עזרהה🙏🥺רעות (שם בדוי)
סווו אולי זה ישמע הזוי טיפה אבל פליז תעזרו לי😭
אז ככה את שמי אני לא רוצה לפרסם רק להגיד שאני מאיזור הצפון וזהו.. חיםשתי למי לפרוק ולשאול על זה ולשמחתי מצאתי את זה! חברות שלי לא מכירות את ערוץ 7 לפי מה שהבנתי וטני פותחת טת החשבון שלי רק בישביל הזטלה זהזאת..אז כהה: יש לי שיער ארוך. עד הישבן. תמיד ההורים שלי שכנעו אותי לגזור אותו, יותר נכון לומר שעד כיתה ג בערך הם פשוט גזרו בלי לשאול ומכיתה ג לא הפסיקו לשכנע אותי לגזור. ככה לאט לאט זה ניהיה נושא שפשוט כל פעם שדיברו עליו וההורים שלי יכלו לשמוע התרחקתי ממנו כמו מאש. אולי זה טראומה מהתספורות הקצרות שלי ואולי פחד ואלי הכל ביחד, אבל פשוט לא הזכרתי את המילה תספורת כמעט, אולי זה ישמע הזוי אבל כן, זה אמיתי לגמרי😭 מש כמה מקרים שאני פשוט זוכרת בברור אותם, אחד מהם היה אם אני לא טועה בכיתה ד; נכנסתי למקלחת והחלתי לחפוף והכל, ואז אמא שלי הציעה "לעזור" לי.. ואני כמו איז סתומה האמנתי, (הלב שלי על 200 שאני כותבת את זה) ואז פשוט היא נכנסה עם מספריים לאמבטיה ובשנייה שהסתובבתי רגע היא פשוט גזרה לי את השיער😭 כמובן שהתחלתי לצעוק והכל אבל זה היה מאוחר מידי.. 10 סמ כבר נגזרו☹ מאותו יום התחלתי יותר יותר לחשוד. אני זוכרת שבסועדת שבת אחד אמא שלי סתם זרקה לאוער כזה בצחוק שפעם אחת שהיה לי שיער עד קמצ אחרי הכתפיים חזרתי מהגן ואמרתי לה אמא, אני לא מבינה למה הגננת אמרה לי תתחדשי על התספורת, בכלל לא הסתפרתי!! אז היא סיפרה באותה שבת שאחרי שנירדמתי היא גזרה לי את השיער. מאז אני בסוג של חרדה😢😢לפי התמונות שהייתי קטנה היה לי שיער מושלםם חלק וגולש כזה.. היום הוא גלי מתולתל מכל התסופורת האלה😭 למדתי איכשהו לחיות בזהירות שהשיער שלי, אמא שלי ומספריים לא יהיו בהשיג יד כי הכל יכול לקרות בשנייה כזאת🙄 איכשהו חשבתי שזהו, זה נגמר (אני בן גיל 12 ל15)אבל השבוע אני קצה ומגלה משו מוזר בשיער שלי, הוא התקצר😩 נכנסתי למין התקף אחדה כזה ולא ידעתי מה לעשות, ניסתי לשכנע את עצמי, דיי את גדולה זה כבר לא הגיוני, אולי זה מהשינה, אבל שמסתכלים על הקצוות (שאגב, שרופים אפילו שדווקא באלי לגזור אותם אבל כמו שרשמתי זה נושא דיי טרומטי בישבילי..) ראו שהם גזורים. דיי אני באמת לא יודעת מה לעשותת😭😭 תעזרו לייי😭 90%שזאת אמא שלי, בזמן האחרון היא מנסה לשכנע אותי וכנראה ראתה שזה לא הולך אז היא חזרה לשיטה מהגן🙄😭😭😭 היא גם השבוע שאלה אותי, תגידי עשית משו בשיער...? אוף דיי נמאסס ליי זה לא פירר פשוטט😭😭😩😩 מה לעשות? תעזרו לי אני מתחננת🥺☹ לשאול אותה אמא גזרת לי את השיער? זה ממש לא בא בחשבון!!! חשבתי אולי משו בסגנון של אמא, השיער שלי פתאום התכווץ הזה.. אבל לא משנה מה היא לא תודה בכלופן😩 אני אובדת עצות. הגעתי למצב שאני מפחדת להרדם כבר שלא יקרה משו יותר גרוע☹ פליז אל תשפטו אותי ותגידו זה רק שיער כי בישבילי זה לא!!! ועוד יותר אם זאת באמת אמא שלי, כי מבחינתי זה הפרת אימון בין אמא לבת, וזה מעשה פשוט מרושעעע!!😭 קשה לי😭 אני לא יודעת מה לעשןת..😭.בבקשה אם יש לכן רעיון תכתבו🙏🙏🙏🙏🙏🙏❤❤❤❤
ואיי חיבוקק! אני בהלם!!!!!!!!!רודף אהבה בימים

בחיים לא שמעתי דבר כזה.. אני לא רוצה חס וחלילה לדבר ככה על אמא שלך.. אבל באיזה זכות היא עושה אתזה? כאילו זה השיער שלך.. מה נראה לה?

 

תאמרי לה שזה השיער שלך. לא שלה. ושאת  לא מוכנה שהיא תיגע בו או אפילו תחפור לך לגזור אותו. ושזו החלטה שלך שתקרה רק ממך.

 

יש דברים  שלאמא יש פריווילגיה להחליט עליהם.. אבל האורך של השיער, ממש ממש לא.

תודה 😘רעות (שם בדוי)
דבר ראשון באמת תודה!! דבר שני כבר לא עשה את זה אין לי באמת הוכחה ש היא עשתה את זה.. אני לא באמת יודעת היא גזרה או לא..
הברה לכולןרעות (שם בדוי)
**הברה חשובה,אני אוהבת את אמא שלי( כמובן)והיא ממש סבבה פשוט בקטע הזה זה מוגזם כבר..ומאז שכיביכול גדלתי היא לא מנסה בכח או משו,רק במילים פשוט נותר בי סוג של רתיעה ופחד מהמילה שיער*
😍רעות (שם בדוי)
תודהה ענקיתת❤
גם לי זה קרה, סיפור דומה ממשחתולה פרסית
אותי ההורים בכוח סיפרו אותי
וואו. נורא..חסרת טאקט

זה פשוט לחיות בפחד. אני הייתי מציבה את זה מול אמא שלי ואומרת לה שזה הפרת אמון. שאני כבר ילדה גדולה ואני מוכנה שזה יקרה!!!

 

אמלה זה פשוט נשמע סיוטטטט. חיבוק ענקק..

תודה גדולהרעות (שם בדוי)
❤❤
בשמחה אחותייחסרת טאקט

מקוה שעזרתי...

יאווקרובה
עבר עריכה על ידי קרובה בתאריך כ"ה בחשון תשפ"א 14:25
הייתי בטוחה שאני היחידה שזה קרה לה

גם לי היה שיער ארוך. גם לי גזרו אותו בכח כל חצי שנה.
אני חלמתי שבלילה כשאני ישנה, גזרו לי אותו. אני כמעט בטוחה שתמיד זה היה חלום...
גם לי לא היה אמון מלא בהורים שלי בגלל זה.

אגב, שנים אח"כ, זה עדין כואב לי הנושא ואני עדיין כועסת עליהם ממש.
ואיירעות (שם בדוי)
תודה רבה לך!!❤
דבר ראשוןןהכל עוד אפשרי
ענקקק, זה נשמע לא קל...


דבר שני, את יכולה לומר לאמא שלך באגביות כזה, אמא, את יודעת, בלילה ממש התקצר לי השיער.. או פשוט לשאול אותה.. אם הדרך הראשונה לא הולכת..

בהצלחה♥️
ואוו, -ריק סאנצ'ז

אני מציע לך ללכת אליה ולדבר דוגרי

את לא קטנה כמו שהיית פעם

תניחי על השולחן מה שנקרא , את כל הפעמים שהיא גזרה לך את השיער

תגידי לה מה זה עשה לך בלב

תגידי לה שמישהו לאחרונה ככל הנראה גזר לך את השיער

תגידי לה גם שאת חושבת שזאת היא

את יכולה להיות קצת תקיפה, זה לא נקרא להתחצף

תגידי לה שזה השיער שלך ואת המחליטה הבלעדית עליו

 

אני בטוח שאחרי שיחה כזאת היא תחזור בה מהכל, תבקש סליחה ותפסיק את זה

 

אם את לא יכולה או לא מסוגלת לעשות את זה - תכתבי מכתב ארוך, תפרטי בו הכל, את יכולה להשאיר לה בחדר , או לשלוח לה בהודעה / מייל/וואצפ

 

מקווה שעזרתי ...

 

^^ מצטרף לגמרי!הָיוֹ הָיָה


ןאיירעות (שם בדוי)
האמת שאני ממש ממש רוצה לדבר דוגרי והכל אבל פשוט לא מסוגלת.. גם ז לט שאני יודעת בוודאות שזאת היא, פשוט זכרונות מגיל קטן... והרגשה.. אבל אני כבר לא יודעת אוףף אם לדוגמא הייתה לי הוכחה ו100% הייתי בטוחה הייתי באמת פשוט פותחת הכל ודוגרי, מתפוצצת והופכת את העולם🙈
תודה על התגובה❤❤
אממ -ריק סאנצ'ז

1. אני מציע לך לכתוב מכתב ארוך ותפרטי בו הכלל, ואני מתכוון להכל, כמו שכתבתי בהודעה מקודם

בשלב ראשוני גם אל תראי לה אם את ממש לא יכולה

תקראי את זה כמה פעמים , תעכלי...

אחר כך פשוט תשלחי להם , תעשי את זה בצורה של "בלי לחשוב, פשוט ללחוץ על הכפתור"

תאמיני לי זה יפתח לך המוןןן

2. בלי קשר למה שאמא שלך עשתה לך יש כאן עוד בעיה - הטראומה, זה שאת לא יכולה לגזור אפילו את הקצוות של השיער, זה עוד בעיה, לדעתי את צריכה לעשות את זה, לגזור את השיער איך שמתחשק לך, אפילו רק קצוות שלא ישפיעו - זה ישבור לך קצת את ההתניה בין "גזירת שיער קטנה" ל"נורא ואיום, והלך לי השיער או אנא אערף"

אבל אני לא פסיכולוג אז אני מציע לך לבדוק עם משהו שמבין בזה...

 

 

מקווה שעזרתי...

 

בהצלחה

 

תודהרעות (שם בדוי)
ממש תודה רבה🙏
אוי... ממש שומעים שזה טראומה בשבילך ולגמרי מובןבורדו
יש לי שאלה... מה יקרה אם תגזרי לעצמך/ ספרית כמו שאת אוהבת?
שלא יגזרו לך בכוח זה ממש לא בסדר אבל אולי תשני תסרוקת, ופשוט תראי לאמא שלך שאת יודעת לטפל בזה בעצמך...
זה דווקא עושה לשיער טוב לגזור אותו, אל תפחדי מזה. אני מבינה שלהורים שלך חשוב שהוא יהיה קצר, ואת בכלל לא רוצה שיגעו לך בו, אבל תמנעי את הקטע שהם יגזרו לך, תדברי איתם ותגידי להם שאת רוצה שרק את תגעי בו, ותשמרי אותו יפה ומסודר. אולי הם חושבים שזה לא צנוע שיער ארוך?
ובאופן כללי, נסי שתהיה ביניכם יותר תקשורת... זה אמור למנוע כאלה מעשים
איתך ממש❤️
ואיירעות (שם בדוי)
זה רעיון ממש טוב, חשבתי אפילו רק קצוות אבל בשביל סוג של "חויה מתקנת" הבעיה שעניין הזה ככ רגיש אצלי שאפילו זה אני לא מסוגלת☹ יש לי בתדודה ספרית אז חדבתי להעזר בה איכשהו.. אבל אוף לא יודעת☹
בכלופן ממש תודה ענקית❤❤❤❤
ואי אז מעולה אם יש לך בתדודה! זה הכי נחמדבורדו
אז בקיצור לאט לאט את תראי שזה יעבור, את תהיי שלמה עם עצמך, יש לך רצון טוב♥️
ואיירעות (שם בדוי)
תודה ענקית ממש❤❤❤
וואוברוקולי

 

נשמע שעברת חוויה ממש מציפה ולא נעימה ,

בטח כשהיא מתרחשת בתוך הבית 

אני מניחה שעניין השיער מושפע מהתרבות והסביבה שגדלת בה 

ועדין הזכות שלך על גופך הוא שלך! ושלך בלבד. 

 

אני מבינה שאת מוצפת ושהחוויה מאוד לא נעימה 
אני מציעה קודם כל בנעימות לנסות לדבר עם אמא שלך לשאול אותה על העניין. 
תסבירי לה את המקום שלך ואת החשיבות של הדברים מולך 

אפשר גם לחשוב ביחד על איך אפשר לסדר את השיער בצורה נכונה בעזרת ספרית 

 

ודבר שני- אני חושבת שכדאי לשתף מחנכת / יועצת בית ספר או אדם מבוגר חיצוני לסיטואציה 

נשמע לי שהחוויה הזו מצריכה התבוננות נוספת 

 

תזכרי תמיד לעשות רק מה שנעים לך

בהצלחה רבה פרח

 

 

^^ חשוב מאוד, תקראי ותיישמי!הָיוֹ הָיָה


אממרעות (שם בדוי)
האמת שאני ממש ממש רוצה לדבר דוגרי והכל אבל פשוט לא מסוגלת.. גם ז לט שאני יודעת בוודאות שזאת היא, פשוט זכרונות מגיל קטן... והרגשה.. אבל אני כבר לא יודעת אוףף אם לדוגמא הייתה לי הוכחה ו100% הייתי בטוחה הייתי באמת פשוט פותחת הכל ודוגרי, מתפוצצת והופכת את העולם🙈
תודה על התגובה❤❤
גזרי לה חזרה את השיערהיום יהיה שמח

חצי חיוך

🤣פיקאר

רעיון...

יש לי חברים שזה קורה להם עם הפאות אבל אנחנו בנים ולא לוקחים את זה קשה (אם כי אני לא מכיר מישהו שניסו לגזור לו בכח)

(קונגו לא נחשב כח למרות שזה מוריד את הפאה)

לי גזרו את הפיאות אף על פי שלא רציתי.אודה ה' בכל לבב

זה היה יום ו' והתכוננו לנסוע לסבא וסבתא לשאבעס.

 

כולם יושבים באוטו, חגורים, מוכנים לנסיעה הכיפית/לא כיפית.

 

בנתיים,

אח שלי לידי לועס מסטיק להנאתו, לועס לועס, עושה מתיחות למסטיק, ועוד מתיחות למסטיק...

 

ופתאום! בום!! טראח!!!!!

מה קרה????

המסטיק עף ישר לפאה

 

הוא גם עף למיקום הכי לא טוב שיכול להיות (ממש בתחילת הפאה).

וכמובן, על מנת שאני לא יראה ילד מוזנח הורידו לי גם את הפאה השנייהעצוב

 

מי שמגדל פיאות יודע כמה זה עצוב...
#יש_פה_שותפים_לצרה?

אויש, זה באמת עצובנועה גבריאל
יואווו זה בטח היה ממש מבאס...תגל הארץ
כן, אבל ב"ה הפאות שלי גדלו מאזאודה ה' בכל לבב

אמנם יש להם עוד מה לגדול, אבל לאט לאט...

רק רציתי להגיד לכל המגיבים שאומרים להבורדו
'תעשי רק מה שטוב לך' 'זה הגוף שלך ואף אחד לא יגע בו' וזה... זה טיפה מסוכן כי זה ההורים שלה, והיא לא צריכה לריב איתם, והאמירות האלה נשמעות קצת מלאות אגו וראיית עצמי כמקום ראשון, קצת פוסט מודרניות אפילו... לדעתי כשבנאדם מתייחס ככה במקום בענווה וקבלת המצב זה רק מעצים את הבעיה שלו... הוא מרגיש שקורה פה משהו "לא בסדר" כשבעצם זה המציאות שה' נתן לו והוא צריך באמונה וענווה להתמודד עם זה, ואז הכל הרבה יותר רגוע, פחות היסטרי ופחות טראומתי.
זו הדעה שלי והיא לא מכוונת כלפי מישהו באופן אישי אלא שזה מה שאני מרגישה כלפי האמירות האלה, שהן עלולות להחמיר את המצב... אז שנהיה בשמחה תמיד ונפעל תמיד מתוך מקום בריא בנפש אמן.
אני לא מסכימה איתך.חסרת טאקט

אני מאוד מסכימה עם הגישה שלך- של פחות לחולל מריבות וזה

אבל כאן קו אדום(מבחינתי) זה שאמא בגיל כזה תגזור לילדה שלה את השיער בכוח זה מזעזע אותי..

אני בטוחה שאמא שלה אוהבת ודואגת לה ורק רוצה בטובתה אבל זה מגיע למקומות  שהיא צריכה להגיד "היי אמא זה לא נראלי כל כך מתאים וזה פוגע בי..." בלי לעשות סצנות.

אבל משהו חייב להאמר פה וזה נשמע לי ממש לא בריא...

ברור שדרך ארץ ובכבוד. עם לנסות להבין ולכבד..

אבל זה קו אדום מבחינתךבורדו
בתכלס, זה המציאות שה' שם אותה בה, והאמירות האלו כאילו באות בגישה של "בוא נחנך את ההורים שלנו"... כשבעצם, הדבר היחידי שיש לה שליטה עליו ושהיא אמורה לנסות לשלוט עליו זה הקבלה שלה עצמה, הפרשנות והרגשות שמתלווים למה שקורה לה. לא לבוא ולהתרכז במה המעשים של אחרים סביבי לא בסדר...
נכון שהיא צריכה לדבר איתם אם אפשר, כי זה נשמע ממש חוסר תקשורת וחוסר הבנה בין ההורים לבת, כאילו נשמע שיש כאן נתק כלשהו, אבל היא יכולה לדבר איתם ממקום אחר לגמרי מאשר להגיד שרק היא מחליטה על החיים שלה וכל זה...
מקווה שהצלחת להבין מה באתי לומר, כי גם בעיניי זה לא תקין מה שקורה, אבל עדיין צריך להיזהר עם אמירות כאלה.

בקיצור נראה לי שאנחנו מסכימות...
אז לא הבנתי... מה את וה שהיא תעשה??חסרת טאקט

זה לא יכול לעבור בשתיקה! לילד ש טראומות.! זה נשמע לך הגיוני?

אז ממש לא ממקום של לחנך את ההורים!!

ממקום של אני סובלת זה לא נעים לי ונסות להבין את שני הצדדים.

נכון. יפה.בורדו
גם אני לא מסכים איתך..הָיוֹ הָיָה

הדבר הכי הכי הכי בסיסי בעולם שנערה (ונער. וכל אדם) צריך להפנים עמוק עמוק עמוק זה שהגוף שלו הוא   ש ל ו !  נקודה, נקודותיים, סוף פסוק, סימן קריאה.

אין בין זה לאגו שום בדל של קשר, וודאי וודאי שבין זה לפוסטמודרניות..

 

זה שזה ההורים שלה זה טוב ויפה, אבל יש גבול לכל תעלול, ואין רשות לשום הורה לעשות מעשים כאלו. בשום פנים ואופן.

 

 

ולהתייחס למצב כזה "בענווה וקבלת המצב" זה ממש לא תפיסת היהדות. ואני לא אזכיר את איזה תפיסות זה   כ ן   מזכיר..

 

 

 

 

לא רלווטי בכלל הטענה ש"זה המצב שה' שם אותו". בכלל.  

אם ה' שם מישהו במצב שהוא חולה, הוא צריך "לקבל את המצב" ולא לטפל?

קו אדום הוא קו אדום גם ב"מציאות שבה ה' שם אותה". זה יחס טעותי לאמונה כולה.

 

סליחה על החריפות.

האמירות האלה עדיין נשמעות לי לא האמירות הנכונותבורדו
בכיבוד הורים מותר למנוע מהם להזיק(בדרך כבוד) אבל- אם כבר ציערוהו והזיקו- צריך לקבל את הבושה ולשתוק (!) (אבל יכול לתבוע אותם על ממון).
ואני בהחלט חושבת שצריך לטפל בזה, ולמנוע את זה להבא. לא באתי להגיד לא לעצור אותם, אלא לשים לב שלא עוברים גבולות.
ובכלל, במבט אמוני אתה מבין שמה שבא עלייך זה מהשם ולכן לא לוקח את זה "אישי" כמו שהאמירות האלה באות להעצים ואני באמת מנסה שהיא לא תהיה בטראומות... אבל יתכן שההשקפה שלי צריכה בדיקה אני אנסה לברר את זה יותר.

פניני הלכה עד היכן כיבוד הורים:
היה הבן לבוש בבגדי חמודות, ויושב בראש הקהל, ובאו אביו ואמו וקרעו את בגדיו, והכוהו על ראשו, וירקו בפניו – לא יכלים אותם, אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים שציווהו לירא מפניהם (שו”ע יו”ד רמ, ג). ובכלל צריך לדעת, שכאשר האב או האם הם אנשים רגילים, אין לכאורה צורך לצוות על כך, שכן כל אדם הגון מבין שילדיהם צריכים לכבדם. עיקר החידוש שבמצווה הוא – שגם כאשר ההורים אינם ראויים לכבוד, מצווה לכבדם. וכך כתב רבי חיים פלאג’י (תוכחת-חיים לפרשת תולדות), שעיקר ציווי התורה מופנה כלפי הורים טרחנים שמידותיהם גרועות.

אפילו נטלו ההורים כיס של זהובים שלו והשליכוהו בפניו לים, מפני כעסם או שיגעונם, לא יכלימם ולא יכעס כנגדם, אלא יקבל גזירת הכתוב וישתוק (שו”ע יו”ד רמ, ח).

אמנם מבחינה ממונית אין הבן צריך לשאת בנזק שגרמו לו ההורים. ולכן הוא יכול לתבוע אותם למשפט בבית הדין, וכמובן שהם יתחייבו לשלם לו. ואם הוא יכול לעצור אותם בכוח, שלא יזרקו את ארנקו, יש אומרים שעדיף שיעצור אותם בכוח, ובתנאי שלא יפגע בהם אלא רק יבלום אותם. ויש אומרים, שהואיל והוא יכול לתובעם לאחר מכן בבית דין, אין לו לעוצרם בכוח הזרוע. ורק כאשר ברור לבן, שלאחר מכן, ההורים עצמם יצטערו, ויטענו נגדו, למה לא עצרת בעדנו בכוח, מותר לבן לעצור אותם, הואיל וזהו בעצם רצונם (רמ”א יו”ד רמ, ח).
לא יודעת.. משהו פה נשמע לי משובשחסרת טאקט

לבוא ולהגיד- זה קו אדום לגרום לזה להפסיק זה לא לבייש אותם (כמובן אם עושים את זה בצורה מכובדת..

 

מה זאת אומרת?? זה כמו שאבא יאנוס את ביתו ויהיה אסור לה לבייש אותו??

...הָיוֹ הָיָה

הציטוטים האלו לא רלוונטיים, שכן, כפי שציינת בעצמך - מדובר על כבוד לאחר מעשה. ולא על המניעה מראש.

 

ונכון, אדם מאמין יודע שהכל משמים ולכן צריך לא לקחת אישית, אז מה? אם מחר מישהו בא לשכונה שלך ורוצה לכסח אותך מכות את תגידי "טוב, ככה ה' רוצה, ניתן לו"?

אם אתם לא מסכימים אז אל תתייחסו לדבריי.בורדו
שמתי פה את ההלכה, תתנהלו איך שאתם מבינים.
ואני מדגישה שוב שלא אמרתי לאפשר להם לעשות זאת, אלא באמת לבוא מתוך כבוד, שעד כאן גם אתם מסכימים, ואני רק הוספתי שמשהו בנימה שהאמירות האלה משדרות צרם לי. אם אתם לא חושבים ככה אז בסדר, בסיס התשובה הוא אותו דבר.
לא, לא נוכל לעשות כך.הָיוֹ הָיָה

אנחנו מוכרחים לומר את האמת, ולא לגרום לה להשתכנע ממך.

 

וזה לא "שמתי את ההלכה, תתנהלו איך שאתם מבינים", אנחנו מתווכחים על הנחת היסוד שלך, שזו ההלכה. ואיננו יכולים לשתוק על קביעה שההלכה היא כזו, באשר למעשה איננה כזו.

כן אבל לא אני כתבתי את ההלכה, נכון?בורדו
מה לעשות שלא הצלחתם לשכנע אותי
לא, אז רק זו שפירשת אותה בדרך מסויימת.הָיוֹ הָיָה

דרך שהיא ממש לא ההלכה, לצערך הרב.

 

 

אין לי שום עניין לשכנע אותך, יש לי עניין לשכנע את הנערה שפתחה את השרשור ולגרום לה לא להשתכנע ממך.

מעניין. אנסה להתייעץ על כך.בורדו
אז זה מה שהתכוונתי ששמתי פה את ההלכה כמו שהיא, וכל אחד יכול לברור אותה מהפרשנות שלי, בסדר? היא שמעה אותך, אתה בדעת הרוב פה, אל דאגה.
לא הבנו מה באת לומרברוקולי

 

אף אחד לרגע אחד לא אמר שמצוות כיבוד הורים אינה חשובה. 

 

לפרוק בצורה אנונימית סיפור קשהיוסף הגבר!


ואווו!!! מטלטל ממש!!שושיאדית
זה ממש קשה לחיות ככה! סוג של פרנויה על השיער!
טלטלת אותי עכשיו!!!
ואוו תנסי לעבוד על זה ולהבהיר לה שמעכשיו, כשאת בוגרת, האחריות על הגוף שלך נתונה בידייך בלבד!!
תקראי הרבה פסיכולוגיה, תנסי ובאיזושהי דרך זה יעבוד.
אם יש לך חוש קרימינלי או תחמנות בסיסית תצליחי בזה...
אם את הילדה הטובה והמתוקה של אמא... פשוט תבכי לה והיא תיבהל. בדוק ומנוסה!

אני לא יודעת עד כמה העיצות שלי טובות כי לא הייתי ממליצה לך ללמוד ממני כיבוד הורים ממש, אולי תקשורת בינאישית, שיפור ושימור מערכות יחסים.... קצתקצת ממה שקראתימוניסיתי בחיי... חח
הלב כואביוסי כץאחרונה
את תעברי את זה יש לך כוחות
חיפוש קוראים לסיפור קצר שעומד לצאת לאוראורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 


מעניין אתכם?
כתבו לי ואשלח לכם את המסמך:
יהודית אורנשטיין -
0553075722
yehuditorens@gmail.com


 

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירות

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

..יהודי חסידיאחרונה

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילה
מדהים!
קצת תמונות מהפעילותיהודי חסידי

וקצת תמונות מהאירוע בבניני האומהיהודי חסידי
סיפוריהודי חסידיאחרונה

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

 

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

אולי יעניין אותך