אני מרגישה כמו פתיל כזה שנשרף

(השימוש הזה בביטויים שאני לא מבינה אותם אפילו, מעניין)

לאט לאט עוד חתיכה ממני נושרת. ועוד חלקים מהחיים שלי נהיים הצגה.

וזה מפחיד. כי מה ישאר ממני בסוף שיפתחו אותי.

היו זמנים שהיה לי טוב, שהייתי טובה לעצמי.

ואני מנסה להחזיק נואשות באמונה שאם זה היה קיים פעם זה קיים לתמיד.

אבל אני חוששת שאני מאבדת את זה.

אני רוצה ללכת לשם, להנות שם עם כולם.

אבל, האם זה נכון? 

מי חכם ויידע.

תן בי כח

עזור לי

שלא ארגיש לבד

מנסה להבין מה פשר הניסיון הזה?

אפשר הסבר, הוראות הפעלה, כיוון, יעד, משהו??

הו התסכול

הפרפר והחיוך

והפרפר

והיא

והן

והיא

והחיוך

והפרפר

והפרפר

איזה ביטוש זה היה

אין מילים בפי

.

אני מאמין באמונה שלמה

שהבורא יתברך שמו הוא בורא ומנהיג לכל הברואים

והוא לבדו עשה ועושה ויעשה לכל המעשים 

Wtf

Why did she mention details

After tonight I can't hear that

And not just after tonight but especially after tonight

I can't I just can't

The nightmares seemed so real

I'm glad he's not coming today

I can't face him

The question he asked me made me feel so bad

I wanna cry

I can't see * right now and I have no choice

I wanna go home and stay in bed forever

Tatte why are you giving me that

I can't handle that

I feel I have no power for this

Aaaaaaaaaaaaa

I wanna scream

I want to disappear

Oof

I can't