חשוב לדעת להסתכל נכון על המצב הזה. זהו מצב של ירידה, שאם מתייחסים אליה נכון היא נהיית ירידה לצורך עליה.
זאת אומרת, כל ירידה שלנו יכולה להיות בשבילנו מפתח להתקדמות, מפתח לבניה חדשה וגדולה הרבה יותר, והשאלה היא איך אנו לוקחים בתוכנו את הירידה הזו.
אי הזרימה החופשית והטבעית היא ירידה, היא חסרון, אבל היא מהווה פתח להתחיל משהו חדש, ולהיכנס אליו עד שנהפוך אותו לזרימה חופשית וטבעית, ואז הזרימה הזו תהיה יותר טובה ויותר שלמה מזו שהייתה לנו קודם לכן.
כך האמת היא המצב בעם ישראל.
בעבר, כשקמה המדינה, הציונות הייתה משהו טבעי, זורם מאוד, אנשים מאוד התחברו אליה, מאוד דחפו אותה, אבל משהו פג במשך הזמן, הדחיפות ירדו, ואנשים שקעו יותר ויותר בסיפוקים האישיים, בהצלחות ובהתמודדויות. והנה פתאום הבלון התפוצץ. פתאום צצו הקשיים הכלכליים, צצו הבעיות החינוכיות ועוד ועוד. והאדם נשאר נטוש ובלי כוחות...
אבל אם אנו מרימים מבט, אנו מבינים שהרעיון הבסיסי, זה שהיה בהתחלה ושדחף את האנשים, היה רק משהו זמני, מעין זריקת עידוד, אבל השאיפה היא לא להישאר ברמה הזו. עם ישראל חזר לארץ ישראל כדי להגיע לגאולה, כדי לגאול את העולם כולו מכל המבוכות ומכל הקלקולים. אבל כדי שעם ישראל יוכל לעשות את היעוד הזה, חייב הוא להתרומם, להתעלות מאידאלים שטחיים, גם אם הם זורמים מאוד, ולהגיע לרמה עליונה יותר, רמה של הבנה ורמה של אמונה.
רמה זו דורשת השקעה, דורשת בירור עמוק וגדול, בירור שעם ישראל לא יוכל להתחמק מלעבור אותו.
בשלבי המעבר ישנה חולשה, אבל אם מבינים שהיא שלב מעבר, מבינים להשקיע נכון את הכוחות בלהגיע לשלב הבא, אז מתרוממים.
זהו הסבר שכתב הרב קוק זצ"ל בספרו מאמרי הראיה במאמר בשם "לתקופת המעבר".
תהליך זה גם מתרחש אצל כל אחד ואחת מאיתנו. אנו עוברים שינויים, והשינויים לא קלים לנו. ככל שהאדם גדול יותר, והצפיות ממנו גדולות יותר כך תקופות המעבר מורכבות יותר וממילא מחלישות אותו יותר. אבל חשוב להסתכל למעלה, לראות את ה' שמוביל אותנו צעד אחר צעד להגיע אל היעד שלנו, היעד הנפלא שבו נופיע את כל האוצרות הטמונים בנו, שבו נזכה לזרימה אין סופית, זרימה נפלאה.
זה דורש... זה לא תמיד מתאים למי שמחפש סיפוקים ועכשיו. אבל זו האמת, וזה הפתרון האמיתי, שאינו שוקע בכדור "אקמול" של הרגעת המצב, ובנסיון נפל להחיות את מה שמת.
כדי לעבור, חשוב ללמוד, חשוב להשקיע, ואיך לכך תחליף.
שיהיה בהצלחה!!
