף. את תדעי אותו מתישהו- וזה מה שחשוב
אז הציון שלך יהיה אולי פחות טוב, אבל תזכרי שזה לא כזה קל ללמוד מרחוק ואת הצלחת להבין 2 נושאים אחרים, וזה יפה.
במבחן הקודם מבחינתך את קיבלת 100. זהו. זה מה שקרה. איזה צהלה?! איזה שמחה?! קיבלת מאה במבחן הקודם אחותי, מבחינתך.
אז אולי בתעודה יהיה לך ציון יותר נמוך. מה אפשר לעשות?? וזה עשינו את ההשתדלות שלנו,
ה' החליט ככה אנחנו בידיים שלו, ואם ה' רוצה שתקבלי 30 בתעודה את ככה יהיה, ואם הוא רוצה שתקבלי 80 אז תקבלי שמונים.
ככה זה מבינה? מה שבא ברוך הבא. אין צורךלהיות מאוכזבת
וזהו, אני אומרת שציונים זה לא הכל, שתדעי שהמורה מעריכה אותך ויודעת שאת מתאמצת.
אז ממה את מפחדת? הכל טוב.
זהו, זה מה שאמרתי לי ולה.
ואם זה לא מבחן- עדיין את יכולה להשתמש בחלק מהדברים
זה ירד מאדד (ברוך ה'..)
אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה
ואוו איך בא לי כבר את החופש הגדולל🤭
מה הסיבות שלכם בחיים?
בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.
ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.
בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי
לא יודע.
מבררים את זה, מחפשים את זה
הלוואי וידעתי
כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...
ככה עד שיבוא המשיח....
הפורום חזק להיות פעיל והם דיבורים חזקים אז מוזמנים להעלות נושאים מעניינים שאתם מתלבטים בהם אם סתם שאלות, חוויות, רגשות ופריקות
יש לי הדרן ויש תקלה ואין לי אינטרנט במכשיר (שהוא גם ככה דפוק (חצי טאצ) ובלתי נסבל) אני לא יכולה לקבל לטלפון אימיילים ובנוסף האפליקציה שלהם לא עובדת
יש למישהו דרך לעזור לי?
בבקשה אני נואשת נראלי אם עד סוף שבוע הם לא חוזרים אליי אני עוברת לנוקיה (ונוקיה זה זוועה)
אם מישהו יעזור לי אני אשמח מאוד
או סרטים אחרים