ולא רק..תזרמו?
ולא רק..
אדירררמיואשת******

יש לי כמה וידויים אבל אני עוד מתלבטת אם לכתוב ואיך...פשיטאפשוט עומדים במקום,לא זזים
ונותנים לשני ללכת לאיזה צד שיבחר



טפשת נעורות
![]()


מקווה לטוב מאוד
טוב שלא קרה לך משהויעל מהדרוםהמזכירה אמרה לנו לחכות לרופא עוד מעט הוא יגיע,
אנחנו מחכים, אחרי כמה דקות אני יושבת בכיסא של
הרופא, ושואלת את בעלי כן פנחס מה הבעיה, ופתאום
הרופא נכנס, נהייתי אדומה ולא דברתי רבע מילה עד
שיצאנו.
לפני בערך 15 שנה... פנתה אלי בחורה עיוורת ברחוב ושאלה אם אני מגיעה אולי
לאיזור רח'... ואם אוכל לעזור לה וללוות אותה לשם. ברור שהסכמתי, נתתי לה יד והתחלנו ללכת.
הלכנו כ10 דק', היא לא דיברה ושקעתי במחשבות וכנראה שכחתי מעצם קיומה כי פתאום שמעתי
אייייייייייייייייייי
נחרדתי לגלות שהיא נתקעה בעמוד חשמל! ![]()
עד היום בעלי לא יכול להירגע מזה (כשזה קרה כמעט בכיתי לה שם)
נראה לי כפרת העוונות של זה היתה כשלפני כמה שנים נתקעתי
בעמוד חשמל בעצמי...
מוכשרת ללא ספק.
מיואשת******רק כשהגענו ליעד נשמתי לרווחה
שפעם היה לי איזה גירוי בעין, שלא יכולתי לפתוח עיניים.
והלכתי עם בעלי לרופא.
אני הייתי על תקן עיוורת, והוא הוביל אותי.
מזל שהיינו מותרים...
בקיצור- הוא לא לגמרי השגיח.
לא הזהיר אותי לפני ירידה ממדרכה לכביש.
נתקעתי בענפים של עץ, וגם באיזה מישהו...
וגם סתם פדיחות ללכת ככה ברחוב.
לפחות לא ראיתי תגובות של אנשים...


כרם ענביםחמתי התקשרה לבעלי ולא ידעתי שהיא על הקו,
ובעלי אומר לי רויטל אמא שלי באה אלינו היום לישון,
ואני עניתי אם היא באה שתישן במחסן,(כמובן לבעלי זה היה בהומור)
וכל זה היא שמעה, וכל כך לא היה נעים עד שהסתדרתי איתה.




כרם ענביםבסגר הראשון התחברתי למחשב של העבודה מהמחשב שלי בבית
יום אחד אני יושבת להנאתי לצפות בסידרה יושבת ככה שעות ואז מגלה
שאני על המחשב של העבודה מה שאומר שהבוס הנחמד רואה מה העובדת החרוצה שלו עושה![]()
ווואי זה היה מביך לגמרי
כי הוא דוס כזה... לא העזתי להגיב לו אחרי זה למיילים 
אני מתחברת עם Team Viewer, והמחשב שלי נמצא במיקום שכל המשרד רואה 
לכי תדעי אולי גם הוא נהנה מההפסקה חחחחמקווה לטוב מאודאז שבת ראשונה שהגעתי למשפחה של בעלי
מאופרת ומתוקתקת עם שמלה מהממת וחדשה (אבל.. מאליאקספרס)
יושבת ומדבת והכל זורם... פתאום עף לי הכפתור (באיזור החזה!!!!) קילומטרים ממני
בסוף עוד נפל על הריצפה
אני באה להרים וחמותי צועקת "זה מוקצהההה"
זהו... זה שאני פה לספר את זה, זה נס![]()
ומי שזיהתה אותי שתכתוב




הייתי הורגת את בעלי שמביא אורח בלי אזהרה מראש🙊יעל מהדרום
ציפור מתוקה
לתעד בספרי הזכרונות של המשפחה...קרן-הפוך
אני נוהגת לספר את שער הראש מהחתונה.
פעם ראשונה לאחר החונה מתכוננת ללכת למקווה.
בעלי הלך לכולל אחר הצהריים, אני באמבטיה באמצע ההכנות, ווילון פתוח ואני משתכשכת להנאתי עם המים המוקצפים...
פתאום דלת האמבטיה נפתחת לרווחה ובעלי בוהה בי בימים אסורים ועם ראש מגולח להפליא.
לא נעלתי את הדלת כי ידעתי שאף אחד לא בבית והוא קפץ בהביתה - "רק" רצה לדעת אם אני בבית (כאילו איפה אני אהיה אם לא בבית).
טוב כנראה בכל אופן התרדש יתר על המידה.
אני בבית תמיד עם כיסוי ראש כי זה לא נעים ללכת עם ראש מגולח.
יש לי חברה שהולכת ככה בבית כשהילדים לא בבית אבל זו תחושה לא נעימה.
זו הרגשה אחרת לגמרי מלהיות עם שיער גלוי.
אכן כדי שלא יציצו שערות
וכן בגלל חציצה בטבילה.
גם כשאני לבד עם בעלי אני עם כיסוי ראש כי אצלינו נוהגים לא ללכת בלי כיסוי ראש.
אני בטוחה שאם הייתי מגדלת שיער היה לי קשה הקטע לא ללכת גלוית ראש
אבל אני מנסה למצוא את המעלות ולא את החסרונות.
אם אני מתרחצת אני לא צריכה פן ולא להסתרק ולא להיות לחוצה לגבי קשרים במקווה בשבת
לכל מטבע שני צדדים.
אלא הקשרים שיכולים להיווצר בשיער ארוך.
פה לקצתלא נראה לי נוח לשכב במיטה עם פיאה.
סתם...מתואמתאם אין מישהו אחר



מקווה לטוב מאודאני בשבע ברכות של עצמי, שיא החמודה רזרזונת מרפרפת לי בכיף הלוך חזור.
אקיצר יוצאת לשרותים ל2 דקות וחוזרת...
אבל מה??? החצאית החמודה והעסיסית תקועה בגרביון מאחורה 🙈🙈🙈.
ומי אם לא חמותי החמודה מסדרת לי את זה מאחורה...
עד היום אני מסמיקה כשנזכרת...
כמובן יש לי אחות שאוהבת להציג את זה 





הצילו.... פעם ראשונה שהוצאתי את זה. אולי זה ינקה לי את הלב חחחח
אני צריכה עוד קצת חיזוק לנושא חחח
גדול!!!! איך הוא ידע שזו את?יעל מהדרום
). 



מקווה לטוב מאוד
ואת בוחרת בשלי בלי להניד עפעף
בשפתה הציורית...
ואז אני לוקחת בענק
כדי שתכתוב מספר מילות הכירות?
מקווה לטוב מאודבמקום לשמור על הצאן בבטחה בבית.......
איך צחקתי!!מתואמת

נפש חיה.למדתי בבית ספר מאוד מאוד דוסי ואין אזכור למילים "אישיות"
ישבנו קבוצת בנות ודנו על דירות ומחיריהן
אחת החברות שאלה מישהי אם הם גרים בחזית,
וההיא שיש להם כמה כיווני אוויר בדירה, עונה לה "יש לנו כמה חזיות" (במקום חזיתות, כן?)
והיא האדימה כעגבניה בשלה , ואנחנו נקרענו מצחוק וצחקנו ברצף איזה 10 דקות.
אני נקרעת פה מצחוקיעל מהדרום![]()

















מיואשת******
יעל מהדרום
יעל מהדרום










אפילו שאני לא מכירה את השיר...





ציפור מתוקה





@כמה טוב שבאת היקרה בזכותך נזכרתי
בערך שנה וחצי אחרי החתונה היה לי בעיה רפואית שעשיתי בדיקת דם,
והייתי במתח נורא, למחרת קיבלתי תשובה שאין לי את הבעיה ואני בריאה,
כל כך שמחתי והתלהבתי ,שמתי את השמיכה של התינוק על הראש, ושמתי מוצץ בפה,
ואני רוקדת ושרה ''אני תינוקת אני תינוקת'', בעלי מצלצל בדלת, ואני צועקת משמחה
פנחס אני תינוקת אני תינוקת, אני פותחת את הדלת וממשיכה לצעוק משמחה פנחס אני
תינו... ורואה בפתח את חבר של בעלי הוא בא אתו, כמובן לא ידעתי מה לעשות, כמה
ימים לקח לי לחזור לעצמי.

🤪ופנחס מרוב שמחה התחיל לרקוד.

מתואמת

🤦🏻♀️זה היה בחופש בבין הזמנים, יום אחד פנחס מתקשר לפלאפון(יש לנו רק כשר)
הוא היה אצל אמא שלו, ואני עונה ואומרת ילהה בא כבר נמאס כבר מאמא
הזקנה שלך ילהה תבוא אני צריכה,,,,ואני שומעת את חמתי מי זאת רויטל,
כמובן ניתקתי,עד פורים שהבאתי לה משלוח מנות יפה רק התפייסנו,
(כמה צריכים להיזהר מכל מילה שלנו.)
❤❤❤

אורוש3




😘❤️💚💛
)יעל מהדרוםחבל שלא היה אז חתונות קורונה חחח
אורוש3


😅







שבת שבע ברכות, אחרי הסעודה אני עומדת בצד עם בעלי ואנחנו מדברים וחמתי מצטרפת.
בעלי מנסה להיות בעל חמוד ואומר לי בשיא ההחיוך והאהבה - "איזה חלוק יפה יש לך" ואני מהההההההההה איזה חלוק ואיזה נעליים? שמלה יפהפיה במאות שקלים, חלוק?
ואמא שלו גם כזה לא מבינה מה נסגר איתו ואומרת לו שזו שמלה וכו'
אח"כ הוא הסביר לי שמבחינתו - כשזה ארוך זה חלוק ושתי חלקים זה בגד (כי אימו שלו הולכת כך...)
אבל ברגע הראשון כשאמר את זה חשבתי שהוא לא 100%
כנראה שזה תופעה נפוצה...
נסענו לבקר חברה שלא הרגישה טוב וחזרנו במונית שרות
אני הייתי קטנה וצנומה ונוהגת לשבת בד"כ במושב האחורי בצד
השאר מאוחר יותר
זה זמן של לחץ
מע"מ מה שנקרא למי שמבינה....
יש לי עוד אבל לא כאלה חמודים
כמו למשל: אני תולעת ספרים. בעודי מתעמקת בספר אמא שלי בקשה ממני תקני לי בבקשה 3 גזרים
לא שמעתי 3 גזרים בודדים וקניתי לה 3 ק"ג גזר למרות שלא בהמתי למה היא צריכה כזה הרבה..
היא הייתה בהלם שבאתי עם 3 ק"ג והזכירה לי את זה עוד הרבה זמן...
אבל זה לא פדיחה צריכה להזכר במשהו יותר טוב
אז זה בהפוגה
הקיצר: חברותי ואני עלינו והתמקמתי במושב הצדדי ולא בסוף
חברה איקס שהיתה רגילה למושב ההוא שישבתי עליו
באה וישבה "עלי" בהפתעה והתחילה לומר:" לי נו איך זה" או משהו בסגנון תוך כדי שהיא מועכת ולא אותי
למזלה מי שישב שם זה בחור צנום ולבוש בשחור (כמו הקרטיגן השחור שהיה לי) וזה לא היה אני
והוא כולו מחוייך ואומר:" הי, לאט לאט"
צחקתי הרבה ימים אח"כ....והיא הייתה אדומה כעגבניה זה חיור להגיד עליה...
מסכנה איזה צער היה לה.
בתקופת הקורונה די בהתחלה, היה איזשהו ערב בריאות בטלפון.
מישהי שאני מכירה מהשכונה ביקשה שאתקשר (אולי אשתכנע, ארכוש מוצרים דרכה והיא תרוויח...)
אני מדיחה כלים ומקשיבה באיזהו שלב עברתי שיחה וביטלתי את ההשתקה ולאחר מכן חזרתי להקשיב להרצאה המשעממת.
קבענו לנסוע לשבת בעוד כמה שבועות לאנשהו והצלחתי למצוא איזושהיא דירת אירוח ללא עלות
תוך כדי שאני מקשיבה לערב בעלי צועק לי - מישהו התקשר אליי ושאל אם אני צריך דירה לשבת ואמרתי לו שלא , לא יודע על מה הוא דיבר.
ואני תופסת שהם רצו להיות בטוחים שאנחנו באים ואם לא הם נותנים למישהו אחר.
ואיך צעקתי לו:
רגע היא שאלה אותך אם זה משפחת XXX?
אתה לא נורמלי, עד שמצאתי מקום, למה אתה לא שואל אותי לפני שאתה ככה אומר לא? ביטלת לנו את השבת דיייייי!
כמה עצבנית הייתי![]()
ואז לתוספת, המרצה של ערב הבריאות אומרת בקו "הגברת שביטלו לה את הדירה לשבת שומעים אותך, שימי על השתק"
חשבתי שאני מתה על המקום!!!!! התאבנתי ולא הצלחתי לנשום מרוב בושות.
לקח לי כמה ימים להירגע, כל הזמן שמעתי באוזני רוחי את המשפט "הגברת שביטלו לה את הדירה לשבת שומעים אותך, שימי על השתק"
ולמה הייתי צריכה לצעוק בריש גלי את שם המשפחה הלא נפוץ שלי? למה?
כבר חלפו שישה חודשים, חלקית התאוששתי מזה ואולי בזכות הפריקה אחלים לגמרי.
אהבתי את הרעיון.



אחד מהחברים חתך את את השני בנסיעה ומישהו שלישי צעק "יאוו איזה חתיכה!!!" רק מה ,בדיוק אז מעבר לפינה הגיחה בחורה באמצע ריצה...
כנראה לא שמת לב, בטח היית ממש תשושה אחרי לידה
ולילה במיון, ועוד כל המתח עם הבן הבכור.
כשהייתי כלה צעירה בערך שלושה חודשים אחרי החתונה,
בעלי ישב בחדר ולמד תורה, אני קצצתי בצל ונהיה לי המון
דמעות אבל ממש המון, דופקים בדלת אני פותחת כשכולי
דמעות, חמי היה בדלת איך שראה אותי עם דמעות התחיל
לצעוק פנחס פנחס מה עשית לאשתך, פנחס רץ מהחדר ורואה
אותי, וצועק אבא למה למה מה עשית לה למה היא בוכה, הם מתווכחים
ביניהם על הדמעות ואני יושבת מתגלגלת מצחוק, בסוף הבינו מה קרה
עד היום אני לא יודעת מי יצא פה הטמבל פנחס או חמי,(כמובן שניהם צדיקים)
נפש חיה.
נפש חיה.
בעלי ואנוכי נשואים טריים גרים בשכירות דירה קטנה וחמודה בבנין ישןןןןןן
חוזרים במוצא"ש מההורים שלי ומגיעים מנסיעה באוטובוס עם מזוודה
בעלי מוציא מפתח לפתוח את הדלת ואני קלטתי שיש במשקוף (בצד של הדלת) חרק דוחה ומגעיל
נגעלתי ברמות נתתי את צרחת חיי וטסתי הביתה לנפשי בעודי זורקת את מה שהיה לי ביד
אחרי דקה או שתיים בעלי ונכנס וכולו מפודח ואמר לי:"את לא מבינה, שכנה שמעה את הצרחות שלך ושאת נכנסת היא יצאה וראתה רק אותי עם הבלאגן ושאלה אם הכל בסדר..."
ואז מצרחות של גועל זה התחלף לשאגות צחוק
מקווה לטוב מאודצחקתי מסיפורים שלכן כמו שלא צחקתי מימיי!
פשיטא
נפש חיה.
יעל מהדרוםכשהייתי בכיתה ז' התחפשתי בפורים לנ נח. עם כיפה, פאות וכל הלבוש..![]()
דפקתי אצל שכנים שלי, שהם חרדים, האבא פותח לי ומושיט לי יד ללחיצה חמימה.![]()
מלמלתי משהו וברחתי משם כל עוד רוחי בי..
וכאילו זה לא מספיק, אחרי שנה היתה לי בבי"ס הצגה ואבא שלי התלבט אם מותר שאתחפש לגבר והלך להתייעץ איתו והוא הזכיר לו את זה! אעעעעעעעע![]()
יצאנו עם אבא שלי ואשתו (הורים גרושים) לנופש אני ובעלי מגיעה לחדר שלהם לקחת משהו ומתיישבת על הספה מדברת איתם צוחקים והכל פתאום מרגישה רטיבות כאילו אני יושבת על מים מסתכלת ורואה את כל המקום שאני יושבת דם בקיצור קיבלתי מחזור תוך כדי משהו הזוי התביישתי של החיים לא ידעתי איפה לקבור את עצמי ואיך אני קמה בקיצור ביקשתי כרית כי כאילו רציתי להישען ושהם לא שמו לב כיסיתי את הכתם בכרית וקמתי ורצתי לחדר בטוח שאחרי זה הרימו את זה וראו הכל לא ידעתי איפה לקבור את עצמי עד הארוחת ערב לא יצאתי
יום אחד אני באה לעבודה ורואה את הבוסית ( המקסימה שלי) והיא נראתה שונה מבדרך כלל ולא ידעתי להצביע מה שונה..
אחרי קצת מחשבה חשבתי לעצמי שאולי עשתה בוטוקס בשפתיים אבל לא היתי בטוחה אז הסתכלתי בתמונת ווצאפ שלה כדי לוודא.
ואז כתבתי בווצאפ למישהי מהעבודה ( שדיברה איתי על זה לפני כן) שהיא בכלל לא היתה צריכה לעשות את זה ( התכוונתי לטובה, שהיא יפה בלי זה) מפה לשם גילתי שבטעות רשמתי את זה בווצאפ לבוסית במקום לזאת מהעבודה ( אז לא ניתן היה למחוק הודעות).
הבוסית שלי חכמה, הבינה למה התכוונתי ואמרה לי את זה.. אנירציתי לקבור את עצמי, גמגמתי והמצאתי תירוץ שכתבתי למישהו אחר בנושא אחר.. ולמדתי על בשרי כמה חשוב לא לרכל על אנשים!
היי
אז הכנסתי את התינוק בין ה5 חודשים למטפלת אתמול.
מתלבטת אם אני חרדתית או שזה מוצדק.
אחותי שולחת לשם ילדה בת 13 חד ומרוצה
כשבאנו לראות ( לפני חודשיים )הייתי נחרצת מאוד שחשוב לי שיישן בלול ולא בעגלה, היא אמרה לי שיש לה לולים אבל הבנים שלה בחדר, אוקי.
אתמול מגיעים בפעם הראשונה אז ביקשתי לראות את הלול, היא אומרת משהו שוב על הבנים שלה אז אמרתי לה שאני פשוט חרדתית ורוצה לראות שהמזרן קשיח כי ישן על הבטן אז אמרה לי שתפנה את זה ותוציא את זה מחר שאראה. שבאנו לאסוף ראינו שבדיוק צרח ואמרה שסרב לבקבוק ( אנחנו עובדים על זה כבר כמה שבועות ). טוב ניתן עוד יום.
היום מגיעים, היא מראה לי מזרן של לול ( פיצי ) ואמרה תשים אותו לישון לידה אין לי מושג איך כי הרי לא הוציאה את הלול, אוקי.
הוא היה עייף ואחרי דקה שומעת אותו צורח
נשארתי כמה דק' אבל הייתי חייבת לקחת את הגדול לגן
חוזרת אחרי שעה וחצי שומעת אותו מדבר קצת היא בדיוק כותבת לי שישן ואכל יפה. אחרי כמה דק' מתחיל לצרחחחח שומעת עוד ילדים בוכים אחרי כמה דק' שומעת אותה עושה ששששש נשמע שהרגיעה אותו ואחרי כמה דק' שוב
בתכלס הייתי שם 40 דק', מתוכם צרח 25 שמעתי אותה כמה פעמים אומרת שששש ופעמיים 'שקט!'
נשברתי ודפקתי לקחת אותו, העיניים שלו אדומות, ריסים רטובות ומשתנק קצת
היא אומרת לי שהוא מאוד רגיש אבל ישן ואכל יפה שיחק קצת וכו'
אני שואלת אם הוא בכה כי הוא קצת נשנק כזה והיא עונה שדווקא לא בכה עכשיו ושגם בבוקר הוא עשה לה את זה 🤦♀️
מילא, הוא רגיל יותר לידיים כי היה איתי אבל למה לשקר לי ???? מרגישה שאני לא יכולה לסמוך ככה. אמא שלי טוענת שיש אמהות שלא רוצות לדעת שבכו אבל אני ביקשתי לדעת, אמרתי לה שאני רואה שנראה שעכשיו בכה !
גם מה הסיפור שאני לא יכולה לראות איפה ישן, זה מדאיג אותי
וחוץ מזה שלא שמעתי אותה מדברת עליהם חוץ משנכנסתי
בעלי רוצה להוציא, לא יודעת אם הוא מגזים. ואל תגידו לי ללכת עם המצפון כי אם כן בחיים לא הייתי שולחת ילד ובגלל זה ביליתי שעות במיון בהריון חחח
יצא פריקה,סליחה
אשמח אם יש למישהי עצות
קרה לנו מקרה ממש דומה, הוצאתי.
לימים גיליתי שאכן היה אצלה הזנחה (ממקורות שונים).
הייתי סקפאית, אבל יש מקומות טובים
היי חברות יקרות
נראה לכן תקין שמישהי יוצאת מהחדר ונוזפים בה למה זה לקח לה כל כך הרבה זמן ושכולן מחכות בחוץ?
לא הבנתי בשביל מה יש אמבטיה מאובזרת אם לא כדי לאפשר הכנות?
ואם היא איטית ומסורבלת יותר, לא מרגישה טוב?
למה לנזוף מול כולם בחדר הקבלה?
נראה לכן תקין?
בעיניי מוזר להגיד למישהי גם בפרטיות, אין הגבלת זמן ואין תשלום נוסף
מול נשים אחרות ברור שלא לעניין
לא מול כולן ובטח לא בנזיפה.
יותר מזה - מסוג המקרים שלדעתי צריך לפתוח תלונה במועצה הדתית.
אם כי - מקווה שאני אומרת את זה בצורה עדינה
אצלנו קובעים תורים, כל תור למשך שעה עגולה
אם אישה תהיה בחדר שעתיים שלמות - הייתי מקבלת את זה בהבנה שיגידו לה בעדינות בשקט בפינה, אולי אפילו להתקשר אליה יום אחרי ולהגיד שלהבא כדאי להקפיד על שעה אחת כי יש תורים שנקבעים לחדר הזה. אם חשוב לה יותר משעה שתקבע עוד תור או תבוא הראשון ככה יש לה יותר זמן עד צאת הכוכבים
מדובר בשעה+- במקום בלי קביעת תורים
הם רגילים שכולן באות מוכנות
כשמישהי מגיעה לא מוכנה מהבית זה לא בא להם טוב בעין
ובטוחות שזה הנורמלי, להיכנס כמה דקות ולצאת
בשביל זה יש מחיר נפרד לאמבטיה, בשביל התארגנות!
מי שמגיעה מאורגנת משלמת פחות.
באחד המקוואות שהייתי, באמת מקווה עמוס מאוד ותמיד נשים ממתינות, והיה בכל חדר שלט (לא זוכרת ניסוח מדויק, זה הרעיון): מקלחות בלי התארגנות 20 דקות, אמבטיה עם התארגנות - שעה. אם את צריכה את החדר ליותר זמן, תתאמי עם הבלנית.
בכל מקרה, גם אם במקרה זה באמת לא מקובל מאיזושהי סיבה, יש דרך להעיר. גם אם ההערה מוצדקת, מאוד מאוד לא יפה לעשות את זה מול נשים נוספות. בטח כשההערה לא מתבקשת, אולי מקסימום להסב את תשומת ליבך לכך שזה לא מקובל כאן כי יש עומס למשל.
אני גרתי בכל מיני מקומות.
גרתי במלא מקומות
והייתי במלא מקוואןת,
ולא ידעתי בכלל שיש דבר כזה
ולא קובעים תור, אלא פשוט מגיעים.
מה תגידי אחרי שאת מחכה כבר שעה?
ששרותי דת צריכים להיות מאד מאד נגישים ומסבירי פנים
לא הרגשה של משהו קשה להשגה
לא עם תורים
ולא עם הערות על זמן שלוקח
יש נשים מסורתיות, שאחרי הערה כזאת אולי לא יחזרו למקווה כרגע
ולא רק למסורתיות.
קיום הלכה בסיסית וחשובה
לא אמור להבין או להשפיל מישהי
כמן בית כנסת לדוגמא
שפתוח חינם לכל אחד
ותמיד אפשר להכנס ולהתפלל
אגב, בכל המקוואות שהייתי, וזה לא מעט, היה יחס חם מאד
אם באופן קבוע מחכים הרבה זמן בתור,
המועצה הדתית במקום צריכה לדאוג למקווה נןסף.....
בעיני עד שעה, זה הכי הגיוני שיש.
מעבר לזה, פשוט שהיא תגיד לבלנית כשהיא נכנסת למקווה, שיקח לה זמן
יש כל כך הרבה סיטואציות שבהם אי אפשר להתארגן בבית
זה לגמרי חלק מהעניין במקווה
איזו השפלה
ממש כואב לקרוא דבר כזה
יש לי פחד ממים, ויש תקופות שהוא משתלט עליי יותר.
בפעם אחת כזו חיפשתי מקווה נעים במיוחד, עם בלניות שרגילות לכל מיני תופעות, ואפילו התקשרתי מראש כדי לוודא שתהיה בלנית שתלווה אותי בנעימות.
הגעתי להתארגן שם, ואחרי חצי שעה בערך הבלנית דפקה לי על הדלת ושאלה, "מה קורה, מותק? עוד לא סיימת?"
ככל הנראה היא לא הכירה את המנהג (שאני נוהגת) לעשות הכנות במשך שעה (לא פחות ולא יותר)...
בכל אופן, היא הייתה נחמדה ומכילה בטבילה עצמה, אבל עדיין הציק לי המשפט שאמרה קודם... (לא חזרתי יותר למקווה הזה)
אבל הסיפור שאת מתארת הוא פי כמה גרוע! ואם את זו שחווית אותו - אז חיבוק❤️
הבן שלי בן שנתיים וארבע.
קטנצ'יק בגודל.
עד עכשיו היה במידה 6-12, עכשיו התחלתי להלביש לו בגדי קיץ במידה 12-18.
אני מתכננת לגמול אותו מטיטול בזמן הקרוב, ומחפשת תחתונים שיתאימו לו בגודל.
מישהי מכירה מקום שאפשר לקנות בו תחתונים יותר קטנים מהרגיל?
בנקסט ראיתי במידה 1.5-2. היה גם משהו אחד יותר קטן, אבל יקר.
למישהי יש ניסיון עם תחתונים במידות קטנות?
חשבתי אולי לקנות לו תחתונים של בנות. אולי זה יהיה יותר קטן.
נראה לכן שזה באמת ככה? והאם תחתונים של בנות יתאימו גם לבנים?
יש לך קישורים לדברים ספציפיים?
כדי להביש מעל הטיטול.
או לפחות פעם היה... את כל אלה שהיו לי זרקתי, כי אני לא אוהבת להלביש ככה (מעדיפה טייץ או גרביון).
אולי תחפשי מישהי כזו שעושה כמוני, ותבקשי ממנה את התחתונים האלה? הם במידה קטנה יותר מתחתון רגיל...
גם אני לא מלבישה ככה, ויכול להיות ששמרתי.
לא יודעת אם זה באמת יותר קטן, כי זה מיועד להיות מעל טיטול.
השאלה אם זה מתאים בתור ממש תחתונים, בלי טיטול מתחת.
לי זכור שזה היה איכותי.
בכל אופן, אם זה לשמלה שמתאימה לגיל חצי שנה - אז גם אם התחתון גדול יותר הוא עדיין קטן מספיק...
אם אני אמצא תחתונים שנשארו לי מהגדול, אני אוכל לבדוק.
אבל בדרך כלל המידה הכי קטנה זה אפילו לא 2, אלא 2-4.
וגם לאחרים שהיו די קטנים אבל לא פיצים כמוה
ואני ראיתי שבדווקא בבזארים הזולים כמו "ביגוד" המידות של התחתונים קטנות מהרגיל. אני קונה לילדים שלי מידה מעל
ה1.5-2 של נקסט היה הכי קטן שמצאתי.
קניתי אותם והצרתי עם תפר בגומי.
עכשיו אמנם קיץ אבל אני בחורף שאחרי הגמילה הסתבכתי גם עם למצוא גופיות שאין להם סגירה של תיקתקים למטה...
תקני אחד מכל סוג: בנים רגיל, בנים בוקסר, בנות,
ותבדקי מה הכי מתאים.
מקסימום אפשר להצר קצת עם חוט ומחט
שיש חברה אחת שקניתי לילד ולילדה שנגמלו במידות האלה.
אולי בבזאר שטראוס?
הגומי למעלה עבה מהרגיל. זה מידה 2-4 אבל קטנהה וזה היה להם מצוין. (כשהגיעו ל2-4 שלך חברות אחרות זה היה להם צפוף ממש) וממש רואים שהם קטנים יותר.
תמיד בחנות פתחתי חבילה והוצאתי אחד להשוות.
זה נתפס עם המכנסיים.
יש בזה יתרון שלא צריך להתאמץ להוריד שני בגדים כשמתפנים.
תקני את של נקסט, אם יהיה גדול מדי תשמרי לו, ותחפשי יותר קטן.
לא הייתי קונה את של הבנות.
ההכי פשוטים, כמו שכתבו לך.
אצלי דווקא הבעיה היתה עם המכנסיים, כי רוב הגזרות שלהן בנויות לטיולים, וזה פשוט נראה מוזר בלי.
אבל זה מה יש (שלי לא היה קטן, אבל כן נגמל מוקדם).
גם הבת שלי פצפונת וזה היה לה טוב. נגמלה בגיל 2.5.
בהצלחה
נראה לי אני אזמין מידה 1.5-2 מנקסט, ונראה אם זה יהיה לו בסדר.
@גפן36 ו@יראת גאולה, אם אתן מצליחות למצוא לי בדיוק על מה מדובר, אני אשמח.
ניסיתי לחפש באלי אקספרס ובשיין, אבל לא הצלחתי למצוא משהו.
אם למישהי יש קישור למשהו ספציפי, אשמח שתשלח.
התחתונים הרגילים, מידה 2-4, אני לא מאמינה שיהיו טובים עליו.
הבת שלי שבת 4.5 עדיין במידה הזאת. (עם תחתונים שהתרחבו קצת במהלך הזמן).
הילדים שלי גם קטנטנים. ומידה 2-4 הרגיל לא התאים לחלקם.
לשרייבר יש מידות קטנות באופן כללי. התנסתי עם תחתוני בנות שלהם. לבת שלי היה מצוין! גם היתה במידות בגדים כמו הבן שלך.
ולבן קניתי משילב. התחתונים שלהם גם ממש קטנים (ויותר יקרים. ויותר יפים). גם ממליצה.
המכשיר יושב ומעלה אבק-וחבל.
אשמח לדעת אם מישהי יכולה להסביר לי איך לעבוד איתו?
אבל נראה לי שדי דומה.
אני מכינה בעיקר בשרי:
נקניקיות, קציצות בלי רוטב, חזה עוף, עוף
וגם צ'יפס ותפוחי אדמה אפויים.
יש לי תבנית עמוקה שבה אני מכינה עוף ותפוחי אדמה, כתחליף לתנור.
יש מגש של טיגון באוויר חם, שבו אני מכינה צ'יפס ונקנקיות.
ויגש של גריל, שבו אני מכינה קציצות וחזה עוף.
נראות לי דומות.
אני מכינה בזה גם שניצלים ושניצל דג, בתוכנית של air fry, לא יוצא ממש כמו מטוגן אבל אם שמים שמן מתחת ומעל יוצא טוב.
על רשת גריל עושים המבורגרים, שיפודים וכו', מוכנים בבית או קנויים, וגם סתם חזה עוף עם קצת תבלינים. אוהבת גם' לשרוף' בזה תפוחי אדמה שלמים או בטטות חצויות לשניים, יוצא כמו ממדורה אם את יודעת למה הכוונה.
גם סתם לחמם דברים מהמקרר, על תוכנית reheat יוצא ממש טעים, נניח שניצל יוצא קריספי.
בתכנית אייר פרי- מכינה שניצלים שיוצאים פגז (צריך להתיז עליהם שמן משני הצדדים), מחממת אוכל (מרגיש טרי) ואפשר גם ירקות ופרגיות.
בתכנית גריל- שמה פרגיות ונקניקיות, חושבת שבתכנית של מדיום.
השימוש העיקרי שלי בו הוא לחימום אוכל- זה יוצא טעים ברמות!
אנחנו מתלבטים אם לקנות נינג'ה גריל אבל יהיה צפוף לשים גם וגם...
משפחה עם עוד מעט 7 נפשות בעז"ה
עושה אוכל די פשוט, תבנית אחת כל פעם
בעיקר מנסה להבין אם יש גודל של נינג'ה מומלץ שיכול להכיל תבנית עוף גדולה עם תפוחי אדמה או שקטן מדיי?
ואם יש עוד דברים חוץ מהגודל שנפסיד אם נעבור לניגג'ה במקום לתנור....?
כשאני מכינה לכל המשפחה אני עושה 2 נגלות או בתנור בתבנית גדולה..
לעצמי מכינה שם המון!
כי אנחנו כרגע רק 3 נפשות,
אבל מבחינת שימוש - אצלי הנינג'ה מחליפה לגמרי תנור בשרי!! אני מכינה בה ההההכככללללל
עוף וירקות, תפוא, מוסקה, שיפודים, על האש, שניצלים, צ'יפס, רולים, מה שבאלך.
יש בזה כלכך הרבה אופציות ועובד כל-כך מהר ומצוין שמבחינת השימוש נטו זה שיא המשתלם, לדעתי ומניסיוני
נראלי אני אבקש מהם אחוזים על שיווק🤭
שלנו רק מפסח..
אז אנחנו עוד צריכים ללמוד איך לנצל אותו. אבל מאז שיש לנו אותו התנור הבשרי לא עבד אפילו פעם אחת (משפחה של 8 נפשות).
ציפס בפסח (לא אןכלים קטניות. אז הכנו כמעט כל יום והרבה) היה הרבה יותר מהיר איתו מאשר בתנןר. ככה שבארוחה יכולנו לעשות 2 נגלות כדי שיספיק לכולם.
תפוא כמו של מדורה, מאוד אוהבים פה. לוקח הרבה פחות מבתנור.
שניצל תירס כנל.
ירקות כנל.
השאר עוד לא יודעת. בנתיים שניצלים ועוף עשינו בסיר. מניחה שזה גם מהיר יותר מתנור. ככה אומרים.
מכינה בו בשרים, ירקות, אופה והשוס - הוא מחמם אוכל למצב שהוא טעים כאילו עכשיו הכינו אותו.
אבל יש לי דגם אחר האמת
מכל מקום, זה נורא תלוי מה אוכלים בדכ. אני למשל לא מכינה בו שניצלים/ חצילים ואצלי הוא לא מחליף טיגון אבל אני מתחזקת (מנסה לפחות😅) תפריט תזונתי מסוים שממש מקל עליי להשתמש בו
אני משתמשת בתכניות reheat, grill, bake, roast בעיקר.
שעועית ירוקה, אנטיפסטי, נקניקיות צ'יפס המבורגר סטייק, עוף, תפוחי אדמה, עראייס, דגים,שניצלים, לביבות, קציצות טונה
מקצר זמנים ממש!
רק כשאני מכינה עוף לכל המשפחה אני משתמשת בתנור הבשרי..
או רוצה לפרט מה הכללים?
שלנו חדש ובנתיים משמש בעיקר לציפס ותפו"א.
עשיתי גם חציל שלם אבל נראה לי היה אפשר לעשות אותו טוב יותר.
עוף, דגים, שעועית ירוקה, קציצות אשמח לדעת איך לעשות.
יש לנו את הדגם מקס פרו נראה לי.
וזה הרבה ניסוי וטעייה, להבין את המכשיר..
שניצלים מצפה כרגיל, מרססת ספרי שמן על כל צד ועל תוכנית אייר פרי ל13-16 דקות תלוי בעובי של השניצל (יותר ארוך מטיגון אבל היתרון מבחינתי שזה לא דורש השגחה צמודה כמו טיגון ויותר בריא)
שעועית ירוקה עושה גם על אפיה וגם אייר פריי. שמה קפוא מהשקית, שמן זית ומלח (אפשר גם קצת רוטב סויה ושומשום אם זה באפיה) ל10 דקות.
אנטיפסטי-חותכת את כל הירקות שיש לי במקרר (גזר קישוא בצל סגול, בצל רגיל, שום, בטטה גמבה שעועית, ברוקולי וכרובית.. או חלק כל פעם) לגודל אחיד, מתבלת
על אפייה או אייר פריי. הזמן מאוד משתנה לפי הגודל של הירקות. מרבע שעה עד 35 דקות בערך. כדאי לערבב באמצע
עוף על אפיה עם רוטב שאוהבת/פירורים כמו שניצל ל35 דקות פלוס (תלוי בכמות של העוף, זה בד"כ מכינה בתנור כי מכינה כמות גדולה. כשעושה רק לעצמי רבע עוף אז כחצי שעה..)
דגים עם רוטב שאוהבת/עשבי תיבול על אפייה לרבע שעה 20 דקות..
מה בעצם היתרון של הנינג'ה בהנחה שיש לי בבית תנור בשרי, פלנצ'ה איכותית ואפילו גריל גז בחצר?
מה היתרון שלו?
צ'יפס בתנור לוקח שעה לפחות על החום הכי גבוה, בנינג'ה לוקח לי 17 דקות... וזה הרבה היה יותר טעים.
אין לי גריל גז.. אבל את הפלנצה מסרתי אחרי שקניתי את הנינג'ה כי כבר לא היה לי בו שימוש
בנינג'ה אנחנו עושים סתם ככה כנפיים וקבבים לבן שלי כשהוא רוצה, סטייקים פה ושם, המבורגרים. לא צריך לצאת, וזה זריז מאוד.
אני משתמשת בו הרבה אבל האמת שקניתי לצורך ספציפי, של טיגון ללא שמן. בלי זה לא יודעת אם הייתי ממליצה, זה תופס מקום על השיש
איפה מאחסנים???
זה מכשיר ממש ענק לא?
ומבינה שהוא לא מכיל הרבה (הפלסטיקה מסביב יותר תופסת מקום)?
מצד שני, מבינה שהוא מהיר, וניתן להכין בפחות שמן.
יש עוד חסרונות או יתרונות?
בפינה נסתרת. וחוץ ממנו יש לי רק קומקום על השיש
אם הייתי צריכה להכניס ולהוציא מהארון, סביר להניח שלא הייתי קונה/ משתמשת כמו עכשיו
אתן שואלות את הבעל על כל קנייה שאתן עושות?
האם זה מתאים כרגע?
אני במצב הזה קצת ומתחילה להרגיש מפודחת שאישה מעל גיל 30 צריכה לשאול מישהו
מה לקנות ומתי
כמה שמסבירה לו כבר שנים שזה לא נעים והוא באמת מנסה לשחרר
זה לא הולך!!!!
ולא חסר לי שום דבר ב"ה, אני לא מרגישה מסכנה
רק היום למשל היה ממש בא לי להזמין משהו לאכול ואני יודעת שכרגע החשבון
לא במצב הכי טוב וחששתי מהתגובה שלו אז לא הזמנתי
אני יכולה לקנות קפה ומאפה בתדירות גבוהה נניח והוא לא יגיד מילה.
אבל על דברים גדולים יותר הוא ישר מתבאס..נניח מעל 100 שח
והוא בעל מדהים ומפרגן לי בטירוף אבל גדל בדקדוקי עניות קשים וממשיך את זה הלאה לחיים.
הוא עובד על זה מלא ואני הרבה יותר משוחחרת מפעם
אבל יש את הקטנות האלה שנניח הזמנתי משהו,יום למחרת הוא יגיד לי אני רואה שהזמנת
כאילו מה אין לי חיים משל עצמי?
יש לציין שהוא עובד ממש קשה ואני כרגע לא.
דברים גדולים אנחנו מחליטים ביחד.
שאר הדברים אני לא שואלת. אם זה משהו שאני לא בטוחה איך הוא יגיב, או שאני מתלבטת על זה (גם אם זה משהו בסכום יחסית נמוך), אני אומרת לו שאני חושבת לקנות את זה ושואלת לדעתו או אם צריך את זה.
לרוב הוא לא אומר כלום על דברים שאני קונה, אבל אני משתדלת לא לקנות בסכומים גבוהים מידי.
למשל, עשיתי אתמול הזמנה מאיזה אתר, ויצא סכום של משהו כמו 350 ש''ח (אחרי כל ההנחות). לא אמרתי לו מה הסכום, אבל כן אמרתי לו שהזמנתי ופירטתי מה יש בהזמנה (משהו אחד גם בשבילו אז הוא ידע שאני עושה את ההזמנה), ככה שהוא לא יופתע כשהוא יראה בחשבון את הכסף שירד.
היי יקרות
קראתי כאן קצת בהריון ואשמח לשמוע מחכמתן
ילד ראשון ב''ה
מתוק מאוד מאוד!!
אבל זה אינטנסיבייי וקשוח ועייף ודביק וכל היום מניקה- גרעפס- טיטולים ושוב..
ואין משמעות לזמן, ואין זמן לכלום, והכל ככ אותו דבר.
והוא הכי מתוק בארץ
וחיכינו לו מאוד ושמחה בו
ואני מאוד הייתי רוצה לעבור את הזמן הזה בתודעה אחרת, גבוהה יותר, שמחה יותר, רגועה יותר.
יש לי גם הרבה חוסר ביטחון, האם אני מספרת את הצרכים שלו מדליק טוב ומספיק מהר, ומבינה את הסימנים שלו. וחוסר אונים יחד איתו שכואבת לו הבטן. אבל זה כבר נושא אחר.
אז לענייננו-
אשמח לשמוע קצת מחשבות גבוהות יותר על אימהות
מבחינה רוחנית, או המלצות את מי לשמוע.
כי היומיום ככ שוחק שאני שוכחת שיש כאן מהות מאוד גדולה ותפקיד מאוד חשוב.
וגם אולי טיפים לאמהות טובה ונוכחת.
(אני מרגישה שנוכחות זה שם המשחק פה, לא תמיד מצליחה אבל כשמצליחה להתמסר לרגע ולא להיות באחרי ולא לחכות רק שיישן זה יכול להיות מתוק)
זה נשמע שהוא קטנטן ממש ואתם ממש בהתחלה, נכון?
תני לכם זמן. הרבה זמן ובנחת. אתם תלמדו אחד את השני, הוא יגדל וזה כבר יהיה הרבה פחות אינטנסיבי...
אימהות זה למידה והתפתחות כל הזמן, פשוט תני לזה לקרות בטבעי... לא צריך להיות בלחץ, בטח לא בשלב כל כך התחלתי של האימהות🩷
זו תקופה מעורבבת ומבלבלת אחרי כל לידה, לא רק אחרי לידה ראשונה. אבל בלידה ראשונה פי כמה, כי הכול חדש לחלוטין.
זה הזמן שלך לישון בכל פעם שאפשר, לבקש שיכינו לך אוכל טוב ולא לחשוב בכלל מחשבות מעמיקות.
בעוד חודש-חודשיים, כשקצת תתאוששי, תתחילי לחשוב יותר על מהות האימהות. יכול להיות שזה כבר יגיע לך באופן טבעי
אני תמיד מסתכלת על הפיצים האלה וחושבת לעצמי, מה הוא יודע שאני לא? מאיפה באת? מה אתה זוכר משם?
קטנטן כזה, תלוי כל כך, שייך לעולם אחר...כמעט רק נשמה, בגוף הקטנטן הזה שתלוי בי כל כך...
תחשבי שיש נשמה חדשה בעולם
שזוכה להגיע לזוג ידיים אוהבות, מכבדות, שרוצות בטובתה
יש זוג אנשים בעולם שמוכנים להיות ערים בלילה וגמורים ביום, ולרוץ לסופר פארם מאה פעם, ולהחזיק על רגל אחת עם הפנים לצפון מערב כי רק ככה הוא נרגע, שכל יישותם רוצה את טובתו, שאהבתם אליו תלך ותגדל ותעמיק.
תחשבי על זה שהחוויה שלו מהעולם היא אתם, הגישה הכי ראשונית שלו לעולם - היא אתם.
ואם כואב לו יש מי שיחבק, ואם הוא בוכה יש מי שמנסה להבין למה, והוא מחובק ומנושק ומנוקה ומלבישים אותו, והוא שומע את הלב שלכם.
זה מאד סזיפי, וגם בלידה הרביעית שלי הרגשתי את מה שאת מתארת
אבל יותר ויותר מצליחה להפנים שלא צריך דברי תורה גדולים
את נוגעת בנשמה חדשה בעולם הזה, את בוראת לה דרך הסתכלות בריאה לעולם הזה, איפה יש נס גדול כזה?
ואחרי כל זה, אני רק אומר שבחופשת לידה, בטח בשלב שלך, אני אמנם מרגישה וחושבת דברים כאלה, אבל גם דברים אחרים לגמרי - חוסר אונים זה כל כך הגיוני בהתחלה, בטח בהתחלה ראשונה וענקית כזאת. ולא לדעת מה הוא רוצה - הוא לא יודע לדבר, ואת רוצה לדעת, ולא תמיד את יכולה. את יכולה לעשות את מה שביכולתך.
ואני גם קוטרית על כאבים ועל עייפות, כי הנשמה המיוחדת הזאת הגיעה דרך הגוף שלי, הזה ממש, שעשה את הבלתי ייאמן אמנם אבל הגב כואב ואני עייפה ורעבהההה ומותשת וחסרת אונים...
בקיצור
בליל של תחושות
הגיוניות מאד והגיוניות פחות
תהיו יחד, זה העיקר, ומזל טוב ענק
בזמן הזה הגיוני בהחלט להיות כל היום סביבו, הטיפול מאוד מאוד אינטנסיבי. בהמשך זה נרגע ונהיה קל יותר וגם כיף יותר כי הוא גדל ומתקשר.
עכשיו זה הזמן לישון הרבה, להתפנק, לתת לעצמך קצת זמן שקט כשמתאפשר, ולנשנש ולהסניף את התינוק מדי פעם😍
התקופה הזאת עוברת מהר ממש ומתגעגעים אליה אחר כך🙂 אבל במקביל היא גם יכולה להיות ממש לא קלה, בטח בילד ראשון. כל מה שאת מרגישה זה בסדר, תשתדלי לא להיכנס למצפון על מה שאת עדיין לא מצליחה איתו. אימהות זה תהליך ארוך שלא נגמר אף פעם🙂
להנות מהזמן איתו, להתענג על הרגע....
משם כבר מגיע תחושת המשמעות..
אני חושבת שבגיל הקטן הטיפול מצד אחד הוא מאוד טכני להאכיל, לחתל, לקלח להלביש
מצד שני מאוד חשוב גם לתינוק וגם לך קשר רגשי של לדבר אליו ולהיות קרובה אליו.
ומצד שלישי הוא עדיין לא נותן לך משוב מעבר לבכי.
לי אישית בגיל יותר גדול כשגדלו פתאום נפל האסימון עד כמה אמא היא משמעותית לילדים
כמה שידעתי קודם, רק כשהילדים גדלו חילחלה לי ההבנה.
בייחוד שנראה שאינן עושות דבר".
בעיני ספר חובה לכל אמא (אני קראתי בהריון)
לגבי נוכחות- אני רואה שמה שהכי עוזר לי זה פשוט לחשוב: זה חד פעמי, לא יהיה לי את זה שוב. איתו, ואולי גם לא יהיה לי עוד ילדים (כרגע עם שניים ואין תוכניות לעוד מבחינתי)
את ממש לא שם כרגע
כל מה שאת צריכה לעשות כרגע זה לדאוג לצרכים החיוניים של התינוק, ולאכול ולישון טוב בעצמך
לא מעבר בעיניי
איך אפשר לחשוב על רוחניות כשאת גמורה מעייפות? עליי זה היה גדול ממש. הכי קרוב לזה אצלי היה להתפעל מהפלא הזה של אדם חדש בעולם שיצא מהגוף שלי, הפלא של ההנקה, ולנשנש קצת את הדבר החמוד הזה, אבל זה קרה בשלב יותר מאוחר.
הטיפול האינטנסיבי הזה, הנתינה הזו, בונה את הקשר שלך אליו וזו האמהות כרגע
חיבוק♥️
אין זכרונות קונקרטיים
הוא לא יזכור כשיגדול שהרמת אותו, שקילחת אותו, שקמת אליו בלילה, שדיברת אליו וכו' וכו'.
אז מה נשאר מכל זה?
התחושה הבסיסית של הקשר הבטוח,
הצרכים שלי נענים
יש מי שדואג לי ומטפל בי ויודע מה לעשות
יש מישהו שנמצא איתי כל הזמן ומשגיח ושומר עלי.
אני יכול להיות רגוע, אני פנוי ללמוד את העולם
לחקור, להבשיל.
ילדים שזוכים להיקשרות בטוחה בינקותם, יגדלו בסבירות גבוהה לנהל קשרים בטוחחם ובריאים במערכות היחסים השונות שלהם, בדגש על קשר זוגי.
כשאת מרגיעה כשבוכה, מאכילה כשרעב, מרדימה כשעייף - את בונה לו דפוס היקשרות בריא. אנשים משלמים במיטב כספם לפסיכולוג כדי לשנות דפוסי היקשרות. ואת מעצבת לו מפש בריאה מלכתחילה.
זה באמת נכון, הטיפול בעולל קטן וחסר ישע יכול להיות תקופה שכל יום נראה זהה לקודמו ,וזה באמת יכול להצטייר כמשהו משעמם או מונוטוני שחוזר על עצמו כל יום...
אבל קודם כל שתדעי שמתקופה לתקופה זה משתנה.
יש את התקופה ההתחלתית שהם ממש גורים קטנים שאפילו לא מצליחים ממש לראות כמו שצריך ועד מרחק מסוים, יש את השלב שהם כבר לא שולחים "סתם חיוך" שהתפלק אלא ממש מזהים אותך ואת בעלך ומחייכים , יותר מאוחר התהפכות ראשונה ,זחילה, למצוץ אצבעות, להתגלגל מצחוק, להתחיל טעימות, לעמוד פעם ראשונה, להגיד מילה ראשונה, וכן הלאה.
כל תקופה וכל חלק בגידול משמעותי גם לך וגם לו. למעשה בעיני זו התקופה הכי יפה וחמקמקה של תינוק חדש, והיא עוברת ככ מהר, שלא תביני איך כבר הסתיימה "חופשת " הלידה.
במהלך הימים שעוברים את בונה איתו קשר,הוא מתרגל אלייך ואת אליו, קשר שנרקם לוקח זמן, תני לכם את הזמן הזה ביחד ,מגיע לכם אותו. וזה זמן שלא יחזור שוב,תהני כל עוד אפשר. לגבי המהות הרוחנית ,
תנסי לא לחשוב על מה יהיה ומה היה, ומתי ,תני לרגע שלכם להיות. גם אם הוא משעמם וגם אם כל יום נראה אותו דבר.
את נבחרת להיות האמא שלו מכל האמהות, תבטחי בעצמך שאת יודעת יותר מכולם מה הכי נכון וטוב עבורו . תסמכי על תחושות הבטן שלך.
לגדל ילדים זה מאוד אינטנסיבי, תובעני, לפעמים מרגיש כאילו אנחנו כמעט ומבטלות את עצמינו לגמרי.
אבל בסוף ההשקעה משתלמת . האהבה חוזרת אלייך בענק. התחושה שאני מקימה את הקן שלי ומשקיעה בו מניות ,מביאה את הבן או הבת שלי לחינוך של תורה ומצוות ,ללכת בדרך השם, זאת שליחות. וכן זה אומר שלפעמים בתחילת הדרך, הדרך לא קלה וכיפית והכל ורוד. לא,זה מסע של בניה גם שלך, וגם של בעלך, של הבנות של שניכם יחד, של הילד/ים שלכם. הילד הראשון מלמד כל כך הרבה, עליו עושים את כל הטעויות האפשריות . בכלל כל ילד מלמד אותנו דברים על עצמינו, ומשמשים הרבה כמראה כדי שנראה את הטעויות שלנו, את הפיספוסים שלנו ,את החוזקות והחולשות שלנו. לזמן יש הכי הרבה משמעות. תסתכלי על זה כמו על השקעה, בהתחלה את צריכה לשים סכום רציני וקצת להיחנק , אבל אחרי תקופה יש תשואה ושווה כל שקל. זורע צדקות צומח ישועות. יהי רצון שתמצאי ותראי איזה שליחות מדהימה קיבלת ושתדעי איך להוציא ממנה את המירב בשבילך .
)שמש בשמייםלא מסכים לקחת בקבוק בכלל בכלל בכלל, היה הכי הרבה 5 שעות בלעדי בינתיים.
מה עושים?
בן ארבעה חודשים.
מה הבעיה בעצם?
את יוצאת לעבודה בקרוב?
והוא יהיה גם יותר מזה, אני חוזרת לעבודה.
וגם, הימים הולכים ונהיים יותר ויותר חמים אז עוד יותר מלחיץ שהוא לא מסכים לקחת בקבוק
היו פה בפורום כמה פעמים המלצות על בקבוק של לנסינו לסרבנים.
לפעמים גם טמפרטורה שונה יכולה להשפיע.
אפשר לבקש מהמטפלת שתיתן לו קצת חלב/ מים בכפית או במזרק. זה לא בכמות של ארוחה, אבל לפחות שיהיה משהו.
ואם הוא ממשיך לסרב, אולי אפשר להתחיל טעימות ואפילו כבר לתת יותר מזה, אם הוא מסתדר עם המוצקים.
לנסות שמישהו אחר יתן.
הקטנטנים האלה חכמים... למה להסכים לבקבוק כשיש אותך?
להתפלל שאצל המטפלת או מי שנשאר איתו הוא יבין שאין לו ברירה ויסכים.
בהצלחה, מוכר ומלחיץ בו זמנית
אני יכולה להגיד שאלתי חלק מהנאמנים לקחו ואחת נותרה בעקשנותה
תנסי בבוקר בעצמך ובערב ע"י מישהו אחר.
לפעמים דווקא הרוגע של האמא וההכירות הקרובה שלה עם התינוק יעילים יותר מאשר כשאדם אחר מנסה.
אז לנסות גם וגם.
לק"י
אלייך.
ובהצלחה!
אני גם חייבת לנסות כבר בקבוק.
אפשר להשקות בכוס
זו כמובן מיומנות שלוקח זמן להשתפשף בה אבל את יכולה להתחיל.
בגיל ארבעה חודשים זה נשמע לי הזוי, אבל אולי...
אמ פי 5זה מה אני עושה
שלי בן 7 חודשים ונאמן מוחלטות להנקה
התחלתי איתו מוצקים שזה משביע אותו יותר
ועד אז שיתרגל לבקבוק הוא חלק בלתי נפרד ממני
אין לי אפשרות לקחת אותו איתי, כבר חזרתי לעבודה פשוט השבוע יצאתי מוקדם בכל הימים כי הוא בכה ולא לקח בקבוק, אבל זה פיתרון גרוע, גם כי ככה אני ל יכולה למלא את כל השעות שלי בעבודה וגם זה יהיה סיוט למטפלת שלו לשרוד איתו עד שאחזור. אולי עכשיו הוא עוד לא קלט שאין ברירה כי ארבע חמש שעות הוא הצליח להחזיק מעמד ואז קיבל הנקה.
אז זה עונה גם לשאלה מי יתן לו את הבקבוק, הוא מסרב מכולם, ממני, מבעלי, מאמא שלי מאחותי ומשתי מטפלות שונות. לא היה אף אחד שהצליח לתת לו. נותנים לו חלב מחומם בטמפרטורה נעימה, ניסינו גם שמישהו אחר יתן לו את החלב מיד אחרי ששאבתי כשזה הכי טרי ועדיין חמים מהגוף.
אז נשאר מכל מה שכתבתן רק בקבוק לנסינו, כמה הוא עולה? יש אפשרות איכשהו לנסות אותו קודם? כי מכל סוגי הבקבוקים שניסינו (שלושה סוגים) הוא לא הסכים אף אחד, אז לא תולה בזה מלא תקוות...
עד שחזרתי לעבודה לא השארתי אותו בלעדי בכלל חוץ מהטבילה אחרי הלידה...
סביב ה-40 אם אני זוכרת נכון.
גם אצלנו הוא היחיד שעזר🙃
לבוש אירוע לבת שנתייםשיח סודמה נראלכן יותר פרקטי
להלביש בת שנתיים וקצת באירוע קיץ-
שמלה אורך ברך עם שרוול קצר?
או בגד גוף קצר אבל חגיגי? (רק בגד גוף בלי עוד מכנסון)
גם נוחות וגם בהנחה ויהיה קריר ביום האירוע ויהיה צריך להלביש גרביון ושיראה נורמלי 
מה אומרות?
זה לא דחוף, אבל כן אשמח שיגיע הקיץ הזה😅יעל מהדרום