אבל לפעמים שאני מתרגת תדף לעברית זה משתנה מוזר ומציק ברמותת

(שזה לא מוזר.. אבל לצורך הדוגמא נניח שכן) ואז פתאום חברות שלך מצאיות לך ללכת להליכה ואת מרגישה מוזרה כי את לא רגילה לעשות את זה אז זה נראה לך מטופש ודבילי....

לגבי הטימס- ממש מוזר לי כשהוא באנגלית(בלי קשר לזה שאני מבינה כמעט כלום) זה מוזר כי זה הפווך!! וואי זה משגע!! 

ולגבי הריצה-לדעתי זה לא קשור ללהתרגל זה סתם כי ריצה מרגיש יותר משמעותי וספורטיבי וכשעושים הליכה זה מרגיש סתם..

המסקנה: צריך לצאת לריצה!!  

הווצאפ שלי באנגלית, אני רושמת תשובות במתמטיקה (כשיש צורך במילים) באנגלית, אני מדברת עם אמא שלי באנגלית, אני חושבת באנגלית וכו'..

אני פשוט רוצה לשפר את האנגלית שלי וזאת הדרך שלי. לחיות באנגלית

בתכל'ס אני לא רוצה לחיות באנגלית.. מישומה מלחיץ אותי אם פתאום אני אחלום באנגלית או משהו 

אני כן רוצה לדעת אבל לא שתשתלט לי על המחשבות, חלומות..

זה מוזר אבל ככה זה.. 

קרה לי פעם שלמדתי עם חברה מתמטיקה וכל שניה היו אפציות ומצאתי את עצמי מתאפקת לא להגיד אופשינס.... מרוב שהייתי רגילה לחשוב ככה...

או שבקשת מאמא שלך שתדבר איתך באנגלית?

אז שאני פונה אליה באנגלית היא מדברת איתי גם באנגלית

כל אחד יכול לבקש

באנגליתת

אני רואה סדרה שיש שמה אמא ובת שהם החברות הכי טובות כמוני וכמו אמא שלי

עכשיו ההבדל הוא שהן אמריקאיות ואנחנו ישראליות, וכשאמא שלי התחילה לדבר באנגלית היא נשמעה בדיוק כמו האמא בסדרה

מאז אני בהיי מטורף, זה עשה לי את השבוע כי אני חולה על הסדרה הזאתי. ופשוט היה איזה קטע שהתנהלנו והתנהגנו בדיוק כמוהן

כי התרגלתי כבר לאנגלית

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....