אין מצב לעשות לבד?...

בכלל?

בשעת הדחק...?

אין איזשהו דין למקרים מיוחדים?

אני צריכה לבטל קללות שאני קיללתי...

לא שקיללו אותי...

א... אני אשמח מאד שזה יבטל גם קללות שקיללו אותי... אם כי אני לא ממש מודעת לקיומן...

אבל אני צריכה לבטל קללה ש א נ י קיללתי...

וכמובן שאני צוחק..

לא קיללתי אף אחד שם...

לא קשור לפורומים...

על וויכוח האם מותר להגיד ימ"ש על ישו..

על זה כיוונתי...

להסביר בדיחות זה כל כך גרוע..

להתפלל על המקולל\ת - אני לא אתפלל.

אבל אני אחזור בתשובה, זה כן.

מה בדיוק אמרת? את רוצה התרת נדרים כללית או על משהו ספציפי?

קיללתי.

רוצה לבטל.

לבד.

איך אני מוצאת מוצא?

פעם קראתי נדמה לי בזוהר,

שתנא אמר לשנות את הדיבור הרע מיד אחרי זה לדיבור טוב.

אז אולי גם כך זה יועיל.

תדברי עליו עליה, דברים טובים ההפך ממה שאמרת

למשל אמרת "ימח שמו וזכרו" תגידי "שיזכה להעמיד בנים ובני בנים לעבודתו יתברך"

במיוחד אתה!!!!!

אבל אני אומר מה שקראתי בזוהר.

שצריך לשנות את הדיבור מיד לאחר מכן לדבר חיובי הפוך ממה שאמר.

בבקשה אל תתחילו להתנגח שוב...

אני מחפש ביזיונות בכדי להאדיר את שכרי לעולם הבא

טובה הוא עושה לי , למה תבטל אותו מלעשות לי טובה?

יש שיגידו שאסור לעשות את זה ולשתוק לגמרי על הביזיון ,

ועוד למחול ? תוך כדי שהוא מקלל אותך?

ואני אומר לך, שזה הכרטיס לקרבת אלוקים אמתית. כי זה בדיוק מה שקורה כשאדם חוטא.

ישר נזכרים לפני אלוקים הזכויות של האדם . מוטב לעבד שיהיה כרבו

זה השרשור שלי!

סליחה, פשוט לצערי יש כאן יותר מדי מקום לחשוד שהבן אדם לא הכי במקום ואולי את לא תפלי ברשת אבל אחרים עלולים   (אין הכוונה למה שכתב כאן אלא למה שכתב בעבר ולמה שעתיד לכתב) .

סימנים מחשידים:

א. מביא דעות לא מקובלות ולא מבוססות ע"פ הראיה של גדולי הדורות.

ב. טוען שהוא ניק ותיק ובשרשור זה במקום להשתמש בותיק משתש בחדש (אם לכאורה אין לו צורך יותר בניק אנונימי שישתמש בישן)

ג. מביא הרבה דברים מהזוהר וידועים דברי רבותינו על לימוד הזוהר בגיל צעיר. זוהר צריך ללמד אחרי בשלות נפשית ועם הדרכה מרב. וקרו הרבה דברים נוראיים מלימוד לא נכון של דברי הזהר בצורה לא נכונה לדוג' שבתי צבי ימח שמו וזכרו שם רשעים ירקב.

יכול להיות גם שהבן אדם תמים ואין לו כוונות מרושעות או נוראיות אבל עד לא יוכח נראה לי מוכרח להסתייג ממנו בכל דרך ושיהיה ברור לרבים.

אז וב פעם סליחה מקווה שהובהרתי כראוי.

עליך יאמר "כיסוי חטאה" כי מהמעט שנשאר לך

יעשו לי לבוש רוחני בגן עדן.

איני ירא ממך, את האדם האמיתי משתיקים כי אצלו האמת מונחת

תן להם לאנשים לבחור אם ללכת בדרך הרכילות והוצאת השם רע שלך

או ללכת בדרכי.

ברם, אני מוחל לך על הדברים שכתבת עלי

ואין לי עליך כלום בליבי

אתם רגילים לריב?

זה מה שהבנתי מהנאמר בשרשור...

אך כנראה שהוא כבר מכיר אותי מיום שנבראתי.

כך לפי מה שכתב עלי..

טוב... 

זה קצת היה נשמע רע המגילה הזו...

אמנם אני מסכים שלצטט זוהר ככה חופשי זה טיפשי אבל אני לא "ישרוף" מישהו בגלל זה..

ונוצרי אמיתי לא היה מדבר כל כך הרבה טוב על התורה והקב"ה אז נראה לי חששות מוגזמים..

חבל שלמד זוהר בלי הכנה ראויה וחבל שקרא בספרי מינים-אבל נראה לי מוגזם לנצר אותו..

זוהר זה דבר נפלא. מדרש יפהפה שמומלץ לכל אחד בחום. אכן מי שלא מבין בזה כדאי שפחות יתעסק בדברים שאין להם פשט והם רק קבלה... 

אין שום בעיה "לצטט זוהר ככה חופשי".

מילא היה מביא זוהר, לבינתיים זה סברת כרס... וגם היא אינה עצה רעה. ואני רחוק מלהסכים עם הדעות של הנ"ל.

למה תרצי לבטל את הקללה?

אם האדם לא סולח בליבו , השנאה קיימת ונשארת בעודה גם אם תבטלי את הקללה.

אני לא אספר סיפורים, פשוט רציתי לדעת איך מבטלים קללה.

בלי גברים.

אני לבד, עם עצמי וזהו.

היא שאת לא רוצה לספר על זה, אז נראה לי שבהתרת קללות אף פעם לא מפרטים, ויש מקומות שבהם נוהגים בכל מיני הזדמנויות לעשות התרת קללות לכל הציבור.

לא יודע האם יש צורך בזה, ומסתבר בעיני שלהתפלל שהקללה לא תחול יכול להועיל, אבל אין לי הבנה בדברים האלה.

אמרת מילה לא יפה או ברכה ארוכה?

הקללה התקיימה... והתחרטתי...

מה טעם בלבטל אותה?

מבינה את הסקרנות אבל אני לא הולכת לפרט...

אין דרך לבטל קללה ב"יחידה"?

כי מצד אחד את כותבת שהקללה התקיימה,

כלומר את רוצה לבטל את השורש שלדעתך גרם לזה. רב יוכל להגיד לך אם יש בזה בכלל תועלת.

למעשה, את לא יכולה גם להיות בטוחה במאה אחוז שזה מה שגרם למה שקרה. אלא אם כן זה משהו מאוד ספציפי..

תשאלי רב . 

כי כמה שאנשים ידעו כאן הלכות נדרים ושבועות

עדין , נראה שאת שואלת שאלה אחרת לגמרי . על דבר שכבר נעשה

ועל זה בטח יש דין מיוחד

סתם לא יפה לקלל - ואולי אם קיללת, היתה לך סיבה טובה..

מכל מקום, זה לא כמו התרת נדרים. נדר, זה דין תורה. אם אדם רוצה לבטל אותו - יש פרוצדורה של התרת נדרים.

לא חושב שבאיזשהו מקום בש"ס (יש הרי מסכת שלמה "נדרים") מוזכרת הלכה של "התרת קללות"... גם לא בשולחן ערוך.

אלא מה? לא נעים לך שקיללת. את גם לא רוצה שזה יתקיים חלילה.

תגידי לה', בשפה פשוטה, שאת חוזרת בך ממה שקיללת את.. ומבקשת שלא יתקיים....

ועייני כאן אולי:

הסרת קללה | דין - שאל את הרב

וגם ככה הוא יענה לך בדיוק מה לעשות

משהו של 24 שעות זה בית דין וכל פעם מתחלף רב

רשום לי

אני אעדכן מה התשובה, אבל לא עכשיו...

שאולי חשבה שיש לכך את החומרה ההלכתית של נדרים. אז לא.

עייני מה שהגבתי לעיל אלייך...

מי אמר בכלל ש"קללה" שלך זה משהו.... - צעירים מעל עשרים

יש נוסח מסוים של "התרת קללות". לא ברור לי מה בדיוק הוא עושה, אבל אני מניח שהוא לא יזיק.

כיון שאין לו שום תוקף הלכתי (בניגוד להתרת נדרים), אין שום כלל הלכתי שמגביל את זה, וממילא זה עלול לחול באותה מידה אם תגידי את זה לבד.

התרת נדרים דורשת שלשה תלמידי חכמים, ובפועל מספיק אדם אחד שיודע הלכות נדרים ועוד שניים, ומספיק שאחד מהם יודע מה הנדר - לא צריך שכולם ידעו. אם אינני טועה, זה שיודע הלכות נדרים צריך להיות זה שיודע מה הנדר.

אבל כאמור, זה לא קשור למקרה שלך.

מקובל לעשות התרת קללות במנין.

אני בטוח שיש מספיק מקומות שיפרסמו שהם עושים התרת קללות בשופרות ומי יודע מה עוד לכל מי שיתרום להם מאה שקל.

במיוחד כדאי לך לשים לב לקראת ערב ראש חודש. את יכולה לחפש דרך למנות שליח לזה (הייתי מתנדב בשמחה אבל אינני בטוח שבערב ראש חודש הקרוב אהיה במקום שיש בו התרת קללות)

בהצלחה. תתחילי לברך אנשים (ואותי ) ואולי זה יתקיים לא פחות. ותתברכי גם את.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍