ככה אומרים הכללים של הבנות

אני לא הייתי אוכלת, לא בתחילת הקשר.

ולא רק בדייטים

גם אם אני בפגישה עם מנחה או ראיון עבודה אני יאכל

יצא לי לראות כמה ששברו את הכללים

תאכל לפני הדייט

אל תתכלב

חשוב שתרגיש בנוח כדי שהדברים יזרמו

לא מקובל לאכול ביחד בדייטים

אבל תמיד הבחור קונה שתיה קרה/חמה ושותים ביחד

אבל הכלל אומר לא לשתות עד הסוף

אבל חייב להשאיר קצת חומר בכוס

נו ב'מת

מי שיעיז להתערב לי בחיים ולא יתן לי לגדול בשקט, אנחנו ניפרד כידידים או פחות.....

תסתכלי על האוכל ותגידי :
״יאללה, מה כבר יכול לקרות ? מקסימום שבועיים מהיום אני אשלח לך הודעה :
״מה יהיה עם הבוקר הטוב ? שחרר אחי. תמשיך את החיים זה לא יתן לך כלום גבר״

**ביס גדול מהאוכל הטעים שהוא הביא**

יצא לי שפגישה ראשונה היא

הזמינה קולה זירו וכמה פירורי לחם,

פגישה שניה לקחה לי את

האשראי 700 שח בשגב.

סוף הדייט נשארתי לשטוף כלים.

ככה זה, בפגישה הראשונה הן על

מצב 'נטען' 

פגישה שניה אתה תרגיש שהיא מזכירה לך

מישהי שכבר פגשת פעם אבל לא תצליח

לקשר בינה לבין הפגישה הראשונה איתה.

אז הנה, קיבלת טיפ, זו אותה אחת. 

נזכר עכשיו בעוד פגישה, היא 

מסתכלת בתפריט

המלצרית: מה בשבילך?

היא: סלט ירוק עם דוחן

המלצרית: באמת?

היא: חחחחח נראה לך?! את

כל עמוד 3

*נכתב בהומור. אשה שבעה

היא אשה רגועה.

ולא נחמד לעשות את זה עם מישהו שלא מכירים. אפשרות נוספת היא שאתה מביא עוגיות והיא לא באמת מתביישת, אבל אתה בעצמך לא נוגע בהם וזה לא הכי מעודד. לכן, תאכל מהעוגיות גם אם אתה לא הכי אוהב.

ורוב האנשים כן אוהבים, מה אעשה שאני המוזר...

בסוף אכלה לו חצי מהמגש פיצה חחח

אל תאמין להן!!!

חברה שלי חזרה לדירה מפגישה ב11 וחצי בערב

ואכלה  המבורגר עם צ'יפס וקולה מרוב שהייתה רעבה 

היא גם היתה אוכלת?

זו השאלה המקורית, למה לא אוכלים?

לרוב הבחורות יש תאבון, במיוחד לאוכל של מסעדות וכד' (אף אחד לא הציע במהלך דייט לחם עם גבינה)

היא לא הייתה אוכלת, הסתפקה בכוס תה למשך שלוש וחצי שעות..

אבל כמו שאמרו לפני, לעיתים זה מלחץ/מבוכה ועוד מילים שקשורות לשדה סמנטי זה. 

הייתי בטוח שלקראת הסוף אתה עומד לרשום :
״האמת שאין לי מושג על מה אני מדבר..אבל תמיד חלמתי לדבר על התחום הזה כמו איש מקצוע״

אבל לא. אתה רציני לגמרי. אז אין פאנץ׳. 

תודה.

במצב דחק מתמשך או אחריו (ולא בהתחלה) הקורטיזול (שמביא לפירוק גליקוגן בכבד, כתבתי על זה בפורום אחר בקשר לדיאטת דלת פחמימות מי שראה) מופרש כדי לסייע בהתמודדות עם רמת הסוכר שהתדלדלו (להעלות את רמת הסוכר כמו שכתבת), ולכן גם גורם לרעב כדי לפצות.

נניח בן אדם לא אוכל כמה שעות.
הבטן מקרקרת.
ומחסני השומן בגוף, תודה לאל, קיימים.

בתהליך כלשהו, הגוף לוקח משהו מהגוף ויוצר ממנו אנרגיה כדי שהעסק ימשיך לעבוד (משאבה בלב, חמצן למח וכו׳)

אם אחרי שהוא יוצר את האנרגיה הזו מהגוף (*בלי* אוכל חדש שנכנס לגוף),
עושים ״צילום מסך״ לגוף,
האם נקבל פחות או יותר את אותו ״צילום מסך״ במקרה שהבן אדם היה מכניס אוכל חדש כדי *לספק* *את* *אותה* *אנרגיה* ממקור חיצוני  ? 

זאת אומרת שלב השימוש באנרגיה *אחרי* שלוקחים מהגוף או מהמזון החיצוני,  הוא *זהה* לחלוטין בתהליכים ?

 

התהליך הכלשהו הזה נקרא גלוקונאוגנזה - הפקת סוכרים מחלבון. כלומר פירוק שריר. כך שב'צילום מסך' תהיה פחות מסת שריר.

אחרי כמה זמן (בין כמה ימים לשבועות, תלוי באדם ובאופן התהליך) המערכת המטבולית עוברת תהליך קטבולי להתבססות על שומן, ומתחילה לפרק מאגרי שומן במקום חלבון - בשלב הזה אם תעשה 'צילום מסך' תראה שיפור (אם כי אני מודה שלא לגמרי הבנתי את הכוונה ב'צילום מסך'. אתה מוזמן לגגל 'תזונה קטוגנית' ו'צום מים' - שניהם נעים סביב העיקרון ששאלת עליו).

וצילום מסך...יותר מדוייק לומר ״צילום וידאו״.

*מהרגע* שבן אדם אוכל מזון (זה וידאו 1 )
*מהרגע* שהגוף יוצר אנרגיה מהשומן (זה וידאו 2)

האם וידאו 1 ווידאו 2 יראו את אותו דבר ? (יש אנרגיה מוכנה, הגוף משתמש בה לתפקוד השוטף שלו)
או שבגלל שסוג האנרגיה שונה, אז גם המשך תהליך השימוש בו יהיה שונה ?

בגדול, גרם שומן הוא שווה ערך ל9 קלוריות (קלוריה היא יחידת אנרגיה שמספיקה לחימום ליטר מים בטמפרטורה אחת) בעוד פחמימה וחלבון שוות 4. כך שאותה כמות מתפרקת יותר לאט = מספיקה ליותר זמן.

מבחינת איכות האנרגיה = היא יותר 'נקייה', וכמובן אין צורך בפעילות מערכת העיכול כאשר מדובר בפירוק מאגרי שומן.

דבר נוסף - כשאין גלוקוז שמגיע למוח הגוף נאלץ לייצר 'קטונים' שאלו גופי שומן קטנים יותר שמסוגלים לחדור את קליפת המוח כדי לספק לו אנרגיה. זה סוג שונה של אנרגיה ויש לכך השלכות.

אם תרצה הסבר בהרחבה אתה מוזמן לשאול באישי.

או יותר טוב כאן - פורום חכם הרזים.

או שפשוט לא אוהבת את העוגיות שמביאים..(אני ממש מעריכה את זה אבל אני לא מחבבת את העוגיות שמוכרים בסופר,אז אני מסרבת בנימוס..).

אבל מה שבטוח ,לדעתי זה עושה רושם טוב שאתם מביאים איתכם אוכל\שתיה ומציעים לבחורה

זה מראה על השקעה ואכפתיות.

זה להעמיד פנים שאת

לא יכולה לסיים את הלאפה

יש לכך כמה סיבות ובטח שהן משתנות מאחת לאחת  ולא נכונות על כולן..

אנסה להסביר מנקודת המבט שלי, אולי עוד בנות יסכימו איתי..

מסכימה עם @חמדת66 שאוכל מחבר בין אנשים.. לכן זו פעילות שתעשה בדרך כלל עם אנשים שמכירים...

בנוסף, יש משהו מביך בזה שבוהים בך לועס, בייחוד אם אתה לא מכיר ומנסה למצוא חן כרגע...

מניחה שזו הסיבה שבנות מתביישות הרבה פעמים.. כי מצב לועס לא מוציא אותך עדינה ויפה וכל שאר הרצונות שאת חושבת שיש בראש של מי שיושב מולך.

עוד בנוסף, הרבה פעמים נמצאים בלחץ, ולא מצליחים להכניס כלום לבטן. @איכה הסבירה ממש יפה...

אישית, כן אוכל בדייטים ראשונים עוגיות או משהו כזה, אבל לא אשב בבית קפה לאכול..

וגם אם נשב בבית קפה (חורף וזה) גם אם הוא יאמר תזמיני מה שבאלך, כנראה שאתפדח ואזמין רק שתיה ומה שיהיה הכי זול (נחפר רבות עניין הכסף... סיכומון קצר - לרוב לא נעים שמשלמים עלייך בהתחלה המון, זה יוצר תחושת מחוייבות מלחיצה, מן כזה 'אל תשקיע עלי מידי עדיין')

מעידה על עצמי שאני לא ביישנית ועם זאת לקח לי זמן להעיז לשבת לאכול שווארמה יחד.. או לומר מה אני רוצה באמת לאכול..

אבל אולי זו רק אני.. אני יודעת על עצמי שדברים טכניים כאלה לוקח להם יותר זמן להשתחרר אצלי ושארגיש בנוח, יותר מלשתף אפילו.. 

אבל נכון זה מביך שבוהים בך אוכל?

בקטע של אח קטן כזה כמובן

הייתי כל כך רעבה ואני בקשתי מאמא שלו שידאג לאוכל ואכלתי האמת קצת התביישתי

וקבענו אירוסין למחרת ודברתי עם אמא שלו שאם הוא שתשלח משהו לאכול כי אני רעבה חזרתי אחרי יום עבודה והייתי מאוד רעבה

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שיעור ד' זה לא צעיר

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

לא הייתי חושש מזה לשניה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

קשה לדעת.