אוף תקשיבו באמת שעד הקורונה לא היה אכפת לי שאין לי טלפון... פשוט לא היה נצרך.
אבל כבר סגר שני, והכל כותבים בווצאפ. באמת הכל. כשאני מתלוננת למורות הן עונות לי שמה פתאום הכל מעלים לאתר אבל רק היום חיכיתי חצי שעה שיפתח זום במתמטיקה והסתבר שהמורה כתבה שהייתה לה תקלה ושלא יהיה זום - בווצאפ.
בהתחלה בכלל לא הייתי מקושרת לעולם ובאיזשהו שלב (שלחו חומרי עזר ללמידה למבחן בווצאפ כי באתר אין מקום להעלות אותם)
נכנסתי דרך אמא שלי לקבוצות של הכיתה ושל ההקבצות. אבל אמא שלי לא בבית כל היום ככה שהרבה הודעות אני לא מקבלת.
יש לנו תוכנית כזאת שקוראים לה מתיבתא וטרחו לשלוח רק בווצאפ את הקישור המעודכן. באתר השאירו את הקישור של שבוע שעבר. ואני? מה לא בסדר שלהשאיר אותי שעה עם הפתיחה הזאת של הזום שההוסט עוד לא נכנס ולנסות שלפחות יענו לי במייל... מסתבר שזה מיושן מידי.
ובאמת שנמאס לי. אין לי טלפון בכלל משמע אני אפילו לא יכולה לקבל עידכונים בהודעות. זה מעצבן כי אני לא רוצה טלפון אבל מיום ליום זה הופך לבלתי אפשרי. כי הנוחות גוברת על הכל - כשפותחים עוד קישור לזום שיעור חינוך אין סיכוי להעלות לאתר כי זה רק לעוד 10 דקות הודעות חשובות. הקישור לזום באנגלית הוא איך לא בתיאור של הקבוצה. אני יודעת שזה ברירת מחדל אבל למה לא לעשות אתזה במייל? או לפחות עוד קבוצה בנוסף על הווצאפ?
ואגב יש לי חברות והן מדהימות ומנסות ליידע אבל יש לי בכיתה בנות שיא הלא מתחשבות וכשרציתי לפתוח עוד קבוצה בנוסף כדי שישלחו שם הן אמרו שלא להוסיף אותן כי מייל זה מיושן וווצאפ זה מספיק. עצבים!!! מה אכפת לכן??? אבל לא פתחתי. תקראו לזה לחץ חברתי. גם זה נכון. אבל זה בעיקר שאין תועלת בקבוצה אם רק הבנות שבכל מקרה מעדכנות אותי שם. אגב לכל הבנות שמעדכנות אותי אין טלפון אבל אמהות שלהן בבית כל היום.
)
טלפון עם ווצאפ זה פשוט ממכר!! 
