הלוואי שהכאב הזה כבר ייגמר.
הוא ככ לא ייגמר.ככ לא.
ונמאס לי לתת אהבה.ככ נמאס.
אין לי אהבה לעצמי אז לתת משו שאין לי זה אי אפשר זה.
ולא רוצה לאהוב את עצמי.אוקי?לא רוצה.גם לא מגיע לי.בשום צורה.לא.
ואני חרא.
אוף אבא.אוף.
פורום ריק ומוסתר
בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
..טעטע איתי(:
והלב..אויאוי הוא דופק עכשיו ככ ככ חזק.
רועדת.פשוט רועדת.
איי אבא איי
..טעטע איתי(:אחרונה
אני עצבנית.ונמאס לי להיות כאן.
מבינה שקלטת את זה כבר הלא כן..?
דיי.
למה הרוגע לא יכול להישאר ליותר זמן?למה אני צכה לברוח רחוק כדי להשיג רוגע בחיים האלה?למה?
למה ככה?
לא רוצה תמציאות הזאת.תבין אותי.לא רוצה.
למה אתה מכריח אותי לחיות אם לא באלי?למה?למה?
לעזעזל.
למה דפקא בזה אין בחירה?למה לגרום לי לסבול?דיי.מגיע לי ועוד איך לסבול אבל,למה מגיע לי לסבול?למה מגיע לי לסבול?קשה לי הסבל הזה.קשה לי להסתובב אבודה בעולם הזה.קשה לי עצם היותי.קשה לי ככ.קשה לי טירוף שאף אחד לא מבין ויבין אותי.אף פעם.אף פעם.כמה שאחפס הבנה,אין סיכוי שיבינו באמת באמת.קשה לי עם הלבד הזה.ושיפסיקו לשפוט אותי.שאפסיק גם לשפוט את עצמי כבר.כי דיי.אבל אמרנו,זה יימשך ככה.ולא כיף לי.ככ לא.
אני חייבת שוב ליסוע מכאן ואין לי כוחות ונמאס לי כבר מנסיעות ולא באליייי אוקי?לא באלייי.וכל החיים לברוח זה לאאא ליגה.זה לא.אבל לא מצליחה לראות ברירה אחרת.זה פסיכי.הראש והלב שלי עקומים לחלוטין.
ותפסיקי.את מעצבנת.אוף כבר אוף.מה?וואי מה?מה את מסתכלת עליי כאילו נפלתי משום מקום הא?דיי עם החוסר טאקט.זה לא כזה יפה.ושוב,תמימות..כמה שזה הורס אותי.אני ככ מפגרת.ככ.
ו,דיי.שהיא תחזור כבר יואוו דיי נמאס לי מזה.נמאס ככ.דיי אבא דיי דיי.
(צכה לשמוע מישו שישיר לי עכשיו תשיר 'י-ה אחסוף'.
תן לי להרגיש תרחמים ממך.בבקשה.ולא בדין אבא.לא.נמאס לי ככ מדינים.)
אחרי כל התרמודינמיקה והמטריקסxmasterx
חייב לתת כיסוי לכל זה ולהמשיך לעבוד קשה
חוץ מגניטיקה ואירועי חירום דיסטופיים יוצאי דופן בממלכת הפיזיקה הביולוגית ננצח הכל.
החום הזה מאוס ומעצבן אבל יש גם יתרונות בלהזיע כל כך הרבה באימון ולעבוד קשה לצאת לשמש להזיז את המכונה החורקת בגלל תעוקת מפרקים
בנוסף לכל זה צריך למצוא מוזיקה מתאימה וספרות נורמלית לערבים חסרי מסך אולטרא אינפרה מכשף בעיניים כי השינה גם חשובה מסתבר
אני כותב לעצמי וחושב תוך כדי אם כל זה לא גדול עלי
כנראה שלא אבל נצטרך לעשות התאמות
אזxmasterx
נאכל ביצים ובשר כל היום
נזיז ברזלים
נשמע מוזיקה
נישן נורמלי
האלכוהול ייכנס למידה מאוזנת, לפחות במהלך השבוע
עכשיו די לדבר על זה כמו איזה גיי שמעלה גרה עצמית ומלקק לעצמו תתחת כמו איזה חתול
צריך לחזור לפילוסופיה כי גם הנפש מתאמנת
כל אופנת החיפוש העצמי הזהxmasterx
פחח
את מי אתם מחפשים
במקום לחפש לכו ליצור את עצמכם אין מה למצוא יש מה ליצור ולברוא
מה צורכים בשביל לאכלס את התודעה המבולבלת הזאת
מה רואים מה קוראים מה שומעים
מותר כבר להגיד ערסים או שזה לא פוליטיקלי קורקט
למי אכפת
היעשה מה שהינך
אלא אם כן אתה חסר אונה קדמית וזה בולט אבל נסלח
איזה אנרגיות של יוםxmasterx
חודש אייר
סוף אפריל
מזל שור שחורש ביסוד האדמה
מרגישים את כוחות היצירה והפריון באוויר
לכן הכל עולה ובועט ורק רוצה להחפיץ ולקחת ליזום ולפעול
אייר זה אור זה זיו
אני מעדיף את החושך והאופל אבל בשביל להרגיש אותו צריך אור
שר הטבעות > הארי פוטרxmasterxאחרונה
זה סתם בלי קשר
וגם מפורסם וידוע ולא באמת נצרך לומר
עכשיו קצת בוקובסקי בשביל הנשימה ואז לעבודה בחזרה
"כי לפעמים חייבים להשתין בכיור"
מי כותב ככה?
או במילים אחרות
"האם אתה יכול לזכור מי היית לפני שהעולם אמר לך מי אתה צריך להיות?"
זה לא מגיע ליכְּקֶדֶם
..דף תלוש
I'm freaking out and I don't know why
..ביחד ננצח
יש בי את הפחד לפעמים
שאני נותנת ומתרוקנת- מקריבה
אני אפילו יודעת בעצם
אחרי 6 חודש אינטנסיביים
שכרגע זה חצה קצת את האהבה
כרגע זו הקרבה.
אני לא חושבת שזה משהו טוב,אף פעם
אבל מצד שני
לפעמים כשאתה אוהב מישהו
צריך לדעת גם להקריב,ברמה האישית
וכשאתה אוהב משהו גדול בצורה כזאת
כמו מדינה,וצבא
לפעמים,זה לא מספיק רק אהבה
--מחכה לרחמים~
קומי אהובתי
קומי
יש לך עוד לחיות
את עוד תהיי
ותחיי
יהיה לך טוב
כל כך טוב
🤍
--מחכה לרחמים~
את תהיי
אני מבטיחה לך
את תהיי ויהיה לך
יהיה לך הכל
את תהיי הכל
את כבר הכל
את עולם
עולם שלם ונסתר
אל תתני לו לרסק אותך
יש לך עוד חיים לחיות
קומי אהובה
כי בא אורך
קומי לזרוח
🤍
....צאצאאחרונה
אמן
שעון קיץxmasterx
מפנה לילות מכלה בקרים
שירי יום הזיכרון באווירxmasterx
וזה כאילו דומה לכל שנה אבל זה לא
אין בית שאין בו מת
וחסרה חמלה
אף אחד לא חושב שהשני מיוחד כי הוא גם סובל
אין סבלנות באוויר
משהו יתפוצץ מתישהו וההישרדות הזאת כבדה
אם הייתיxmasterxאחרונה
יכולה הייתי נעקדת במקומו
סדק
סדק אחד בכל יום
אין מה למהר
זה בסוף יגיע להכל
יתפרץ כמו סכר
על אדמה רעה ויבשה
הזמן לא מרפא דבר
רק מפיל אותך על חרבו
העבר מגיע כמו חסד
זכרונות מנחמים מעט
עצוב כשלא נשאר מי למות למענו
או
לחיות בשבילו
...כְּקֶדֶם
יבוא יום ואנקום בהם על כל מה שהם עשו ועל כל מה שהם זממו לעשות