בגלל זה הוא הוא מבלה את כל הקדנציה הנוכחית בהתחנפות לחרדים.
הוא לא עושה את זה כדי לעצבן את בנט.
בנט מרחף במרומים על גל אדיר של אהדה ציבורית.
הוא יכריז על פריימריז פתוחים, יביא כמה ידוענים וישאיר את סמוטריץ' עמוק בתחתית.
הסיכוי היחיד של סמוטריץ' לחזור לכנסת, בלי בנט זה לפברק מפלגה חרדית-חרדלית-כהניסטית , עם איתמר בן גביר ואותם חרדים ספרדים ששונאים את דרעי בצדק.
עד היום היו שפע של ניסיונות כאלו ועד היום אף אחד מהם לא הצליח.
אבל סמוטריץ' חייב לנסות, פשוט כי אין לו ברירה אחרת.
כרגע הוא כאילו מפריע לבנט, אז בנט יעיף אותו
נניח שהוא היה שותק, בנט היה מעיף אותו סתם בגלל שהוא לא צריך אותו
יותר מוטרד בנט מהיום שבו יצטרך להציג רשימה לכנסת. מחצית מהמנדטים שנמצאים אצלו לפי הסקרים באים מהשמאל, ומהשמאל הקיצוני, ואם לא יהיה להם ייצוג הולם ברשימה הם לא יצביעו לו בקלפי.
אני לא רואה את הגרעין הקשה של הציונות הדתית מצביע לרשימת שעטנז מובהקת.
כמובן שאסור להכנע לתעמולה הביבסטית שטוענת שכל מי שמתנגד לנתניהו הוא "שמאל".
המציאות היא שישנם הרבה ימניים טובים ששונאים את נתניהו ומאחלים לו ללכת לכל הרוחות.
השנאל הקיצוני הישראל, מגיע לחמישה או שישה מנדטים ביום טוב, כשאין טיסות לברלין. האנשים האלו מצביעים למרצ או לרשימה המאוחדת והסבירות שיצביעו לבנט דומה לסבירות שיצביעו לדרעי.
השמאל הלא קיצוני, כלומר מדינת תל אביב, האקדמיה, האינטלגנציה העובדת ויתר האנשים החכמים, לא יצביעו לבנט כי הוא "דוס" (אין צורך לנבוח. לא אמרתי שהוא דוס, זו פשוט הצורה שהם מגדירים אותו) וגם שהוא מרפקן, נדחף ו"פאשיסט".
אני לא פוסל את האפשרות, שכמה מהם בכל זאת יצביעו לבנט , בגלל שהם שונאים את יאיר לפיד, אבל בבודדים, לא בתופעה.
המנדטים מגיעים לבנט משלושה מקורות.
א. הציונות הדתית
ב. הצעירים המתלהבים כי הוא מהסיירת והיה לו סטארט אפ
ג. כל מיני מתנדנדים מהפריפריה, שאין להם ממש מודעות פוליטית והצביעו לביבי שנים, ועכשיו מחפשים דמות מנהיגות אחרת.
שוב, אני לא נביא ועד הבחירות יש עוד זמן.
נתניהו יודע שאם הוא יוצא לבחירות לפני שקיים חיסון אמין, זו התאבדות.
זו הסיבה שהוא מתמהמה.
אבל גם אם יבוא חיסון, התפקוד העלוב של נתניהו וממשלתו, יעלו לליכוד בהרבה מנדטים, סביר להניח שבנט יהיה הנהנה העיקרי
השמאל בוודאי לא יצביע לבנט.
בשביל מה לו?
אבל הרבה ימניים , דתיים וחילונים, שהצביעו בעבר ליכוד, מבינים עד כמה ההתעסקות של נתניהו בענייניו הפרטיים , מזיקה ומסוכנת לכלל המדינה.
כמובן, שבנט יודע, שבשביל קהל הבוחרים הזה, סמוטריץ' הוא גורם בעייתי.
וכרגע לפחות הוא יכול להכות בנתניהו בכל רחבי הימין, כי מצד אחד הוא לא פחות ימני ומצד שני הוא לא מוקף בשחיתות ובמושחתים כמו ביבי.
מי שנרתע מסמוטריץ' זה בעיקר ההארד קור של הציונות הדתית ובצדק, הוא תקופה ארוכה מתחנף לחרדים.
אבל בסוף הוא ירמה אותם , כמו שהוא מרמה את כולם.
הלאה ביביהו, זה לא ייגמר עד שתתפטר
כמו שהוא פילג את קדימה, כמו שפילג את כחול לבן, כמו שבנט רימה את הציונות הדתית ופילג את הבית היהודי.
בבחירות הבאות יתמודדו ראש בראש גוש נתניהו והחרדים מצד אחד מול גוש לפיד- בנט- מרץ, ושות' מצד שני. הערבים כלשון מאזניים יקבלו החלטה למי לתת תמיכה שקטה מבחוץ.
למרות שזה רעיון לא רע.
אמנם הוא לא יקום אף פעם, אבל אם היה קם, היה מעיף בקלות את כנופיית המושחתים מבלפור
אצדיע להם.
בינתיים אנחנו ניזונים ממניפולציות על גוש ימין בן 68-70 מנדטים, למרות שאין לזה התכנות כי נתניהו ובנט לא ישבו באותה ממשלה.
מנגד, בנט ולפיד שיתפו פעולה בממשלת האחים. נזכיר שלפני כשלושה שבועות הצביע בנט בעד לפיד לראשות הממשלה מה שאומר שהם ידעו לעבוד ביחד בממשלת שמאל רך שלא חורקת כמו זו הנוכחית. אם יבקשו ממרצ להצטרף והיא תסרב, אני מזמין את הגולשים, על חשבוני, לשקשוקה תוניסאית עם הרבה שום וכוסברה.
עוד כלבלב של נתניהו.
כל כך לא מעניין
אם הברית חוזרת, ואם יתממשו הסקרים של הימים האחרונים, תהיה ממשלת רוטציה של לפיד ובנט בתמיכת מרצ וכחול לבן. סמוטריץ' יעקם את האף ויישר קו עם בנט. אין סרט שהם יפרדו כל אחד לדרכו.
אין סרט שנתניהו יתן לבנט רוטציה.
לפי החוק כיום כשמביעים אי אמון בממשלה חייבים להציג ממשלה חלופית ומפלגות האופוזיציה תמיד מצביעות האחת בשביל השנייה
אמנם ימינה - לא כולל הצעות של המשותפת, גם מרץ הצביעו בהצעת אי אמון של ימינה, נראה לך שהם רוצים את בנט בשלטון? הסיבה שהן ימינה והן מרץ מצביעים ויצביעו אחד לשני היא לא להראות תמיכה אחד בשני אלא אי אמון בממשלה הנוכחית.
אבל לא זה הדיון כאן.
הדיון הוא על תמיכת בנט בלפיד לראשות ממשלה, בהצבעת אי אמון קונסטרוקטיבית. מה יש לך לומר על כך. אשמח לקרוא.
אדם בסידני תקף כמה אנשים. העובדה שאביר המוסר, נציג הקב"ה עלי אדמות, הממונה על המצפון נשאר בשוויון נפש ולא פתח על זה שרשור מעידה על כשל מוסרי עמוק.
ומציג את עצמו כאן כשומר מצוות...
מן המעט שנדרש ממנו הוא שיתאפק מתגובותיו "המחכימות" עד מוצאי יום טוב שני של גלויות.
הוא תקע יתד אי שם בין סידני למלבורן ומפיץ רעל קפלניסטי בתפזורת כמו פצצות מצרר.
נזק מדיני זה החומרים שהוא מקושש מן הגורן הקיצון שמאלני ומן היקב הקפלניסטי כדי לעשות מהם צימעס בטמפל שהוא חבר בו, לאחר תרגום כמובן לשפת המקום. לא מפיו אנו חיים
ליהודי אוסטרליה
העובדה שהוא בחר לחיות באדמה טמאה, שלא מתאימה למצוות התורה בשום צורה, היא כמובן היסוד שמביא אותו לעבירה גוררת עבירה, אבל לא בזה עסקתי כאן.
אקלים ים תיכוני, אבל עונות הפוכות
איך אתה יכול לא להזדעזע מאירועים אלימים ביבשת שלך?!
עם ישראל משחרר את צפון הגליל ומי שירא ורך הלבב - ישוב לביתו ולא ימס את לבב אחיו, בשטח או בפורום, כלבבו.
ביומיים האחרונים מתנהל ויכוח ער סביב המהפך בנחל העוג'ה: מי באמת חתום על ההישג? האם אלו נערי הגבעות ואנשי החוות ששינו את המצחאות במקום בגופם, או הפוליטיקאים שדחפו להכשרת המקום ברמה המדינית?
האמת היא שהוויכוח הזה פשוט מיותר. מי שמכיר את המציאות בשטח יודע שזה אף פעם לא "או זה או זה". התהליך תמיד עובד באותה הדרך: השטח גורר את הממשלה. לפני שהנושא בכלל הגיע לשולחנות הממשלה, היו שם האנשים שפעלו בשטח.
קחו למשל את ח"כ צבי סוכות, עוד לפני שנבחר לכנסת, הוא ופעילים נוספים היו שם, יצרו נוכחות והעלו את הנושא למודעות. הוא לא עשה את זה כח"כ, אלא כפעיל בהתיישבות. אילולא הפעילות העקשנית הזו ושל צעירים טובים נוספים, נחל העוג'ה לא היה מגיע לסדר היום הממשלתי, וממילא לא היה מטופל.
זהו דפוס חוזר שאנחנו רואים פעם אחר פעם בהתיישבות: בהר עיבל יש כבר שנים של תפילת שחרית בכל יום שישי, בכל מזג אוויר. בשנתיים האחרונות הצטרפו אליהם שני אברכים שהגיעו ללמוד במקום מדי יום, הם אלו שסללו את הדרך לאישור הממשלתי ולהקמתה של ישיבה במקום בשבועות האחרונים, בדרך להקמתו גם ישוב קבע חדש.
בחומש, העמידה האיתנה של בחורי הישיבה על ההר, למרות כל הפינויים והקשיים, היא זו שהובילה בסופו של דבר את המערכת הפוליטית להכשיר את המקום. כך גם בתנופת החוות. בהתחלה זה לא התקבל בעין טובה, אבל לבסוף הנוכחות היהודית היא זו שקובעת עובדות בשטח ומונעת השתלטות זרה.
הנוסחה פשוטה: התמדה מביאה הכשרה. ברוב המקרים, זה מתחיל בחיכוך. בהתנגשויות מול רשויות החוק או מול ניסיונות של ערבים למנוע מיהודים לשוב לאדמתם. אבל בסופו של יום, העקשנות הזו היא הדלק של המערכת המדינית. אילולא הצעדים הראשוניים והנועזים של אנשי השטח, הממשלה לא הייתה זזה. ואילולא הגיבוי הממשלתי וההכשרה המשפטית, זה לא היה הופך למציאות קבועה בשטח.
לכן, המראה של פוליטיקאים הממהרים לשגר את עוזריהם לצייץ בטוויטר (ללא גילוי נאות על עבודתם אצל אותם פוליטקאים) כדי לתבוע בעלות מלאה על ההישג, הוא לא רק מביך אלא גם מנותק מהמציאות. הניסיון לצייר את המהפך כאילו נולד בהשקעה כספית חוטא לאמת ההיסטורית של ההתיישבות.
מי שמתהדר בכך שוכח את אלו שישנו בשטח בתנאים לא תנאים, מפספס את העיקר: הקרדיט אינו שייך בלעדית לאיש. במקום מלחמות קרדיטים מיותרות, כדאי להכיר במנגנון שעובד, אותו שילוב כוחות שבו החלוצים בשטח הם אלו שפורצים את הדרך וקובעים את העובדות, והמערכת הפוליטית היא זו שמגיעה בעקבותיהם כדי לתת את החותמת הסופית. זו השיטה - והיא עובדת.
למה נתניהו היה צריך להוציא שעתיים לפני ההודעה הרשמית על כך, הודעה מיוחדת על השארתו של אגמון "עד למציאת מחליף (שכבר נמצא)" ולחטוף כל כך הרבה תגובות (הזויות, אבל זה לא משנה) מבפנים?
אנשים יקראו לזה שהוא רוצה 'לשלות בסדר יום', אני קורא לזה שכל ישר שלא נכפף ברוח התקשורת וכו'
זו לא יוריסטוקרטיה, אלא "כל המיצר לישראל נעשה ראש"
אם שופטי בג"ץ, פקידי השב"כ והפרקליטות היו מפעילים את אותם טריקים, שטיקים, לחצים והליכים מנהליים-משפטיים שהם עושים נגד הימין - אבל הפעם נגד השמאל, נגד המחבלים ונגד כל שונאי ישראל -
אז ליל גלנט היה נראה כמו משחק ילדים לעומת מה שהיו עושים לנתניהו כשרצה להעביר חוק לפיטוריו באופן חוקי לחלוטין.
המערכת הזאת לא טועה. היא פועלת בדיוק לפי הכלל התלמודי העתיק (שטיטוס הרשע יישם אותו):
מי שמיצר לישראל - הופך לראש.
מי ששומר על ישראל - הופך למטרה.
זה לא "שלטון משפטנים".
זה מנגנון השמדה פנימי, שקודם את כל מי שפוגע בנו ומדכא את כל מי שמנסה להגן עלינו.
אז.
אבל אכן החה צריך השבת להוסיף מי שברך לאמריקאים, בגלל הנעדרים שם
